Chap. 9
1
א הַגּוֹזֵל קַרְקַע מֵחֲבֵרוֹ וְהִפְסִידָהּ. כְּגוֹן שֶׁחָפַר בָּהּ בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת אוֹ שֶׁקָּצַץ אֶת הָאִילָנוֹת וְשִׁחֵת אֶת הַמַּעְיָנוֹת וְהָרַס הַבִּנְיָן. חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ בַּיִת אוֹ שָׂדֶה כְּשֶׁהָיוּ בִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה אוֹ יְשַׁלֵּם דְּמֵי מַה שֶּׁהִפְסִיד. * אֲבָל אִם נִשְׁחֲתָה מֵאֵלֶיהָ כְּגוֹן שֶׁשְּׁטָפָהּ נָהָר אוֹ נִשְׂרְפָה בְּאֵשׁ שֶׁיָּרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם אוֹמֵר לוֹ הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ שֶׁהַקַּרְקַע בְּחֶזְקַת בְּעָלִים קַיֶּמֶת וְאֵין אַחֲרָיוּת הֶפְסֵדָהּ עָלָיו אֶלָּא אִם כֵּן הִפְסִיד בְּיָדוֹ. מַה שֶּׁאֵין הַדִּין כֵּן בְּמִטַּלְטְלִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:
Maguide Michneh (non traduit)
הגוזל קרקע מחבירו וכו'. זה פשוט ומבואר בפרק קמא דמציעא (דף י''ד:) באוקימתא דרבא בההוא דלאכילת פירות: אבל אם נשחתה וכו'. גם זה פשוט ואיתא פרק הגוזל עצים (דף צ''ו:) ופרק הגוזל בתרא (דף קי''ז:). ועל מ''ש רבינו משא''כ הדין במטלטלין או בעבדים הר''א ז''ל חלק בעבדים בין הזקינו שאומרים לו הרי שלך לפניך ובין מתו או נשרפו שאינן בעולם ועדיין לא עלה תירוץ לדברי רבינו שכתב כמו שבארנו והוא שם לא חלק בזה בפ''ג ואם זה מלשון רבינו פירושו או בעבדים הדין כן כדין קרקעות והנכון שהוא טעות סופר:
Raavade (non traduit)
אבל אם נשחתה וכו'. א''א (תימה הוא זה שהוא לא ביאר) [נ''א אמת הוא זה אלא שלא ביאר וכו'] כן שהרי עשה עבדים כקרקעות לענין גזלה שהרי הזקינו אומר לו הרי שלך לפניך מיהו הני מילי לענין כחושה אף על גב דלא הדרא גזלה מיהא בעינה איתא ואומר לו הרי שלך לפניך אבל מכל מקום נגזלים הם ונקנית ביאוש דכתיב וישב ממנו שבי ואמרינן העבד שנשבה ופדאוהו לשם בן חורין אחר יאוש לא ישתעבד לא לראשון ולא לשני אלמא לאו כקרקע דמי דהא קני נפשיה ביאוש הילכך כשמת העבד או נשרף משלם את דמיו שהרי משמת אין שלו לפניו וכשמת לגזלן מת. עכ''ל:
2
ב גָּזַל שָׂדֶה וְנִגְזְלָה מִמֶּנּוּ וּנְטָלוּהָ מְצִיקִים בְּכֹחַ הַמֶּלֶךְ. אִם מַכַּת מְדִינָה הִיא כְּגוֹן שֶׁלָּקַח הַמֶּלֶךְ שָׂדוֹת אוֹ בָּתִּים שֶׁל כָּל אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה אוֹמֵר לוֹ הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ. וְאִם מֵחֲמַת הַגַּזְלָן נִלְקְחָה חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ שָׂדֶה אַחֶרֶת:
Maguide Michneh (non traduit)
