Chap. 16
1
א הָעֲגֻלָּה שֶׁסּוֹבֶבֶת בָּהּ הַיָּרֵחַ תָּמִיד הִיא נוֹטָה מֵעַל הָעֲגֻלָּה שֶׁסּוֹבֶבֶת בָּהּ הַשֶּׁמֶשׁ תָּמִיד. חֶצְיָהּ נוֹטֶה לְצָפוֹן וְחֶצְיָהּ נוֹטֶה לְדָרוֹם. וּשְׁתֵּי נְקֻדּוֹת יֵשׁ בָּהּ זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ שֶׁבָּהֶן פּוֹגְעוֹת שְׁתֵּי הָעֲגֻלּוֹת זוֹ בָּזוֹ. לְפִיכָךְ כְּשֶׁיִּהְיֶה הַיָּרֵחַ בְּאַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן נִמְצָא סוֹבֵב בְּעִגּוּלָהּ שֶׁל שֶׁמֶשׁ כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ בְּשָׁוֶה. וְאִם יֵצֵא הַיָּרֵחַ מֵאַחַת מִשְּׁתֵּי הַנְּקֻדּוֹת נִמְצָא מְהַלֵּךְ לִצְפוֹן הַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לִדְרוֹמָהּ. הַנְּקֻדָּה שֶׁמִּמֶּנָּה יַתְחִיל הַיָּרֵחַ לִנְטוֹת לִצְפוֹן הַשֶּׁמֶשׁ הִיא הַנִּקְרֵאת רֹאשׁ. וְהַנְּקֻדָּה שֶׁמִּמֶּנָּה יַתְחִיל הַיָּרֵחַ לִנְטוֹת לִדְרוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הִיא הַנִּקְרֵאת זָנָב. וּמַהֲלָךְ שָׁוֶה יֵשׁ לְזֶה הָרֹאשׁ שֶׁאֵין בּוֹ לֹא תּוֹסֶפֶת וְלֹא גֵּרָעוֹן. וְהוּא הוֹלֵךְ בַּמַּזָּלוֹת אֲחוֹרַנִּית מִטָּלֶה לְדָגִים וּמִדָּגִים לִדְלִי וְכֵן הוּא סוֹבֵב תָּמִיד:
Perouch (non traduit)
העגולה שסובבת בה הירח תמיד וכו'. זו העגולה היא חגורת גלגל הירח לפי שכבר אמרנו שיש לירח ד' גלגלים גלגל נחש בריח והגלגל הנוטה ושניהם מוצקם מוצק הארץ והג' נקרא הגלגל היוצא כלומר מוצקו יוצא ממוצק הארץ והרביעי גלגל המעגל וזו העגולה שזכרה הנה היא עגולת גלגל היוצא שאין מוצק המעגל ומוצק הירח זזין מעליה והיא נוטה מעל עגולת נחש בריח המדומה בחגורת המזלות חציה נוטה לצפון וחציה לדרום לפי שחגורת גלגל נחש בריח תחת חגורת המזלות בשוה ונניח חגורת המזלות עגולת אבג''ד וחגורת הנוטה אהג''ז ושתי נקודות הפגיעה א''ג ונקודת ה' סוף נטיית הירח בצפון ונקודת ז' סוף נטייתו בדרום וכשיהיה באחת משתי נקודות א''ג יהיה מוצק המעגל על גלגל המזלות ואע''פ שהוא על חגורת הנוטה לפי ששתי הנקודות משתי העגולות יחד, וזו היא צורתו [ציור מ''ג]: הנקודה שממנה יתחיל וכו'. בזה המשל הוא נקודת א' והירח יסוב מנקודת א' עד נקודת ה' שהיא סוף נטייתו בצפון ויסוב עד נקודת ג' והנקודה השניה נקראת זנב והיא נקודת ג' וממנה יתחיל הירח לנטות לדרום כנגד נקודת ז' והוא סוף נטייתו בדרום: והוא הולך במזלות אחורנית, לפי שגלגל נחש בריח מהלכו על הפך סדר המזלות והוא פי' אחורנית, וזה השיעור מן התנועה היא תנועתה וכשנקבץ תנועתו בימים שבין שני העיקרים יהיה רע''ב מעלות וכ''ו חלקים וי''א שניים. נוסיף עליו העיקר שזכר ז''ל והוא ק''פ נ''ז כ''ח, יצא לנו מקומו בליל ג' שיומו א' לחדש ניסן שנה ט' ממחזור רס''ט צ''ג כ''ג ל''ז וזהו הנקרא אמצע הראש נגרע זה האמצע מש''ס ישאר לנו רס''ו מעלות ול''ו חלקים וס''ג שניים וזהו מקום הראש האמיתי והיא בכ''ז מעלות ממזל קשת והזנב כנגדו בכ''ז מעלות ממזל תאומים. ולמה נגרע מקום הראש מש''ס מעלות ולא עשינו כמו שעשינו במקום השמש והירח וזולתם לפי שהראש מהלכו על הפך סדר המזלות עד שישוב אחורנית וזהו מקומו:
2
ב מַהֲלַךְ הָרֹאשׁ הָאֶמְצָעִי בְּיוֹם אֶחָד ג' חֲלָקִים וְי''א שְׁנִיּוֹת. נִמְצָא מַהֲלָכוֹ בְּי' יָמִים ל''א חֲלָקִים וּמ''ז שְׁנִיּוֹת. וְנִמְצָא מַהֲלָכוֹ בְּק' יוֹם ה' מַעֲלוֹת וְי''ז חֲלָקִים וּמ''ג שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם הי''ז מ''ג. וְנִמְצָא מַהֲלָכוֹ בְּאֶלֶף יוֹם נ''ב מַעֲלוֹת וְנ''ז חֲלָקִים וְי' שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם נ''ב נז''י. וְנִמְצָא שְׁאֵרִית מַהֲלָכוֹ בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים יוֹם קס''ט מַעֲלוֹת וְל''א חֲלָקִים וּמ' שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם קס''ט לא''מ. וְנִמְצָא מַהֲלָכוֹ לְכ''ט יוֹם מַעֲלָה אַחַת וְל''ב חֲלָקִים וְט' שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם א' לב''ט. וְנִמְצָא מַהֲלָכוֹ לְשָׁנָה סְדוּרָה י''ח מַעֲלוֹת וּמ''ד חֲלָקִים וּמ''ב שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם י''ח מ''ד מ''ב. וְאֶמְצַע הָרֹאשׁ בִּתְחִלַּת לֵיל ה' שֶׁהוּא הָעִקָּר הָיָה ק''פ מַעֲלוֹת וְנ''ז חֲלָקִים וְכ''ח שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם ק''פ נ''ז כ''ח:
3
ג אִם תִּרְצֶה לֵידַע מְקוֹם הָרֹאשׁ בְּכָל עֵת שֶׁתִּרְצֶה. תּוֹצִיא אֶמְצָעָם לְאוֹתוֹ הָעֵת כְּדֶרֶךְ שֶׁתּוֹצִיא אֶמְצַע הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶמְצַע הַיָּרֵחַ. וְתִגְרַע הָאֶמְצַע מִש''ס מַעֲלוֹת. וְהַנִּשְׁאָר הוּא מְקוֹם הָרֹאשׁ בְּאוֹתָהּ הָעֵת. וּכְנֶגְדּוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה מְקוֹם הַזָּנָב:
4
ד כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁרָצִינוּ לֵידַע מְקוֹם הָרֹאשׁ לִתְחִלַּת לֵיל עֶרֶב שַׁבָּת שֶׁיּוֹמוֹ שֵׁנִי לְחֹדֶשׁ אִיָּר מִשָּׁנָה זוֹ שֶׁהִיא שְׁנַת הָעִקָּר. וּמִנְיַן הַיָּמִים הַגְּמוּרִים מִתְּחִלַּת לֵיל הָעִקָּר עַד תְּחִלַּת לַיִל זוֹ שֶׁאָנוּ רוֹצִים לֵידַע מְקוֹם הָרֹאשׁ בּוֹ כ''ט יוֹם:
5
ה תּוֹצִיא אֶמְצַע הָרֹאשׁ לָעֵת הַזֹּאת עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁיָּדַעְתָּ. וְהוּא שֶׁתּוֹסִיף מַהֲלָכוֹ לְכ''ט יוֹם עַל הָעִקָּר. יֵצֵא לְךָ אֶמְצַע הָרֹאשׁ קפ''ב מַעֲלוֹת וְכ''ט חֲלָקִים וְל''ז שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם קפ''ב כ''ט ל''ז. תִּגְרַע אֶמְצַע זֶה מִש''ס יִשָּׁאֵר לְךָ קע''ז מַעֲלוֹת וְל' חֲלָקִים וְכ''ג שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם קע''ז לִכְ''ג. וְזֶה הוּא מְקוֹם הָרֹאשׁ. וְאַל תִּפְנֶה אֶל הַשְּׁנִיּוֹת. נִמְצָא מְקוֹם הָרֹאשׁ בְּמַזַּל בְּתוּלָה בְּכ''ז מַעֲלוֹת וְל' חֲלָקִים. וּמְקוֹם הַזָּנָב כְּנֶגְדּוֹ בְּמַזַּל דָּגִים בְּכ''ז מַעֲלוֹת וּשְׁלֹשִׁים חֲלָקִים:
6
ו לְעוֹלָם יִהְיֶה בֵּין הָרֹאשׁ וּבֵין הַזָּנָב חֲצִי הַגַּלְגַּל בְּשָׁוֶה. לְפִיכָךְ כָּל מַזָּל שֶׁתִּמְצָא בּוֹ מְקוֹם הָרֹאשׁ יִהְיֶה הַזָּנָב בְּמַזַּל ז' מִמֶּנּוּ בִּכְמוֹ מִנְיַן הַמַּעֲלוֹת וְהַחֲלָקִים בְּשָׁוֶה. אִם יִהְיֶה הָרֹאשׁ בְּי' מַעֲלוֹת בְּמַזַּל פְּלוֹנִי יִהְיֶה הַזָּנָב בְּי' מַעֲלוֹת מִמַּזַּל ז' מִמֶּנּוּ:
7
ז וּמֵאַחַר שֶׁתֵּדַע מְקוֹם הָרֹאשׁ וּמְקוֹם הַזָּנָב וּמְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי. הִתְבּוֹנֵן בִּשְׁלָשְׁתָּן. אִם מָצָאתָ הַיָּרֵחַ עִם הָרֹאשׁ אוֹ עִם הַזָּנָב בְּמַעֲלָה אַחַת בְּחֵלֶק אֶחָד. תֵּדַע שֶׁאֵין הַיָּרֵחַ נוֹטֶה לֹא לִצְפוֹן הַשֶּׁמֶשׁ וְלֹא לִדְרוֹמָהּ. וְאִם רָאִיתָ מְקוֹם הַיָּרֵחַ לִפְנֵי מְקוֹם הָרֹאשׁ וְהוּא הוֹלֵךְ כְּנֶגֶד הַזָּנָב. תֵּדַע שֶׁהַיָּרֵחַ נוֹטֶה לִצְפוֹן הַשֶּׁמֶשׁ. וְאִם הָיָה הַיָּרֵחַ לִפְנֵי מְקוֹם הַזָּנָב וַהֲרֵי הוּא הוֹלֵךְ כְּנֶגֶד הָרֹאשׁ. תֵּדַע שֶׁהַיָּרֵחַ נוֹטֶה לִדְרוֹם הַשֶּׁמֶשׁ:
Perouch (non traduit)
ומאחר שתדע מקום הראש כו'. חקרנו בזה המשל ולא מצינו הירח לא עם הראש ולא עם הזנב לפי שמקום הירח האמיתי במזל טלה ידענו שהירח בצפון המזלות לפי שהוא לפני הראש והוא פונה אצל הזנב מטלה לשור ולתאומים, ואע''פ שהזנב פונה לנגדו מתאומים לשור אבל תנועתו כבדה מתנועת הירח הרבה לפיכך נראה הירח כאילו הוא המתנועע והנקודה כאילו היא קיימת אין לה תנועה לפיכך הירח בזה המשל צפוני. והתועלת בידיעת רוחב הירח ואם הוא צפוני או דרומי כדי לידע אם הוא זז לצפון או לדרום מעל גלגל המזלות כדי לידע יחוס העגולה הנכחית מן האפק:
8
ח הַנְּטִיָּה שֶׁנּוֹטֶה הַיָּרֵחַ לִצְפוֹן הַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לִדְרוֹמָהּ. הִיא הַנִּקְרֵאת רֹחַב הַיָּרֵחַ. וְאִם הָיָה נוֹטֶה לַצָּפוֹן נִקְרָא רֹחַב צְפוֹנִי. וְאִם הָיָה נוֹטֶה לַדָּרוֹם נִקְרָא רֹחַב דְּרוֹמִי. וְאִם הָיָה הַיָּרֵחַ בְּאַחַת מִשְּׁתֵּי הַנְּקֻדּוֹת לֹא יִהְיֶה לוֹ רֹחַב כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:
9
ט לְעוֹלָם לֹא יִהְיֶה רֹחַב הַיָּרֵחַ יֶתֶר עַל ה' מַעֲלוֹת בֵּין בַּצָּפוֹן בֵּין בַּדָּרוֹם. אֶלָּא כָּךְ הוּא דַּרְכּוֹ יַתְחִיל מִן הָרֹאשׁ וְיִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ מְעַט מְעַט. וְהַמֶּרְחָק הוֹלֵךְ וְנוֹסָף עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְחָמֵשׁ מַעֲלוֹת. וְיַחֲזֹר וְיִתְקָרֵב מְעַט מְעַט עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ רֹחַב כְּשֶׁיַּגִּיעַ לַזָּנָב. וְיַחֲזֹר וְיִתְרַחֵק מְעַט מְעַט וְהַמֶּרְחָק נוֹסָף עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְחָמֵשׁ מַעֲלוֹת. וְיַחֲזֹר וְיִתְקָרֵב עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ רֹחַב:
Perouch (non traduit)
לעולם לא יהיה רוחב הירח יתר על ה' מעלות וכו'. ידעו זה הענין בחכמת העיון בכלים המזומנים לידיעת זה השיעור זולת מן השיעורים ומצאו אותו ה' מעלות ואע''פ שיש מי שחלק בזה השיעור בפחות ויתר לפי שיש מי שאמר שתכלית זה הרוחב ד' מעלות ומ''ט דקים וי''א ד' וחצי וי''א ה' מעלות וג' דקים ועכ''פ רוב החכמים סומכין על דעת מי שאמר שתכליתו ה' מעלות ודרכו שיתחיל מנקודת הראש והיא נקודת א' ויתרחק ממנה מעט מעט אל צד נקודת ה' עד שיגיע אל מרחקו ונקודתה מגלגל המזלות והוא קשת ה''ב ה' מעלות ותחזור ותתרחק מן הזנב והמרחק נוסף עד שיגיע אל נקודת ז' והיא סוף נטייתו בדרום ושיעור קשת ז''ד ה' מעלות ויחזור ויתקרב עד שיגיע אל הראש והיא נקודת א' ויהיה כמשפט הראשון ולא יהיה לה רוחב. כשיהיה בקשת א''ה נקרא רחבו רוחב צפוני נוסף וכשיהיה בקשת ה''ג נקרא רחבו רוחב צפוני חסר. וכשיהיה בקשת ג''ז נקרא רחבו רוחב דרומי נוסף וכשיהיה בקשת ז''א נקרא רחבו רוחב דרומי חסר. ודע שאין הירח פוגע בראש או בזנב אחר שינוע תנועה שלימה אלא מסיבה פחותה שיעור מהלך הראש בחדש א' לפי שבעת שיסוב הירח מן הראש על סדר המזלות מכ''ז מעלות ממזל קשת הוא חוזר אל הראש ופוגע בה בכ''ה מעלות ממזל קשת לפי שהראש סובב אחורנית במזל קשת בכ''ט יום מעלה ול''ב חלקים. והדמיון