Chap. 13
1
הַשּׁוֹחֵט וְהַמַּעֲלֶה בַחוּץ, חַיָּב עַל הַשְּׁחִיטָה וְחַיָּב עַל הָעֲלִיָּה. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, שָׁחַט בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַחוּץ, חַיָּב. שָׁחַט בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַחוּץ, פָּטוּר {א}, שֶׁלֹּא הֶעֱלָה בַחוּץ אֶלָּא דָבָר פָּסוּל. אָמְרוּ לוֹ, אַף הַשּׁוֹחֵט בִּפְנִים וּמַעֲלֶה בַחוּץ, כֵּיוָן שֶׁהוֹצִיאוֹ, פְּסָלוֹ:
R. Bartenura (non traduit)
הַשּׁוֹחֵט. קָדָשִׁים בַּחוּץ וְהֶעֱלָן בַּחוּץ בְּהֶעְלֵם אֶחָד, חַיָּב עַל הַשְּׁחִיטָה וְחַיָּב עַל הַהַעֲלָאָה, שֶׁהֵן שְׁנֵי גּוּפֵי עֲבֵרָה, דְּתַרְוַיְהוּ כְתִיבֵי אֲשֶׁר יִשְׁחַט וַאֲשֶׁר יַעֲלֶה:
כֵּיוָן שֶׁהוֹצִיאוֹ פְּסָלוֹ. וַאֲפִלּוּ הָכִי חַיָּב {ב}, וְהוּא הַדִּין לְשׁוֹחֵט בַּחוּץ וּמַעֲלֶה בַּחוּץ. וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אָמַר לְךָ, מַה לְשׁוֹחֵט בִּפְנִים וּמַעֲלֶה בַּחוּץ שֶׁכֵּן הָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכֹּשֶׁר, תֹּאמַר לְשׁוֹחֵט בַּחוּץ וּמַעֲלֶה בַּחוּץ שֶּׁלֹא הָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכֹּשֶׁר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{א} פָּטוּר. רְצוֹנוֹ לוֹמַר עַל הָעֲלִיָּה כוּ': {ב} כְּדִכְתִיב בְּהַעֲלָאָה וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא יְבִיאֶנּוּ, בִּרְאוּיִין לַהֲבִיאָן לִפְנִים וּלְהַעֲלוֹתָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר. רַשִׁ''י. וּבַגְּמָרָא יָלֵיף מִקְּרָא גַּם לִשְׁחוּטֵי חוּץ שֶׁהֶעֱלָן בַּחוּץ:
Rambam (non traduit)
השוחט והמעלה בחוץ חייב על השחיטה כו': דבר תורה שהמקריב קרבנות חוץ למקדש שהוא חייב כרת אמר אשר יעלה עולה או זבח אל פתח אוהל מועד וגו' וטענת רבי יוסי הגלילי על החכמים שהוא אומר שוחט בפנים והעלה בחוץ אע''פ שהעלה דבר פסול שעת הכשר היתה לו אבל שוחט בחוץ לא היתה לו שעת הכשר: ומה שאמר רבי יוסי פטור ר''ל פטור על העליה אבל על השחיטה הכל מודים שהוא חייב לפי שאמרה תורה אל פתח אהל מועד לא יביאנו ולפיכך דעת תנא קמא אם שחט בחוץ והעלה בחוץ שחייב שתים ור' יוסי אומר אחת ואין הלכה כר' יוסי:
2
טָמֵא שֶׁאָכַל, בֵּין קֹדֶשׁ טָמֵא וּבֵין קֹדֶשׁ טָהוֹר, חַיָּב. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, טָמֵא שֶׁאָכַל טָהוֹר, חַיָּב. וְטָמֵא שֶׁאָכַל טָמֵא, פָּטוּר, שֶׁלֹּא אָכַל אֶלָּא דָבָר טָמֵא. אָמְרוּ לוֹ, אַף טָמֵא שֶׁאָכַל טָהוֹר, כֵּיוָן שֶׁנָּגַע בּוֹ, טִמְּאָהוּ {ג}. וְטָהוֹר שֶׁאָכַל טָמֵא, פָּטוּר, שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל טֻמְאַת הַגּוּף:
R. Bartenura (non traduit)
הַטָּמֵא שֶׁאָכַל כוּ'. מִשּׁוּם דִּפְלִיגֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְרַבָּנָן בְּתַרְוַיְהוּ וְדָמוּ הָנָךְ תַּרְתֵּי פְּלֻגְתָּא אַהֲדָדֵי, תַּנִּינְהוּ גַּבֵּי הֲדָדֵי:
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר וְכוּ'. כְּשֶׁנִּטְמָא הַגּוּף וְאַחַר כָּךְ נִטְמָא הַבָּשָׂר כֻּלֵּי עָלְמָא לֹא פְלִיגֵי דְּחַיָּב כָּרֵת. כִּי פְלִיגֵי, שֶׁנִּטְמָא הַבָּשָׂר וְאַחַר כָּךְ נִטְמָא הַגּוּף, רַבָּנָן אִית לְהוּ אִסּוּר כּוֹלֵל, דְּמִתּוֹךְ שֶׁחָל עָלָיו אִסּוּר טֻמְאַת הַגּוּף לְאָסְרוֹ בְּבָשָׂר טָהוֹר שֶׁהָיָה מֻתָּר בּוֹ מִתְּחִלָּה, חָל נַמִּי אַף עַל הַבָּשָׂר טָמֵא וְאַף עַל גַּב שֶׁהָיָה אָסוּר וְעוֹמֵד, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַיֵּב עָלָיו אַף מִשּׁוּם טֻמְאַת הַגּוּף. וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי לֵית לֵיהּ אִסּוּר חָל עַל אִסּוּר בְּאִסּוּר כּוֹלֵל, וְאֵין אִסּוּר שֶׁל טֻמְאַת הַגּוּף חָל עַל אִסּוּר שֶׁל טֻמְאַת בָּשָׂר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי:
וְטָהוֹר שֶׁאָכַל טָמֵא פָּטוּר. מִן הַכָּרֵת. וְסוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים מִשּׁוּם (וַיִּקְרָא ז) וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל:
שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל טֻמְאַת הַגּוּף. כְּדִכְתִיב (שָׁם) וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתָה, בְּטֻמְאַת הַגּוּף הַכָּתוּב מְדַבֵּר {ד}:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ג} אָמְרוּ לוֹ כוּ'. דְּרַבָּנָן הָיוּ סְבוּרִין דְּטַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי מִשּׁוּם דִּמְחֻלָּל וְעוֹמֵד הוּא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ד} מִי שֶׁטֻּמְאָה פּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ. רַשִׁ''י:
Rambam (non traduit)
טמא שאכל בין קדש טמא ובין קדש טהור כו': הכל מודים שאם נטמא הגוף ואח''כ נטמא הבשר חייב כרת אם אכל מאותו הבשר ולפיכך אין ראוי להקשות על ר' יוסי במה שאמרו לו כיון שנגע בו טמא הוא ואין מחלוקת אלא אם נטמא הבשר ואח''כ נטמא האיש שעבר ואכלו חכמים אומרים חייב כרת לפי שדעתם שהוא איסור כולל ואומרים מגו דנאסר בבשר טהור וחייב עליו יתחייב על זה בכלל כל הקדשים ור' יוסי אין דעתו איסור כולל ואינו אומר מגו דנאסר ועוד יתבאר איסור כולל והדומה לו בכריתות במקומו ושם נבאר איסור כולל מן העיקרים שאנו סומכין עליהן בכל הדברים אבל מצד הגוף אינו חייב כרת אלא אם היה הוא בעצמו טמא ואין משגיחין על טומאת הבשר וזהו מה שנאמר נפש כי תגע בכל טמא בטומאת אדם: ומה שאמר פטור ר''ל פטור מן הכרת אבל הוא חייב מלקות וכתוב בתוספתא דזבחים טהור שאכל טמא והאוכל מן הקדשים לפני זריקת דמים ומן האימורים לפני זריקת דמים הרי זה לוקה את הארבעים ואין הלכה כרבי יוסי:
3
חֹמֶר בַּשְּׁחִיטָה מִבָּעֲלִיָּה, וּבָעֲלִיָּה מִבַּשְּׁחִיטָה. חֹמֶר בַּשְּׁחִיטָה, שֶׁהַשּׁוֹחֵט לְהֶדְיוֹט, חַיָּב, וְהַמַּעֲלֶה לְהֶדְיוֹט, פָּטוּר. חֹמֶר בָּעֲלִיָּה, שְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ בְסַכִּין וְשָׁחֲטוּ, פְּטוּרִים. אָחֲזוּ בְאֵבָר וְהֶעֱלוּהוּ, חַיָּבִין. הֶעֱלָה, וְחָזַר וְהֶעֱלָה, וְחָזַר וְהֶעֱלָה, חַיָּב עַל כָּל עֲלִיָּה {ז} וַעֲלִיָּה, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת, וְאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ {ח}. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֲפִלּוּ הֶעֱלָה עַל הַסֶּלַע אוֹ עַל הָאֶבֶן, חַיָּב:
R. Bartenura (non traduit)
שֶׁהַשּׁוֹחֵט לְהֶדְיוֹט כוּ'. הַשּׁוֹחֵט קָדָשִׁים בַּחוּץ לַאֲכִילַת הֶדְיוֹט חַיָּב:
הַמַּעֲלֶה בַחוּץ. לְצֹרֶךְ הֶדְיוֹט, פָּטוּר מִשּׁוּם הַעֲלָאַת חוּץ. דְּגַבֵּי שְׁחִיטָה כְּתִיב דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ, אֲפִלּוּ הַשּׁוֹחֵט לְאִישׁ. וְגַבֵּי הַעֲלָאָה כְּתִיב לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ לַה' {ה}, אֵינוֹ חַיָּב כְּשֶׁמַּעֲלֵהוּ בַחוּץ עַד שֶׁיְּכַוֵּן בּוֹ לַה':
וְשָׁחֲטוּ פְּטוּרִים. דִּכְתִיב (שָׁם יז) דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא, אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם:
וְהֶעֱלוּהוּ חַיָּבִין. דִּכְתִיב (שָׁם) אִישׁ אִישׁ וְגוֹ' {ו} אֲשֶׁר יַעֲלֶה כוּ', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר אִישׁ אִישׁ, אֶלָּא לְרַבּוֹת שְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ בְאֵבָר וְהֶעֱלוּהוּ, שֶׁהֵן חַיָּבִין:
הֶעֱלָה. וְנוֹדַע לוֹ:
וְחָזַר וְהֶעֱלָה. מֵאוֹתָהּ בְּהֵמָה עַצְמָהּ, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת:
עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. דִּכְתִיב (בְּרֵאשִׁית ח) וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַה'. אַלְמָא אֲפִלּוּ בָּמַת יָחִיד שֶׁהִיא בַחוּץ אֵינָהּ הַעֲלָאָה בְּלֹא מִזְבֵּחַ:
אֲפִלּוּ הֶעֱלָה עַל הַסֶּלַע. דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא יז) וְזָרַק הַכֹּהֵן אֶת הַדָּם עַל מִזְבַּח ה' פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וְלֹא מִזְבֵּחַ בְּבָמַת יָחִיד {ט}. וּבְפָרָשַׁת הַמַּעֲלֶה בַחוּץ כְּתִיב. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ה} וּבַגְּמָרָא, דְּבִשְׁחִיטָה נַמִּי כְתִיב לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַה'. וּמִבָּעֵי לֵיהּ לְהוֹצִיא שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ: {ו} וְאִישׁ אִישׁ דִּכְתִיב גַּבֵּי שְׁחִיטָה, אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא לְחַיְּבוֹ כְּשֶׁשָּׁחַט לְהֶדְיוֹט, אֲבָל לְרַבּוֹת לִשְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ לֹא, דְּהָא כְתִיב מִעוּטָא הָאִישׁ הַהוּא. וְתֵימַהּ עַל הָרַ''ב לְעֵיל שֶׁפֵּרֵשׁ מִדָּם יֵחָשֵׁב וְגוֹ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ז} עַל כָּל עֲלִיָּה כוּ'. נֶאֱמַר בְּמַעֲלֶה חוּץ, לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ לַה', עַל כֵּן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹתוֹ נוֹפֵל עַל כָּל אֵבָר וְאֵבָר, וּלְפִיכָךְ הֶעֱלָה בַחוּץ חַיָּב עַל כָּל אֵבָר וְאֵבָר וַאֲפִלּוּ הָיָה חָסֵר. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שֶׁהוּא נוֹפֵל עַל הָאֵבָר כֻּלּוֹ, וְעַל כֵּן אוֹמֵר עַל הַשָּׁלֵם חַיָּב וְלֹא עַל הֶחָסֵר. הָרַמְבַּ''ם: {ח} הַמִּזְבֵּחַ. שֶׁיִּבְנֶה מִזְבֵּחַ לְשֵׁם כָּךְ וְיַעֲלֶה. רַשִׁ''י: {ט} פֵּרֵשׁ רַשִׁ''י בְּהֶתֵּר הַבָּמוֹת. וּמְסַיֵּם בַּגְּמָרָא וּלְפִיכָךְ בִּשְׁעַת אִסּוּר הַבָּמוֹת הֶעֱלָה עַל הַסֶּלַע אוֹ עַל אֶבֶן חַיָּב:
Rambam (non traduit)
חומר בשחיטה מבהעליה ובהעליה מבשחיטה כו': כל אלו הדינים קבלה וסמכוה לפסוקים אמרו שוחט להדיוט חייב דכתיב דם יחשב לאיש ההוא אפי' השוחט לאיש ועל העליה נאמר לעשות אותו לה' עד שיכוין בו לה' ואז יהיה בחוץ חייב כרת ובפנים כשר ונאמר בשוחט בחוץ אשר ישחט שור או כשב או עז א' ולא שנים ואמר במעלה לחוץ איש איש מבית ישראל ואפי' היו שנים ונאמר עוד במעלה בחוץ לעשות אותו לה' על כן אמר ר''ש שזה הענין נופל על כל אבר ואבר ולפיכך אם העלה בחוץ חייב על כל אבר ואבר ר' יוסי אומר שהוא נופל על הקרבן כולו ועל כן אומר על השלם חייב ולא על החסר ורבי יוסי אומר ג''כ שלא יקרא לו שם המעלה אפילו בחוץ אלא במזבח ומביא ראיה ממנוח שנאמר בו ויעל על הצור לה' והלכה כרבי יוסי בכולן:
4
אֶחָד קָדָשִׁים {י} כְּשֵׁרִין וְאֶחָד קָדָשִׁים פְּסוּלִין שֶׁהָיָה פְסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ, וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ, חַיָּב. הַמַּעֲלֶה כַּזַיִת {יא} מִן הָעוֹלָה וּמִן הָאֵמוּרִין בַּחוּץ, חַיָּב. הַקֹּמֶץ, וְהַלְּבוֹנָה, וְהַקְּטֹרֶת, וּמִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ, וּמִנְחַת נְסָכִין, שֶׁהִקְרִיב מֵאַחַד מֵהֶן כַּזַיִת בַּחוּץ, חַיָּב {יב}. רַבִּי אֶלְעָזָר פּוֹטֵר, עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת כֻּלּוֹ {יג}. וְכֻלָּם שֶׁהִקְרִיבָן בִּפְנִים וְשִׁיֵּר בָּהֶן כַּזַּיִת וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ, חַיָּב. וְכֻלָּם שֶׁחָסְרוּ כָל שֶׁהֵן {יד}, וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ, פָּטוּר:
R. Bartenura (non traduit)
שֶׁהָיָה פְסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ. כְּגוֹן הַלָּן וְהַיּוֹצֵא וְהַנִּשְׁחָט חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, הוֹאִיל וּבִפְנִים אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ, מִתְקַבֵּל בִּפְנִים קָרִינַן בֵּיהּ וְחַיָּבִין עֲלֵיהֶן בַּחוּץ, דִּכְתִיב (שָׁם) לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ לַה', כָּל הַנַּעֲשֶׂה לַה' חַיָּבִין עָלָיו בַּחוּץ, וְכָל שֶׁאֵינוֹ נַעֲשֶׂה לַה' אֵין חַיָּבִין עָלָיו בַּחוּץ:
הַמַּעֲלֶה כַּזַיִת מִן הָעוֹלָה וּמֵאֵמוּרִין. חֲצִי זַיִת מִזֶּה וַחֲצִי זַיִת מִזֶּה:
חַיָּב. דְּכֻלָּהּ כָּלִיל:
הַלְּבוֹנָה. שֶׁל מִנְחַת נְדָבָה:
וְהַקְּטֹרֶת. שֶׁל כָּל יוֹם פְּרַס שַׁחֲרִית וּפְרַס בֵּין הָעַרְבַּיִם:
וּמִנְחַת כֹּהֲנִים. שֶׁהִיא כָלִיל וּרְאוּיָה לְהַעֲלָאָה כַּקֹּמֶץ שֶׁל מִנְחַת יִשְׂרָאֵל. אֲבָל שְׁיָרֵי מִנְחַת יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ חַיָּב עַל הַעֲלָאָתָן בַּחוּץ:
מִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ. עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁהוּא מֵבִיא בְּכָל יוֹם:
