Chap. 8
1
א מִי שֶׁקִּדֵּשׁ אַחַת מִשְּׁתֵּי אֲחָיוֹת וְאֵין יָדוּעַ אֵי זֶה מֵהֶן קִדֵּשׁ וּמֵת וְלוֹ אָח. אֶחָד חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן כְּדֵי לְהַתִּירָן לַאֲחֵרִים. הָיוּ לוֹ שְׁנֵי אַחִין אֶחָד חוֹלֵץ לְאַחַת מֵהֶן בַּתְּחִלָּה וְהַשֵּׁנִי מְיַבֵּם לַשְּׁנִיָּה עַל כָּל פָּנִים. אִם זוֹ הִיא שֶׁקִּדֵּשׁ אָחִיו הֲרֵי יִבֵּם אוֹתָהּ. וְאִם אֵינָהּ אֵשֶׁת אָחִיו הֲרֵי נָשָׂא אִשָּׁה מִשְּׁאָר הַנָּשִׁים וַאֲחוֹתָהּ שֶׁהָיְתָה אֵשֶׁת אָחִיו כְּבָר נֶחְלְצָה. אֲבָל לֹא יְיַבֵּם הָאַחַת תְּחִלָּה שֶׁמָּא הָאַחֶרֶת הִיא אֵשֶׁת אָחִיו וְנִמְצָא שֶׁנָּשָׂא קְרוֹבַת זְקוּקָתוֹ. קָדְמוּ שְׁנֵי הָאַחִים וְכָנְסוּ שְׁתֵּי הַיְבָמוֹת אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָן מִיָּדָן:
Maguide Michneh (non traduit)
מי שקדש אחת מב' אחיות וכו'. משנה וגמרא פרק כיצד (דף כ''ג:) וכבר נתבאר פרק תשיעי מהלכות אישות ושזה הוא אפילו כשאמר אחת מכם מקודשת לי ולא בירר איזו דקידושין שאין מסורין לביאה הוו קידושין כנזכר שם: קדמו שני האחין וכו'. משנה שם ופירש רש''י ז''ל אין מוציאין אותן מידם דכל חד וחד אמר אנא שפיר נסיבי וא''נ הוי איפכא שהראשון ליבום כנס אחות זקוקתו ההיא שעתא ודאי הויא אסורה ומשבא אחיו ויבם השניה שהיא יבמתו פקע זיקה מאידך למפרע עד כאן לשונו:
2
ב שְׁנַיִם שֶׁקִּדְּשׁוּ שְׁתֵּי אֲחָיוֹת. זֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵי זוֹ קִדֵּשׁ וְזֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵי זוֹ קִדֵּשׁ. וּמֵתוּ שְׁנֵיהֶן. לָזֶה אָח וְלָזֶה אָח. זֶה חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן וְזֶה חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן. לָזֶה אָח אֶחָד וְלָזֶה שְׁנַיִם. הַיְחִידִי חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן בַּתְּחִלָּה וְהַשְּׁנַיִם אֶחָד חוֹלֵץ רִאשׁוֹנָה וְהַשֵּׁנִי מְיַבֵּם. וְאִם קָדְמוּ וְכָנְסוּ אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָן. וַאֲפִלּוּ הָיוּ כֹּהֲנִים שֶׁהַחֲלִיצָה שֶׁחָלַץ הַיְחִידִי מִסָּפֵק חָלַץ וְהַחֲלוּצָה אֲסוּרָה לְכֹהֵן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וּבִסְפֵק חֲלוּצָה לֹא גָּזְרוּ:
Maguide Michneh (non traduit)
שנים שקדשו שתי אחיות וכו'. משנה שם הכל מבואר: ואפילו היו כהנים וכו'. שם בגמרא (דף כ''ד) הדין והטעם ספק חלוצה לא גזרו רבנן ופירש רש''י ז''ל לא גזור רבנן לאפוקי מספק וכתב עליו הרמב''ן ז''ל וכן עיקר ואף על גב דשאר ספק של דבריהם אפילו לכתחילה לקולא כיון דאיכא מעשה רבה שחלץ לה בבית דין אין מתירין אותה לא היא ולא צרה שלה וה''נ מוכח בהדיא בפרק נושאין על האנוסה דאמרינן התם (דף צ''ח:) כהנים חולצין ושאינן כהנים מייבמין משום דספק חלוצה אסורה להו תדע שהרי אחות חלוצה נמי מדרבנן ותנן במתניתין שחולץ ולא מייבם מפני שהיא אחות ספק חלוצה ואחות זקוקה נמי דרבנן דזיקה דרבנן היא וקא אסרינן לייבומי והדר מיחלץ משום דפגע באחות זקוקתו והיינו טעמא דכיון דחליץ לאידך נראית כיבמה ומיפרסמא מילתא טובא הילכך חיישינן שמא יאמרו אחות זקוקה מותרת לכתחילה עכ''ל:
3
ג הָיוּ לָזֶה שְׁנֵי אַחִין וְלָזֶה שְׁנֵי אַחִין. אָחִיו שֶׁל זֶה חוֹלֵץ לְאַחַת וְאָחִיו שֶׁל זֶה חוֹלֵץ לָאַחֶרֶת. וְאַחַר כָּךְ הָאָח הַשֵּׁנִי שֶׁל זֶה מְיַבֵּם חֲלוּצָתוֹ שֶׁל זֶה. וְהָאָח הַשֵּׁנִי שֶׁל זֶה מְיַבֵּם חֲלוּצָתוֹ שֶׁל זֶה. קָדְמוּ שְׁנֵיהֶן וְחָלְצוּ לִשְׁתֵּיהֶן לֹא יְיַבְּמוּ שְׁנֵי הָאַחִין הָאֲחֵרִים. אֶלָּא אֶחָד חוֹלֵץ בַּתְּחִלָּה וְאָחִיו מְיַבֵּם לַשְּׁנִיָּה. וְאִם קָדְמוּ וְכָנְסוּ אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָן:
Maguide Michneh (non traduit)
היו לזה שני אחין וכו'. במשנה שם:
4
ד הָאִשָּׁה שֶׁהָיוּ לָהּ בָּנִים וְהָיוּ לְכַלָּתָהּ בָּנִים וְנִתְעַבְּרָה הָאִשָּׁה וְנִתְעַבְּרָה כַּלָּתָהּ וְיָלְדוּ שְׁתֵּיהֶן בְּמַחֲבוֹאָה אַחַת וְנִתְעָרְבוּ שְׁנֵי הַיְלָדִים וְהִגְדִּילוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת וְנָשְׂאוּ נָשִׁים וּמֵתוּ. כֵּיצַד הֵן נִתָּרוֹת. בְּנֵי הַכַּלָּה חוֹלְצִין לִשְׁתֵּיהֶן תְּחִלָּה וְלֹא מְיַבְּמִין שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן סָפֵק שֶׁהִיא אֵשֶׁת אָחִיו וְתִהְיֶה מֻתֶּרֶת לוֹ, סָפֵק שֶׁהִיא אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו וְהִיא עֶרְוָה עָלָיו. אֲבָל בְּנֵי הַזְּקֵנָה אוֹ חוֹלְצִין אוֹ מְיַבְּמִין. שֶׁאִם הִיא זוֹ אֵשֶׁת אָחִיו הֲרֵי יִבְּמָהּ. וְאִם הִיא אֵשֶׁת בֶּן אָחִיו מֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לוֹ שֶׁכְּבָר נֶחְלְצָה:
Maguide Michneh (non traduit)
האשה שהיו לה בנים וכו'. משנה פרק נושאין על האנוסה (דף צ''ט). ומ''ש אחד חולץ בתחילה ואחד מייבם פירוש אבל לייבם ואח''כ לחלוץ האחד לא דדילמא המייבם קא פגע ביבמה לשוק בשעת יבומו ופשוט הוא ומבואר בגמרא שם:
5
ה מֵתוּ הַבָּנִים הַיְדוּעִים שֶׁל זְקֵנָה וְשֶׁל כַּלָּתָהּ וַהֲרֵי בְּנֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת קַיָּמִין. בְּנֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת לִנְשֵׁי בְּנֵי הַזְּקֵנָה חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין שֶׁהִיא סְפֵק אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו שֶׁהִיא עֶרְוָה עָלָיו, סְפֵק אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לְיַבְּמָהּ. וְלִנְשֵׁי בְּנֵי הַכַּלָּה אֶחָד חוֹלֵץ בַּתְּחִלָּה וְאֶחָד מְיַבֵּם