Chap. 4
1
הַכּוֹבֵשׁ, הַשּׁוֹלֵק {א}, הַמּוֹלֵחַ, חַיָּב. הַמְכַמֵּן בָּאֲדָמָה, פָּטוּר. הַמְטַבֵּל בַּשָּׂדֶה, פָּטוּר. הַפּוֹצֵעַ זֵיתִים שֶׁיֵּצֵא מֵהֶם הַשְּׂרָף, פָּטוּר. הַסּוֹחֵט זֵיתִים עַל בְּשָׂרוֹ, פָּטוּר. אִם סָחַט וְנָתַן לְתוֹךְ יָדוֹ, חַיָּב. הַמְקַפֵּא לְתַבְשִׁיל, פָּטוּר. לִקְדֵרָה, חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְבוֹר קָטָן:
R. Bartenura (non traduit)
הַכּוֹבֵשׁ. יְרָקוֹת אוֹ זֵיתִים בְּחֹמֶץ אוֹ בְיַיִן, וְכֵן הַשּׁוֹלֵק אוֹ הַמּוֹלֵחַ, אַף בַּשָּׂדֶה חַיָּב. שֶׁהָאוּר וְהַמֶּלַח וְהַמִּקָּח וְהַתְּרוּמָה וְהַשַּׁבָּת וְהֶחָצֵר הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת, כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ קוֹבֵעַ לַמַּעֲשֵׂר:
הַמְכַמֵּן בָּאֲדָמָה. הַמַּטְמִין פֵּרוֹת תַּחַת הַקַּרְקַע כְּדֶרֶךְ שֶׁרְגִילִין לְהַטְמִין פֵּרוֹת שֶׁאֵין מְבֻשָּׁלִים כָּל צָרְכָּן כְּדֵי שֶׁיִּתְבַּשְּׁלוּ:
וְהַמְטַבֵּל. פֵּרוֹת בְּמֶלַח אוֹ בְצִיר אוֹ בְחֹמֶץ וְאוֹכֵל, פָּטוּר, וְאֵינוֹ קוֹבֵעַ לַמַּעֲשֵׂר כְּמוֹ הַכּוֹבֵשׁ אוֹ הַמּוֹלֵחַ, אֶלָּא אוֹכֵל מֵהֶן אֲכִילַת עֲרַאי וּפָטוּר מִן הַמַּעֲשֵׂר:
הַפּוֹצֵעַ זֵיתִים. מְמַעֵךְ וְכוֹתֵשׁ אוֹתָם כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא הַשְּׂרָף, דְּהַיְנוּ הַמְּרִירוּת שֶׁלָּהֶן:
הַסּוֹחֵט זֵיתִים עַל בְּשָׂרוֹ. לָסוּךְ גּוּפוֹ:
לְתוֹךְ יָדוֹ חַיָּב. דְּמַה שֶּׁנָּתַן לְתוֹךְ יָדוֹ נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ נָתַן לְתוֹךְ בּוֹר קָטָן, דְּהַיְנוּ הַחֲפִירָה שֶׁהַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן יוֹרְדִים בָּהּ:
הַמְקַפֶּה לְתַבְשִׁיל. הַשּׁוֹלֶה פְּסֹלֶת שֶׁמַּעֲלֶה הַיַּיִן בְּעֵת רְתִיחָתוֹ נִקְרָא מְקַפֶּה, וְאִם אַחַר שֶׁנָּתַן יַיִן בַּתַּבְשִׁיל הֵסִיר מֵעָלָיו הַחַרְצַנִּים וְהַזַּגִּים הַצָּפִין לְמַעְלָה, קִפּוּי עֲרַאי הוּא זֶה וְאֵינוֹ קוֹבֵעַ לַמַּעֲשֵׂר כִּשְׁאָר מְקַפֶּה יַיִן בְּעַלְמָא. וּבְתַבְשִׁיל צוֹנֵן אַיְרֵי, דְּאִי בְּתַבְשִׁיל רוֹתֵחַ הָא אָמְרִינַן שֶׁהָאוּר קוֹבַעַת לַמַּעֲשֵׂר, וּבְלֹא הַקְפָּאָה הָיָה נִקְבַּע לַמַּעֲשֵׂר מֵחֲמַת הָאוּר:
לִקְדֵרָה. רֵיקָנִית, קֹדֶם שֶׁנָּתַן לְתוֹכָהּ הַתַּבְשִׁיל נָתַן בְּתוֹכָהּ יַיִן וְהִקְפָּהוּ, הֲוָה לֵיהּ כִּמְקַפֶּה בְּבוֹר קָטָן וְחַיָּב:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{א} הַשּׁוֹלֵק. לִרְבוּתָא נָקַט הַשּׁוֹלֵק, שֶׁהוּא פָּחוֹת מִמְּבַשֵּׁל, וְכָל שֶׁכֵּן הַמְּבַשֵּׁל:
Rambam (non traduit)
ובור שם לאותה החפירה שהיין או שהשמן יורדין שם:
ואמרו ולקדרה חייב ואפי' אין שם לא תבשיל ולא אש כי הטעם מה שזכרנו:
המקפה לתבשיל. ר''ל הלוקח יין לעשות ממנו מרק לתבשיל ומקפה הוא מרק ובתנאי שיהיה אותו תבשיל צונן וכן אמרו בגמרא תפתר בתבשיל צונן אבל לבשל היין אסור כמו שאמרנו שהאש קובעת למעשר:
שיצא השרף רוצה לומר שיצא הליחה הדומה לחלב:
ואמרו פטור רוצה לומר כי זאת הטמינה בארץ אינה כמו הכבישה ולא הטבילה במלח כמו המליחה שנאמר נקבע למעשר אלא פטור מלעשר ומותר לו לאכלו עראי:
והמטבל. ענינו שיטבול במלח ויאכל:
המכמן בעפר כמו הטומן כי כן המנהג לעשות בפירות שאינן מבושלות להטמין אותם בעפר כדי שיתרטבו ויתבשלו:
אמרו בגמרא אור ומלח ומקח ותרומה ושבת וחצר ובית שמירה כולם טובלים ענינו שכל אחד מאלו קובעת למעשרות ואסור לאכול קצת מאלו עד שיעשר והכובש זה שישרה אותם במלח ומים:
2
תִּינוֹקוֹת שֶׁטָּמְנוּ תְאֵנִים לְשַׁבָּת, וְשָׁכְחוּ לְעַשְּׂרָן, לֹא יֹאכְלוּ לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת עַד שֶׁיְּעַשְּׂרוּ. כַּלְכָּלַת שַׁבָּת, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹטְרִין וּבֵית הִלֵּל מְחַיְּבִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הַלּוֹקֵט אֶת הַכַּלְכָּלָה לִשְׁלֹחַ לַחֲבֵרוֹ, לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיִּתְעַשֵּׂר:
R. Bartenura (non traduit)
תִּינוֹקוֹת שֶׁטָּמְנוּ תְאֵנִים. בַּשָּׂדֶה, דְּאִי בַּבַּיִת, בְּלֹא שַׁבָּת בַּיִת קוֹבַעַת. וְנָקַט תִּינוֹקוֹת לְאַשְׁמוּעִינַן דְּיֵשׁ לָהֶם מַחֲשָׁבָה הַנִּכֶּרֶת מִתּוֹךְ מַעֲשֵׂיהֶם:
לֹא יֹאכְלוּ לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. דְּכֵיוָן שֶׁקְּבַעְתָּן שַׁבָּת לַמַּעֲשֵׂר אֲסוּרִים לְעוֹלָם עַד שֶׁיִּתְעַשְּׂרוּ:
כַּלְכַּלַת שַׁבָּת. כַּלְכָּלָה מְלֵאָה פֵּרוֹת שֶׁיִּחֲדָהּ לַשַּׁבָּת:
וּבֵית הִלֵּל מְחַיְּבִין. בַּמַּעֲשֵׂר מִיָּד אֲפִלּוּ קֹדֶם הַשַּׁבָּת, דְּכֵיוָן שֶׁיִּחֲדָהּ לַשַּׁבָּת הֻקְבְּעָה מִיָּד:
לִשְׁלֹחַ לַחֲבֵרוֹ. נִטְבַּל מִיָּד, וְלֹא יֹאכַל עֲרַאי עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר, וַאֲפִלּוּ לֹא שְׁלָחָהּ, לְפִי שֶׁכֵּיוָן שֶׁיִּחֲדָהּ לְשָׁלְחָהּ הוּא מַקְפִּיד עָלֶיהָ כְּמוֹ בְּכַלְכַּלַת שַׁבָּת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
Rambam (non traduit)
כבר אמרנו כי שבת קובעת למעשר ומאחר שעבר עליהם שבת אסור לאכול מהם עד שיוציא מהן המעשרות:
כלכלת שבת. אמרו בגמ' בתאנה המיוחדת לשבת וענינו כי כשיש לאדם אילנות מנהגו לעולם לאכול מפירותיו בשבתות ולוקט מאותו אילן כלכלה אמרו בית הלל שכיון שאותן הפירות מוכנות לשבת ושבת קובעת שנקבעו למעשר ואסור לו לאכול מהן עד שיעשר וכמו כן אמר ר' יהודה שאם לקט כלכלה לשלוח לחברו לאכול בשבת ואע''פ שלא שלחן אסור לו לאכול מהן עד שיעשר כיון שזמנן לשלחן כאילו שלחן הן חייבות במעשר ואין הלכה כרבי יהודה:
3
הַנּוֹטֵל זֵיתִים מִן הַמַּעֲטָן, טוֹבֵל אֶחָד אֶחָד בְּמֶלַח וְאוֹכֵל. אִם מָלַח וְנָתַן לְפָנָיו, חַיָּב. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מִן הַמַּעֲטָן הַטָּהוֹר חַיָּב, וּמִן הַטָּמֵא פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַחֲזִיר אֶת הַמּוֹתָר:
R. Bartenura (non traduit)
הַמַּעֲטָן. מָקוֹם שֶׁצּוֹבְרִין שָׁם הַזֵּיתִים כְּדֵי שֶׁיִּתְרַכְּכוּ וְיִהְיוּ רְאוּיוֹת לְהוֹצִיא שַׁמְנָן:
טוֹבֵל אֶחָד אֶחָד בְּמֶלַח. שֶׁאֵין קוֹבֵעַ אֶלָּא בְּמֶלַח וְצֵרוּף שְׁתַּיִם, הִלְכָּךְ אִם מָלַח וְנָתַן לְפָנָיו חַיָּב:
מִן הַמַּעֲטָן הַטָּהוֹר חַיָּב. וּכְגוֹן שֶׁהָאָדָם הַנּוֹטְלָן טָמֵא, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַחֲזִיר אֶת הַמּוֹתָר, שֶׁכְּבָר נִטְמְאוּ כָּל אוֹתָן שֶׁנָּטַל בְּיָדוֹ {ב}:
מִן הַטָּמֵא פָּטוּר. שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַמַּעֲטָן כֻּלּוֹ טָמֵא [וְהָאָדָם] הַנּוֹטְלָן טָמֵא הֲרֵי הוּא מַחֲזִיר אֶת הַנּוֹתָר:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ב} וּכְשֶׁמַּחֲזִירִים מִתְעָרְבִים הַטְּמֵאִים עִם הַטְּהוֹרִים. וּבְשָׁעָה שֶׁנָּטַל דִּקְדֵּק שֶּׁלֹא יְטַמֵּא אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ, הַיְנוּ אוֹתָן שֶׁנָּגַע בָּהֶן וּנְטָלָן. אִי נַמִּי כְּגוֹן שֶׁנְּטָלָן בִּפְשׁוּטֵי כְלֵי עֵץ, אוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ חֲבֵרוֹ:
Rambam (non traduit)
מעטן. שם המקום שמקבצים שם הזיתים עד שיתרככו ויהיו ראויות להוציא שמנן וכבר בארנו שהמלח קובע למעשר ולפיכך אם מלח ונתן לפניו חייב ורבי אליעזר חולק על סתם משנה ואמר מן המעטן הטהור חייב וכבר בארו בגמרא דברי ר''א ואמרו כי כוונתו באמרו מן המעטן הטהור חייב שיהיה האדם טמא והזיתים טהורים וכיון שלקח מהן נטמא מה שלקח בידו ואינו יכול להחזירו א''כ אין האכילה אכילת עראי והוא חייב במעשרות ומן הטמא פטור שיהיו האדם והזיתים טמאים והוא יכול להחזיר המותר אחר אכילתו והרי היא אכילת עראי ולפיכך הוא פטור והלכה כסתם משנה:
4
שׁוֹתִים עַל הַגַּת, בֵּין עַל הַחַמִּין בֵּין עַל הַצּוֹנֵן פָּטוּר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק מְחַיֵּב. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַל הַחַמִּין חַיָּב, וְעַל הַצּוֹנֵן פָּטוּר:
R. Bartenura (non traduit)
שׁוֹתִין עַל הַגַּת. וּכְגוֹן שֶׁהִכְנִיס שָׁם רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ, דְּלֵיכָּא לְמִגְזָר שֶׁמָּא יָבִיא הַכְּלִי אֵלָיו וְיִשְׁתֶּה חוּץ לַגַּת, דְּחוּץ לַגַּת הֲוֵי קֶבַע וְאָסוּר לִשְׁתּוֹת:
בֵּין עַל הַחַמִּין. בֵּין שֶׁמָּזַג הַיַּיִן בְּחַמִּין, בֵּין שֶׁמְּזָגוֹ בְּצוֹנֵן:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק מְחַיֵּב. דְּגָזַר שֶׁמָּא יוֹצִיא מִן הַיַּיִן חוּץ לַגַּת:
עַל הַחַמִּין חַיָּב. שֶׁהוּא קוֹבֵעַ, לְפִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיר הַמּוֹתָר, שֶׁיְּקַלְקֵל הַיַּיִן שֶׁבַּגַּת, אֲבָל מָזַג בְּצוֹנֵן פָּטוּר, שֶׁיָּכוֹל לְהַחֲזִיר הַמּוֹתָר. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
Rambam (non traduit)
בין על חמין בין על הצונן. עניינו בין שיהיה אותו היין שבתוך הגת מבושל או בלי מבושל דינם שוה וחכמים הלכו על העיקר כי החמין נקבעו למעשר כמו שבארנו שהאור קובעת והלכה כחכמים:
5
הַמְקַלֵּף שְׂעוֹרִים, מְקַלֵּף אַחַת אַחַת וְאוֹכֵל. וְאִם קִלֵּף וְנָתַן לְתוֹךְ יָדוֹ, חַיָּב {ג}. הַמּוֹלֵל מְלִילוֹת שֶׁל חִטִּים, מְנַפֶּה מִיָּד לְיָד וְאוֹכֵל. וְאִם נִפָּה וְנָתַן לְתוֹךְ חֵיקוֹ, חַיָּב. כֻּסְבָּר שֶׁזְּרָעָהּ לְזֶרַע, יַרְקָהּ פָּטוּר. זְרָעָהּ לְיָרָק, מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הַשֶּׁבֶת מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק וְזֵירִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ מִתְעַשֵּׂר זֶרַע וְיָרָק אֶלָּא הַשְּׁחָלִים וְהַגַּרְגִּיר בִּלְבָד:
R. Bartenura (non traduit)
הַמְקַלֵּף. מֵסִיר קְלִפָּתָן:
מְקַלֵּף אַחַת אַחַת. שְׂעוֹרָה אַחַת. וְדַוְקָא כְּשֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ לַגֹּרֶן, אֲבָל אִם הָיָה סָמוּךְ לַגֹּרֶן אֲפִלּוּ קִלֵּף יוֹתֵר פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַחֲזִיר אֶת הַמּוֹתָר:
הַמּוֹלֵל מְלִילוֹת. הַמְהַבְהֵב שִׁבֳּלִין בָּאוּר וּמְמַעֲכָן בְּיָדוֹ לְהָסִיר הַפְּסֹלֶת:
מְנַפֶּה. לְהַפְרִיחַ הַמֹּץ:
מִיָּד לְיָד. מְנַעֲרָן מִיָּדוֹ אַחַת לְיָדוֹ הָאַחֶרֶת:
יַרְקָהּ פָּטוּר. שֶׁהַזֶּרַע עִקָּר, וְיַרְקָהּ לֹא חָשִׁיב אֶלָּא אִם כֵּן כִּוֵּן לְיָרָק:
מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק. חַיָּב לְעַשֵּׂר, בֵּין אָכַל הַזֶּרַע, בֵּין אָכַל הֶעָלִין יָרָק כְּמוֹת שֶׁהֵן:
הַשֶּׁבֶת. כָּךְ שְׁמָהּ בַּעֲרָבִי, וּבְלַעַ''ז אניט''ו:
וְזֵירִים. זְמוֹרוֹת. וַאֲפִלּוּ זְרָעָהּ סְתָם מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק וְזֵירִים, לְפִי שֶׁהַשֶּׁבֶת עוֹשָׂה זְמוֹרוֹת אֲרֻכּוֹת. אֲבָל הַכֻּסְבָּר אֵינָהּ מִתְעַשֶּׂרֶת זֵירִים אֶלָּא אִם כֵּן זְרָעָהּ תְּחִלָּה לְזֵירִים:
אֵינוֹ מִתְעַשֵּׂר זֶרַע וְיָרָק. אִם זָרַע סְתָם וְלֹא פֵרֵשׁ:
הַשְּׁחָלִים. בַּעֲרָבִי חב אל שאר, וּבְלַעַ''ז קרישו''ן:
הַגַּרְגִּיר. כָּךְ שְׁמוֹ בַּעֲרָבִי, וּבְלַעַ''ז אירוג''א. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ג} וְאִם קִלֵּף כוּ'. מַשְׁמַע אֲפִלּוּ אַחַת אַחַת, דְּאִי תֵימָא דַּוְקָא בְּצֵרַף וְנָתַן לְתוֹךְ יָדוֹ קַשְׁיָא רֵישָׁא, וְזֶה דַעַת רַשִׁ''י בְּבֵיצָה דַּף י''ג. וְהַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ דְּלֹא נְהִירָא, דְּמַשְׁמַע שֶׁהַטַּעַם מִפְּנֵי שֶׁהוּא גְמַר מְלָאכָה הוֹאִיל וְהוּא קוֹלֵף הַרְבֵּה בְּיַחַד. וְנִרְאֶה לִי דְּתַנָּא אוֹרְחָא דְמִלְּתָא נָקַט, דִּכְשֶׁמְּצָרֵף נוֹתְנָם לְתוֹךְ יָדוֹ. וְהַרְבֵּה דְּנָקְטוּ הַתּוֹסָפוֹת לָאו דַּוְקָא, דְּבִשְׁתַּיִם חַיָּב. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
מתעשרת זרע וירק. ענינו שחייב במעשר הזרע והנכרת מן העלין:
וגרגיר ג''כ בערבי גרגיר ובלע''ז אירוגה ואלו השני מינין מתעשרין זרע וירק ואפי' זרע אותם סתם ולא פירש כי כוונתו על הזרע בלבד והלכה כחכמים:
ושחלים נקרא בערבי חבא לשאר.
זרע וירק וזירין. פי' הזרע והעלין והגבעולין וזירין הם הגבעולין הנעשין בראשי קצת הצמחים שבהם היה הזרע ואלו הגבעולין נראין מאד לעין בשבת והם כמו שקדים ארוכים:
השבת ג''כ נקרא בערבי אל שבת:
מנפח. מנער מיד ליד כמו מחליף מיד ליד אותן החטים כדי שיסור מהם הפסולת ונקראים השבלין המהובהבות באש מלילות כי המלילה בלשונם היא המעיכה והעשוי בין האצבעות וכפות הידים:
מקלף. מסיר הקליפה העליונה:
6
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, תְּמָרוֹת שֶׁל תִּלְתָּן וְשֶׁל חַרְדָּל וְשֶׁל פּוֹל הַלָּבָן, חַיָּבוֹת בַּמַּעֲשֵׂר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הַצָּלָף מִתְעַשֵּׂר תְּמָרוֹת וַאֲבִיּוֹנוֹת וְקַפְרָס. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵין מִתְעַשֵּׂר אֶלָּא אֲבִיּוֹנוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן פֶּרִי:
R. Bartenura (non traduit)
הַתְּמָרוֹת שֶׁל תִּלְתָּן. יֵשׁ מְפָרְשִׁים לוּלָבֵי תִלְתָּן, כְּעֵין שֶׁיֵּשׁ לַגְּפָנִים, וְהֵן נֶאֱכָלִים. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים כְּשֶׁמַּתְחִיל הַגִּבְעוֹל לִצְמֹחַ נִרְאֶה בִּמְקוֹם צְמִיחָתוֹ כְּמִין גַּרְגִּיר עָב וְנִקְרָא תְּמָרָה, כִּדְאָמְרִינַן [סֻכָּה לג.] גַּבֵּי הֲדַס נִקְטַם רֹאשׁוֹ וְעָלְתָה בוֹ תְּמָרָה. וּבְתִלְתָּן וְחַרְדָּל וּפוֹל הַלָּבָן חֲשׁוּבִין אֹכֶל:
הַצָּלָף. בְּלַעַ''ז קאפר''י:
תְּמָרוֹת. לוּלָבִין שֶׁבּוֹ, וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים הַפֶּרַח:
אֲבִיּוֹנוֹת. הוּא עִקַּר הַפְּרִי, וְקַפְרִיסִין הוּא שׁוֹמֵר הַפְּרִי:
רַבִּי עֲקִיבָא וְכוּ'. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
Rambam (non traduit)
תמרות של תלתן ושל חרדל.הם פרח התלתן והחרדל:
צלף הוא בערבי אל נכר יש ממנו שהוא הפרח והוא נקרא תמרות ויש ממנו פרי יבש כעץ ויש ממנו עלין והוא הנקרא קפריסין ויש ממנו פרי מבושל כל צרכו ושמו הידוע אצלנו בל' ערבי פרוס אל נכר והוא הנקרא אביונות והלכה כר''ע לבדו:
פרק ה
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source