Chap. 8
1
הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא עַל דַּם נְבֵלוֹת שֶׁהוּא טָהוֹר. הֵעִיד רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן בְּתֵירָא עַל אֵפֶר חַטָּאת שֶׁנָּגַע טָמֵא בְמִקְצָתוֹ, שֶׁטִּמֵּא אֶת כֻּלּוֹ. הוֹסִיף רַבִּי עֲקִיבָא, עַל הַסֹּלֶת וְעַל הַקְּטֹרֶת וְהַלְּבוֹנָה וְהַגֶּחָלִים {ד} שֶׁנָּגַע טְבוּל יוֹם בְּמִקְצָתָם, שֶׁפָּסַל אֶת כֻּלָּם:
R. Bartenura (non traduit)
הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל דַּם נְבֵלוֹת שֶׁהוּא טָהוֹר. מִלְּטַמֵּא כַּנְּבֵלָה בְּכַזַּיִת. אֲבָל מְטַמֵּא בִּרְבִיעִית. שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁיְּטַמֵּא דָּמוֹ כִבְשָׂרוֹ אֶלָּא הַשֶּׁרֶץ בִּלְבַד {א}. וּלְעֵיל [רֵישׁ פֶּרֶק ה'] דִּתְנַן דַּם נְבֵלוֹת בֵּית שַׁמַּאי מְטַהֲרִין, לְגַמְרֵי הָיוּ בֵּית שַׁמַּאי מְטַהֲרִים. וּבֵית הִלֵּל מְטַמְּאִין, אֲבָל לֹא כַּנְּבֵלָה שֶׁמְּטַמֵּא בְּכַזַּיִת, אֶלָּא בִּרְבִיעִית:
שֶׁנָּגַע טָמֵא בְמִקְצָתוֹ שֶׁטִּמֵּא אֶת כֻּלּוֹ. מַעֲלָה עָשׂוּ בַּקֹּדֶשׁ וּבְאֵפֶר חַטָּאת {ב}, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם גּוּפִים חֲלוּקִים, אִם מֻנָּחִים בְּתוֹךְ כְּלִי אֶחָד וְנָגַע דָּבָר שֶׁהוּא מְטַמֵּא לַקֹּדֶשׁ בְּמִקְצָתָן, נִטְמְאוּ כֻּלָּן, שֶׁהַכְּלִי מְצָרְפָן לְהַחֲשִׁיבָן כְּאִלּוּ הֵן גּוּף אֶחָד. וְאַסְּמְכוּהּ אַקְּרָא דִכְתִיב (בְּמִדְבַּר ז) כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת, הַכָּתוּב עָשָׂה לְכָל מַה שֶּׁבְּכַף אַחַת:
הוֹסִיף רַבִּי עֲקִיבָא. דְּאִלּוּ מֵעֵדוּתוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן בְּתֵירָא לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא עַל הַטָּמֵא, וּבָא רַבִּי עֲקִיבָא וְהוֹסִיף אֲפִלּוּ טְבוּל יוֹם שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא פּוֹסֵל בִּלְבַד, אִם נָגַע בְּמִקְצָתָן פָּסַל אֶת כֻּלָּן. וְרַמְבַּ''ם פֵּרֵשׁ, דִּמֵעֵדוּתוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן לֹא שָׁמַעְנוּ שֶׁמְּצָרֵף אֶלָּא כְּלִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹךְ {ג}, אֲבָל כְּלִי שֶׁאֵין לוֹ תּוֹךְ לֹא שָׁמַעְנוּ שֶׁמְּצָרֵף, וּבָא רַבִּי עֲקִיבָא וְהוֹסִיף שֶׁאֲפִלּוּ סֹלֶת וּקְטֹרֶת וּלְבוֹנָה וְגֶחָלִים שֶׁאֵינָן בְּתוֹךְ כְּלִי, אֶלָּא צְבוּרִים וּמֻנָּחִים עַל לוּחַ אוֹ דַּף שֶׁאֵין לוֹ תּוֹךְ, הֲרֵי הֵן כְּאִלּוּ מֻנָּחִים בְּתוֹךְ כְּלִי, וְנַעֲשִׂים כְּאִלּוּ הֵן גּוּף אֶחָד:
וְהַגֶּחָלִים. אוֹתָן שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל חוֹתֶה בַּמַּחְתָּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים {ה}. אִם נָגַע טְבוּל יוֹם בְּמִקְצָתָן, נִפְסְלוּ כֻּלָּן. וּמַעֲלָה עָשׂוּ בָּהֶן, שֶׁאֵין הַגֶּחָלִים בְּנֵי קַבּוֹלֵי טֻמְאָה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{א} דִּמְרַבִּינַן לֵיהּ מִקְּרָא וְזֶה כוּ'. וּמִדְּאִצְטְרִיךְ הָתָם לִקְרָא, שְׁמַע מִנַּהּ דְּבִשְׁאָר דְּבָרִים אֵין דָּמוֹ כִבְשָׂרוֹ. וְקָשֶׁה אִם כֵּן בִּרְבִיעִית אַמַּאי לִטַּמֵּא. וּבֶאֱמֶת כֵּן הוּא בְהֶדְיָא בַגְּמָרָא מְנָחוֹת דַּף ק''ג דְּעֵדוּתוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא הוּא לְטַהֵר לְגַמְרֵי. וּפָלֵיג אַדְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הָתָם דְּקָאָמַר דִּמְטַמֵּא בִּרְבִיעִית הוֹאִיל וְיָכוֹל לִקְרֹשׁ וְלַעֲמֹד עַל כַּזַּיִת. וְקָאֵי אַבֵּית הִלֵּל דְּרֵישׁ פֶּרֶק ה'. וְאִשְׁתְּמִיטְתֵּיהּ מֵהָרַ''ב גְּמָרָא זוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ב} וּבְמִשְׁנָה ב' פֶּרֶק ג' דַּחֲגִיגָה תְּנַן לַקֹּדֶשׁ, וְלֹא תְנַן הָתָם הַךְ דְּאֵפֶר חַטָּאת, וּפֵרֵשׁ הָרַ''ב שָׁם דִּכְתִיב כַּף אַחַת, וְלֹא כָּתַב שֶׁהוּא אַסְמַכְתָּא אֶלָּא מַשְׁמַע דְּלִמּוּד גָּמוּר הוּא כוּ'. וּבַגְּמָרָא פְלִיגֵי בָּזֶה. וְהֶאֱרִיךְ וּמַסִּיק, וְאִם כֵּן יֵשׁ לִתְמֹהַּ עַל הָרַ''ב וְהָרַמְבַּ''ם דְּפֵרְשׁוּ דְּצֵרוּף קֹדֶשׁ מִדְּרַבָּנָן וְנָסְבֵי לְהוּ קְרָא כוּ'. וְרָאִיתִי בַּכֶּסֶף מִשְׁנֶה שֶׁכָּתַב דְּהָרַמְבַּ''ם פֵּרֵשׁ כְּרַבִּי יוֹחָנָן דְּמִדְּרַבָּנָן, וּמִכָּל מָקוֹם קְרָא דְרַבִּי חֲנִין כְּתָבוֹ לְרֶמֶז בְּעָלְמָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ג} תַּלְמוּד עָרוּךְ הוּא. וּמִפְּנֵי כָּךְ אֲנִי תָּמֵהַּ גַּם כֵּן עַל פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל הָרַ''ב שֶׁמְּפָרֵשׁ מִדְּנַפְשֵׁיהּ דְּלֹא כְּהַגְּמָרָא: {ד} וְהַלְּבוֹנָה וְהַגֶּחָלִים. אַף עַל גַּב דְּלָאו אֹכֶל נִינְהוּ, חִבַּת הַקֹּדֶשׁ מַכְשַׁרְתָּן לְטֻמְאָה. רַשִׁ''י: {ה} שֶׁבְּמַה שֶּׁהוּא חוֹתֶה הוּא מַכְנִיס. אֲבָל גֶּחָלִים שֶׁל כָּל יוֹם, תְּנִינַן, נִתְפַּזֵּר מִמֶּנּוּ כְּקַב גֶּחָלִים הָיָה מְכַבְּדָן לַאַמָּה, כְּלוֹמַר שֶּׁלֹא הָיָה חוֹשֵׁשׁ לָהֶם. הָרַמְבַּ''ם. וּרְצוֹנוֹ לוֹמַר כֵּיוָן שֶּׁלֹא הָיָה חוֹשֵׁשׁ לָהֶם שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא עֲשָׂאוּם לְאוֹתָן גֶּחָלִים שֶׁיִּהְיוּ קֹדֶשׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