עַל כָּל פָּנִים. אִם בֶּן הַכַּלָּה הוּא שֶׁחָלַץ תְּחִלָּה הֲרֵי חָלַץ אֵשֶׁת אָחִיו וְהַשֵּׁנִי מִן הַתַּעֲרוֹבוֹת הוּא בֶּן הַזְּקֵנָה וּמֻתָּר לוֹ לִשָּׂא אֵשֶׁת בֶּן אָחִיו אַחַר שֶׁנֶּחְלְצָה מִיבָמָהּ. וְאִם זֶה שֶׁחָלַץ תְּחִלָּה הוּא בֶּן הַזְּקֵנָה הֲרֵי חָלַץ לְאֵשֶׁת בֶּן אָחִיו וְלֹא עָשָׂה כְּלוּם וְהַשֵּׁנִי מִן הַתַּעֲרוֹבוֹת הוּא בֶּן הַכַּלָּה וַהֲרֵי יִבֵּם אֵשֶׁת אָחִיו:
6
ו מִי שֶׁלֹּא שָׁהֲתָה אַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְנִשֵּׂאת וְיָלְדָה וְאֵין יָדוּעַ אִם בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן אִם בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן. וְהָיוּ לָהּ בָּנִים מִן הָרִאשׁוֹן וּמִן הַשֵּׁנִי. אִם מֵת זֶה הַבֵּן הַסָּפֵק. בְּנֵי הָרִאשׁוֹן וּבְנֵי הַשֵּׁנִי חוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ וְלֹא מְיַבְּמִין. שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן שֶׁיָּבוֹא לְיַבֵּם שֶׁמָּא אֵינוֹ אָחִיו מֵאָבִיו וַהֲרֵי הוּא אָחִיו מֵאִמּוֹ בְּוַדַּאי וְאֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ אֲסוּרָה עָלָיו לְעוֹלָם מִשּׁוּם עֶרְוָה. וְכֵן זֶה הַבֵּן הַסָּפֵק חוֹלֵץ לִנְשׁוֹתֵיהֶן וְלֹא מְיַבֵּם:
Maguide Michneh (non traduit)
מי שלא שהתה אחר בעלה וכו'. במשנה שם (יבמות דף ק'):
7
ז הָיָה בֵּן לָרִאשׁוֹן וּבֵן לַשֵּׁנִי שֶׁלֹּא מֵאִשָּׁה זוֹ שֶׁנִּשֵּׂאת בְּתוֹךְ זְמַן וּמֵת אֶחָד מֵהֶן. הֲרֵי הַבֵּן הַסָּפֵק חוֹלֵץ לְאֵשֶׁת זֶה שֶׁמֵּת אוֹ מְיַבֵּם. שֶׁאִם אָחִיו מֵאָבִיו הוּא הֲרֵי יִבֵּם אֶת אִשְׁתּוֹ וְאִם אֵינוֹ אָחִיו מֵאָבִיו הֲרֵי אֵין בֵּינֵיהֶן אַחֲוָה כְּלָל לְפִיכָךְ מֻתָּר לוֹ לִשָּׂא אֶת אִשְׁתּוֹ:
Maguide Michneh (non traduit)
היה בן לראשון וכו'. באותה משנה ופירש רש''י ז''ל כגון שאין [שם] אח אלא הוא דליכא לספוקי ביבמה לשוק עכ''ל ופשוט ומוכרח הוא:
8
ח מֵת הַבֵּן הַסָּפֵק אֶחָד מִשְּׁנֵי הַבָּנִים הַוַּדָּאִין חוֹלֵץ לְאִשְׁתּוֹ תְּחִלָּה וְהַשֵּׁנִי מְיַבֵּם עַל כָּל פָּנִים. אִם אָחִיו הוּא הֲרֵי יִבֵּם אֶת אִשְׁתּוֹ. וְאִם אֵינוֹ אָחִיו וְהוּא בֶּן הָאָב הָאַחֵר הֲרֵי נֶחְלְצָה מֵאֲחִי בַּעְלָהּ:
Maguide Michneh (non traduit)
מת הבן הספק וכו'. במשנה שם ופשוט הוא שצריך שתהא החליצה תחילה כמו שכתב רבינו:
9
ט מִי שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינָה אַחֶרֶת וְשָׁמְעָה שֶׁמֵּת וְנִשֵּׂאת וְאַחַר כָּךְ בָּא הַבַּעַל הָרִאשׁוֹן וּמֵתוּ שְׁנֵיהֶן וְלָזֶה אַחִין וְלָזֶה אַחִין. אֶחָיו שֶׁל זֶה וְאֶחָיו שֶׁל זֶה חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין:
Maguide Michneh (non traduit)