כַּזַּיִת. דְּהַיְנוּ שִׁעוּר הַקְטָרָה:
עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת כֻּלָּן. דְּקָסָבַר כָּל הַמַּתִּירִין מִפַּסְלֵי בְּחִסָּרוֹן, וְכָל זְמַן שֶּׁלֹא קָרְבוּ כֻלָּן לֹא הַוְיָא הַקְטָרָה לָצֵאת בְּעָלִים יְדֵי חוֹבָתָן. וּלְרַבָּנָן הָנֵי נַמִּי הָוֵי הַקְטָרָתָן בְּכַזַּיִת, הֵיכָא דְכֻלּוֹ קַיָּם וְלֹא חָסְרוּ קֹדֶם הַקְטָרָה:
וְשִׁיֵּר מֵהֶן וְכוּ' חַיָּב. שֶׁהֲרֵי בָזֶה נִגְמְרָה הַקְטָרָה:
וְכֻלָּן שֶׁחָסְרוּ כָל שֶׁהֵן. קֹדֶם הַקְטָרָה עַל יְדֵי אִבּוּד אוֹ שְׂרֵפָה, נִפְסְלוּ בְּחֶסְרוֹנָן, דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא ב) וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה, פְּרָט לְשֶׁחָסְרָה הִיא אוֹ שֶׁחָסֵר קֻמְצָהּ קֹדֶם הַקְטָרָה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{י} קָדָשִׁים כוּ'. יָלְפִינַן לְכָל קָדָשִׁים מִדִּכְתִיב זֶבַח. וְיָלְפִינַן לְהַקֹּמֶץ וְכֻלְּהוּ, מִדִּכְתִיב וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא יְבִיאֶנּוּ, כָּל הַבָּא לְאֹהֶל מוֹעֵד חַיָּבִים עָלָיו בַּחוּץ: {יא} כַּזַּיִת כוּ'. כֵּיוָן דִּלְרַבִּי יוֹסֵי לְעֵיל הַמַּעֲלֶה אֵבָר חָסֵר פָּטוּר, הָכָא בְּשֶׁאוֹתוֹ כַּזַּיִת הוּא אֵבָר. אִי נַמִּי, כְּשֶׁהוּא מִמָּקוֹם שֶׁאֵינוֹ אֵבָר כְּגוֹן שֶׁהוּא בָשָׂר אוֹ חֵלֶב. כֶּסֶף מִשְׁנֶה: {יב} חַיָּב. קָסָבַר כִּי כְתִיב אוֹתוֹ עַל הַשָּׁלֵם הוּא חַיָּב וְאֵינוֹ חַיָּב עַל הֶחָסֵר, אַשִּׁעוּר הַקְטָרָה כְתִיב וְהַיְנוּ כַּזַּיִת. רַשִׁ''י: {יג} אֶת כֻּלּוֹ. מִדְּלֹא פָלֵיג אַרֵישָׁא גַּבֵּי עוֹלָה, אוֹתוֹ הָכִי נַמִּי דָּרֵישׁ לֵיהּ אַשִּׁעוּר הַקְטָרָה כְרַבָּנָן. וּמִיהוּ עוֹלָה דְּלֹא מִפַּסְּלָה בְּחִסָּרוֹן, דְּכָל עַצְמָהּ בַּדָּם תְּלוּיָה כַפָּרָתָהּ, חַיָּב בְּכַזַּיִת. אֲבָל בְּהָנֵי פָלֵיג דְּקָא סָבַר קֹמֶץ כֻּלֵּיהּ הַיְנוּ שִׁעוּר הַקְטָרָתוֹ אַף בִּפְנִים דְּהָא מִפְסַל בְּחִסָּרוֹן. וְכֵן כֻּלָּם, שֶׁכֻּלָּם מַתִּירִין כוּ'. רַשִׁ''י: {יד} כָּל שֶׁהֵן. מִשִּׁעוּר הַכָּשֵׁר. דְּבִלְבוֹנָה שֶׁחָסְרָה פְּלִיגֵי בִּמְנָחוֹת פֶּרֶק קַמָּא, דִּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן כְּשֵׁרָה אֲפִלּוּ עָמְדָה עַל קֹרֶט אֶחָד, וּלְרַבִּי יוֹסֵי בִּשְׁנֵי קְרָטִין. רַשִׁ''י:
Rambam (non traduit)
אחד קדשים כשרין ואחד קדשים פסולין שהיה כו': הקומץ והלבונה והקטרת ומנחת כהנים ומנחת כו': היו פסולן בקדש כגון הלן ייוצא ונשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו וחטאת ופסח ששחטן שלא לשמן והביא ראיה על כל זה ממה שנאמר לעשות אותו לה' כל הנעשה לה' חייבין עליו בחוץ וכל אלו שמנאן בכאן דינן שנשרפו כליל כמו שבארנו בפרק ארבע ואין הלכה כר' יהושע:
5
הַמַּקְרִיב קָדָשִׁים וְאֵמוּרֵיהֶם בַּחוּץ, חַיָּב. מִנְחָה שֶׁלֹּא נִקְמְצָה וְהִקְרִיבָהּ בַּחוּץ, פָּטוּר {יז}. קְמָצָהּ, וְחָזַר קֻמְצָהּ לְתוֹכָהּ, וְהִקְרִיבָהּ בַּחוּץ, חַיָּב:
R. Bartenura (non traduit)
הַמַּקְרִיב קָדָשִׁים וְאֵמוּרֵיהֶן. שֶׁהִקְרִיב הַבָּשָׂר וְהָאֵמוּרִים מְחֻבָּרִים בּוֹ, חַיָּב מִשּׁוּם אֵמוּרִים. וְלֹא אָמְרִינַן הֲרֵי בָשָׂר חוֹצֵץ בֵּין הָאֵמוּרִין לָאֵשׁ וְדִכְוָתַהּ בִּפְנִים לָאו הַעֲלָאָה הִיא דְרַחֲמָנָא אָמַר (שָׁם א) עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ, וְהַמַּעֲלָן בַּחוּץ נַמִּי לֹא יְהֵא חַיָּב {טו}. לֹא אָמְרִינַן הָכִי, לְפִי שֶׁמִּין בְּמִינוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ {טז}:
מִנְחָה שֶּׁלֹא נִקְמְצָה. אֵינָהּ רְאוּיָה לִפְנִים. הִלְכָּךְ הַמַּקְרִיבָהּ בַּחוּץ פָּטוּר:
קְמָצָהּ וְחָזַר קֻמְצָהּ לְתוֹכָהּ וְהִקְרִיבָהּ בַּחוּץ חַיָּב. שֶׁכַּיּוֹצֵא בָהּ בִּפְנִים כְּשֵׁרָה, כְּדִתְנַן בְּהַקּוֹמֵץ (מְנָחוֹת פ''ג מ''א) נִתְעָרֵב קֻמְצָהּ בִּשְׁיָרֶיהָ לֹא יַקְטִיר וְאִם הִקְטִיר כְּשֵׁרָה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{טו} כְּרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ כְּהַקְטָרַת פְּנִים. רַשִׁ''י: {טז} וּכְלוֹמַר, דְּאַף בִּפְנִים לֹא אָמְרִינַן בִּכְהַאי גַּוְנָא לְפִי שֶׁמִּין בְּמִינוֹ כוּ'. כָּךְ נִרְאֶה לִי. וְכֵן מוּכָח מִסֵּיפָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יז} פָּטוּר. לְפִי שֶׁהַקֹּמֶץ אֵינוֹ יָדוּעַ הוּא כְּמוֹ הָאֵמוּרִים. הֲלֹא תִרְאֶה כִּי כְּשֶׁנִּקְמָץ וְחָזַר לְתוֹכָהּ הֲרֵי דוֹמֶה לְאֵמוּרִים וְחַיָּב. הָרַמְבַּ''ם:
Rambam (non traduit)
המקריב קדשים ואימוריהם בחוץ חייב מנחה כו': מנחה שלא נקמצה כו': ענין מה שאמר קדשים ואימוריהם שיקריב אותן כלן ולא יבדיל בין האימורים שאין לנו לומר גוף הזבח חוצץ בין האימורים ובין האש לפי שעיקר בידינו מין במינו אינו חוצץ אבל המנחה אם לא נתקמצה *[אינו] הרי הוא פטור לפי שהקומץ ידוע הוא כמו האימורים הלא תראה כי לפי שנקמץ וחוזר לתוכה הרי הוא דומה לאימורים וחייב:
6
הַקֹּמֶץ וְהַלְּבוֹנָה, שֶׁהִקְרִיב אֶת אַחַד מֵהֶן בַּחוּץ, חַיָּב. רַבִּי אֶלְעָזָר פּוֹטֵר עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת הַשֵּׁנִי. אֶחָד בִּפְנִים וְאֶחָד בַּחוּץ, חַיָּב. שְׁנֵי בְזִיכֵי לְבוֹנָה, שֶׁהִקְרִיב אֶת אַחַד מֵהֶן בַּחוּץ, חַיָּב. רַבִּי אֶלְעָזָר פּוֹטֵר, עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת הַשֵּׁנִי. אֶחָד בִּפְנִים וְאֶחָד בַּחוּץ, חַיָּב. הַזּוֹרֵק {יח} מִקְצָת דָּמִים בַּחוּץ, חַיָּב {יט}. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, אַף הַמְנַסֵּךְ מֵי חָג בֶּחָג בַּחוּץ, חַיָּב. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, שְׁיָרֵי הַדָּם שֶׁהִקְרִיבָן בַּחוּץ, חַיָּב:
R. Bartenura (non traduit)
הַקֹּמֶץ וְהַלְּבוֹנָה. שֶׁל מִנְחַת נְדָבָה. שְׁנֵיהֶם מַתִּירִים אֶת שְׁיָרֶיהָ לַאֲכִילָה, הִלְכָּךְ רַבִּי אֶלְעָזָר פּוֹטֵר דְּבָעֵי הַקְטָרַת כָּל הַמַּתִּיר:
אֶחָד בִּפְנִים. תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הַשֵּׁנִי בַּחוּץ חַיָּב. שֶׁזֶּה גָמַר וּבוֹ הַכֹּל תָּלוּי:
שְׁנֵי בְזִיכֵי לְבוֹנָה. מַתִּירִים לֶחֶם הַפָּנִים:
מֵי הֶחָג. שֶׁנִּתְמַלְּאוּ לְשֵׁם נִסּוּךְ הַמַּיִם בְּחַג הַסֻּכּוֹת, אִם נִסֵּךְ אוֹתָן בַּחוּץ חַיָּב, דְּסָבַר נִסּוּךְ הַמַּיִם בֶּחָג דְּאוֹרַיְתָא הִיא, הִלְכָּךְ מְחֻיָּב עֲלַהּ בַּחוּץ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּכֻלַּהּ מַתְנִיתִין, וְנִסּוּךְ הַמַּיִם בֶּחָג לָאו דְּאוֹרַיְתָא הִיא אֶלָּא הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי {כ}:
שְׁיָרֵי הַדָּם שֶׁהִקְרִיבָן בַּחוּץ חַיָּב. בִּשְׁיָרֵי דָמִים הַפְּנִימִים מַיְרֵי, וְסָבַר דִּשְׁיָרֵי הַדָּם מְעַכְּבִים בָּהֶם {כא} הִלְכָּךְ עֲבוֹדָה הִיא לְהִתְחַיֵּב עָלֶיהָ בַּחוּץ, אֲבָל בִּשְׁיָרֵי הַדָּם שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן מוֹדֶה רַבִּי נְחֶמְיָה שֶׁאֵינָם אֶלָּא לְמִצְוָה וְלֹא לְעַכֵּב, הִלְכָּךְ הַזּוֹרְקָן בַּחוּץ וַדַּאי פָּטוּר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי נְחֶמְיָה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יח} הַזּוֹרֵק כוּ'. נַפְקָא לֵיהּ בַּגְּמָרָא [דַּף קז] מִקְּרָא: {יט} חַיָּב. וְלֹא פָלֵיג רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דַּאֲפִלּוּ בְּחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת אִם נִשְׁפַּךְ הַדָּם אַחַר שֶׁנָּתַן מַתָּנָה אַחַת, מְהַנְּיָא הַךְ דְּיָהֲבָא, וּמֵבִיא פַּר אַחֵר וּמַתְחִיל. רַשִׁ''י: {כ} וְכֵן פָּסַק הָרַמְבַּ''ם. וּתְמֵהַנִי, דְּמַה לִּי מְפֹרָשׁ מִדְּאוֹרַיְתָא מַה לִּי הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, שֶׁהֲרֵי שְׁתַּיִם זוּ שָׁמַעְנוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה וְלָמָּה לֹא יִהְיֶה חַיָּב עַל מַה שֶּׁהוּא הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי כְּמוֹ עַל מַה שֶּׁהוּא מִדְּאוֹרַיְתָא. וְתוּ, דְּבַגְּמָרָא מַסִּיק דְּטַעְמֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר דַּהֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי הִיא. וְהַשְׁתָּא