זה שאמר בדם נבילות שהוא טהור דברי אמת רוצה לומר שאינו מטמא כמו הנבילה לפי שאין לך דבר שיטמא דמו כגופו מלבד השרץ אבל דם נבילות הוא כמו משקין טמאין וכן יתבאר בירושלמי באמרם דם נבילות מטמא ברביעית ובגמרא שקלי' מאי טהור טהור מלהכשיר אבל לטמא מטמא ואמנם ברביעית כמו שביארנו וכבר נתבאר בסוף חגיגה שהכלי מצרף מה שבתוכו לקדש ונחשוב כל מה שבכלי כגוף אחד ואף על פי שהם גופים נפרדים ואם נגע באחד מהם כאילו נגע בכולן ואין ראוי אותו הדבר לקרבן וזהו לגודל מעלת הקדש וסמכו זה למה שאמר כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת אמרו הכתוב עשה לכל מה שבכף אחת וזהו כשהוא כלי שיש לו תוך והוסיף ר' עקיבא שאפי' אם [לא] היה לו תוך אלא שהיו אותם הדברים מסולת או קטורת וכיוצא בהן צבורין על לוח או עור הנה הוא מצטרף אותם וזהו ענין דברי ר' עקיבא אמרו הגחלים להפסל לקטורת ואף על פי שאינן מקבלים טומאה אלא על דרך הגדולה והתוספת בקדושה והעמידו זה בגחלים של יוה''כ ונתנו הטעם שבמה שהוא חותה הוא מכניס אבל גחלים של כל יום תנינן נתפזר ממנו כקב גחלים היה מכבדן לאמה כלומר שלא היה חושש להם. ודברי רבי עקיבא הלכה:
2
הֵעִיד רַבִּי יְהוּדָה בֶן בָּבָא וְרַבִּי יְהוּדָה הַכֹּהֵן עַל קְטַנָּה בַת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן, שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסָה לַחֻפָּה אַף עַל פִּי שֶּׁלֹא נִבְעָלָה. הֵעִיד רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן וְרַבִּי זְכַרְיָה בֶן הַקַּצָּב עַל תִּינוֹקֶת שֶׁהֻרְהֲנָה בְאַשְׁקְלוֹן, וְרִחֲקוּהָ בְנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ, וְעֵדֶיהָ {ז} מְעִידִים אוֹתָהּ שֶּׁלֹא נִסְתְּרָה וְשֶׁלֹּא נִטְמָאָה. אָמְרוּ לָהֶם חֲכָמִים, אִם מַאֲמִינִים אַתֶּם שֶׁהֻרְהֲנָה, הַאֲמִינוּ, שֶּׁלֹא נִסְתְּרָה וְשֶׁלֹּא נִטְמָאָה. וְאִם אֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים שֶּׁלֹא נִסְתְּרָה וְשֶׁלֹּא נִטְמְאָה, אַל תַּאֲמִינוּ שֶׁהֻרְהָנָה:
R. Bartenura (non traduit)
קְטַנָּה בַת יִשְׂרָאֵל. וְהִיא יְתוֹמָה, כִּדְפָרֵישְׁנָא בְּשִׁלְהֵי פִרְקִין דִּלְעֵיל. וְהוֹסִיף כָּאן כְּשֶׁנִּכְנְסָה לַחֻפָּה אַף עַל פִּי שֶּׁלֹא נִבְעֲלָה. דְּמֵעֵדוּת דִּלְעֵיל לֹא שָׁמַעְנוּ שֶׁאוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה אֶלָּא כְּשֶׁנִּבְעֲלָה:
שֶׁהֻרְהֲנָה. שֶׁנִּתְמַשְׁכְּנָה בִּידֵי נָכְרִים {ו}:
וְעֵדֶיהָ. אוֹתָן שֶׁהֵעִידוּ שֶׁהֻרְהֲנָה:
הַאֲמִינוּ שֶּׁלֹא נִסְתְּרָה וְשֶׁלֹּא נִטְמָאָה. וְדַוְקָא לְזֹאת שֶׁעֵדֶיהָ מְעִידִים עָלֶיהָ שֶּׁלֹא נִטְמְאָה, הוּא דְאָמְרֵי רַבָּנָן הַאֲמִינוּ לָהּ, וְשֶׁלֹּא כַּדִּין רִחֲקוּהָ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ. אֲבָל אִם אֵין לָהּ עֵדִים, כָּל אִשָּׁה שֶׁנֶּחְבְּשָׁה עַל יְדֵי מָמוֹן בִּזְמַן שֶׁיַּד הַנָּכְרִים תַּקִּיפָה {ח}, אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ כֹּהֵן, לֹא שְׁנָא הֻרְהֲנָה מִדַּעְתָּהּ וְלֹא שְׁנָא נֶחְבְּשָׁה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ו} מַשְׁכּוֹן בִּלְשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל רְהַ''ן. עָרוּךְ. וּמָצָאתִי הֶפְרֵשׁ בֵּין מַשְׁכּוֹן לְהַרְהַ''ן בְּפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ''ם, דְּמַשְׁכּוֹן אָמְרוּ עַל הַמְּמַשְׁכֵּן בְּחוֹבוֹ שֶׁכְּבָר חַיָּב לוֹ, וְהַרְהַ''ן עַל שֶׁלָּוָה עַכְשָׁיו עָלָיו. וְנִרְאֶה לִי דְהָכָא נָקַט הַתַּנָּא זֶה הַלָּשׁוֹן לִרְבוּתָא דְּנִתְמַשְׁכְּנָה מִדַּעַת: {ז} וְעֵדֶיהָ. בִּפְסוּלֵי עֵדִים קָא מַיְרֵי, כְּגוֹן עֶבֶד וְשִׁפְחָה הֵעִידוּ. הָרַאֲבַ''ד. כוּ' דְּאִם לֹא כֵן מַאי סָבְרֵי בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ שֶׁרִחֲקוּהָ, הוֹאִיל וְהָיוּ לָהּ עֵדִים שֶּׁלֹא נִטְמְאָה: {ח} וְאַשְׁקְלוֹן יַד הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים תַּקִּיפָה הִיא, דְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים הִיא. וְעוֹד כְּבָר גָּלוּ יִשְׂרָאֵל. רַשִׁ''י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
