Vayedaber

Simple Havroutah

'Arakhine

Daf 13a

בָּא חָרִים וְנָטַל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵירָיו שֵׁשׁ, וְכֵן פַּשְׁחוּר וְכֵן אִימֵּר. הִתְקִינוּ נְבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶם שֶׁאֲפִילּוּ יְהוֹיָרִיב רֹאשׁ מִשְׁמָרוֹת עוֹלֶה — לֹא יִדָּחֶה יְדַעְיָה מִמְּקוֹמוֹ, אֶלָּא יְדַעְיָה עִיקָּר וִיהוֹיָרִיב טָפֵל לוֹ, אֶלָּא אַשְּׁאָרָא.

Traduction

Harim came and also drew his portion and the lot of five other watches, for a total of six. And likewise Pashḥur, and likewise Immer. The prophets among them stipulated that even if the descendants of Jehoiarib, who originally headed the priestly watches, would ascend to Eretz Yisrael, Jedaiah would not be demoted from its place as the first of the watches. Rather, the watch of Jedaiah would retain precedence, and Jehoiarib would be subordinate to it. The Gemara concludes: Rather, when the baraita equates the details pertaining to the destruction of the two Temples, it is referring to other details, i.e., that both were destroyed on the Ninth of Av and on a Sunday, but it is not equating them with regard to all the details.

Rachi non traduit

וכן חרים וכן פשחור וכן אימר. ויהויריב שוב לא עלה:

Tossefoth non traduit

שאפי' משמרתו של יהויריב עולה. פרש''י ששוב לא עלה וזהו תימה דמנא ליה ששוב לא עלה דהא משמע שיכול לעלות מדקאמר שאפילו משמרתו של יהויריב עולה ועוד הקשה רבינו אלחנן דהרבה עלו ואין פשוט לנו שלא עלה ואמר רבי דמכל מקום יכול להיות שעלה יהויריב והכא קא פריך הכי משמרתו של יהויריב בשניה מי הואי כי כ''ד היו אלו נגד המשמרות שלא עלו שחלוקות לארבע ועשרים משמרות ושימשו תחתיהם:

רַב אָשֵׁי אָמַר: הָנָךְ שֵׁית שְׁנֵי עַד דְּסָלֵיק עֶזְרָא וּמְקַדֵּישׁ לָא קָא חָשֵׁיב לְהוּ,

Traduction

The Gemara cites a third answer to its question about how the baraita can claim that the Second Temple was destroyed in a year following a Sabbatical Year, when a calculation of the number of years that it stood indicates that it was destroyed in a Sabbatical Year. Rav Ashi said: Those six years from the time the Second Temple was built until Ezra ascended to Eretz Yisrael and sanctified the land are not counted, as the Sabbatical cycle was not in effect during that period. Consequently, the Second Temple was destroyed in a year following a Sabbatical Year.

Rachi non traduit

רב אשי אמר. לעולם וכן בשניה אמוצאי שביעית קאי ורבנן היא ודקא קשיא לך לעיל דבשביעית חרוב לא קשיא דשית שני קמאי מבנין הבית עד דסליק עזרא וקידש ארץ ישראל לא מנו שמיטין ויובלות דל שית שנין משני הבית משכחת שנת ת''כ בשביעית כיצד ארבע מאה (ושית שנין) תמניא יובלי וארבע סרי שני תרי שבועי ובשנת תכ''א שהיה מוצאי שביעית חרב:

ומנלן דעד שית שני לא סליק עזרא דכתיב באדין בטילת וגו'. אלמא בשנת שתים לדריוש התחיל הבנין:

Tossefoth non traduit

הנך שית עד דסליק עזרא וקדיש לא קחשיב. צריך עיון למאי דפירשתי דכי נמי גלו השבטים מנו נמי יובלות כדי לקדש השמיטין א''כ בגלות דבבל קודם דסליק עזרא נמי היו מונין ואמאי התחילו למנות כי סליק עזרא וי''ל דלא דמי דודאי בעוד ישראל על אדמתם כי נמי אין יובל נוהג שמיטה נוהג בחרישה וזריעה והיו מקדשין אבל בגלות לא היו מקדשין כלל שביעית וצ''ע דכי נמי היו בגולה היו צריכין לקדש שביעית מפני שמיטת כספים שנוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ ואם הוא כך דשביעית אינו תלוי ביובל כי נמי ישראל בגלות ואינן כלל על אדמתן למה לא ימנו שמיטין כמו מקצת ישראל על אדמתן ואף על גב דאין כל יושביה עליה מונין שביעית אף על גב שאין מונין יובל:

דִּכְתִיב: ''בֵּאדַיִן בְּטֵלַת עֲבִידַת בֵּית אֱלָהָא דִּי בִּירוּשְׁלֶם'', וּכְתִיב: ''וְשֵׁיצִיא בַּיְתָא דְּנָא עַד יוֹם תְּלָתָא לִירַח אֲדָר דְּהִיא שְׁנַת שֵׁית לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא''.

Traduction

It is known that Ezra ascended to Eretz Yisrael six years after the beginning of the construction of the Second Temple, as it is written: ''Then ceased the work of the House of God, which is at Jerusalem; and it ceased until the second year of the reign of Darius, king of Persia'' (Ezra 4:24). This proves that construction on the Temple started in the second year of the reign of Darius. And it is written: ''And this house was finished on the third day of the month Adar, which was in the sixth year of the reign of Darius the king'' (Ezra 6:15), which was the fifth year from when they started building.

Rachi non traduit

וכתיב ושיציא ביתא וגו'. אלמא בשנת שש נשלם הרי חמש שנים ובאותו זמן לשנה הבאה שהיא שנה ששית לבנין עלה עזרא ובא לירושלים בחדש אב ועד תשרי שהוא שבע לבנין לא התחיל למנות:

וְתָנָא: בְּאוֹתוֹ זְמַן לְשָׁנָה הַבָּאָה עָלָה עֶזְרָא וְגָלוּתוֹ עִמּוֹ, דִּכְתִיב: ''וַיָּבֹא יְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי הִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לַמֶּלֶךְ''.

Traduction

And the Sages taught in a baraita: At that same time in the following year Ezra ascended from Babylonia together with his company of exiles, as it is written, ''And he came to Jerusalem in the fifth month, which was in the seventh year of the king'' (Ezra 7:8). Accordingly, Ezra came to Eretz Yisrael six years after the beginning of the construction of the Temple. It was at that time that the counting of the Sabbatical and Jubilee cycles began. The counting continued for 414 years until the destruction of the Temple, which means that the Temple was destroyed in a Sabbatical Year.

Tossefoth non traduit

אותו זמן לשנה הבאה. שהוא שלש (ועשרים) באדר עלה עזרא מבבל ועלה ירושלים בחדש החמישי שאיחר במהלך הדרך מחדש אדר עד חדש אב:

גּוּפָא: שִׁבְעָה עָשָׂר יוֹבֵלוֹת מָנוּ יִשְׂרָאֵל מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ וְעַד שֶׁיָּצְאוּ, וְאִי אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר מִשֶּׁנִּכְנְסוּ מָנוּ, שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר מִשֶּׁנִּכְנְסוּ מָנוּ, נִמְצָא בַּיִת חָרֵב בִּתְחִלַּת יוֹבֵל, וְאִי אַתָּה מוֹצֵא ''בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר'' וְכוּ'.

Traduction

§ The Gemara discusses the matter itself that is taught in the baraita cited earlier (12b): The Jewish people counted seventeen Jubilees from when they entered Eretz Yisrael until they left when the Temple was destroyed. And you cannot say that they counted from when they entered, because if you say they counted from when they entered, the result is that the Temple was destroyed at the beginning of the Jubilee cycle, and you do not find that the Jubilee Year was ''in the fourteenth year after the city was smitten'' (Ezekiel 40:1). Rather, remove from them the seven years when they conquered Eretz Yisrael and the seven years when they divided Eretz Yisrael, as the first Jubilee cycle began after the Jewish people conquered and divided Eretz Yisrael.

