Chap. 2
1
הָיָה עוֹבֵר בַּשּׁוּק וְאָמַר, טְלוּ לָכֶם תְּאֵנִים, אוֹכְלִין וּפְטוּרִין. לְפִיכָךְ אִם הִכְנִיסוּ לְבָתֵּיהֶם, מְתַקְּנִים וַדָּאי. טְלוּ וְהַכְנִיסוּ לְבָתֵּיכֶם {ב}, לֹא יֹאכְלוּ מֵהֶם עֲרַאי. לְפִיכָךְ אִם הִכְנִיסוּ לְבָתֵּיהֶם, אֵינָם מְתַקְּנִים אֶלָּא דְמָאי:
R. Bartenura (non traduit)
הָיָה עוֹבֵר בַּשּׁוּק. עַם הָאָרֶץ הֶחָשׁוּד עַל הַמַּעַשְׂרוֹת:
אוֹכְלִין וּפְטוּרִים. דְּאֵמוּר לֹא רָאוּ פְּנֵי הַבַּיִת וְלֹא הֻקְבְּעוּ לַמַּעֲשֵׂר {א}. וְאַף עַל גַּב דְּמֶכֶר קוֹבֵעַ לַמַּעֲשֵׂר, הַאי מַתָּנָה יָהֵיב לְהוּ, וּמַתָּנָה אֵינָהּ קוֹבַעַת:
מְתַקְּנִים וַדָּאי. שֶׁהַנּוֹתֵן לֹא עִשֵּׂר, דְּסָבַר הוּא שֶׁיֹּאכְלוּ בַּשּׁוּק וְלֹא בָעֵי עִשּׂוּרֵי, וְכֵיוָן דְּהִכְנִיסוּם לַבַּיִת הֻקְבְּעוּ. וְדַוְקָא שֶׁנָּתַן לָהֶם דָּבָר מֻעָט שֶׁרָאוּי לְאָכְלוֹ בַּשּׁוּק, אֲבָל אִם נָתַן דָּבָר מְרֻבֶּה, אוֹ שֶׁהָיָה הַמְקַבֵּל אָדָם שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל בַּשּׁוּק, אוֹ הַדָּבָר הַנִּתַּן אֵינוֹ נֶאֱכָל כָּךְ כְּמוֹת שֶׁהוּא, בְּכָל אֵלּוּ הֲוֵי כְּאוֹמֵר הַכְנִיסוּ לְבָתֵּיכֶם, וְאָסוּר לֶאֱכֹל מֵהֶם עֲרַאי דְּמִסְּתָמָא כְּבָר הֻקְבְּעוּ לַמַּעֲשֵׂר:
אֵין מְתַקְּנִים אֶלָּא דְמָאי. וְנוֹתֵן תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לַכֹּהֵן, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וְעָנִי נוֹטֵל לְעַצְמוֹ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{א} דְּאִלּוּ רָאוּ פְּנֵי הַבַּיִת עַל יְדֵי בַעַל הַבַּיִת וְהֻקְבְּעוּ לְמַעֲשֵׂר טָבֵיל לְהוּ וַאֲסוּרִים לְכָל אָדָם: {ב} לְבָתֵּיכֶם. דַּוְקָא לְבָתֵּיכֶם, דְּאִלּוּ לְבֵיתִי אֵין בַּיִת אַחֵר טוֹבֵל כְּדִלְקַמָּן. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
כשזה המוכר המסבב בשוקים מכריז ואומר טלו לכם תאנים מותר לאכול מהם עראי לפי שנאמר לא ראו פני הבית ולפיכך אין מכריזין עליה' אלא לאוכלן בלבד עראי והוא כנותן מתנה ואין המתנה קובעת למעשר כמו המכר ואם הביאן לביתו צריך להוציא מהם המעשרות החייבות לטבל ואם אמר טלו והכניסו לבתיכם נאמר שהם ראו פני הבית ולפיכך לא יאכל מהם עראי ואינו נאמן באומר הכניסו לבתיכם שענינו שהן מעושרין ולפיכך יוציא מהם חקי הדמאי לפי שהוא ספק שמא אמר אמת באמרו שהן מעושרין או אמר שקר ומה שאמר לא אמר אלא כדי שיקפצו עליהם לוקחים וכל זה כשהמוכר עם הארץ כמו שבארנו במסכת דמאי:
2
