Daf 10b
כֹּל יוֹמָא? דְּחַג חֲלוּקִין בְּקָרְבְּנוֹתֵיהֶן, דְּפֶסַח אֵין חֲלוּקִין בְּקָרְבְּנוֹתֵיהֶן.
Rachi (non traduit)
ימי החג חלוקין בקרבנותיהם. דפרי החג מתמעטין והולכין:
שַׁבָּת דַּחֲלוּקָה בְּקָרְבְּנוֹתֶיהָ, לֵימָא! לָא אִיקְּרִי ''מוֹעֵד''.
לֹא הָיָה מַכֶּה בְּאַבּוּב שֶׁל נְחוֹשֶׁת וְכוּ'. פָּתַח בְּחָלִיל וּמְסַיֵּים בְּאַבּוּב. אָמַר רַב פָּפָּא: הַיְינוּ חָלִיל הַיְינוּ אַבּוּב, וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ ''חָלִיל''? דַּחֲלֵי קָלֵיהּ.
Rachi (non traduit)
דחלי קליה. מתוק קולו לשמוע:
אָמַר רָבָא בַּר שֵׁילָא אָמַר רַב מַתְנָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מַגְרֵיפָה הָיְתָה בַּמִּקְדָּשׁ,
Rachi (non traduit)
מגריפה. שבה גורפין את דשן המזבח. וודי''ל והוא כעין כף:
Tossefoth (non traduit)
מגריפה היתה במקדש. פי' בקונטרס שגורפין בה הדשן וקשה דהא היתה כלי זמר אלא נראה לפרש דשני מיני מגריפות היו אחת לדשן ואחת של שיר:
וְכֵן הָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הִרְדַּוְלִים לֹא הָיָה בְּמִקְדָּשׁ. מַאי הִרְדַּוְלִים? אָמַר אַבָּיֵי: טַבְלָא גּוּרְגְּדָנָא, מִפְּנֵי שֶׁקּוֹלוֹ עָרֵב וּמְעַרְבֵּב אֶת הַנְּעִימָה.
Rachi (non traduit)
ומערבב את הנעימה. כשהיה קול זה מסיים:
הרדווליס טבלא גורגדנא. זוג ועינבל שקורים אישקליט''א:
Tossefoth (non traduit)
הרדווליס בסמ''ך גריס רש''י ונראה לר' הרדוולים במ''ם וכן יש בבראשית רבה ערדולין בעיר ומדינה נהפכה פירוש ערדוולין כמו הרדוולין והם מיני כלי זמר מ''ם מתחלפת בנו''ן הרדוולים זהו תרגום של עוגב:
תָּנֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: שִׁילוֹחַ הָיָה מְקַלֵּחַ מַיִם בִּכְאִיסָּר, צִוָּה הַמֶּלֶךְ וְהִרְחִיבוּהוּ כְּדֵי שֶׁיִּתְרַבּוּ מֵימָיו, וְנִתְמַעֲטוּ, וְחָזְרוּ וּמִיעֲטוּהוּ וְהָיָה מְקַלֵּחַ מַיִם, לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ''אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְאַל יִתְהַלֵּל גִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ''.
Rachi (non traduit)
אל יתהלל חכם. שחכמתו אינה אלא מקלקלת לפי שכלי מקדש ראשון ע''פ הגבורה נעשו דכתיב (ד''ה א כח) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל כל מלאכת התבנית:
בכאיסר. פי המעיין שהוא נובע שם רחב כאיסר:
תַּנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: שְׁנִיִּים הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''שְׁנַיִם'', אַל תִּיקְרֵי ''שְׁנַיִם'' אֶלָּא ''שְׁנִיִּים''.
Rachi (non traduit)
שניים. שני צלצלים ושני מכתשות:
רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: כָּל אֶחָד וְאֶחָד שָׁקוּל כִּשְׁנַיִם שֶׁל זָהָב, וְחַד אָמַר: שְׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין כְּאֶחָד שֶׁל זָהָב. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: שְׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין כְּאֶחָד שֶׁל זָהָב.
אֵלּוּ שְׁנֵי כֵלִים נִשְׁתַּיְּירוּ מִמִּקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, וְנִתְפַּגְּמוּ וְלֹא הָיָה לָהֶם אֲרוּכָה, וַעֲלֵיהֶם אָמַר דָּוִד: ''נְחוֹשֶׁת מְמוֹרָט'', ''נְחוֹשֶׁת מְמוֹרָק'', וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: ''וּכְלֵי נְחֹשֶׁת מוּצְהָב שְׁנַיִם חֲמוּדוֹת מִזָּהָב''.
Rachi (non traduit)
ממורק. קלל לויישנ''ט:
ממורט. דק שיכולין לקפלו:
כלים. צלצל ומכתשת נחושת:
מַכְתֶּשֶׁת הָיְתָה בְּמִקְדָּשׁ, שֶׁל נְחוֹשֶׁת הָיְתָה, וּמִימוֹת מֹשֶׁה הָיְתָה, וְהָיְתָה מְפַטֶּמֶת אֶת הַבְּשָׂמִים, נִתְפַּגְּמָה וְהֵבִיאוּ אוּמָּנִין מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם וְתִיקְנוּהָ, וְלֹא הָיְתָה מְפַטֶּמֶת כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה, נָטְלוּ אֶת תִּיקּוּנָהּ וְהָיְתָה מְפַטֶּמֶת כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה.