נניח שהירח נתקבץ עם הראש בכ''ז מעלות ממזל קשת וסובב על סדר המזלות עד שיפגע בנקודת הראש פעם שנייה ולא יפגע בה בכ''ז מעלות ממזל קשת עד שנמצא מן הקבוץ הראשון עד הקיבוץ הב' מסבה שלימה שהיא ש''ס מעלה אלא מסבה פחותה מהלך הראש בשיעור הזמן שסבב בו הירח זה השיעור לפיכך יתקבץ עמו בכמו כ''ה מעלות ומשהו ממזל קשת כפי התאחרות הראש במהלכו אחורנית ממקום הקיבוץ הראשון:
10
י אִם תִּרְצֶה לֵידַע רֹחַב הַיָּרֵחַ כַּמָּה הוּא בְּכָל עֵת שֶׁתִּרְצֶה. וְאִם צְפוֹנִי הוּא אוֹ דְּרוֹמִי. תּוֹצִיא מְקוֹם הָרֹאשׁ וּמְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי לְאוֹתָהּ הָעֵת. וְתִגְרַע מְקוֹם הָרֹאשׁ מִמְּקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי. וְהַנִּשְׁאָר הוּא הַנִּקְרָא מַסְלוּל הָרֹחַב. וְאִם יִהְיֶה מַסְלוּל הָרֹחַב מִמַּעֲלָה אַחַת עַד ק''פ. תֵּדַע שֶׁרֹחַב הַיָּרֵחַ צְפוֹנִי. וְאִם הָיָה הַמַּסְלוּל יֶתֶר עַל ק''פ תֵּדַע שֶׁרֹחַב הַיָּרֵחַ דְּרוֹמִי. וְאִם הָיָה ק''פ בְּשָׁוֶה אוֹ ש''ס בְּשָׁוֶה אֵין לַיָּרֵחַ רֹחַב כְּלָל. וְתַחֲזֹר וְתִרְאֶה מְנַת מַסְלוּל הָרֹחַב כַּמָּה הִיא. וְהוּא שִׁעוּר נְטִיָּתוֹ לַצָּפוֹן אוֹ לַדָּרוֹם. וְהוּא הַנִּקְרָא רֹחַב הַיָּרֵחַ הַדְּרוֹמִי אוֹ הַצְּפוֹנִי כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:
Perouch (non traduit)
אם תרצה לידע רוחב הירח וכו'. תגרע ממקום הראש מעלה שבשבילה גורעין מקום הראש ממקום הירח, לפי שכונתנו לידע רוחב הירח וזה לא נדע אותו אלא בידיעת מרחק הירח מן הראש לפיכך נגרע מקום הראש ממקום הירח ישאר מרחק הירח מן הראש, וכבר ידעת שמקום הראש הוא מזל קשת בזה המשל בכ''ו מעלות ול''ו חלקים וכ''ג שניים כמו שידענו בזה המקום ומקום הירח האמיתי במזל טלה בכ''ו מעלות וכ''ט חלקים ואין גורעין הרוב מן המועט נוסיף על אמצע הירח ש''ס מעלות יהיה הכל שפ''ו מעלות וכ''ט חלקים, נגרע מזה הכלל מקום הראש והוא כ''ו ל''ו ממזל קשת ישאר קי''ט מעלות ונ''ב חלקים והוא נקרא מסלול הרוחב והוא מרחק הירח עצמו מן הראש ומנת המסלול והוא רוחב הירח עצמו והוא שיעור נטיית הירח מגלגל המזלות באותה מעלה וזה הרוחב היוצא לנו בזה המסלול הוא רוחב צפוני לפי שזה המסלול פחותה מק''פ ובקשנו מנת זה הרוחב מן הקשת צריכין אנו לגרוע זה המסלול מק''פ לפי שהוא יותר מצ' נשאר לנו קרוב מס' מעלות וכ''כ הודיעונו שמנת ס' מעלות ד' מעלות וכ' חלקים וזו הרוחב הצפוני לזה המסלול לפי שזה המסלול פחות מק''ף:
11
