Chap. 12
1
שִׁלּוּחַ הַקֵּן, נוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי הַבַּיִת, בְּחֻלִּין אֲבָל לֹא בְמֻקְדָּשִׁין {א}. חֹמֶר בְּכִסּוּי הַדָּם מִשִּׁלּוּחַ הַקֵּן, שֶׁכִּסּוּי הַדָּם נוֹהֵג בְּחַיָּה וּבְעוֹף, בִּמְזֻמָּן וּבְשֶׁאֵינוֹ מְזֻמָּן. וְשִׁלּוּחַ הַקֵּן, אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בְעוֹף, וְאֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בְּשֶׁאֵינוֹ מְזֻמָּן. אֵיזֶהוּ שֶׁאֵינוֹ מְזֻמָּן. כְּגוֹן אַוָּזִין וְתַרְנְגוֹלִין שֶׁקִּנְּנוּ בְפַרְדֵּס. אֲבָל אִם קִנְּנוּ בְּבַיִת, וְכֵן יוֹנֵי הַרְדְּסִיאוֹת, פָּטוּר מִשִּׁלּוּחַ:
R. Bartenura (non traduit)
שִׁלּוּחַ הַקֵּן. אֲבָל לֹא בְמֻקְדָּשִׁין. מַשְׁכַּחַת מֻקְדָּשִׁין דְּאִלּוּ הָיוּ חֻלִּין הָיוּ חַיָּבִים בְּשִׁלּוּחַ הַקֵּן, כְּגוֹן שֶׁהָיָה לוֹ עוֹף וְהִקְדִּישׁוֹ כְּשֶׁהוּא בִרְשׁוּתוֹ לְבֶדֶק הַבַּיִת, וּבָרַח, וּמְצָאוֹ אַחַר כָּךְ רוֹבֵץ עַל הַקֵּן וְהִכִּירוֹ. אִי נַמִּי, כְּגוֹן שֶׁהִקְדִּישׁ גּוֹזָלוֹת שֶׁל שׁוֹבָכוֹ לַמִּזְבֵּחַ לְעוֹלַת נְדָבָה, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁגָּדְלוּ אוֹתָן גּוֹזָלוֹת בָּרְחוּ וְיָצְאוּ וְקִנְּנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר, דְּמֵעִקָּרָא כִּי אַקְדְּשִׁינְהוּ דִּידֵיהּ הֲווּ וְחָל הֶקְדֵּשׁ עֲלַיְהוּ, וְהַשְׁתָּא דִּמְצָאָן לָאו מְזֻמָּן הוּא, וְאִי הֲווּ חֻלִּין הֲווּ מִחַיְּבֵי:
וְאֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בְּשֶׁאֵינוֹ מְזֻמָּן. דִּכְתִיב כִּי יִקָּרֵא, פְּרָט לִמְזֻמָּן:
שֶׁקִּנְּנוּ בְפַרְדֵּס. שֶׁמָּרְדוּ וְיָצְאוּ מִן הַבַּיִת, וְאֵינָן חוֹזְרוֹת לַבַּיִת, וְנַעֲשׂוּ מִדְבָּרִיּוֹת. וּפַרְדֵּס לָאו מְזֻמָּן הוּא מִפְּנֵי שֶׁיְּכוֹלוֹת לִבְרֹחַ:
הַרְדְּסִיאוֹת. שֶׁדַּרְכָּן לִגָּדֵל עִם בְּנֵי אָדָם. וְעַל שֵׁם הוֹרְדוֹס הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה מִתְעַסֵּק בְּגִדּוּלָן נִקְרְאוּ הַרְדְּסִיאוֹת עַל שְׁמוֹ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{א} לֹא בְמֻקְדָּשִׁים. דְּאָמַר קְרָא שַׁלֵּחַ וְגוֹ', יָצָא זֶה שֶׁאִי אַתָּה מְצֻוֶּה לְשַׁלְּחוֹ אֶלָּא לַהֲבִיאוֹ לַגִּזְבָּר, דְּאַף עַל גַּב דְּמָרְדוּ לֹא פָקְעוּ קְדֻשָּׁתַיְהוּ דְּכָל הֵיכָא דְאִיתֵיהּ בֵּי גַּזָּא דְרַחֲמָנָא אִיתָא דִּכְתִיב לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ [תְּהִלִּים כד]. גְּמָרָא:
Rambam (non traduit)
שילוח הקן נוהג בארץ ובחו''ל כו': אפשר שיהא זה במוקדשים כמו שאני אומר והוא שאם הקדיש עוף לבדק הבית והוא ברשותו ואח''כ עף ויצא מרשותו והיה מכירו ואח''כ מצאו רובץ על הביצים חייב להביא הכל ע''י גזבר שאינו נוהג במוקדשים זו היא הלכה שנאמרה בגמרא והיא שאפשר להיות וא''א זולתו כפי העיקר שבידינו שאין אדם מקדיש דבר שאינו ברשותו מוסיף על מה שנתבאר בפ' הזה. והורדיסיות מיוחסים אל הורדוס המלך שהוא התחיל לגדל יונים בבתים:
2
עוֹף טָמֵא, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ. עוֹף טָמֵא רוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָהוֹר, וְטָהוֹר רוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָמֵא, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ. קוֹרֵא זָכָר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב {ג}, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין:
R. Bartenura (non traduit)
עוֹף טָמֵא פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ. דִּכְתִיב קַן צִפּוֹר, עוֹף מַשְׁמַע בֵּין טָהוֹר בֵּין טָמֵא, צִפּוֹר טָהוֹר וְלֹא טָמֵא:
עוֹף טָמֵא רוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָהוֹר. אַף עַל גַּב דְּמִינָא דְאֶפְרוֹחִים בַּר שִׁלּוּחַ הוּא, פָּטוּר. דְּקַן צִפּוֹר בָּעִינַן, שֶׁתְּהֵא הָאֵם הַמְקַנֶּנֶת טְהוֹרָה:
וְעוֹף טָהוֹר הָרוֹבֵץ עַל בֵּיצֵי עוֹף טָמֵא פָּטוּר. דְּאָמַר קְרָא וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ, לְךָ וְלֹא לִכְלָבֶיךָ:
קוֹרֵא. בַּעֲרָבִי קוֹרִין לוֹ שונא''ר, וּבְלַעַ''ז פרדי''ז {ב}. וְדַרְכּוֹ שֶׁהַזָּכָר רוֹבֵץ עַל הַבֵּיצִים כְּמוֹ הַנְּקֵבָה, הִלְכָּךְ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב לְשַׁלֵּחַ הַזָּכָר. אֲבָל בִּשְׁאָר עוֹפוֹת מוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁזָּכָר פָּטוּר, דְּאֵם אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא אָב. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ב} עוֹף טָהוֹר הוּא. וְלֹא זֶה שֶׁקּוֹרִין קוק''א. רַשִׁ''י: {ג} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כוּ'. יָלֵיף לֵיהּ בַּגְּמָרָא מִקְּרָא:
Rambam (non traduit)
עוף טמא פטור מלשלח עוף טמא רובץ על ביצי כו': אמר רחמנא כי יקרא קן צפור לפניך וצפור שם נופל על העוף טהור בלבד שנאמר כל צפור טהורה: וקורא הוא עוף ידוע פרדי''ץ בלעז והמין הזה רובץ הזכר מהן כמו שרובצת הנקבה ולפיכך נחלקו בזכר הקורא בלבד כמו שנמצא רובץ אבל הזכר מכל שאר מין הכל מודים שהוא פטור והלכה כחכמים:
3
הָיְתָה מְעוֹפֶפֶת, בִּזְמַן שֶׁכְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן, חַיָּב לְשַׁלֵּחַ. אֵין כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ. אֵין שָׁם אֶלָּא אֶפְרוֹחַ אֶחָד אוֹ בֵיצָה אַחַת, חַיָּב לְשַׁלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב), קַן, קֵן מִכָּל מָקוֹם. הָיוּ שָׁם אֶפְרוֹחִין מַפְרִיחִין {ד} אוֹ בֵיצִים מוּזָרוֹת, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם), וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים, מָה אֶפְרוֹחִין {ה} בְּנֵי קְיָמָא, אַף בֵּיצִים בְּנֵי קְיָמָא, יָצְאוּ מוּזָרוֹת. וּמָה הַבֵּיצִים צְרִיכִין לְאִמָּן, אַף הָאֶפְרוֹחִין צְרִיכִין לְאִמָּן, יָצְאוּ מַפְרִיחִין. שִׁלְּחָהּ וְחָזְרָה, שִׁלְּחָהּ וְחָזְרָה, אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְעָמִים, חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר (שם), שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח. אָמַר, הֲרֵינִי נוֹטֵל אֶת הָאֵם וּמְשַׁלֵּחַ אֶת הַבָּנִים, חַיָּב לְשַׁלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם), שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם. נָטַל הַבָּנִים וְהֶחֱזִירָן לַקֵּן וְאַחַר כָּךְ חָזְרָה הָאֵם עֲלֵיהֶם, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ:
R. Bartenura (non traduit)
בִּזְמַן שֶׁכְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן חַיָּב לְשַׁלֵּחַ. דְּאָמַר קְרָא רוֹבֶצֶת, וְלֹא מְעוֹפֶפֶת. וּמִדְּכָתַב רוֹבֶצֶת וְלֹא כָתַב יוֹשֶׁבֶת, שְׁמַע מִנַּהּ דְּאִם כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן חַיֶּבֶת:
שֶׁנֶּאֱמַר שַׁלֵּחַ. לְעוֹלָם מַשְׁמַע {ו}:
נָטַל אֶת הַבָּנִים וְכוּ'. דְּכֵיוָן דְּנָטַל אֶת הַבָּנִים הֲוֵי לֵיהּ קֵן מְזֻמָּן:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ד} מַפְרִיחִין. יִתָּכֵן שֶׁדֶּרֶךְ הָעוֹפוֹת שֶׁפּוֹרְחוֹת הַרְבֵּה בְּיַחַד וְנִמְצָא כָּל אֶחָד מַפְרִיחַ לַחֲבֵרוֹ עִמּוֹ, לָכֵן בָּא הַלָּשׁוֹן בְּהִפְעִיל שֶׁהוּא יוֹצֵא: {ה} מָה כוּ'. דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר וְהָאֵם רוֹבֶצֶת עֲלֵיהֶם. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ו} זֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ''ם, שַׁלֵּחַ מָקוֹר, וְהַמָּקוֹר נוֹפֵל עַל הַמְּעַט וְהַהַרְבֵּה:
Rambam (non traduit)
היתה מעופפת בזמן שכנפיה נוגעות בקן חייב כו': שלחה וחזרה שלחה וחזרה אפילו ארבעה וחמשה כו': שלח מקור והמקור נופל על המעט וההרבה ולפיכך חייב מצד שהוא מקור לשלח אותה ואפילו אלף פעמים וכל ההלכה הזאת מבוארת:
4
הַנּוֹטֵל אֵם עַל הַבָּנִים, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לוֹקֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מְשַׁלֵּחַ וְאֵינוֹ לוֹקֶה. זֶה הַכְּלָל, כָּל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה, אֵין לוֹקִין עָלֶיהָ:
R. Bartenura (non traduit)
לוֹקֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ. אַף עַל גַּב דְּלָאו הַנִּתָּק לַעֲשֵׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו, הָכָא הַיְנוּ טַעֲמָא דְּסָבַר רַבִּי יְהוּדָה שַׁלֵּחַ מֵעִקָּרָא מַשְׁמַע {ז}, וְהָכִי קָאָמַר קְרָא, לֹא תִקַּח הָאֵם, אֲבָל מַה יֵּשׁ עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁתִּמְצָא הַקֵּן, שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם, וְאֵין כָּאן נִתָּק לַעֲשֵׂה אֶלָּא עֲבֵרַת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
אֵין לוֹקִין עָלֶיהָ. אִם קִיֵּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ. אֲבָל אִם לֹא קִיֵּם הָעֲשֵׂה, כְּגוֹן הַלּוֹקֵחַ אֵם מֵעַל הַבָּנִים וּשְׁחָטָהּ אוֹ מֵתָה תַּחַת יָדוֹ, לוֹקֶה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ז} וּמַשְׁכַּחַת לָהּ שֶׁאֵין לְפָרֵשׁ מֵעִקָּרָא מַשְׁמַע, בְּגָזֵל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר וְהֵשִׁיב קֹדֶם שֶׁגָּזַל, דְּאִם לֹא גָזַל מַה יָּשִׁיב. גְּמָרָא:
Rambam (non traduit)
הנוטל אם על הבנים רבי יהודה אומר לוקה ואינו כו': והמצות האלו שהם לא תעשה שניתק לעשה כבר ביארנו בתחלת מכות שכל זמן שלא קיים מצות עשה שבה לוקה לפי שהלכה כרבנן אבל מי שלקח האם וקצץ כנפיה עד שאינה יכולה לעוף ואפי' שלחה מכין אותו מכת מרדות ואח''כ מניחה אצלו עד שיגדל כנפים ומשלחה כדי לקיים עשה שבה כמו שביארנו:
5
לֹא יִטֹּל אָדָם אֵם עַל הַבָּנִים, אֲפִלּוּ לְטַהֵר אֶת הַמְּצֹרָע {ח}. וּמָה אִם מִצְוָה קַלָּה שֶׁהִיא כְאִסָּר, אָמְרָה תוֹרָה (דברים כב), לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים, קַל וָחֹמֶר עַל מִצְוֹת חֲמוּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה:
R. Bartenura (non traduit)
מִצְוָה שֶׁהִיא כְּאִסָּר. שֶׁאֵין בָּהּ חֶסְרוֹן כִּיס אֶלָּא דָּבָר מֻעָט:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ח} אֲפִלּוּ כוּ'. דִּכְתִיב תְּשַׁלַּח, מִכָּל מָקוֹם. וְאִי לֹא קְרָא סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא הוֹאִיל וְגָדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ כִּדְאַשְׁכְּחָן בְּסוֹטָה שֶׁנִּמְחָה הַשֵּׁם עַל הַמַּיִם, וּמְצֹרָע אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ, לֵיתֵי עֲשֵׂה דִּידֵיהּ וְיִדְחֶה עֲשֵׂה דְשִׁלּוּחַ, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא:
Rambam (non traduit)
לא יטול אדם אם על בנים אפילו לטהר את כו': כל ענין זה מבואר ואין צריך פירוש כל עיקר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source