שֶׁבַע שֶׁכִּיבְּשׁוּ מְנָלַן? דְּקָאָמַר כָּלֵב: ''בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה [אָנֹכִי] בִּשְׁלוֹחַ אוֹתִי מֹשֶׁה עֶבֶד ה' מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ, וְעַתָּה אָנֹכִי הַיּוֹם בֶּן חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים''.

Traduction

The Gemara asks: From where do we derive that there were seven years during which the Jewish people conquered Eretz Yisrael? The Gemara answers: As Caleb said to Joshua, when it came time to divide Eretz Yisrael at the conclusion of part of the conquest: ''Forty years old was I when Moses the servant of the Lord sent me from Kadesh-Barnea to spy out the land…and now, behold, I am this day eighty-five years old'' (Joshua 14:7, 10).

וְאָמַר מָר: שָׁנָה רִאשׁוֹנָה עָשָׂה מֹשֶׁה מִשְׁכָּן, שְׁנִיָּה הוּקַם הַמִּשְׁכָּן וְשָׁלַח מְרַגְּלִים, כִּי עֲבוּר יַרְדֵּן כָּלֵב בַּר כַּמָּה הָוֵי? בַּר תְּמָנַן נְכֵי תַּרְתֵּין, כִּי קָא מְפַלֵּיג נַחֲלוֹת קָאָמַר: ''בֶּן חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה אָנֹכִי'', אִישְׁתְּכַח דְּשֶׁבַע כִּיבְּשׁוּ.

Traduction

And the Master says in a baraita: During the first year after the exodus, Moses constructed the Tabernacle; during the second year, the Tabernacle was erected and Moses sent the spies. Consequently, how old was Caleb when the Jewish people crossed the Jordan? He was eighty less two, i.e., seventy-eight years old. When Joshua was dividing Eretz Yisrael into inheritances, Caleb said to him: I am eighty-five years old. It is therefore found that they conquered the land for seven years.

Rachi non traduit

בר תמנן נכי תרתי. דמשילוח מרגלים עד שנכנסו לארץ אינו אלא ל''ח לבד משנת השילוח דהא בשניה ליציאת מצרים נשתלחו:

Tossefoth non traduit

כלב כמה הוי בר תמנין נכי תרתין. והקשה רבינו אלחנן והא מנין לנו שבשנה שניה דווקא היה כלב בן מ' שנה דאז הוה כי עבר ישראל את הירדן בר תמנין נכי תרין שמא התחיל שנת הארבעים ואחד שלו ובשילוח מרגלים היה בסוף הארבעים שהרי שנות כלב לא מצינו וכשעברו ישראל את הירדן הוה בר תמנין נכי חד ומנא להש''ס הא דז' כיבשו וז' חילקו ואמר רבי דלא בא הכתוב לסתום אלא לפרש דמה לנו לשנות כלב אם לא להודיענו בודאי שז' כיבשו וז' חילקו:

וְשֶׁבַע שֶׁחִילְּקוּ מְנָלַן? אִיבָּעֵית אֵימָא: מִדְּשֶׁבַע כִּיבְּשׁוּ שֶׁבַע חִילְּקוּ, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מִדְּלָא מַשְׁכַּחַתְּ לְהוּ ''אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר''.

Traduction

The Gemara asks: And from where do we derive that there were seven years during which the Jewish people divided up Eretz Yisrael into ancestral portions? The Gemara answers: If you wish, say that from the fact that they conquered the land for seven years, it is reasonable to assume that they divided the land for seven years. And if you wish, say instead: It can be derived from the fact that you do not find that ''the fourteenth year after the city was smitten'' (Ezekiel 40:1) was a Jubilee Year (see 12a) unless the Jewish people divided Eretz Yisrael for seven years.