יא וְכַמָּה הִיא מְנַת מַסְלוּל הָרֹחַב. אִם יִהְיֶה מַסְלוּל הָרֹחַב עֶשֶׂר מַעֲלוֹת תִּהְיֶה מְנָתוֹ נ''ב חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל הַזֶּה כ' מַעֲלוֹת תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וּמ''ג חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל ל' תִּהְיֶה מְנָתוֹ שְׁתֵּי מַעֲלוֹת וְל' חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל מ' תִּהְיֶה מְנָתוֹ שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת וְי''ג חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל נ' מַעֲלוֹת תִּהְיֶה מְנָתוֹ שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת וְנ' חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל ס' תִּהְיֶה מְנָתוֹ אַרְבַּע מַעֲלוֹת וְכ' חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל ע' תִּהְיֶה מְנָתוֹ ד' מַעֲלוֹת וּמ''ב חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל פ' תִּהְיֶה מְנָתוֹ ד' מַעֲלוֹת וְנ''ה חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל צ' תִּהְיֶה מְנָתוֹ ה' מַעֲלוֹת:
12
יב וְאִם יִהְיוּ אֲחָדִים עִם הָעֲשָׂרוֹת תִּקַּח הָרָאוּי לָהֶם לְפִי הַיֶּתֶר שֶׁבֵּין שְׁתֵּי הַמָּנוֹת כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתָ בְּמַסְלוּל הַשֶּׁמֶשׁ וּבְמַסְלוּל הַיָּרֵחַ. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁהָיָה מַסְלוּל הָרֹחַב נ''ג מַעֲלוֹת. וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁאִלּוּ הָיָה הַמַּסְלוּל נ' הָיְתָה מְנָתוֹ שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת וְנ' חֲלָקִים. וְאִלּוּ הָיָה הַמַּסְלוּל ס' הָיְתָה מְנָתוֹ ד' מַעֲלוֹת וְכ' חֲלָקִים. נִמְצָא הַיֶּתֶר בֵּין שְׁתֵּי הַמָּנוֹת ל' חֲלָקִים ג' חֲלָקִים לְכָל מַעֲלָה. וְנִמְצָא לְפִי חֶשְׁבּוֹן מַסְלוּל זֶה שֶׁהוּא נ''ג שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת וְנ''ט חֲלָקִים. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ תַּעֲשֶׂה בְּכָל מִנְיָן וּמִנְיָן:
13
יג מֵאַחַר שֶׁתֵּדַע מְנָתוֹ שֶׁל מַסְלוּל הָרֹחַב עַד צ' כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְנוּךָ. תֵּדַע מָנוֹת שֶׁל כָּל מִנְיְנוֹת הַמַּסְלוּל. שֶׁאִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל יֶתֶר עַל צ' עַד ק''פ תִּגְרַע הַמַּסְלוּל מִק''פ וְהַנִּשְׁאָר תֵּדַע בּוֹ הַמָּנָה:
14