Rachi (non traduit)
מפטמת את הבשמים. שבה היו כותשין סממני הקטרת והיה קולה צלול ומפטמת הבשמים יפה ונותנת בהן ריח כדאמרי' בכריתות (דף ו:) השוחק אומר היטב הדק הדק היטב שהקול יפה לבשמים:
Tossefoth (non traduit)
ועליהם אמר דוד נחושת ממורט. פ''ה על נחושת שמוציא בהם מיהו קשה דהאי קרא בעלמא במלכים דכתיב נחשת ממורט ובדברי הימים (ב ד) כתיב נחשת מרוק ומאי קאמר ועליהם אמר דוד ונראה לר''י דה''ג ועליהם אמר קרא נחשת ממורט נחושת (ממורק):
תָּנוּ רַבָּנַן: אַבּוּב הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ, חָלָק הָיָה, דַּק הָיָה, שֶׁל קָנֶה הָיָה, וּמִימוֹת מֹשֶׁה הָיָה. צִוָּה הַמֶּלֶךְ וְצִיפּוּהוּ זָהָב, וְלֹא הָיָה קוֹלוֹ עָרֵב, נָטְלוּ אֶת צִפּוּיוֹ וְהָיָה קוֹלוֹ עָרֵב כְּמוֹת שֶׁהָיָה. צִלְצוֹל הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁל נְחוֹשֶׁת הָיָה, וְהָיָה קוֹלוֹ עָרֵב, וְנִפְגַּם, וְשָׁלְחוּ חֲכָמִים וְהֵבִיאוּ אוּמָּנִין מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם וְתִקְּנוּהוּ, וְלֹא הָיָה קוֹלוֹ עָרֵב, נָטְלוּ אֶת תִּיקּוּנוֹ וְהָיָה קוֹלוֹ עָרֵב כְּמוֹת שֶׁהָיָה.
Rachi (non traduit)
צלצל. שני כלים מכין זה ע''ג זה וקולם דק וקורין להן צנב''ש:
דק. טינב''ש. גילדו דקה:
חלק. קלוף:
וּלְרַב נַחְמָן דְּאָמַר: קְרִיָּיתָהּ זוֹ הִיא הַלֵּילָאּ, הָתַנְיָא: מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לְאָרֶץ לֹא הוּכְשְׁרוּ כָּל אֲרָצוֹת לוֹמַר שִׁירָה, כֵּיוָן שֶׁגָּלוּ חָזְרוּ לְהֶיתֵּירָן הָרִאשׁוֹן.
רַב נַחְמָן אָמַר: קְרִיָּיתָהּ זוֹ הִיא הַלֵּילָאּ. רָבָא אָמַר: בִּשְׁלָמָא הָתָם ''הַלְלוּ עַבְדֵי ה''' — וְלֹא עַבְדֵי פַרְעֹה, הָכָא ''הַלְלוּ עַבְדֵי ה''' — וְלֹא עַבְדֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ? אַכַּתִּי עַבְדֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֲנַן!
Rachi (non traduit)
קרייתה. קריאת המגילה:
מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: וַהֲרֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם, דְּנֵס שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ הוּא, וְאָמְרִינַן הַלֵּל! כִּדְתַנְיָא: עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ — הוּכְשְׁרוּ כָּל הָאֲרָצוֹת לוֹמַר שִׁירָה, מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לְאָרֶץ — לֹא הוּכְשְׁרוּ כָּל אֲרָצוֹת לוֹמַר שִׁירָה.
וְהָא חֲנוּכָּה דְּלָא הָכִי וְלָא הָכִי, וְקָאָמַר! מִשּׁוּם נִיסָּא. פּוּרִים דְּאִיכָּא נִיסָּא, לֵימָא! אָמַר רַבִּי יִצְחָק: לְפִי שֶׁאֵין אוֹמְרִים שִׁירָה עַל נֵס שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ.
דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִפְּנֵי מָה אֵין יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שִׁירָה לְפָנֶיךָ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים? אָמַר לָהֶן: אֶפְשָׁר, מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא הַדִּין, וְסִפְרֵי חַיִּים וְסִפְרֵי מֵתִים פְּתוּחִין לְפָנָיו, וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שִׁירָה לְפָנַי?
Tossefoth (non traduit)
אמרו מלאכי השרת מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בר''ה וביום הכיפורים. אבל לא קאמר מפני מה אין אנו אומרים שירה משמע שמלאכי השרת אומרים שירה ולכך אומר ר''י דבר''ה וביום הכיפורים אין לדלג והחיות ישוררו וכרובים יפארו:
רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים, דְּאִיקְּרוֹ ''מוֹעֵד'', וְאִיקַּדּוּשׁ בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה, לֵימָא! מִשּׁוּם דְּרַבִּי אֲבָהוּ.
רֹאשׁ חוֹדֶשׁ דְּאִיקְּרִי ''מוֹעֵד'', לֵימָא! לָא אִיקַּדַּישׁ בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה, דִּכְתִיב: ''הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג'' — לַיְלָה הַמְקוּדָּשׁ לֶחָג טָעוּן שִׁירָה, וְשֶׁאֵין מְקוּדָּשׁ לֶחָג אֵין טָעוּן שִׁירָה.
Rachi (non traduit)
מקודש. בעשיית מלאכה:
השיר. הלל:
ראש חדש איקרי מועד. דכתיב (איכה א':ט''ו) קרא עלי מועד ובפ''ד דמסכת תענית (דף כט.) תמוז דההוא שתא מלויי מליוה דכתיב קרא עלי מועד:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source