הורהנה. שמשכנה אצל עובדי כוכבים וכבר נתבאר בשני מכתובות שכשנחבשה ביד עובדי כוכבים ע''י נפשות אסורה לבעלה כשהיה כהן ואלה הממושכנות זולתי הנחבשות והם אסורות לכהן אלא אם העידו לה שהיא טהורה וזה הריחוק שריחקוה בני משפחתה אינה הלכה אבל היא מותרת לכהן כיון שיש לה עדי טהרה:
3
הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא עַל אַלְמָנַת עִסָּה {ט}, שֶׁהִיא כְשֵׁרָה לַכְּהֻנָּה, שֶׁהָעִסָּה כְשֵׁרָה לְטַמֵּא וּלְטַהֵר, לְרַחֵק וּלְקָרֵב. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, קִבַּלְנוּ עֵדוּתְכֶם, אֲבָל מַה נַּעֲשֶׂה, שֶׁגָּזַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶּׁלֹא לְהוֹשִׁיב בָּתֵּי דִינִין עַל כָּךְ. הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְעִים לָכֶם לְרַחֵק, אֲבָל לֹא לְקָרֵב:
R. Bartenura (non traduit)
אַלְמָנַת עִסָּה. מִשְׁפָּחָה אַחַת שֶׁנִּתְעָרֵב בָּהּ סְפֵק חָלָל, כָּל אֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה סָפֵק אִם הוּא אוֹתוֹ סָפֵק שֶׁנִּתְעָרֵב בָּהֶן אִם לָאו. וְאִשָּׁה שֶׁנִּשֵּׂאת לְאֶחָד מִבְּנֵי אוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה וּמֵת בַּעְלָהּ, הִיא קְרוּיָה אַלְמָנַת עִסָּה, שֶׁכְּמוֹ שֶׁהָעִסָּה נִלּוֹשָׁה וּמְעֹרֶבֶת, כָּךְ זֹאת הָאִשָּׁה מְעֹרֶבֶת מִסְּפֵקוֹת. סָפֵק אִם בַּעְלָהּ הוּא אוֹתוֹ סְפֵק חָלָל, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא אוֹתוֹ סְפֵק חָלָל שֶׁמָּא אֵינוֹ חָלָל לְפִי הָאֱמֶת. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַכְשִׁיר אוֹתָהּ לַכְּהֻנָּה, שֶׁיֵּשׁ כָּאן סְפֵק סְפֵקָא וּלְקֻלָּא. וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל סָבַר אַף עַל גַּב דִּבְעָלְמָא סְפֵק סְפֵקָא לְקֻלָּא, הָכָא שָׁאנֵי, דְּמַעֲלָה עָשׂוּ בְּיוֹחֲסִין {י}:
שֶׁהָעִסָּה כְשֵׁרָה לְטַמֵּא וּלְטַהֵר. כְּלוֹמַר שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁנִּתְעָרֵב בָּהּ סְפֵק חָלָל הֲרֵי הִיא בְּחֶזְקַת כַּשְׁרוּת כִּשְׁאָר הַמִּשְׁפָּחוֹת הַמְיֻחָסוֹת, וּכְמוֹ שֶׁשְּׁאָר הַמִּשְׁפָּחוֹת אוֹמְרוֹת זוֹ טְמֵאָה וּמִתְרַחֲקִים מִמֶּנָּה וְזוֹ טְהוֹרָה וּמְקָרְבִים אוֹתָהּ, כָּךְ מִשְׁפָּחָה זוֹ שֶׁנִּטְמַע בָּהּ סְפֵק חָלָל, אֵין יְכוֹלִים לוֹמַר הוֹאִיל וְנִטְמָע בָּהּ סָפֵק אֵין צְרִיכִים יוֹתֵר לִבְדֹּק כְּשֶׁנּוֹשְׂאִים נָשִׁים אֵיזוֹ נִטְמְאָה וְאֵיזוֹ טְהוֹרָה, כְּדֵי לְרַחֵק הַטְּמֵאָה וּלְקָרֵב הַטְּהוֹרָה {יא}:
קִבַּלְנוּ עֵדוּתְכֶם. נֶאֱמָנִים אַתֶּם בְּעֵינֵינוּ וּמַאֲמִינִים אָנוּ שֶׁכָּךְ שְׁמַעְתֶּם:
שֶּׁלֹא לְהוֹשִׁיב בֵּית דִּין עַל כָּךְ. לְהַתִּיר אַלְמָנַת עִסָּה לְכַתְּחִלָּה:
הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְעִים לָכֶם לְרַחֵק. אִם תֹּאמְרוּ אֲסוּרָה:
אֲבָל לֹא לְקָרֵב. אִם תֹּאמְרוּ מֻתֶּרֶת. וּפְסַק הֲלָכָה, שֶׁאַלְמָנַת עִסָּה אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לַכְּהֻנָּה לְכַתְּחִלָּה, וְאִם נִשֵּׂאת לֹא תֵּצֵא:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ט} אַלְמָנַת עִסָּה. דְּאִלּוּ בַּת עִסָּה דְּאֵין לָהּ חֶזְקַת כַּשְׁרוּת הֶחְמִירוּ אַף בִּסְפֵק סְפֵקָא. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {י} הֵיכָא דְּלֹא טוֹעֶנֶת בָּרִי. אֲבָל בְּטוֹעֶנֶת בָּרִי, אֲפִלּוּ בְּחַד סְפֵקָא מַכְשִׁיר רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּפֶרֶק קַמָּא דִּכְתֻבּוֹת: {יא} וְהַתּוֹסָפוֹת פֵּרְשׁוּ, לְטַמֵּא וּלְטַהֵר שַׁיָּךְ לְעִנְיַן מַמְזֵרוּת וּנְתִינוּת, (כִּדְתַנְיָא בְּקִדּוּשִׁין דַּף ע''ב) מַמְזֵרֵי וּנְתִינֵי עֲתִידִין לִטָּהֵר. לְרַחֵק וּלְקָרֵב שַׁיָּךְ אַחֲלָלוּת, כְּדִתְנַן הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְעִים לָכֶם לְרַחֵק וְלֹא לְקָרֵב:
Rambam (non traduit)