גזל שדה ונגזלה הימנו וכו'. משנה פרק הגוזל בתרא (בבא קמא דף קט''ז ע''ב) ופירוש אם מחמת הגזלן כגון שאנסו כל קרקעותיו וזו בכללן:
3
ג אָנַס הַמֶּלֶךְ אֶת הַגַּזְלָן [א] וְאָמַר לוֹ הַרְאֵה לָנוּ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לְךָ וְהֶרְאָה שָׂדֶה זוֹ שֶׁגָּזַל בִּכְלַל שְׂדוֹתָיו וּנְטָלָהּ הַמֶּלֶךְ. חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ שָׂדֶה אַחֶרֶת כְּמוֹתָהּ אוֹ נוֹתֵן דָּמֶיהָ:
Maguide Michneh (non traduit)
אנס המלך וכו'. זה מפורש בגמרא דאמרינן לא צריכא דאחוי אחוויי וזה פירושה:
4
ד גָּזַל שָׂדֶה וְהִפְסִידָהּ בְּיָדוֹ כְּשֶׁבַּעַל הַשָּׂדֶה גּוֹבֶה אֶת דְּמֵי מַה שֶּׁהִפְסִיד הַגַּזְלָן גּוֹבֶה אוֹתָן מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּמִלְוֶה עַל פֶּה. וְאִם עָמַד הַגַּזְלָן בַּדִּין וְנִתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם וְאַחַר כָּךְ מָכַר גּוֹבֶה מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִין:
Maguide Michneh (non traduit)
גזל שדה והפסידה וכו'. מפורש שם בפ''ק דמציעא (דף י''ד:) בההוא דרבא שהזכרתי:
5
ה גָּזַל שָׂדֶה וְאָכַל פֵּרוֹתֶיהָ מְשַׁלֵּם כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁאָכַל מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. גָּזַל וְהִשְׁבִּיחַ שָׁמִין לוֹ וְיָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה אִם הַשֶּׁבַח יֶתֶר עַל הַהוֹצָאָה נוֹטֵל הַהוֹצָאָה בִּלְבַד מִן הַנִּגְזָל וְאִם הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הַשֶּׁבַח אֵין לוֹ מִן הַהוֹצָאָה אֶלָּא שִׁעוּר הַשֶּׁבַח:
Maguide Michneh (non traduit)
גזל שדה ואכל פירותיה משלם וכו'. מפורש שם ומיהו כשעמד בדין ואח''כ מכר גובה מנכסים שמכר והכי איתא בהדיא התם אם עמד בדין אפילו פירות נמי. וצ''ע על דברי רבינו ז''ל איך סתם ואולי סמך לו על מה שלמעלה בסמוך: גזל והשביח שמין לו וידו על התחתונה וכו'. זה מוכרח שם מכח הסוגיא ופשוט הוא:
6
ו * גָּזַל שָׂדֶה וּמְכָרָהּ וְהִשְׁבִּיחָהּ הַלּוֹקֵחַ [ב] אִם הַשֶּׁבַח יָתֵר עַל הַהוֹצָאָה נוֹטֵל הַהוֹצָאָה מִבַּעַל הַשָּׂדֶה וְהַקֶּרֶן נוֹטֵל עִם שְׁאָר הַשֶּׁבַח מִן הַגַּזְלָן:
Maguide Michneh (non traduit)
גזל שדה ומכרה וכו' והקרן נוטל עם שאר השבח וכו'. כתב הר''א ז''ל א''א בשקבל אחריות ע''כ. ודברי תימה הם דהא אסיקנא שם בפ''ק דמציעא (דף ט''ו:) הלכתא יש לו מעות ויש לו שבח ואע''פ שלא פירש לו את השבח וכו' ואחריות טעות סופר הוא בין בשטרי הלואה בין בשטרי מקח וממכר. ואפשר שהר''א ז''ל סובר שאם קבל אחריות בסתם אף השבח בכלל ואם לא קבל עליו אחריות כלל חייב באחריות הקרן מפני שהוא טעות סופר אבל לא בשבח ולא כן פירשו שאר המפרשים ז''ל והחילוק שכתב רבינו אי זה יותר אם השבח אם ההוצאה מבואר בהלכות הרב כדבריו ז''ל:
Raavade (non traduit)
גזל שדה ומכרה וכו'. א''א בשקבל עליו אחריות עכ''ל:
7
ז הַקֶּרֶן גּוֹבֶה מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים וּשְׁאָר הַשֶּׁבַח מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. וְאִם הִכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא גְּזוּלָה כְּשֶׁלְּקָחָהּ אֵינוֹ נוֹטֵל מִן הַגַּזְלָן אֶלָּא הַקֶּרֶן בִּלְבַד וּמַפְסִיד שְׁאָר הַשֶּׁבַח הַיָּתֵר עַל הַהוֹצָאָה. הָיְתָה הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הַשֶּׁבַח בֵּין שֶׁהִכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא גְּזוּלָה בֵּין שֶּׁלֹא הִכִּיר בָּהּ אֵין לוֹ מִן הַהוֹצָאָה אֶלָּא שִׁעוּר הַשֶּׁבַח נוֹטֵל מִבַּעַל הַשָּׂדֶה וְהַקֶּרֶן נוֹטֵל מִן הַגַּזְלָן מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִין:
Maguide Michneh (non traduit)
ואם הכיר בה וכו'. גם זה מבואר שם ובהלכות הרב ויש מי שכתב שאם קנו מידו וכתב לו את האחריות שיש לו שבח נכסים אע''פ שהכיר בה שאינה שלו. ונראה לעניות דעתי שעל הגזלן להביא ראיה שהלוקח הכיר בה: היתה ההוצאה וכו'. כך כתוב בהלכות ופשוט הוא:
8
ח הַגּוֹזֵל שָׂדֶה וּמְכָרָהּ וְאָכַל הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹתֶיהָ מְחַשְּׁבִין עָלָיו כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁאָכַל וּמְשַׁלֵּם לְבַעַל הַשָּׂדֶה וְחוֹזֵר וְגוֹבֶה אוֹתָן מִן הַגַּזְלָן מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. וְאִם הִכִּיר בָּהּ שֶׁגְּזוּלָה הִיא אֵין לוֹ פֵּרוֹת וְאֵינוֹ גּוֹבֶה מִן הַגַּזְלָן אֶלָּא הַקֶּרֶן בִּלְבַד:
Maguide Michneh (non traduit)
הגוזל שדה מחבירו ומכרה וכו'. לשון הרב בזאת הבבא הוא קצת תמוה אצלי באמרו מחשבין עליו כל הפירות שאכל ומשלם לבעל השדה וחוזר וגובה אותם מן הגזלן לפי שהנראה מלשון זה הוא שמה שאכל באותם שנים שהחזיק בהם וכסבור שהוא שלו כיון שאחר מכן נמצא שאינה שלו שהוא משלם כל הפירות שאכל אע''פ שהגזלן גזלה ריקנית ומ''מ נותן לו הוצאתו וזהו לאכילת פירות ששנינו במס' גיטין פ' הניזקין (דף מ''ח:) ואינו נראה כן מלשון רש''י ז''ל שכן פירש שם ז''ל לאכילת פירות הגוזל שדה ומכרה לאחר וזרעה וצמחה ועשתה פירות ובא הנגזל וגבאה עם פירותיה מן הלוקח, משמע שאם כבר אכל הפירות שאינו