הָיוּ יוֹשְׁבִין בַּשַּׁעַר אוֹ בַחֲנוּת, וְאָמַר, טְלוּ לָכֶם תְּאֵנִים, אוֹכְלִין וּפְטוּרִין, וּבַעַל הַשַּׁעַר וּבַעַל הַחֲנוּת חַיָּבִין. רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר, עַד שֶׁיַּחֲזִיר אֶת פָּנָיו, אוֹ עַד שֶׁיְּשַׁנֶּה מְקוֹם יְשִׁיבָתוֹ:
R. Bartenura (non traduit)
וְאָמַר טְלוּ לָכֶם תְּאֵנִים. בַּעַל הַשַּׁעַר אוֹ בַעַל הַחֲנוּת אָמַר כֵּן {ג}:
וּבַעַל הַשַּׁעַר וּבַעַל הַחֲנוּת חַיָּבִין. דְּבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם טוֹבֵל לוֹ, אֲבָל לֹא לַאֲחֵרִים:
וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר. מִשּׁוּם דְּשַׁעַר וַחֲנוּת אָדָם בּוֹשׁ לֶאֱכֹל בְּתוֹכוֹ. וְחָצֵר הַקּוֹבַעַת לַמַּעֲשֵׂר הִיא כָּל שֶׁאֵין אָדָם בּוֹשׁ לֶאֱכֹל בְּתוֹכָהּ {ד}:
עַד שֶׁיַּחֲזִיר פָּנָיו. בַּמָּקוֹם שֶׁיּוֹשֵׁב וּמוֹכֵר הוּא בּוֹשׁ לֶאֱכֹל בְּלֹא חֲזָרַת פָּנִים, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יוֹשֵׁב וּמוֹכֵר אֵינוֹ בּוֹשׁ, וְקַיְמָא לָן מָקוֹם שֶׁהוּא בּוֹשׁ פָּטוּר, מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ בּוֹשׁ חַיָּב. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ג} וְצָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהַפֵּרוֹת מֻנָּחִים בַּשּׁוּק, דְּאִלּוּ הַפֵּרוֹת הֵמָּה גַם כֵּן בַּשַּׁעַר אוֹ בַחֲנוּת, אִם כֵּן טְבוּלִים וְהֻקְבְּעוּ לַמַּעֲשֵׂר וַאֲסוּרִין גַּם לַאֲחֵרִים. וְהוּא הַדִּין דַּהֲוָה מָצֵי לְמִתְנֵי הָיוּ יוֹשְׁבִים בַּבַּיִת, אֶלָּא שֶׁדֶּרֶךְ הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת לֵישֵׁב בַּשַּׁעַר אוֹ בַחֲנוּת: {ד} דִּבְרֵי רַבִּי נְחֶמְיָה בְּמִשְׁנָה ה' פֶּרֶק ג'. וּבַיְרוּשַׁלְמִי, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד:
Rambam (non traduit)
מבואר הוא כי בעל החנות ובעל החצר לפי שאותו מקום הוא מקום ישיבתו נקבעים במעשרות מחמתו ואין הלכה כר' יהודה:
3
הַמַּעֲלֶה פֵרוֹת מִן הַגָּלִיל לִיהוּדָה, אוֹ עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם, אוֹכֵל מֵהֶם עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְמָקוֹם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ, וְכֵן בִּיהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לִמְקוֹם הַשְּׁבִיתָה. וְהָרוֹכְלִין הַמְּחַזְּרִין בָּעֲיָרוֹת, אוֹכְלִים עַד שֶׁמַּגִּיעִים לִמְקוֹם הַלִּינָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן {ו} הוּא בֵיתוֹ:
R. Bartenura (non traduit)
הַמַּעֲלֶה פֵרוֹת מִן הַגָּלִיל. לִקֵּט פֵּרוֹת בַּגָּלִיל כְּדֵי לְמָכְרָן בִּיהוּדָה, לֹא הֻקְבְּעוּ לַמַּעֲשֵׂר אֲפִלּוּ לָן בַּדֶּרֶךְ, עַד שֶׁיַּגִּיעַ לִיהוּדָה שֶׁדַּעְתּוֹ לְמָכְרָם שָׁם:
וְכֵן בַּחֲזָרָה. אִם קֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ לִיהוּדָה נִמְלַךְ לְהַחֲזִירָן לַגָּלִיל, אוֹכֵל מֵהֶן עֲרַאי בַּדֶּרֶךְ עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַגָּלִיל:
עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לִמְקוֹם הַשְּׁבִיתָה. לַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה לָנוּחַ שָׁם בַּשַּׁבָּת, וּמִיָּד כְּשֶׁיַּגִּיעַ שָׁם הֻקְבְּעוּ פֵרוֹתָיו לַמַּעֲשֵׂר אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה שַׁבָּת {ה}. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
וְהָרוֹכְלִין הַמְחַזְּרִין בָּעֲיָרוֹת. לִמְכֹּר בְּשָׂמִים וְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים, וּמוֹלִיכִין עִמָּהֶם פֵּרוֹת, אוֹכְלִים מֵהֶן עֲרַאי עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לִמְקוֹם הַלִּינָה, וּכְשֶׁמַּגִּיעִים שָׁם הֻקְבְּעוּ הַפֵּרוֹת לַמַּעֲשֵׂר:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּיִת רִאשׁוֹן. שֶׁבָּעִיר שֶׁהוּא לָן שָׁם, קוֹבֵעַ לַמַּעֲשֵׂר, וַאֲפִלּוּ הוּא לָן בַּקָּצֶה הָאַחֵר שֶׁל הָעִיר, לְפִי שֶׁאָדָם רוֹצֶה לְפַנּוֹת כֵּלָיו בְּבַיִת רִאשׁוֹן שֶׁהוּא פּוֹגֵעַ כְּדֵי לָלוּן שָׁם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ה} דְּאִלּוּ הִגִּיעַ הַשַּׁבָּת טָבְלוּ אַף עַל פִּי שֶּׁלֹא יִחֲדָם לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת. יְרוּשַׁלְמִי: {ו} הָרִאשׁוֹן. כְּלוֹמַר כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַבַּיִת הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּעִיר נִטְבְּלוּ הַפֵּרוֹת אַף עַל פִּי שֶּׁלֹא לָן שָׁם. הָרַ''שׁ:
Rambam (non traduit)
הרוכלים המחזרים בעיירות. עם הבשמים ההולכים מעיר אל עיר ומכפר אל כפר ואמר בכאן שהם רשאים לאכול כל היום מה שנותנים שם מן הפירות אע''פ שהם נכנסין בבתים עד שיגיעו למקום הלינה ואין הלכה כר' מאיר ולא כר' יהודה:
מקום השביתה הוא מקום שהוא שובת בו ביום השבת:
4
פֵּרוֹת שֶׁתְּרָמָן עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר מִלֶּאֱכֹל מֵהֶם עֲרַאי. וַחֲכָמִים מַתִּירִין, חוּץ מִכַּלְכָּלַת תְּאֵנִים. כַּלְכָּלַת תְּאֵנִים שֶׁתְּרָמָהּ, רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין {ז}:
R. Bartenura (non traduit)
עַד שֶּׁלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן. שֶּׁלֹא הִגִּיעַ גָּרְנָן לַמַּעֲשֵׂר, כָּל פְּרִי וּפְרִי כְּפִי מַה שֶּׁמְּפֹרָשׁ לְעֵיל:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר לֶאֱכֹל מֵהֶן עֲרַאי. עַד שֶׁיַּפְרִישׁ כָּל מַעַשְׂרוֹתֵיהֶן, דִּתְרוּמָה טוֹבֶלֶת:
וַחֲכָמִים מַתִּירִים. דְּסָבְרֵי אֵין תְּרוּמָה טוֹבֶלֶת אֶלָּא אִם כֵּן תָּרַם מִתּוֹךְ הַכַּלְכָּלָה:
כַּלְכָּלַת תְּאֵנִים שֶׁתְּרָמָהּ. עַד שֶּׁלֹא הִגִּיעַ גָּרְנָן לַמַּעַשְׂרוֹת:
רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. אֲפִלּוּ תָּרַם מִתּוֹךְ הַכַּלְכָּלָה:
וַחֲכָמִים אוֹסְרִים. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים, דִּתְרוּמָה קוֹבַעַת לַמַּעֲשֵׂר כְּשֶׁתָּרַם מִתּוֹךְ הַכַּלְכָּלָה, וּלְאַחַר שֶׁתָּרַם אָסוּר לֶאֱכֹל עֲרַאי מֵאוֹתָהּ כַּלְכָּלָה עַד שֶׁיַּפְרִישׁ כָּל הַמַּעַשְׂרוֹת:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ז} וַחֲכָמִים אוֹסְרִים. טַעֲמַיְהוּ, דְּסָבְרֵי דִּכְשֶׁכּוֹנְסִין תְּאֵנִים בַּכַּלְכָּלָה יֵשׁ שֶׁמַּנִּיחִין אוֹתָן כָּךְ וַהֲוָה גְמַר מְלָאכָה, אַף עַל גַּב דְּלָאו כֻּלֵּי עַלְמָא עָבְדֵי הָכִי אֶלָּא מַחֲלִיקִים אוֹתָם כִּדְאִיתָא סוֹף פֶּרֶק דִּלְעֵיל. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
ר''א אומר תרומה קובעת למעשר ואפי' בדבר שלא נגמרה מלאכתו. ואמרם כלכלת תאנים שתרמה ר''ל שתרמה קודם שתגמר מלאכתה ואין הלכה כר''א ולא כר' שמעון:
5
הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, הֵילָךְ אִסָּר זֶה וְתֶן לִי בוֹ חָמֵשׁ תְּאֵנִים, לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אוֹכֵל אַחַת אַחַת, פָּטוּר, וְאִם צֵרַף, חַיָּב. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַעֲשֶׂה בְגִנַּת וְרָדִים שֶׁהָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם, וְהָיוּ תְאֵנִים נִמְכָּרוֹת מִשָּׁלֹשׁ וּמֵאַרְבַּע בְּאִסָּר, וְלֹא הֻפְרַשׁ מִמֶּנָּה תְרוּמָה וּמַעֲשֵׂר מֵעוֹלָם:
R. Bartenura (non traduit)
עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. דְּמִקָּח טוֹבֵל:
וְאִם צֵרַף. שֶׁלָּקַח בַּעַל הַגִּנָּה שְׁתַּיִם כְּאַחַת {ח} וְנָתַן לוֹ, חַיָּב. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהַקּוֹנֶה לִקֵּט וְאָכַל, מוֹדֶה רַבִּי מֵאִיר דְּאוֹכֵל אַחַת אַחַת:
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה בְגִנַּת וְרָדִין וְכוּ'. וְהָתָם בַּעַל הַגִּנָּה הָיָה מְלַקֵּט, שֶּׁלֹא הָיוּ מַנִּיחִים לִכָּנֵס שָׁם אָדָם מִפְּנֵי הַוְּרָדִים, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הֻפְרַשׁ מִמֶּנָּה תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר מֵעוֹלָם. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ח} בַּגְּמָרָא פֶּרֶק ז' דְּבָבָא מְצִיעָא אַסְמְכִינַן אַקְּרָא כִּי קִבְּצָם כֶּעָמִיר גֹּרְנָה (מִיכָה ד), וּפֵרֵשׁ רַשִׁ''י אֵין גֹּרֶן בְּלֹא קִבּוּץ, וְאֵין קִבּוּץ פָּחוֹת מִשְּׁתַּיִם:
Rambam (non traduit)
והלכה כרבי יהודה:
6
הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, הֵילָךְ אִסָּר זֶה בְּעֶשֶׂר תְּאֵנִים שֶׁאָבֹר לִי, בּוֹרֵר וְאוֹכֵל. בְּאֶשְׁכּוֹל שֶׁאָבֹר לִי, מְגַרְגֵּר וְאוֹכֵל {ט}. בְּרִמּוֹן שֶׁאָבֹר לִי, פּוֹרֵט וְאוֹכֵל. בַּאֲבַטִּיחַ שֶׁאָבֹר לִי, סוֹפֵת וְאוֹכֵל. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ בְּעֶשְׂרִים תְּאֵנִים אֵלוּ, בִּשְׁנֵי אֶשְׁכּוֹלוֹת אֵלוּ, בִּשְׁנֵי רִמּוֹנִים אֵלוּ, בִּשְׁנֵי אֲבַטִּיחִים אֵלוּ, אוֹכֵל כְּדַרְכּוֹ וּפָטוּר, מִפְּנֵי שֶׁקָּנָה בִמְחֻבָּר לַקַּרְקַע {י}:
R. Bartenura (non traduit)
שֶׁאָבֹר. שֶׁאֶבְרֹר וְאֶבְחַר:
בּוֹרֵר וְאוֹכֵל. תּוֹלֵשׁ אַחַת אַחַת וְאוֹכֵל, אֲבָל אִם תָּלַשׁ וְצֵרֵף שְׁתַּיִם חַיָּב:
מְגַרְגֵּר. מְלַקֵּט גַּרְגֵּר גַּרְגֵּר וְאוֹכֵל:
פּוֹרֵט. בְּעוֹד הָרִמּוֹן בִּמְחֻבָּר פּוֹרֵט מִמֶּנּוּ גַּרְגֵּר גַּרְגֵּר וְאוֹכֵל:
וּבַאֲבַטִּיחַ סוֹפֵת וְאוֹכֵל. גָּרְסִינַן, כְּלוֹמַר חוֹתֵךְ חֲתִיכוֹת דַּקּוֹת וְאוֹכֵל:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ט} וְאוֹכֵל. פֵּרוּשׁ בְּעוֹדוֹ בִמְחֻבָּר כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ''ם, שֶּׁלֹא יִכְרֹת הָאֶשְׁכּוֹל כֻּלּוֹ כְּדֵי שֶּׁלֹא יִתְחַיֵּב בַּמַּעַשְׂרוֹת, שֶׁהֲרֵי לֹא קָנָה אֶלָּא הַנִּתְלַשׁ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּסֵיפָא דְּאָמְרִינַן אֵלּוּ בִמְחֻבָּר קָנָה, וּתְנַן בְּרֵישׁ פֶּרֶק ה' דְּהַקּוֹנֶה בִמְחֻבָּר לֹא נִקְבַּע לַמַּעֲשֵׂר: {י} בִּמְחֻבָּר. וְנַעֲשָׂה כְּבַעַל הַגִּנָּה דִּתְנַן לְעֵיל דְּאוֹכֵל מֵהֶן עֲרַאי, וְעוֹד תְּנַן בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע פָּטוּר. הָרַ''שׁ:
Rambam (non traduit)