עיסה היא הקמח הנלושה והמשיל המשפחה והיוחסין בעיסה שנתערבו בה חלקים וזה העדות שהעידו עליו הוא שמשפחה נשאת אשה ממנה לספק חלל ולא נודע מי הוא ומת איש מאותה משפחה והניח אשה והיא נקראת אלמנת עיסה ויש בה ספק על ספק הראשון שאפשר שנשאת לאיש ההוא שהוא ספק חלל או נשאת לזולתו והספק השני אם היא אשתו אבל הוא חלל על האמת ותהיה היא ג''כ זונה ותהיה אסורה על הכהן כמו שקבענו עיקר בקידושין אם הוא כשר או זה האיש ספק חלל היה ולפיכך יכשירנה ר' יהושע לכהונה אמנם רבן גמליאל אומר הואיל ויש שם ספק ואילו חקרוה היתה אומרת לכשר נבעלתי (לא) תפסל לכהן. אח''כ העידו עדות אחרת ואמרו שזאת המשפחה שנתערב בה ספק חלל היא בחזקת כשרות כמו שאר המשפחות ויכולין לומר זו היא טמאה וזו היא טהורה כלומר נבעלה לעובד כוכבים או לא נבעלה וירחיקו לאותה טומאה מהם כמו שקדם ממאמרו והרחיקוה בני משפחתה ויקרבו אותה שנתברר אצלם שהיא טהורה ואין ראוי לנו שנאמר להם הואיל ויש בכם ספק אינכם צריכים שתתרחק זו:
וכבר גזר רבן יוחנן בן זכאי שלא ישב בית דין ויתיר אלמנת עיסה לכתחלה וזהו ענין אמרו שלא להושיב ב''ד על כך ואמרו לרחק אבל לא לקרב כלומר כשהעידו הם שזו אלמנת עיסה רחקוה ולא שמעו מכם באמרכם טהורה כמו שעשו בתינוקת שהורהנה שהאמינו אותם לטמא אבל לא לטהר. ופסק ההלכה באלמנת עיסה שלא תנשא לכתחלה לכהונה ואם נשאת לא תצא:
4
הֵעִיד רַבִּי יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר, אִישׁ צְרֵדָה, עַל אַיִל קַמְצָא, דָּכָן. וְעַל מַשְׁקֵה בֵית מִטְבְּחַיָּא, דְּאִינּוּן דַּכְיָן. וּדְיִקְרַב בְּמִיתָא, מִסְתָּאָב. וְקָרוּ לֵיהּ, יוֹסֵי שָׁרְיָא:
R. Bartenura (non traduit)
אַיִל קַמְצָא. מִין חָגָב הוּא {יב}. תַּרְגּוּם כַּחֲגָבִים כְּקַמְצִין:
דָּכָן. טָהוֹר {יג} וּמֻתָּר בַּאֲכִילָה:
וְעַל מַשְׁקֵה בֵּית מִטְבְּחַיָּא. הַדָּם וְהַמַּיִם שֶׁהֵם בְּבֵית הַמִּטְבְּחַיִם שֶׁבָּעֲזָרָה:
דְּאִינוּן דַּכְיָן. אִיכָּא מַאן דְּאָמַר דַּכְיָן טְהוֹרִים לְגַמְרֵי. דְּטֻמְאַת מַשְׁקִין לָאו דְאוֹרַיְתָא {יד} אֶלָּא רַבָּנָן הוּא דְּגָזוּר בְּהוּ טֻמְאָה, וּבְהָנֵי לֹא גָזוּר. וְאִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר דַּכְיָן טְהוֹרִים מִלְּטַמֵּא אֲחֵרִים, אֲבָל טֻמְאַת עַצְמָן יֵשׁ לָהֶן, דְּיֵשׁ לְמַשְׁקִין טֻמְאָה מִן הַתּוֹרָה לְהִטַּמֵּא {טו}, וְלֹא מָצוּ רַבָּנָן לְטַהֵר מַה שֶּׁטִּמְּאָה הַתּוֹרָה:
וּדְיִקְרַב בְּמִיתָא מְסָאַב. הָכִי קָאָמַר, וְכָל דְּיִקְרַב וַדַּאי לְמִיתָא, מְסָאַב. אֲבָל סָפֵק, אֲפִלּוּ טֻמְאַת מֵת חֲמוּרָה, טָהוֹר. וְכָל שֶׁכֵּן טֻמְאַת שֶׁרֶץ קַלָּה. וּסְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בָּא לְהַתִּיר. וְאַף עַל גַּב דִּסְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים טָהוֹר דְּאוֹרַיְתָא הוּא, דְּכָל אִסּוּר סְפֵק טֻמְאָה מִסּוֹטָה יָלְפִינַן, דְּאַפִּיק לַהּ קְרָא בִּלְשׁוֹן טֻמְאָה, וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמְאָה, מַגִּיד לְךָ הַכָּתוּב שֶׁעַל הַסָּפֵק אֲסוּרָה, וּמַה סּוֹטָה רְשׁוּת הַיָּחִיד, שֶׁהֲרֵי אֵין סְתִירָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אַף טֻמְאַת סָפֵק אֵינָהּ אֶלָּא בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד {טז}, מִכָּל מָקוֹם קֹדֶם שֶׁבָּא יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר הָיוּ אוֹמְרִים הֲלָכָה וְאֵין מוֹרִין כֵּן {יז}, וּבָא הוּא וְהֵעִיד שֶׁמּוֹרִין כֵּן לְכַתְּחִלָּה לְטַהֵר כָּל סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים:
וְקָרוּ לֵיהּ יוֹסֵי שָׁרְיָא. לְפִי שֶׁהִתִּיר שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִין בָּהֶן אִסּוּר. שֶׁכָּל בֵּית דִּין שֶׁמַּתִּיר שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁאֵין הַהֶתֵּר שֶׁלָּהֶן פָּשׁוּט, קָרוּ לֵיהּ בֵּי דִינָא שָׁרְיָא:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יב} וְרֹאשׁוֹ אָרֹךְ. וְסָבְרֵי רַבָּנָן דְּאַרְבֶּה סָלְעָם חַרְגּוֹל חָגָב כְּתִיבֵי, וְהָנֵי אֵין רֹאשָׁן אָרֹךְ, הִלְכָּךְ כָּל שֶׁיֵּשׁ רֹאשׁוֹ אָרֹךְ לֹא. וְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר דּוֹרֵשׁ בִּכְלָל וּפְרָט וּכְלָל, וּמְרַבֶּה כָּל כְּעֵין הַפְּרָט שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבָּעָה סִימָנִים דְּחָשְׁבִינַן בְּסוֹף פֶּרֶק ג' דְּחֻלִּין. וְאִיכָּא מַאן דְּאָמַר בְּרֹאשׁוֹ אָרֹךְ לֹא פְלִיגֵי, דִּלְכֻלֵּי עָלְמָא שָׁרֵי, וְהָכָא בִּכְנָפָיו חוֹפִין אֶת רֻבּוֹ עַל יְדֵי הַדְּחָק קָמִפְלְגֵי, מַר סָבַר רֻבָּא כָּל דְּהוּא בָּעִינַן. וּמַר סָבַר רֻבּוֹ דְמִנְּכַּר בָּעִינַן. גְּמָרָא: {יג} תַּרְגּוּם טָהוֹר דְּכֵי. וּטְהוֹרִים דָּכְיָן. הָרַמְבַּ''ם: {יד} דְּדָרֵישׁ כָּל מַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה בְּכָל כְּלִי יִטְמָא, בְּהֶכְשֵׁר, כִּדְאִיתָא בִּפְסָחִים דַּף ט''ז. וְהָא דִתְנַן הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טֻמְאַת הַדָּם, הַהִיא