משלם אבל כשהן בעין בקרקע נוטלן נגזל ונותן ההוצאה והכין משמע קצת באוקימתא קמייתא דשנים אוחזין (דף י''ד:) גבי הא דלאכילת פירות דאמר הכא במאי עסקינן כגון שגזל שדה מלאה פירות וכו' ואם כדברי רבינו לימא כגון שגזל שדה ואכל פירות. ומכל מקום דבריו עיקר כדמוכח פרק הגוזל עצים (דף צ''ז) גבי התוקף בעבדו של חבירו ועשה בו מלאכה פטור ואמר התם ואי ס''ד עבדא כמקרקעי דמי אמאי פטור (קרקע אינה נגזלת) וברשותיה דמריה קאי וכן פירשו בתוס' אע''ג דנחית ליה בתורת גזלנות וכתיב השב [את כל אשר] לה ואת כל תבואת השדה מיום עזבה את הארץ ועד עתה. ומבואר פ' חזקת הדרי ארעא והדרי פירי כשמחזיקין אותו שאכלה בגזל וכן ההיא דהדר בחצר של חבירו שנתבאר פ''ג אפילו נחית לה בתורת גזלנותא היא וכבר כתבתי שם: ומ''ש ואם הכיר וכו'. מפורש פ''ק דמציעא (דף ט''ו:):
9
ט הַמּוֹכֵר שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ אֵין מִמְכָּרוֹ מִמְכָּר וְלֹא קָנָה לוֹקֵחַ כְּלוּם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. חָזַר הַגַּזְלָן אַחַר שֶׁמְּכָרָהּ וּלְקָחָהּ מִבְּעָלֶיהָ נִתְקַיְּמָה בְּיַד [ג] הַלּוֹקֵחַ מִן הַגַּזְלָן. וַאֲפִלּוּ נְתָנָהּ לוֹ הַגַּזְלָן מַתָּנָה כְּשֶׁהָיְתָה גְּזוּלָה בְּיָדוֹ כֵּיוָן שֶׁחָזַר וּלְקָחָהּ נִתְקַיְּמָה בְּיַד זֶה שֶׁקִּבֵּל הַמַּתָּנָה שֶׁמִּפְּנֵי זֶה טָרַח הַגַּזְלָן עַד שֶׁקְּנָאָהּ כְּדֵי [ד] לַעֲמֹד בְּנֶאֱמָנוּתוֹ:
Maguide Michneh (non traduit)
המוכר שדה שאינו שלו וכו' וחזר הגזלן אחר וכו'. מימרא פ''ק דמציעא: ואפילו נתנה וכו'. פסק כרב אשי כדאיתא בהלכות. מיהו פירושה דוקא בשלא הכיר בה הלוקח שאינה שלו:
10
י לְפִיכָךְ אִם תָּבַע הַלּוֹקֵחַ אֶת הַגַּזְלָן מִפְּנֵי שֶׁמָּכַר לוֹ שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ וְנִתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם וְהִתְחִיל [ה] בֵּית דִּין לְהַכְרִיז עַל נִכְסֵי הַגַּזְלָן כְּדֵי לְהַגְבּוֹת מֵהֶן לַלּוֹקֵחַ וְאַחַר שֶׁהִתְחִילוּ הַהַכְרָזָה לְקָחָהּ הַגַּזְלָן מִן הַבְּעָלִים לֹא נִתְקַיְּמָה בְּיַד הַלּוֹקֵחַ. שֶׁמֵּאַחַר שֶׁהִכְרִיזוּ עַל נְכָסָיו נִתְגַּלָּה שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן וְלֹא לְקָחָהּ מִן הַבְּעָלִים כְּדֵי לְהַעֲמִידָהּ בְּיַד הַלּוֹקֵחַ:
Maguide Michneh (non traduit)
לפיכך אם תבע הלוקח וכו'. פסק כרב פפא וכן בהלכות:
11