סופת ואוכל. ענינו שיעשו מן האבטיח כמו לביבות ואוכל וכשקנה במחובר לקרקע וכרתן אחר כך אוכל עראי כמו שעושה בעל הקרקע אבל אם קנה ולא ייחד מה שקנה כאילו קנה דבר הנלקט ונקבע למעשר בקנין כמו שיתבאר לך בזו המסכת כי הקניה והמכירה קובעת למעשר:
פורט ענינו שיפרד גרגרי הרמון:
מגרגר. ענינו שילקוט הגרגרים אחת אחת מן האילן ולא יכרות האשכול כולו כדי שלא יתחייב במעשרות:
שאבור. שאבחר:
7
הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לִקְצוֹת עִמּוֹ בִּתְאֵנִים, אָמַר לוֹ עַל מְנָת שֶׁאוֹכַל תְּאֵנִים, אוֹכֵל וּפָטוּר. עַל מְנָת שֶׁאוֹכַל אֲנִי וּבְנֵי בֵיתִי, אוֹ שֶׁיֹּאכַל בְּנִי בִּשְׂכָרִי {יא}, הוּא אוֹכֵל וּפָטוּר, וּבְנוֹ אוֹכֵל וְחַיָּב. עַל מְנָת שֶׁאוֹכַל בִּשְׁעַת הַקְּצִיעָה וּלְאַחַר הַקְּצִיעָה, בִּשְׁעַת הַקְּצִיעָה אוֹכֵל וּפָטוּר, וּלְאַחַר הַקְּצִיעָה אוֹכֵל וְחַיָּב {יב}, שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַתּוֹרָה. זֶה הַכְּלָל, הָאוֹכֵל מִן הַתּוֹרָה, פָּטוּר, וְשֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַתּוֹרָה, חַיָּב:
R. Bartenura (non traduit)
לִקְצוֹת בִּתְאֵנִים. לַעֲשׂוֹת קְצִיעוֹת. יֵשׁ מְפָרְשִׁים לְשָׁטְחָן לְיַבֵּשׁ, וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים לְחָתְכָן בְּמִקְצוֹעוֹת שֶׁרְגִילִים לַחְתּוֹךְ בָּהֶם הַתְּאֵנִים:
וְאָמַר לוֹ עַל מְנָת שֶׁאוֹכַל תְּאֵנִים. וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לִתְנַאי זֶה, דִּבְלָאו הָכִי אוֹכֵל בְּדִין תּוֹרָה דִּכְתִיב (דְּבָרִים כג) כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים וְגוֹ', וּבְפוֹעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, הִלְכָּךְ לֹא הֲוֵי כְּמִקָּח וְאֵינוֹ קוֹבֵעַ לַמַּעֲשֵׂר:
עַל מְנָת שֶׁאוֹכַל אֲנִי וּבְנִי. אֲכִילַת בְּנוֹ הֲוֵי מִקָּח וְקוֹבֵעַ:
וּלְאַחַר הַקְּצִיעָה. שֶׁגָּמַר כְּבָר פְּעֻלָּתוֹ, אֵינוֹ אוֹכֵל בְּדִין תּוֹרָה, וּבָא לֶאֱכֹל מִכֹּחַ הַתְּנַאי, וַהֲוֵי כְּמִקָּח:
הָאוֹכֵל מִן הַתּוֹרָה פָּטוּר. וּבְפֶרֶק הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים [בָּבָא מְצִיעָא דַּף פז] מְפָרֵשׁ אֵלּוּ אוֹכְלִים מִן הַתּוֹרָה, הָעוֹשֶׂה בִמְחֻבָּר לַקַּרְקַע בִּשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה, וּבְתָלוּשׁ עַד שֶּׁלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יא} בְּנִי בִּשְׂכָרִי. פֵּרֵשׁ רַשִׁ''י בְּמַסֶּכֶת בָּבָא מְצִיעָא דַּף