דְלָא כְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר: {טו} בְּמִשְׁנָה ט' פֶּרֶק ד' דְּטָהֳרוֹת. וְאִיכָּא נַמִּי מַאן דְּאָמַר הָתָם בְּמִשְׁנָה י' דַּאֲפִלּוּ אֲחֵרִים מְטַמְּאִים מִדְּאוֹרַיְתָא. וְהַיְנוּ אֳכָלִים, אֲבָל לֹא כֵּלִים. וְעַיֵּן שָׁם בְּהָרַ''ב: {טז} כְּלוֹמַר דְּלֵית לָן לַאֲתוֹיֵי אֶלָּא דוּמְיָא דְּסוֹטָה. וְהוֹאִיל וְלֵית לָן בַּסּוֹטָה אֶלָּא בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, מִמֵּילָא סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים טָהוֹר, דְּהַעֲמֵד דָּבָר עַל חֶזְקָתוֹ כוּ'. תּוֹסָפוֹת: {יז} בָּרַבִּים. דְּלֹא לְזַלְזוֹלֵי בֵיהּ טְפֵי:
Rambam (non traduit)
ודיקרב למיתה מסאב ביארו בגמרא שהוא ספק טומאה ברשות הרבים טהור לפי שענין אמרו דיקרב שנודע בבירור שנגע במת הוא שנטמא אבל כשהוא ספק הוא טהור וזכר המת לפי שהוא החמור בכל הטומאות כל שכן מה שהוא למטה ממנו שספקו ברשות הרבים טהור וכן הענין שאומרים תמיד שספק טומאה ברה''ר טהור אבל לכתחלה נאמר לאותו האיש שנסתפק אינך מפסיד שתטבול כיון שהמים מצוים על דרך שמירה ואמר הוא כי אינו צריך טהרה ואפילו לכתחלה ולפיכך נקרא יוסי שריא לפי שהתיר שלשה דברים כמו שאתה רואה וכן דרכן שכל בית דין שמתיר שלשה דברים נקרא בי דינא שריא ופסק ההלכה בספק טומאה ברשות הרבים שנאמר לו אינך מפסיד לטבול ואם לא טבל ונגע בקדשים הם טהורים בלא ספק לפי שספק טומאה ברשות הרבים מכלל ספיקות שטהרו חכמים ועדותו ברורה והלכה למעשה:
איל קמצא. איל הוא מין הארבה דומה לאיל תרגום חגבים קמצין והעידו שהוא מין החגבים הטהורין ומותר לאכלו ותרגום טהור דכי וטהורין דכיין ובית מטבחיא הוא בית המטבחים והוא בית ידוע בעזרה ששוחטין בו הקדשים ועוד נצייר אותם במקומו מן העזרה כשנצייר צורת המקדש כולו במס' מדות. ורצונו לומר במשקה בית מטבחיא הדם והמים שמשתמשין בו לשם והעיד שאותן המשקין טהורים ואינם מקבלין טומאה מן הטומאות בשום פנים ובטומאת משקין מחלוקת בין החכמים שיש מי שסובר שהיא דאורייתא ויש מי שסובר שהיא מדרבנן ובזה משא ומתן גדול ועוד נבאר אותו בעיקריו במסכת טהרות אבל אפי' מי שאומר שטומאת משקין דאורייתא משקה בי מטבחיא דכן הלכתא גמירי לה וכמו כן אותם המשקין אינן מכשירין לטומאה לא הדם ולא המים שמשתמשין בו באותו המקום והוא אמרם לא דיין שהן דכן אלא שאין מכשירין ועל דרך הדחייה אמרו בגמ' שהדם בלבד אינו מכשיר ונתבאר אחר כן שהוא כדם כלו' משקה בית מטבחיא כולן אינן מכשירין ואמנם היות דם הקדשים לא יכשיר סמכוהו לזה שנא' בדם חולין על הארץ תשפכנו כמים אמרו דם שנשפך כמים מכשיר לפי שעיקר הכשר ודאי הוא למים כמו שנאמר וכי יותן מים על זרע ולמדו שאר הששה משקין לפי שהם דומים למים בייחוד קריאת השם ומהם מה שנקרא בשם המים כמו שנבאר במסכת (משקין) [מכשירין] והואיל והדבר כן כל מה שבא במשנה מזכרון טומאת דם הקדשים ודאי אמרו אותו קודם עדות זו שהעיד בה ר' יוסי שמשקה בית מטבחיא טהור וכן יתבאר כולן בדין [צ''ל טומאה. יעב''ץ.] ולא כיוסי בן יועזר:
5
הֵעִיד רַבִּי עֲקִיבָא {יח} מִשּׁוּם נְחֶמְיָה, אִישׁ בֵּית דְּלִי, שֶׁמַּשִּׂיאִים הָאִשָּׁה עַל פִּי עֵד אֶחָד. הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל עֲצָמוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בְדִיר הָעֵצִים, אָמְרוּ חֲכָמִים, מְלַקֵּט עֶצֶם עֶצֶם וְהַכֹּל טָהוֹר:
R. Bartenura (non traduit)
שֶׁמַּשִּׂיאִין הָאִשָּׁה עַל פִּי עֵד אֶחָד. אִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם וּבָא עֵד אֶחָד וְאָמַר שֶׁמֵּת, מַשִּׂיאִים אֶת אִשְׁתּוֹ עַל פִּיו:
בְּדִיר הָעֵצִים. לִשְׁכָּה שֶׁשָּׁם הָיוּ אוֹצְרִים כָּל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה, וְהִיא הָיְתָה בְּמִקְצוֹעַ מִזְרָחִית צְפוֹנִית שֶׁל עֶזְרַת נָשִׁים. וּמָצְאוּ שָׁם עֲצָמוֹת שֶׁל מֵתִים, וְאָמְרוּ חֲכָמִים, מְלַקֵּט עֶצֶם עֶצֶם וְהַכֹּל טָהוֹר, וְלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא נִטְמְאוּ בָּהֶם אָדָם וְכֵלִים, מִשּׁוּם דְּעֶזְרַת נָשִׁים דִּין רְשׁוּת הָרַבִּים יֵשׁ לָהּ {יט} וְהָוֵי סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים דִּסְפֵקוֹ טָהוֹר. וּבְמַסֶּכֶת זְבָחִים פֶּרֶק בָּתְרָא [דַּף קיג] מַיְתֵי גְמָרָא שֶׁרָצוּ לִגְזֹר טֻמְאָה עַל כָּל יְרוּשָׁלַיִם בִּשְׁבִיל אוֹתָן עֲצָמוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בְּדִיר הָעֵצִים, אֶלָּא שֶׁאָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא בּוּשָׁה וּכְלִמָּה הִיא לָנוּ שֶׁנִּגְזֹר טֻמְאָה עַל עִיר