יא לְקָחָהּ הַגַּזְלָן מִן הַבְּעָלִים אַחַר שֶׁמְּכָרָהּ כְּשֶׁהִיא גְּזוּלָה וְחָזַר וּמְכָרָהּ לְאַחֵר אוֹ נְתָנָהּ בְּמַתָּנָה אוֹ הוֹרִישָׁהּ. הֲרֵי גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַעֲמִידָהּ בְּיַד זֶה שֶׁלְּקָחָהּ מִמֶּנּוּ כְּשֶׁהָיְתָה גְּזוּלָה. וְכֵן אִם נָפְלָה לַגַּזְלָן בִּירֻשָּׁה לֹא נִתְקַיְּמָה בְּיַד הַלּוֹקֵחַ:
Kessef Michneh (non traduit)
לקחה הגזלן מן הבעלים וכו'. כתב הטור (סי' שע''ד) מלשון הרמב''ם יראה הוא הדין נמי אם קנאה מהנגזל קודם שמכרה או נתנה לאחר ואחר שקנאה מכרה ונתנה לאחר דאמרינן נמי שלא כיון לקיימה ביד הראשון ואין נראה דמיד כשקנאה נתקיימה ביד הלוקח ואינו יכול למוכרה עוד לאחר עכ''ל. וי''ל לדעת רבינו דהב''ע כגון שלקחה מיד זבנה או אורתה דהא תיכף שלקחה גלי דעתיה דלאו לאוקומה קמי לוקח ראשון לקחה וכן פירש הרב רבינו ניסים בשם הראב''ד. ועוד י''ל דלא אמרינן דלקחה כי היכי דליקום בהימנותיה אלא כל היכא דלא זבנה או אורתה בתר הכי דהא דאמרן דניחא ליה דליקום בהימנותיה אומדן דעתא בעלמא הוא ונ''מ להיכא דמית גזלן בתר הכי אבל כל היכא דזבנה או אורתה הא גלי דעתיה דליתיה לאומדן דעתא דידן וכיון שהוא מוחזק בקנין השדה מבעליו זה שרוצה להוציאו מחזקתו עליו הראיה ולפי זה אפילו לא זבנה או אורתה אלא שהוא עצמו בא לערער להוציאה מיד הלוקח וטוען שלעצמו קנאה ולא כי היכי דליקום בהימנותיה מהימן:
Maguide Michneh (non traduit)
לקחה הגזלן וכו'. מפורש שם בסוגיא:
12
יב גְּבָאָהּ הַגַּזְלָן בְּחוֹבוֹ. אִם יֵשׁ לַנִּגְזָל קַרְקַע אַחֶרֶת וְאָמַר לוֹ הַגַּזְלָן זוֹ אֲנִי גּוֹבֶה בְּחוֹבִי הֲרֵי זֶה מִתְכַּוֵּן לְהַעֲמִידָהּ בְּיַד הַלּוֹקֵחַ. וְאִם אֵין לַנִּגְזָל קַרְקַע אֶלָּא זוֹ לִגְבּוֹת חוֹבוֹ הוּא שֶׁנִּתְכַּוֵּן:
13
יג נְתָנוּהָ הַבְּעָלִים לַגַּזְלָן מַתָּנָה קְנָאָהּ הַלּוֹקֵחַ שֶׁאִלּוּ לֹא טָרַח לַבְּעָלִים לֹא הָיוּ נוֹתְנִים לוֹ בְּמַתָּנָה וּמִפְּנֵי זֶה טָרַח כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה בָּהּ בְּדִין וְיַעֲמֹד בְּנֶאֱמָנוּתוֹ וְתִתְקַיֵּם בְּיַד הַלּוֹקֵחַ:
Kessef Michneh (non traduit)
נתנוה הבעלים לגזלן מתנה קנאה הלוקח וכו'. כתב ה''ה זה מחלוקת רב אחא ורבינא וכו' ורבינו פסק כמ''ד כמכר ואולי משום דמסתבר טעמא דמ''ד כמכר לדעתו ז''ל עכ''ל. ויותר נראה בעיני לומר דטעמו לפי שהלוקח מוחזק בקרקע ובטענה כל דהו מוקמינן ליה בידיה וכמ''ש הטור בשם הרמ''ה:
Maguide Michneh (non traduit)
נתנוה הבעלים וכו'. זה מחלוק' רב אחא ורבינא (דף י''ז) חד אמר מתנה כמכר וקנה לוקח וחד אמר מתנה כירושה ולא קנה. ור''ח פסק כירושה וכן פסק הרשב''א ז''ל ורבינו פסק כמכר ואולי משום דמסתבר טעמא דמ''ד כמכר לדעתו ז''ל:
14