צ''ב בַּשָּׂכָר שֶׁקָּצַצְתָּ לִי. וְהַתּוֹסָפוֹת מְפָרְשִׁים בִּשְׂכָרִי הַיְנוּ תַּחְתַּי. וְחַיָּב אֲפִלּוּ עַל מַה שֶּׁהָיָה אוֹכֵל הָאָב, לֹא בִלְבָד מַה שֶּׁיֹּאכַל הוּא יוֹתֵר מִן הָאָב, מִשּׁוּם דְּמֵחֲזֵי כְּמִקָּח: {יב} אוֹכֵל וְחַיָּב. סְתָמָא דְּלֹא כְרַבִּי יְהוּדָה דְּסוֹף פִּרְקִין שֶׁסּוֹבֵר דְּכָל מִקָּח דְּלִקְצוֹת פָּטוּר (וּבְסֵפֶר תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים מוֹכִיחַ מִלְּשׁוֹן הָרַמְבַּ''ם דְּלִקְצוֹת דְּרַבִּי יְהוּדָה אֵינוֹ דָמִי לִדְהָכָא דְּרוֹצֶה לֶאֱכֹל מִיָּד וַהֲוָה אֶצְלוֹ דָּבָר הַגָּמוּר) וְעַיֵּן עוֹד אַחֲרֵי זֶה:
Rambam (non traduit)
לקצות עמו. רצה לומר לשטוח עמו בתאנים והשם יתברך אמר (דברים כג) כי תבא בכרם רעך ואכלת וגו' ובאה הקבלה (ב''מ דף פז ב) כי זה הכתוב אינו מדבר אלא בפועל שיכול לאכול מן התורה מאותו דבר שהוא פועל ואינו מדבר בעוברי דרך ועוד יתבאר זה מקומו בבבא מציעא והם אמרו ואלו אוכלין מן התורה העושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה ובתלוש מן הקרקע עד שלא נגמרה מלאכתו לזה העיקר נמצא זה הפועל שאוכל בשעת הקציעה פטור מן המעשרות לפי שהוא תלוש ולא נגמרה מלאכתו:
ולאחר הקציעה. שהוא אחר גמר גדישתה אינו אוכל מן התורה אלא כפי תנאו שהתנה ולפיכך אינו אוכל עד שיעשר ועוד יתבארו אלו הדינים ועקריהם לשם בב''מ:
8
הָיָה עוֹשֶׂה בִלְבָסִים {יג}, לֹא יֹאכַל בִּבְנוֹת שֶׁבַע. בִּבְנוֹת שֶׁבַע, לֹא יֹאכַל בִּלְבָסִים. אֲבָל מוֹנֵעַ הוּא אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לִמְקוֹם הַיָּפוֹת וְאוֹכֵל. הַמַּחֲלִיף עִם חֲבֵרוֹ, זֶה לֶאֱכֹל וְזֶה לֶאֱכֹל, זֶה לִקְצוֹת וְזֶה לִקְצוֹת, זֶה לֶאֱכֹל וְזֶה לִקְצוֹת, חַיָּב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַמַּחֲלִיף לֶאֱכֹל, חַיָּב, וְלִקְצוֹת, פָּטוּר:
R. Bartenura (non traduit)
בִּלְבָסִים. מִין מִמִּינֵי הַתְּאֵנִים הָרָעִים:
בִּבְנוֹת שֶׁבַע. מִין שֶׁל תְּאֵנִים לְבָנִים וְטוֹבִים:
לֹא יֹאכַל בִּבְנוֹת שֶׁבַע. דִּכְתִיב (דְּבָרִים כג) כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים, וְכִי לֹא יָדַעְנוּ שֶׁאֵין בַּכֶּרֶם אֶלָּא עֲנָבִים, מִכָּאן שֶׁאִם הָיָה עוֹשֶׂה בִתְאֵנִים לֹא יֹאכַל בַּעֲנָבִים:
אֲבָל מוֹנֵעַ הוּא אֶת עַצְמוֹ. פּוֹעֵל רַשַּׁאי לִהְיוֹת מוֹנֵעַ אֶת עַצְמוֹ שֶּׁלֹא לֶאֱכֹל בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשֶׂה בָּרָעוֹת עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַיָּפוֹת, וְאוֹכֵל מִן הַיָּפוֹת מַה שֶּׁהָיָה לוֹ לֶאֱכֹל בָּרָעוֹת:
זֶה לֶאֱכֹל וְזֶה לֶאֱכֹל. אֱכֹל אַתָּה בַּתְּאֵנִים שֶׁלִּי וַאֲנִי אוֹכַל בְּשֶׁלְּךָ:
זֶה לִקְצוֹת וְזֶה לִקְצוֹת. אֱכֹל אַתָּה בַּקְּצִיעוֹת שֶׁלִּי הַשְּׁטוּחוֹת לְיַבֵּשׁ אוֹ הַחֲתוּכוֹת בַּמִּקְצוֹעוֹת וַאֲנִי אוֹכַל בַּקְּצִיעוֹת שֶׁלְּךָ:
זֶה לֶאֱכֹל וְזֶה לִקְצוֹת. אֱכֹל אַתָּה בַּתְּאֵנִים הַלַּחִים שֶׁלִּי וַאֲנִי אוֹכַל בַּקְּצִיעוֹת שֶׁלְּךָ, בְּכָל אֵלּוּ הֲוֵי מִקָּח וְקוֹבֵעַ לַמַּעַשְׂרוֹת:
הַמַּחֲלִיף לֶאֱכֹל חַיָּב, לִקְצוֹת פָּטוּר. דְּאֵין מִקָּח קוֹבֵעַ בְּדָבָר שֶּׁלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ, הִלְכָּךְ קְצִיעוֹת הַלָּלוּ שֶּׁלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן אֵין הַמִּקָּח קוֹבֵעַ בָּהֶן. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה {יד}:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יג} בִּלְבָסִים. מַתְנִיתִין כְּשֶׁלְּבָסִים וּתְאֵנִים מֻרְכָּבִים בְּיִחוּר אֶחָד, וַאֲפִלּוּ הָכִי לֹא יֹאכַל, דְּאִי לֹא תֵימָא הָכִי הָא תָּנֵינָא בָּבָא מְצִיעָא (דַּף צא) הָיָה עוֹשֶׂה בְּיִחוּר זֶה לֹא יֹאכַל בְּיִחוּר אַחֵר. הָרַ''שׁ בְּשֵׁם הַיְרוּשַׁלְמִי: {יד} וְטַעֲמָא דְמַתְנִיתִין דִּלְעֵיל סְתָמָא וְאַחַר כָּךְ מַחֲלוֹקֶת דְּהָכָא, וּבְכִי הָא לֵית הִלְכְתָא כִּסְתָם כוּ'. וּמִיהוּ נִרְאֶה לִי דְּאַף לְרַבִּי יְהוּדָה עַד כָּאן לֹא פָטַר בְּלִקְצוֹת אֶלָּא כְּשֶׁאוֹכֵל אַחַת אַחַת וְלֹא צֵרַף שְׁתַּיִם, דְּצֵרוּף קוֹבֵעַ לְמִקָּח כְּדִלְעֵיל מִשְׁנָה ה'. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
פרק ג
זה לאכול וזה לקצות. שיאמר לו אכול אתה משלי שהם טובים לאכילה ואני אוכל מן השטוחים שלך כל אחד ואחד מהם חייב לעשר לפי שזה מקח וממכר מצד כל אחד ואחד מהם וכבר זכרנו כי המכר קובע למעשר ועוד יתבאר זה ורבי יהודה אומר כל החליפין בשטוחין כיון שהוא דבר שלא נגמרה מלאכתו אינן חייבין במעשר ולא נקבעו למעשר בזה המכר שאירע ביניהם והלכה כרבי יהודה:
זה לקצות וזה לקצות. ענינו שיאמר לו אכול מאלו השטוחים שלי ואני אוכל מן השטוחיםשלך:
זה לאכול וזה לאכול. ענינו שיאמר אדם לחברו אכול משלי ואני אוכל משלך:
מונע את עצמו. ענינו שהפועל מונע את עצמו מלאכול עד שיגיע למקום היפות ויאכל מהם ורשאי לעשות כן:
בנות שבע. תאנים לבנים טובים:
לבסים. מין תאנים גרועים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source