אֲבוֹתֵינוּ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יח} רַבִּי עֲקִיבָא כוּ'. וְאַף עַל פִּי שֶׁרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא הֵעִיד עַל זֶה לְעֵיל רֵישׁ פֶּרֶק ו', הָא תְנַן בִּיבָמוֹת דַּף קי''ג שֶׁאֲחֵרִים לֹא הָיוּ מַשִּׂיאִין אֶלָּא הוּא, וְעַכְשָׁיו כְּשֶׁהֵעִיד רַבִּי עֲקִיבָא כוּ' קִבְּלוּ וְהִשִּׂיאוּ: {יט} הָרַמְבַּ''ם מְסַיֵּם, וְלֹא חָפְרוּ בָּאָרֶץ גַּם כֵּן כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ אִם יֵשׁ שָׁם קֶבֶר, אֶלָּא לָקְטוּ מַה שֶּׁמָּצְאוּ בִּלְבַד, וְלֹא גָּזְרוּ טֻמְאָה עַל יְרוּשָׁלַיִם כוּ'. וּבְהָכִי אָתֵי שַׁפִּיר לִישְׁנָא דִּמְלַקֵּט עֶצֶם עֶצֶם, דַּהֲוֵי כְהַנְהוּ דִתְנִינַן בְּסוֹף פֶּרֶק ט''ז דְּאֳהָלוֹת, לוֹמַר שֶׁאֵין לוֹ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת וְסַגִּי לֵיהּ בִּלְקִיטַת עֶצֶם עֶצֶם כָּל הַנִּמְצָא, וְלֹא מַחֲזִיקִין בְּיוֹתֵר. הָרַאֲבַ''ד:
Rambam (non traduit)
כשיעיד עד אחד שמת בעל האשה תנשא על פיו וזה מפורסם וכבר נתבאר באחרון מיבמות:
ודיר עצים הוא מקום ששם העצים ששורפין ע''ג המזבח הוא לשכה בעזרת נשים על ימין הנכנס במקדש מאותן הארבעה לשכות שיש באותה העזרה כמו שנצייר כשנעשה תבנית המקדש ואירע שמצאו באותה לשכה עצמות מת וציוו ללקטן אחד אחד בלבד ונשארה כל העזרה וכל האנשים שהיו משתמשין בהם והכלים הכל טהור ולא אמרו שמא נטמא זה בזה וזה מזה ונגעו בטומאה אבל היא כמו רשות הרבים כמו שביארנו ולא חפרו בארץ גם כן כדי שיראו אם יש שם קבר אלא לקטו מה שמצאו. בלבד ולא גזרו טומאה על ירושלים בשבילם אבל העמידוה בחזקת טהרה כמו שאר ארץ ישראל כמו שנתבאר בגמרא בפרק אחרון מזבחים וכל זה ברור:
6
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שָׁמַעְתִּי, כְּשֶׁהָיוּ בוֹנִים בַּהֵיכָל, עוֹשִׂים קְלָעִים לַהֵיכָל {כ} וּקְלָעִים לָעֲזָרוֹת, אֶלָּא שֶׁבַּהֵיכָל בּוֹנִים מִבַּחוּץ {כא}, וּבָעֲזָרָה בּוֹנִים מִבִּפְנִים. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שָׁמַעְתִּי, שֶׁמַּקְרִיבִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּיִת, וְאוֹכְלִים קָדְשֵׁי קָדָשִׁים אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קְלָעִים, קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חוֹמָה {כג}, שֶׁקְּדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִדְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִדְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא:
R. Bartenura (non traduit)
שָׁמַעְתִּי שֶׁמַּקְרִיבִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּיִת. לְפִי שֶׁקְּדֻשָּׁה שֶׁקִּדֵּשׁ שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת, קִדְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִדְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא. וְכֵן קְדֻשַּׁת יְרוּשָׁלַיִם קִדְשָׁה לְעוֹלָם. אֲבָל קְדֻשַּׁת שְׁאָר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא קִדְּשָׁה בְּכִבּוּשׁ רִאשׁוֹן אֶלָּא לִשְׁעָתָהּ {כב}, עַד שֶׁחָזְרוּ עוֹלֵי בָּבֶל וְקִדְּשׁוּהָ קְדֻשָּׁה שְׁנִיָּה, וְאוֹתָהּ קְדֻשָּׁה קִדְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{כ} בּוֹנִים כוּ'. פֵּרוּשׁ כְּשֶׁהָיוּ בּוֹנִים בִּימֵי עֶזְרָא. וּפְלִיגֵי אֲמוֹרָאֵי בִּשְׁבוּעוֹת דַּף ט''ז. אִיכָּא מַאן דְּאָמַר דִּסְבִירָא לֵיהּ דִּקְדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה בָּטְלָה, וּפָלֵיג לַהּ אַדְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְאִם אֵין בַּיִת אֵין קָרְבָּן, לְפִיכָךְ עָשׂוּ קְלָעִים. וְאִיכָּא מַאן דְּאָמַר דְּלֹא פְלִיגֵי, וּמַר מַה דִּשְׁמִיעַ לֵיהּ אָמַר, וְכֵן מַר, וּקְלָעִים לִצְנִיעוּתָא בְעָלְמָא. וְדַעַת הָרַ''ב וְהָרַמְבַּ''ם נִרְאֶה כְּמַאן דְּאָמַר דְּלֹא פְלִיגֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {כא} מִבַּחוּץ. שֶׁנָּתְנוּ הַקְּלָעִים לִפְנִים מִמְּקוֹם הַחוֹמָה וּבוֹנִים אֶת הַחוֹמָה מִבַּחוּץ, שֶּׁלֹא יָזוּנוּ עֵינֵיהֶם מִן הַהֵיכָל. רַשִׁ''י: {כב} עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּטַעַם הַדָּבָר בְּשֵׁם הָרַמְבַּ''ם: {כג} שֶׁאֵין כוּ'. וְהָא דִתְנַן בְּמִשְׁנָה ה' פֶּרֶק קַמָּא דְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְאִם אֵין מִקְּדָשׁ יֵרָקְבוּ, הַהוּא תַּנָּא סְבִירָא לֵיהּ דְּלָא קִדְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא לֹא קְדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה וְלֹא קְדֻשָּׁה שְׁנִיָּה. וְכֵן נַמִּי דְהָא דְפֶרֶק ב' דִּשְׁבוּעוֹת מִשְׁנָה ב', וְכָל שֶּׁלֹא נַעֲשָׂה בְּכָל אֵלּוּ, סְבִירָא לֵיהּ הַאי תַּנָּא דִּבְאַחַת מִכָּל אֵלּוּ תְנַן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