יד הַגּוֹזֵל שָׂדֶה וְאַחַר שֶׁגְּזָלָהּ וְהֻחְזַק גַּזְלָן עָלֶיהָ חָזַר וּלְקָחָהּ מִבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים וְטָעַן הַנִּגְזָל וְאָמַר אָנוּס הָיִיתִי בְּשָׁעָה שֶׁמְּכַרְתִּיהָ לוֹ וְשֶׁלֹּא לְדַעְתִּי מָכַרְתִּי מֵחֲמַת גַּזְלָנוּתוֹ לֹא זָכָה הַגַּזְלָן אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵדִים שֶׁבִּפְנֵיהֶם לְקָחָהּ וְתַחְזֹר הַשָּׂדֶה לַבְּעָלִים וּמַחְזִירִין לַגַּזְלָן הַדָּמִים שֶׁנָּתַן:
Maguide Michneh (non traduit)
הגוזל שדה ואחר שגזלה וכו'. דעת הרב אלפס ז''ל בהלכות פ' חזקת דכל היכא שהודה הנגזל שמכרה ולא ראו העדים מנין המעות אין הודאתו הודאה ומוציאין הקרקע ממנו בלא דמים אע''פ שלא מסר מודעא ראו העדים שמנה לו המעות הרי זה מכר גמור כל זמן שלא מסר קודם לכן המוכר מודעא דה''ל כתליוה וזבין דזביניה זביני וכן דעת הר''א ז''ל וכן נראה קצת מההיא דאמרינן דרב ביבי וכו' אותה שמועה שהביא הראב''ד ז''ל בהשגות דמשמע דדין זה ודין תליוה וזבין שוה ורבינו פסק כרב ביבי משמיה דר''נ וצ''ע היאך חלק בין זה לההיא דתליוה וזבין אחר שהגמרא משוה אותן:
15
טו בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהֵעִידוּ הָעֵדִים שֶׁמָּנָה בִּפְנֵיהֶם אֶת הַמָּעוֹת. אֲבָל אִם הֵעִידוּ שֶׁבַּעַל הַקַּרְקַע מָכַר לַגַּזְלָן וְהוֹדָה לוֹ בִּפְנֵיהֶם שֶׁנָּתַן לוֹ דָּמִים כָּךְ וְכָךְ וְהַנִּגְזָל טוֹעֵן שֶּׁלֹא נָתַן לוֹ דָּמִים וּמֵחֲמַת יִרְאָה הוֹדָה לוֹ אֵין לַגַּזְלָן כְּלוּם אֶלָּא מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ הַשָּׂדֶה בְּלֹא דָּמִים מִפְּנֵי שֶּׁלֹא הוֹדָה לוֹ אֶלָּא מִפְּנֵי הַפַּחַד כְּשֶׁטָּעַן הוֹאִיל וְהֻחְזַק גַּזְלָן עָלֶיהָ:
16
טז * אֵין בַּעַל הַשָּׂדֶה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת [ו] מוֹדָעָה עַל מֶכֶר זֶה הוֹאִיל וְהֻחְזַק זֶה גַּזְלָן עַל שָׂדֶה זוֹ וְאֵין רְאָיָתוֹ בָּהּ רְאָיָה. וְאֵין צָרִיךְ לִמְסֹר מוֹדָעָה. וְאֵין דִּין גַּזְלָן כְּדִין הָאוֹנֵס אֶת חֲבֵרוֹ וְתָלָה אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּמְכֹּר לוֹ. שֶׁזֶּה הָאוֹנֵס אֵינוֹ רוֹצֶה לִגְזֹל וְלֹא גְּזָלוֹ עֲדַיִן כְּלוּם. לְפִיכָךְ אִם לֹא מָסַר הַמּוֹכֵר הָאָנוּס מוֹדָעָא מִמְכָּרוֹ קַיָּם:
Raavade (non traduit)
אין בעל השדה וכו'. א''א זה אינו מחוור והרב ז''ל חולק עליו בהלכות והעיקר כדברי הרב ז''ל שאם היה כדברי זה המחבר דרב הונא הוא מפליג בזה למה ליה למהדר דרב ביבי מימרא היא ומימרא לרב הונא לא סבירא ליה והא בכה''ג רב הונא נמי הכי ס''ל עכ''ל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source