יד וְזֶה הוּא רֹחַב הַיָּרֵחַ בִּתְחִלַּת לַיִל זֶה. וְהוּא דְּרוֹמִי שֶׁהֲרֵי הַמַּסְלוּל יֶתֶר עַל ק''פ. וְכֵן אִם הָיָה הַמַּסְלוּל יֶתֶר מִק''פ עַד ר''ע תִּגְרַע מִמֶּנּוּ ק''פ וְהַנִּשְׁאָר תֵּדַע בּוֹ הַמָּנָה:
15
טו וְאִם הָיָה הַמַּסְלוּל יֶתֶר עַל ר''ע עַד ש''ס. תִּגְרַע אוֹתוֹ מִש''ס וְהַנִּשְׁאָר תֵּדַע בּוֹ הַמָּנָה:
16
טז כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁהָיָה הַמַּסְלוּל ק''נ תִּגְרַע אוֹתוֹ מִק''פ נִשְׁאָר ל'. וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁמְּנַת שְׁלֹשִׁים שְׁתֵּי מַעֲלוֹת וּשְׁלֹשִׁים חֲלָקִים וְכָךְ תִּהְיֶה מְנַת ק''נ שְׁתֵּי מַעֲלוֹת וּשְׁלֹשִׁים חֲלָקִים:
17
יז הֲרֵי שֶׁהָיָה הַמַּסְלוּל ר'. תִּגְרַע מִמֶּנּוּ ק''פ יִשָּׁאֵר כ'. וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁמְּנַת כ' הִיא מַעֲלָה אַחַת וּמ''ג חֲלָקִים. וְכֵן אִם תִּהְיֶה מְנַת ר' תִּהְיֶה מַעֲלָה אַחַת וּמ''ג חֲלָקִים:
18
יח הֲרֵי שֶׁהָיָה הַמַּסְלוּל ש' תִּגְרַע אוֹתוֹ מִש''ס נִשְׁאַר ס'. וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁמְּנַת שִׁשִּׁים אַרְבַּע מַעֲלוֹת וְכ' חֲלָקִים. וְכָךְ הִיא מְנַת ש' ד' מַעֲלוֹת וְכ' חֲלָקִים. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ בְּכָל הַמִּנְיָנוֹת:
19
יט הֲרֵי שֶׁרָצִינוּ לֵידַע רֹחַב הַיָּרֵחַ כַּמָּה הוּא וּבְאֵיזוֹ רוּחַ הוּא אִם צְפוֹנִי אוֹ דְּרוֹמִי בִּתְחִלַּת לֵיל עֶרֶב שַׁבָּת שֵׁנִי לְחֹדֶשׁ אִיָּר מִשָּׁנָה זוֹ. וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁמְּקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי הָיָה בְּלַיִל זֶה בְּי''ח מַעֲלוֹת וְל''ו חֲלָקִים מִמַּזַּל שׁוֹר. סִימָנוֹ י''ח ל''ו. וּמְקוֹם הָרֹאשׁ הָיָה בְּאוֹתָהּ הָעֵת בְּכ''ז מַעֲלוֹת וְל' חֲלָקִים מִמַּזַּל בְּתוּלָה. סִימָנוֹ כז''ל. תִּגְרַע מְקוֹם הָרֹאשׁ מִמְּקוֹם הַיָּרֵחַ. יֵצֵא לְךָ מַסְלוּל הָרֹחַב רל''א מַעֲלוֹת ו' חֲלָקִים. סִימָנוֹ רל''א ו'. לְפִי שֶׁאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל הַחֲלָקִים בְּכָל הַמַּסְלוּל. וְנִמְצֵאת הַמָּנָה שֶׁל מַסְלוּל זֶה בַּדְּרָכִים שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּפֶרֶק זֶה שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת וְנ''ג חֲלָקִים. וְזֶהוּ רֹחַב הַיָּרֵחַ בִּתְחִלַּת לַיִל זֶה. וְהוּא דְּרוֹמִי שֶׁהֲרֵי הַמַּסְלוּל יֶתֶר עַל ק''פ:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source