קָשֶׁה לִי דִּבְמִשְׁנָה ט' פֶּרֶק ד' דְּסֻכָּה כָּתַבְתִּי דְּמַסְקָנָא דִגְמָרָא דַּהֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי הִיא, וְאִם כֵּן אַמַּאי אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר כוּ'. וּלְפִי זֶה יִרְאֶה לִי דִּבְשִׁעוּרָא פָלֵיג רַבִּי אֶלְעָזָר דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּאֵין צָרִיךְ שִׁעוּר כְּלָל, וְכִדְאִיתָא בַגְּמָרָא, דְּמֵי הֶחָג מַשְׁמַע אֲפִלּוּ פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה לֻגִּין. וּלְפִי דְקַיְמָא לָן כְּמַאן דְּאָמַר בְּסֻכָּה דְּבָעִינַן שְׁלֹשָׁה לֻגִּין, לְכָךְ פָּסַק הָרַמְבַּ''ם דְּלֹא כְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּהָכָא. וְכֵן פָּסַק בְּחִבּוּרוֹ, הַמְנַסֵּךְ שְׁלֹשָׁה לֻגִּין חַיָּב, פָּחוֹת מִכֵּן פָּטוּר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {כא} כְּלוֹמַר דְּלֹא כִסְתָמָא דְמַתְנִיתִין רֵישׁ פֶּרֶק ה':
Rambam (non traduit)
הקומץ והלבונה שהקריב את אחד מהן בחוץ כו': הזורק מקצת דמים בחוץ חייב רא''א אף המנסך כו': כבר ידעת מדברי תורה שהקומץ עם כל הלבונה ישרף. ושני בזיכי לבונה הם שהיו על מערכת הלחם ר''ל לחם הפנים ושורפין ג''כ אותן השני בזיכין כל יום שבת ושבת שנאמר ונתת על המערכת לבונה זכה. וכבר נתבאר לך במסכת סוכה שבסוכות מנסכים מים על גבי המזבח ור''א סבר שזה חייב מן התורה ולפיכך אמר שהנמסך בחג בחוץ חייב ואין הדבר כן לפי שאינו אלא הל''מ [ע' תמיהת תוי''ט]: ודברי ר' נחמיה אינו אלא בשירי דמים הפנימים אבל שירי דמים החיצונים הכל מודים שהם שירי מצוה ולא מעכבין ולפיכך זורק בחוץ פטור ואין הלכה כרבי אליעזר בדבריו ולא כרבי נחמיה:
7
הַמּוֹלֵק אֶת הָעוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַחוּץ, חַיָּב. מָלַק בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַחוּץ, פָּטוּר. הַשּׁוֹחֵט אֶת הָעוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַחוּץ, פָּטוּר. שָׁחַט בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַחוּץ, חַיָּב. נִמְצָא, דֶּרֶךְ הֶכְשֵׁרוֹ מִבִּפְנִים, פְּטוּרוֹ בַחוּץ. דֶּרֶךְ הֶכְשֵׁרוֹ בַחוּץ, פְּטוּרוֹ בִפְנִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כֹּל שֶׁחַיָּבִין עָלָיו בַחוּץ, חַיָּבִין עַל כַּיּוֹצֵא בוֹ בִפְנִים, שֶׁהֶעֱלָהוּ בַחוּץ, חוּץ מִן הַשּׁוֹחֵט בִּפְנִים וּמַעֲלֶה בַחוּץ:
R. Bartenura (non traduit)
מָלַק בַּחוּץ. נְבֵלָה הִיא, שֶׁאֵין מְלִיקָה אֶלָּא בִּפְנִים, לְכָךְ פָּטוּר עַל הַעֲלָאָתוֹ בַחוּץ. וְאִם תֹּאמַר וַהֲלֹא כָּל הַנַּעֲלִים בַּחוּץ נִפְסְלוּ בִּיצִיאָתָן, וְכֵן הַשּׁוֹחֵט בַּחוּץ פָּסוּל הוּא וְחַיָּבִין עַל הַעֲלָאָתוֹ, הָתָם רַחֲמָנָא רַבְּיֵהּ {כב}, אֲבָל לְעִנְיַן שְׁאָר פְּסוּלִים מִתְקַבְּלִים בִּפְנִים בָּעִינַן:
שָׁחַט בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַחוּץ חַיָּב. אַף עַל הַעֲלָאָה. דְּכָל שֶׁמִּתְחַיֵּב עַל שְׁחִיטָתוֹ בַּחוּץ אִם חָזַר וְהֶעֱלָן הוּא אוֹ אַחֵר, חַיָּב:
נִמְצָא דֶרֶךְ הֶכְשֵׁרוֹ בִּפְנִים. בַּגְּמָרָא קָאָמַר, תָּנֵי דֶרֶךְ חִיּוּבוֹ בִּפְנִים פְּטוּרוֹ בַּחוּץ, וְדֶרֶךְ חִיּוּבוֹ בַּחוּץ פְּטוּרוֹ בִּפְנִים. כְּגוֹן שָׁחַט הָעוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ פָּטוּר. שָׁחַט בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ חַיָּב. מָלַק בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַחוּץ חַיָּב. מָלַק בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַחוּץ פָּטוּר. נִמְצָא, בְּמָקוֹם שֶׁמִּתְחַיֵּב עַל הַעֲלָאָתוֹ אִם נַעֲשֵׂית הָעֲבוֹדָה הָרִאשׁוֹנָה בִּפְנִים כְּגוֹן בִּמְלִיקַת פְּנִים, פָּטוּר עַל הַעֲלָאָתוֹ אִם נַעֲשֵׂית הַמְּלִיקָה בַחוּץ. וְדֶרֶךְ שֶׁמִּתְחַיֵּב עַל הַעֲלָאָה אִם נַעֲשֵׂית עֲבוֹדָה הָרִאשׁוֹנָה בַּחוּץ כְּגוֹן בִּשְׁחִיטָה, פְּטוּרוֹ בִּפְנִים, אִם נִשְׁחַט בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַחוּץ:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כוּ'. בְּמִלְּתֵיהּ דְּתַנָּא קַמָּא חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, וְכֵן הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה בַּלַּיְלָה בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַחוּץ פָּטוּר, דְּאֵינָהּ מִתְקַבֶּלֶת בִּפְנִים {כג}, דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא יט) בְּיוֹם זִבְחֲכֶם, וְלֹא בַּלַיְלָה, וְנִמְצָא הַזֶּבַח פָּסוּל וּלְפִיכָךְ אֵינוֹ חַיָּב עַל הַעֲלָאָתוֹ. אֲבָל אִם שָׁחַט בַּלַּיְלָה בַחוּץ וְהֶעֱלָה בַחוּץ חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׁחִיטָה בַחוּץ בַּלַּיְלָה כְּשֵׁרָה הִיא {כד} לְפִיכָךְ חַיָּב שְׁתַּיִם, עַל הַשְּׁחִיטָה וְעַל הַהַעֲלָאָה. וּפָלֵיג רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּהָא וַאֲמַר, כֹּל שֶׁחַיָּבִין עָלָיו בַּחוּץ חַיָּבִין עַל כַּיּוֹצֵא בוֹ בִפְנִים שֶׁהֶעֱלָהוּ בַחוּץ. כְּלוֹמַר, כְּשֵׁם שֶׁהַשּׁוֹחֵט בַּחוּץ בַּלַּיְלָה וְהֶעֱלָה בַחוּץ חַיָּב, כָּךְ אִם שָׁחַט בִּפְנִים בַּלַּיְלָה וְהֶעֱלָה בַּחוּץ חַיָּב {כה} עַל הַהַעֲלָאָה, חוּץ מֵהַשּׁוֹחֵט עוֹף בִּפְנִים {כו} וְהֶעֱלָהוּ בַּחוּץ שֶׁהוּא פָּטוּר אַף עַל פִּי שֶׁאִם שָׁחַט וְהֶעֱלָה בַּחוּץ חַיָּב. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{כב} כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּרֵישׁ פִּרְקִין. וּשְׁחִיטָה בַחוּץ בְּעוֹף פֵּרֵשׁ רַשִׁ''י דְרַחֲמָנָא רַבְּיֵהּ מֵאוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁחֵט. וְאַהַעֲלָאָתוֹ נַמִּי אָמְרִינַן וַאֲלֵיהֶם תֹּאמַר, לְעָרֵב פָּרָשִׁיּוֹת, דְּכָל שֶׁמִּתְחַיֵּב עַל שְׁחִיטָתוֹ בַחוּץ אִם חָזַר כוּ': {כג} וַאֲפִלּוּ עָלְתָה תֵּרֵד. וְרַבִּי יְהוּדָה הוּא דְאָמַר הָכִי בְּפֶרֶק ט' מִשְׁנָה ב'. רַשִׁ''י: {כד} דְּבִשְׁחִיטַת חוּץ לֹא שְׁנָא לַיְלָה מִיּוֹם, דְּהָא רָאוּי הוּא לָבֹא אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לְמָחָר. וּבְהַעֲלָאָתוֹ נַמִּי חַיָּב דְּהָא כְתִיב וַאֲלֵיהֶם תֹּאמַר. רַשִׁ''י: {כה} דְּהָא בִפְנִים אִם עָלְתָה לֹא תֵרֵד אִית לֵיהּ בְּפֶרֶק ט' שָׁם. רַשִׁ''י: {כו} וְאִם תֹּאמַר מַאי שְׁנָא מִשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה בַּלַיְלָה בִּפְנִים. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּשׁוֹחֵט עוֹף בִּפְנִים מִקְטַל קַטְלֵיהּ, וְאִם עָלָה יֵרֵד אֲפִלּוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, אַף עַל גַּב דְּלֹא מְטַמֵּא בְגָדִים אַבֵּית אַבְּלִיעָה כְּדִלְעֵיל סוֹף פֶּרֶק ז'. תּוֹסָפוֹת:
Rambam (non traduit)
המולק את העוף בפנים והעלה בחוץ חייב מלקות כו': כבר ידעת ממה שהקדמנו שמליקה בפנים ושחיטה בחוץ ואם נתחלף הענין הרי זה פסול והוא נבלה ולפי העיקר הזה יתבאר המאמר הזה כלו מחלוקת ר''ש וחכמים אינו אלא בשוחט בלילה שחכמים אומרים אם שחט קדשים בפנים בלילה והעלה בחוץ פטור שאין במקדש שחיטה בלילה ויהיה הזבח פסול כמו שבארנו בתחילת דברינו ולפיכך אינו חייב על ההעלאה ההיא שום דבר אבל אם שחט בלילה בחוץ והעלה בחוץ חייב מפני ששחיטה בחוץ בלילה כשירה היא ולפיכך חייב על השחיטה בחוץ ועל ההעלאה בחוץ וחולק ר''ש על זה ואומר כשם ששוחט בחוץ בלילה והעלה חייב כך אם שחט בפנים בלילה והעלה בחוץ חייב על ההעלאה והוא ענין מה שאמר כל שחייבין עליו בחוץ חייבין על כיוצא בו בפנים שהעלהו בחוץ חוץ מהשוחט עוף בפנים והעלהו בחוץ שהוא פטור אף על פי שאם שחט והעלה בחוץ חייב כמו שזכרנו ואין הלכה כר' שמעון:
8
הַחַטָּאת שֶׁקִּבֵּל דָּמָהּ בְּכוֹס אֶחָד, נָתַן בַּחוּץ וְחָזַר וְנָתַן בִּפְנִים, בִּפְנִים וְחָזַר וְנָתַן בַּחוּץ, חַיָּב, שֶׁכֻּלּוֹ רָאוּי לָבֹא בִפְנִים. קִבֵּל דָּמָהּ בִּשְׁנֵי כוֹסוֹת, נָתַן שְׁנֵיהֶם בִּפְנִים, פָּטוּר. שְׁנֵיהֶן בַּחוּץ, חַיָּב. אֶחָד בִּפְנִים וְאֶחָד בַּחוּץ, פָּטוּר. אֶחָד בַּחוּץ וְאֶחָד בִּפְנִים, חַיָּב עַל הַחִיצוֹן, וְהַפְּנִימִי מְכַפֵּר. לְמַה {כח} הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמַפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה, וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת. שָׁחַט שְׁתֵּיהֶן בִּפְנִים, פָּטוּר. שָׁחַט שְׁתֵּיהֶן בַּחוּץ, חַיָּב. אַחַת בִּפְנִים וְאַחַת בַּחוּץ, פָּטוּר. אַחַת בַּחוּץ וְאַחַת בִּפְנִים, חַיָּב עַל הַחִיצוֹנָה, וְהַפְּנִימִית מְכַפֶּרֶת. כְּשֵׁם {ל} שֶׁדָּמָהּ פּוֹטֵר אֶת בְּשָׂרָהּ, כָּךְ הוּא פוֹטֵר אֶת בְּשַׂר חֲבֶרְתָּהּ:
R. Bartenura (non traduit)
נָתַן בַּחוּץ וְחָזַר וְנָתַן בִּפְנִים חַיָּב. מִלְּתָא דִפְשִׁיטָא הִיא, וּמִשּׁוּם סֵיפָא נָקַט לַהּ, נָתַן בִּפְנִים וְחָזַר וְנָתַן בַּחוּץ, שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן בַּחוּץ אֶלָּא שְׁיָרֵי הַדָּם, חַיָּב. וּמַתְנִיתִין כְּרַבִּי נְחֶמְיָה דְּסָבַר שִׁירַיִם מְעַכְּבִים {כז}. וְאֵינָהּ הֲלָכָה:
שְׁנֵיהֶן בַּחוּץ חַיָּב. אַחַת. וְאִם הָיְתָה לוֹ יְדִיעָה בֵּינְתַיִם, חַיָּב שְׁתַּיִם:
אֶחָד בִּפְנִים. וְאַחַר כָּךְ הַשֵּׁנִי בַחוּץ, פָּטוּר. וַאֲפִלּוּ לְרַבִּי נְחֶמְיָה דְּסָבַר כּוֹס אֶחָד עוֹשֶׂה אֶת חֲבֵרוֹ דָּחוּי לִהְיוֹת נִשְׁפָּךְ לָאַמָּה, הִלְכָּךְ אֲפִלּוּ שִׁירַיִם לֹא הָוֵי:
וְהַפְּנִימִי מְכַפֵּר. לְהַכְשִׁיר הַזֶּבַח. שֶׁהַדָּם הַנִּזְרָק תְּחִלָּה בַּחוּץ לֹא עָשָׂה הַמְשֻׁיָּר כַּיּוֹצֵא בוֹ:
שְׁתֵּיהֶן בַּחוּץ חַיָּב. עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. דְּבִשְׁעַת שְׁחִיטָה כָּל אַחַת הָיְתָה רְאוּיָה בִּפְנִים {כט}:
אַחַת בִּפְנִים. וְהַשְּׁנִיָּה אַחַר כֵּן בַּחוּץ, פָּטוּר. דְּהַוְיָא לַהּ חַטָּאת שֶׁנִּתְכַּפְּרוּ בְעָלֶיהָ, וּלְמִיתָה אָזְלָה וְאֵינָהּ מִתְקַבֶּלֶת בִּפְנִים:
חַיָּב עַל הַחִיצוֹנָה. דְּהָא חַזְיָא לִפְנִים, דְּאֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה יַקְרִיבָהּ:
כְּשֵׁם שֶׁדָּמָהּ פּוֹטֵר אֶת בְּשָׂרָהּ. מִן הַמְּעִילָה, [דִּזְרִיקַת דָּם מוֹצִיאָה בְשַׂר קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מִן הַמְּעִילָה, דְּיָהֲבָה בָהּ] שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים:
כָּךְ הוּא פוֹטֵר אֶת בְּשַׂר חֲבֶרְתָּהּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁפְּסוּלָה [וְאַשָּׁחַט שְׁנֵיהֶם בִּפְנִים קָאֵי]. וְאַשְׁמְעִינַן הָכָא דְּהֵיכָא דְּמֻנָּחוֹת שְׁתֵּיהֶן וְקָדַם וְזָרַק אֶת דַּם הָאַחַת, פָּטַר אֶת חֲבֶרְתָּהּ מִן הַמְּעִילָה מִשּׁוּם חַטָּאת שֶׁנִּתְכַּפְּרוּ בְעָלֶיהָ, דְּקַיְמָא לָן הַחַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{כז} וְאִם כֵּן מַתְנִיתִין דַּוְקָא בְדָמִים הַפְּנִימִים, כִּדְפֵרֵשׁ הָרַ''ב בְּמִשְׁנָה ו': {כח} לְמַה. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דְּאַגָּמְרִינַן בְּמַאי דִמְדַמִּינְהוּ, דְּמַתְנִיתִין רַבִּי הִיא דְאָמַר בְּסוֹף פֶּרֶק ד' דִּתְמוּרָה, אֲבוּדָה בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה מֵתָה. וְהָכִי קָאָמַר, טַעֲמָא דְאָבְדָה דְּדָמְיָא לְכוֹס דָּחוּי, הָא הִפְרִישׁ שְׁתֵּי חַטָּאוֹת לְאַחְרָיוּת, כִּי מִתְכַּפֵּר בְּאַחַת הַשְּׁנִיָּה תִרְעֶה, וְאִם שְׁחָטָהּ סְתָם כָּשֵׁר לְעוֹלָה. וּמַשְׁכַּחַת לָהּ בְּחַטָּאת שְׂעִיר נָשִׂיא שֶׁהוּא זָכָר עוֹלָה: {כט} וְהָכִי נַמִּי כְּשֶׁיֵּשׁ יְדִיעָה בֵּינְתַיִם: {ל} כְּשֵׁם כוּ'. וְאַשָּׁחַט שְׁנֵיהֶם בִּפְנִים קָאֵי כוּ'. אֲבָל מִשּׁוּם שְׁחוּטֵי חוּץ לֹא אִצְטְרִיכָא לֵיהּ, דִּכְמַאן דְּקַטְלִינְהוּ דָמֵי וְלֵית בְּהוּ מְעִילָה, כִּדְאָמְרִינַן קָדָשִׁים שֶׁמֵּתוּ יָצְאוּ מִידֵי מְעִילָה:
Rambam (non traduit)
החטאת שקבל דמה בכוס אחד נתן בחוץ כו': אם נתן בחוץ בראשונה וחזר ונתן בפנים חייב על שזרק בחוץ לפי שכולו ראוי לבא בפנים אבל אם נתן בפנים וחזר ונתן בחוץ הרי הוא כשר ופטור לפי שהוא שירים. ומה שאמר בכאן חייב הוא דעת ר' נחמיה שאמר שירי הדם שהקריבו בחוץ חייב ודבריו נראה ומה שאמר כשם שדמה פוטר את בשרה רוצה לומר אם שחט שתיהם בפנים וזרק דם אחד מהן הותר בשר שתיהן לאכילה מפני שכשם שמתיר הדם הזה לאחת מתיר גם חבירתה ויהיו שתיהן כדבר אחד והענין כלו מבואר:
פרק יד
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source