זה המאמר ברור וכבר ביארנו בשני משבועות כי מן העיקרים קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא ורצוני לומר בקדושתה ראשונה קדשה שלמה ע''ה ובמקדש בלבד הכל מודים בו אבל בקדושת שאר ארץ ישראל יש בו מחלוקת ואנו סומכין בזה על קדושת עזרא והוא קדושה שניה ולדברי הכל שקדושה שניה והיא כל מה שהחזיקו בה עולי בבל קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא:
7
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, מְקֻבָּל אֲנִי מֵרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹ וְרַבּוֹ מֵרַבּוֹ, הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי {כד}, שֶׁאֵין אֵלִיָּהוּ בָא לְטַמֵּא וּלְטַהֵר, לְרַחֵק וּלְקָרֵב, אֶלָּא לְרַחֵק הַמְקֹרָבִין בִּזְרוֹעַ וּלְקָרֵב הַמְרֻחָקִין בִּזְרוֹעַ. מִשְׁפַּחַת בֵּית צְרִיפָה הָיְתָה בְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְרִחֲקָהּ בֶּן צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ, וְעוֹד אַחֶרֶת הָיְתָה שָׁם וְקֵרְבָהּ בֶּן צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ. כְּגוֹן אֵלּוּ, אֵלִיָּהוּ בָא לְטַמֵּא וּלְטַהֵר, לְרַחֵק וּלְקָרֵב {כו}. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לְקָרֵב, אֲבָל לֹא לְרַחֵק. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לְהַשְׁווֹת הַמַּחֲלֹקֶת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא לְרַחֵק וְלֹא לְקָרֵב, אֶלָּא לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא וְגוֹ' וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם:
R. Bartenura (non traduit)
הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה בְּסִינַי דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו, וְהֶרְאָהוּ שֶׁאֵין אֵלִיָּהוּ בָּא לְטַמֵּא וּלְטַהֵר, לְרַחֵק וּלְקָרֵב, לְבָרֵר סְפֵק מִשְׁפָּחוֹת הַמְטֻמָּעוֹת מִי נִטְמָע וּמִי לֹא נִטְמָע, אֶלָּא יַנִּיחֵם וְהֵם כְּשֵׁרִים לֶעָתִיד לָבֹא, דַּהֲלָכָה הִיא מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּטְמְעָה נִטְמְעָה:
אֶלָּא לְרַחֵק הַמְקֹרָבִים בִּזְרוֹעַ. שֶׁהַכֹּל מַחֲזִיקִים אוֹתָן בִּפְסוּלִים, אֶלָּא שֶׁנִּתְקָרְבוּ בִּזְרוֹעַ. אֲבָל מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּטְמְעָה מֵחֲמַת שֶּׁלֹא נוֹדַע פְּסוּלָהּ, יַנִּיחֶנָּה בְּכַשְׁרוּתָהּ:
בֵּית צְרִיפָה. כָּךְ שֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה:
וְרִחֲקָהּ. הִכְרִיז עֲלֵיהֶן שֶׁהֵן פְּסוּלִין:
בֶּן צִיּוֹן. אֱינָשׁ אַלִּימָא הֲוָה וּבַעַל זְרוֹעַ:
וְעוֹד מִשְׁפָּחָה אַחֶרֶת הָיְתָה שָׁם. שֶׁהָיְתָה פְּסוּלָה:
וְקֵרְבָהּ בֶּן צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ. וְהִכְרִיז עֲלֵיהֶן שֶׁהֵן כְּשֵׁרִים לְהִתְחַתֵּן בָּהֶם. וְחָס הַתַּנָּא עַל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת וְלֹא הִזְכִּיר שֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה הַפְּסוּלָה שֶׁקֵּרְבָהּ בֶּן צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּיר שֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה הַכְּשֵׁרָה, לְלַמֶּדְךָ כַּמָּה צָרִיךְ אָדָם לִזָּהֵר שֶּׁלֹא לְסַפֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ, וְלִהְיוֹת כּוֹסֶה קָלוֹן. אִם כָּךְ בִּפְסוּלִים, כָּל שֶׁכֵּן בִּכְשֵׁרִים {כה}:
כְּגוֹן אֵלּוּ. שֶׁכַּשְׁרוּתָן וּפַסְלוּתָן יְדוּעָה, אֶלָּא שֶׁנִּתְרַחֲקוּ בִּזְרוֹעַ וְנִתְקָרְבוּ בִּזְרוֹעַ:
לְקָרֵב אֲבָל לֹא לְרַחֵק. הַמִּשְׁפָּחָה הַכְּשֵׁרָה שֶׁנִּתְרַחֲקָה בִּזְרוֹעַ, הוּא מְקָרֵב. אֲבָל אֵינוֹ מְרַחֵק אוֹתָהּ שֶׁנִּתְקָרְבָה בִּזְרוֹעַ:
שֶׁנֶּאֱמַר וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים. שֶׁעָתִיד לוֹמַר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ זֶה מִבְּנֵי בָּנָיו שֶׁל זֶה. וּלְדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, אָבוֹת אֵלּוּ הַחֲכָמִים, וּבָנִים אֵלּוּ הַתַּלְמִידִים {כז}, שֶׁיִּהְיֶה לֵב כֻּלָּן שָׁוֶה וְלֹא יִפֹּל בֵּינֵיהֶן מַחֲלֹקֶת:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{כד} הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. לְשׁוֹן הָרַמְבַּ''ם, לֹא נִשְׁמַע מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם זֶה הַלָּשׁוֹן, אֲבָל נִשְׁמַע מִמֶּנּוּ זֶה הָעִנְיָן, לְפִי שֶׁמֹּשֶׁה סִפֵּר בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ. וּלְשׁוֹן הַתּוֹרָה, אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ וְגוֹ' וְשָׁב וְגוֹ' וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ', וְזוּלַת זֶה. וְהִגִּיד לָהֶם גַּם כֵּן מִפִּי הַגְּבוּרָה בְּהַקְדָּמוֹתָיו וְסִבּוֹתָיו, וְשֶׁיַּקְדִּים אוֹתוֹ הָאִישׁ לְיַשֵּׁר לוֹ הָאָרֶץ, וְהוּא אֵלִיָּהוּ. וְהוֹדִיעַ לָהֶם שֶׁהָאִישׁ הַהוּא לֹא יוֹסִיף וְלֹא יִגְרַע בַּתּוֹרָה, אֲבָל יְסַלֵּק וְיָסִיר הָחֲמָסִים לְבַד. וְאֵין בָּזֶה מַחֲלֹקֶת וְלֹא הַכְחָשָׁה. אֲבָל נָפְלָה הַמַּחֲלֹקֶת בַּדֵּעוֹת שֶׁיָּסִיר, מַה הֵם. הָרַמְבַּ''ם: {כה} הָרַמְבַּ''ם. וְהִקְשָׁה רַשַׁ''ל בִּתְשׁוּבָה דְּמַה לָשׁוֹן הָרָע שַׁיָּךְ בָּזֶה, אַדְּרַבָּה בְּכִבּוּשׁ עֵדוּתָן יִהְיוּ כָּל הָעָם שׁוֹגְגִים וְהֵם מְזִידִים חַס וְשָׁלוֹם. וְכֵן קָשֶׁה גַּם כֵּן בַּמִּשְׁפָּחָה הַכְּשֵׁרָה שֶׁאוֹתָהּ פִּרְסְמוּ, וְלָמָּה לָנוּ עוֹד אֵלִיָּהוּ לְקָרְבָהּ. וְתֵרֵץ כוּ'. וְלִי נִרְאֶה דְלָא קַשְׁיָא, דְּמַה שֶּׁהִקְשָׁה לָמָּה צְרִיכִין לְאֵלִיָּהוּ אַחַר שֶׁכְּבָר פִּרְסְמוּ אֵינָהּ קֻשְׁיָא, דִּכְגוֹן אֵלּוּ קָאָמַר וְלָאו בְּדַוְקָא בְּדוֹמֶה מַמָּשׁ שֶׁפִּרְסְמוּהָ. וְגַם מַה שֶּׁהִקְשָׁה דְּמַה לָשׁוֹן הָרָע שַׁיָּךְ נִרְאֶה לִי פָּשׁוּט דְּמִשּׁוּם הָכִי לֹא פִּרְסְמָהּ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, לְפִי שֶׁכְּבָר נִטְמְעָה בֵּין הַכְּשֵׁרוֹת עַד שֶּׁלֹא נוֹדְעָה לָרַבִּים, שֶׁזּוֹ אֵין לְגַלּוֹתָהּ אֶלָּא לִצְנוּעִין. וּמִזֶּה נִרְאֶה לִי רְאָיָה גְּמוּרָה לִדְסָבְרֵי כָּךְ. וְאִין הָכִי נַמִּי דַחֲכָמִים פִּרְסְמוּהָ, אֶלָּא שֶׁבַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים דִּבְרֵי חֲכָמִים אֵינָן נִשְׁמָעִין לֶהָמוֹן נֶגֶד בַּעֲלֵי זְרוֹעַ וּלְכָךְ נִטְמְעוּ. וְלָכֵן לֹא רָצָה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ לְפַרְסְמָהּ בְּמִשְׁנָתֵנוּ הַמְּסוּרָה לַכֹּל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {כו} לְטַמֵּא כוּ'. הַטֻּמְאָה הִיא פַסְלוּת גָּמוּר. וְרִחוּק וְקֵרוּב, הוּא הַוָּלָד פָּגוּם שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים. אִי נַמִּי, הַטֻּמְאָה פְּסוּל כְּהֻנָּה. הָרַאֲבַ''ד: {כז} נִרְאֶה לִי דַּעְתּוֹ, דְּהַאי דִתְנַן שֶׁנֶּאֱמַר וְכוּ' מִדִּבְרֵי הַמְחַבֵּר הַמִּשְׁנָה הוּא שֶׁהֵבִיא זֶה הַמִּקְרָא אַחֲרֵי דִּבְרֵי כֻּלָּם, לוֹמַר שֶׁמַּחְלְקֻתָם הוּא בְּזֶה הַפָּסוּק. וְהַיְנוּ הָא דְפֵרֵשׁ הָרַ''ב שֶׁעָתִיד לוֹמַר זֶה מִבְּנֵי בָּנָיו כוּ', הִיא סְבָרַת תַּנָּא קַמָּא וְרַבִּי יְהוּדָה, אֶלָּא שֶׁזֶּה אוֹמֵר לְרַחֵק וּלְקָרֵב, וְזֶה אוֹמֵר לְקָרֵב וְלֹא לְרַחֵק, לְפִי שֶׁסְּבָרָתוֹ שֶׁאֵין הֶחָמָס אֶלָּא לְרַחֵק הַכָּשֵׁר בִּלְבַד, וְזֶהוּ שֶׁבָּא לְהָסִיר, וַהֲדַר מְפָרֵשׁ. וּלְדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן אָבוֹת אֵלּוּ הַחֲכָמִים וְכוּ' וּלְדִבְרֵי חֲכָמִים קְרָא כִפְשָׁטֵיהּ וְלֹא הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
לא נשמע ממרע''ה זה הלשון אבל שמע ממנו זה הענין לפי שמשה ספר בביאת המשיח ולשון התורה אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' ושב ה' אלהיך את שבותך וגו' ומל ה' אלהיך וגו' וזולת זה והגיד להם ג''כ מפי הגבורה בהקדמותיו וסבותיו ושיקדים אותו האיש לישר לו הארץ והוא אליהו והודע להם שהאיש ההוא לא יוסיף ולא יגרע בתורה אבל יסלק ויסיר החמסים בלבד ואין בזה מחלוקת ולא הכחשה אבל נפלה המחלוקת ברעות שיסיר מה הם אמר רבן יוחנן בן זכאי שהרעות שיסיר הם להרחיק אדם פסול ביחסו ששב כשר בזרוע ולקרב האדם כשר שהורחק מקהל כהונה או מקהל ישראל בזרוע והמשיל בשתי משפחות שהיו אחת כשרה והשניה פסולה ונתגברו בני ציון עליהם והשיבו הפסולה כשרה והכשרה פסולה והתבונן היאך בורחין חכמים מלשון הרע כי אע''פ שהיו יודעים השתי משפחות זכרו העשוקה בשמה ואותה שהיתה פסולה בבירור והשיבו אותה בני ציון כשרה בזרוע לא פרסמוה אבל אמרו ועוד אחרת היתה שם וקרבוה בני ציון בזרוע ורבי יהודה אומר אין העושק אלא לרחק הכשר בלבד וחכמים אומרים אין עושק ביוחסין כל הנקרא בשמו הכל יתיחסו אל האמת והתורה שהיא אב הכל אבל ההתעשקות והרעות הם השנאות שבין בני אדם לפי שהם חנם והוא חומס בשנאתו אותו והוא אמרם לעשות שלום בעולם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source