Rachi non traduit

מדלא משכחת ארבע עשרה שנה אחרי אשר הוכתה העיר. דליהוי יובל אי לא מדלית ארבע עשרה לכיבוש ולחילוק:

מַתְנִי' אֵין פּוֹחֲתִין מִשִּׁשָּׁה טְלָאִים הַמְבוּקָּרִין בְּלִשְׁכַּת הַטְּלָאִים, כְּדֵי לַשַּׁבָּת וּלְיָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּמוֹסִיפִין עַד עוֹלָם. אֵין פּוֹחֲתִין מִשְּׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת, מִתִּשְׁעָה כִּנּוֹרוֹת, וּמוֹסִיפִין עַד עוֹלָם, וְהַצִּלְצָל לְבַד.

Traduction

MISHNA: One maintains no fewer than six lambs that have been inspected for blemishes in the Chamber of the Lambs, which are sufficient for the offerings of Shabbat and for the two Festival days of Rosh HaShana that may occur adjacent to it. And one may add inspected lambs up to an infinite number. One plays no fewer than two trumpets and no fewer than nine harps in the Temple, and one may add up to an infinite number. And the cymbal was played alone, and none may be added to it.

Rachi non traduit

מתני' מתשעה כנורות. לא אתפרש טעמא:

והצלצל לבדו. צלצל אחד היה שם ולא יותר וטעמא מפרש בגמ':

גְּמָ' תְּמִידִין וּמוּסָפִין טוּבָא הֲווֹ!

Traduction

GEMARA: The Gemara assumes that the mishna means that there must be at least six inspected lambs in the Chamber of the Lambs, so that if Rosh HaShana occurs on the two days adjacent to Shabbat, there will be enough lambs available for all the communal offerings that are sacrificed on those days. The Gemara therefore objects: But there are more than six lambs which are required for the daily offerings and additional offerings of a Shabbat and Rosh HaShana that are adjacent to one another, as one day of Rosh HaShana alone requires sixteen lambs.

Rachi non traduit

גמ' קס''ד כדי לשבת ולשני ימים טובים דווקא קאמר דלהכי בעינן ששה שאם יבאו יחד שבת ושני ימים טובים של ראש השנה ולא יוכלו לבקר יהו להם אילים מזומנים:

תַּנָּא בְּעָלְמָא קָאֵי, וְאַתְּמִידִין לְחוֹדֵיהּ קָאֵי, וּמַאי ''כְּדֵי לַשַּׁבָּת וּלְיָמִים טוֹבִים'' — סִימָנָא בְּעָלְמָא, וְהָכִי קָאָמַר: אֵין פּוֹחֲתִין מִשִּׁשָּׁה טְלָאִים

Traduction

The Gemara explains: The tanna is referring to the general policy for the entire year, and he is referring only to the number of lambs necessary for the daily offerings sacrificed over the course of three ordinary days. And what is the meaning of the phrase: Sufficient for Shabbat and for the two Festival days of Rosh HaShana? It is merely a mnemonic device, and this is what he is saying: One maintains no fewer than six lambs

Rachi non traduit

בעלמא קאי. דבכל ימות השנה נמי בעינן ששה ולאו משום שבת וראש השנה אלא משום דבן בג בג וכדמפרש בסמוך:

סימנא בעלמא. שלא תטעה בגירסא שלא תשנה ארבעה או חמשה משום הכי נקט הנך שלשה ימים דבעו ששה תמידין:

Tossefoth non traduit

מאי כדי לשבת סימנא בעלמא. הכא מפרש מעיקרא דכדי לשבת סימנא בעלמא אבל במנחות פרק התכלת (מנחות דף מט:
ושם) לא אמר הכי עד דבמסקנא דקאמר התם אמר רבינא לרב אשי הני ששה שבעה הוו דהא איכא צפרא דחד בשבתא דווקא נקט לשבת וה''פ אם היו ב' ימים ראש השנה ביום החמישי וביום ששי ביום הראשון יבקרו התמיד שהוא ארבעה ימים קודם שחיטתו של ה' בשבת ושל יום ו' שהוא שני לר''ה יבקרו ביום שני שהוא ד' ימים קודם שחיטתו וכן של שבת מבקרו ביום ג' ופריך שבעה הוו דהא איכא צפרא דחד בשבתא שגם הוא טעון ביקור ד' ימים קודם שחיטתו וא''כ היאך יפחתו מז':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source