מי שהלך בעלה וכו'. ראש פרק (דף פ''ז:) האשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך ונשאת ואח''כ בא בעלה תצא מזה ומזה וכו' ואם מתו אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מייבמין ובגמרא (דף צ''א) אחיו של ראשון חולץ מדאורייתא ולא מייבם מדרבנן אחיו של שני חולץ מדרבנן ולא מייבם לא מדאורייתא ולא מדרבנן ע''כ עוד במשנה ר''ש אומר ביאתה או חליצתה מאחיו של ראשון פוטרת צרתה ואמרו x בירושלמי הדא אמרה קסבר ר''ש חליצה פסולה פוטרת צרתה ע''כ מכלל דלדידן דקי''ל דחליצה פסולה אינה פוטרת צרתה אין חליצתה של זו אפילו נחלצה משני אחין פוטרת צרתה וכן כתב ז''ל כמו שהזכרתי פרק שביעי:
10
י חָמֵשׁ נָשִׁים שֶׁהָיָה לְכָל אַחַת מֵהֶן בֵּן יָדוּעַ וְנִתְעַבְּרוּ חֲמִשְׁתָּן וְיָלְדוּ כְּאֶחָד בְּמַחֲבוֹאָה אַחַת חֲמִשָּׁה בָּנִים אֲחֵרִים וְנִתְעָרְבוּ הַיְלָדִים וְהִגְדִּילוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת וְנָשְׂאוּ נָשִׁים וּמֵתוּ חֲמִשָּׁה הָאֲנָשִׁים וְנָפְלוּ חָמֵשׁ הַנָּשִׁים לִפְנֵי חֲמִשָּׁה הַבָּנִים הַוַּדָּאִין שֶׁאֵין אֶחָד מֵהֶן יוֹדֵעַ אֵי זוֹ הִיא אֵשֶׁת אָחִיו כֵּיצַד תַּקָּנָתָן. אַרְבַּע מֵהֶן חוֹלְצִין לְאַחַת תְּחִלָּה וְהַחֲמִישִׁי יִשָּׂא זוֹ שֶׁנֶּחְלְצָה אַרְבַּע חֲלִיצוֹת עַל כָּל פָּנִים:
Maguide Michneh (non traduit)
חמש נשים שהיו לכל אחת מהן וכו'. בפרק נושאין על האנוסה (דף צ''ח:) משנה וגמרא שם ופשוט הוא שאם רצו כולן לחלוץ לכל אחת הרשות בידן אבל לפי שמצות יבום קודמת פירשוה במשנה דרך לייבם כל אחד אחת וכבר אמרו בגמרא שם שאם הד' חלצו לכולן והאחד יבם את כולן שהוא מותר ופשוט הוא אלא לכתחלה כל חד וחד לייבם חדא דילמא מתרמיא ליה יבמתו כדאיתא התם:
11
יא כֵּיצַד. אִם אֵשֶׁת אָחִיו הִיא הֲרֵי יִבֵּם אוֹתָהּ. וְאִם אֵינָהּ אֵשֶׁת אָחִיו הֲרֵי הִיא אֵשֶׁת אָח אֶחָד מֵאַרְבָּעָה וַהֲרֵי חָלְצוּ לָהּ אַרְבַּעְתָּן תְּחִלָּה. וְכֵן הַשְּׁנִיָּה חוֹלְצִין לָהּ אַרְבָּעָה וְהָאֶחָד מִן הָאַרְבָּעָה יִהְיֶה זֶה שֶׁנָּשָׂא הָרִאשׁוֹנָה וְהַחֲמִישִׁי יִשָּׂאֶנָּה. עַד שֶׁנִּמְצְאוּ הַבָּנִים הַחֲמִשָּׁה נָשְׂאוּ הֶחָמֵשׁ נָשִׁים אַחַר שֶׁנֶּחְלְצָה כָּל אַחַת מֵהֶן אַרְבַּע חֲלִיצוֹת:
12
יב וּלְעוֹלָם הִזָּהֵר בְּכָל הַסְּפֵקוֹת הַלָּלוּ בְּעִקָּרִים אֵלּוּ. שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּסְתַּפֵּק לְךָ שֶׁמָּא בַּת חֲלִיצָה הִיא לְאִישׁ זֶה אוֹ אֵינָהּ צְרִיכָה לַחֲלִיצָה מִמֶּנּוּ. אֵינָהּ נִתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לְזָר עַד שֶׁיַּחֲלֹץ לָהּ אוֹתוֹ הָאִישׁ. וְכָל מִי שֶׁיִּסְתַּפֵּק לְךָ שֶׁמָּא בִּיאָתָהּ אֲסוּרָה עַל אִישׁ זֶה בֵּין מִדִּבְרֵי תּוֹרָה בֵּין מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אֵינָהּ מִתְיַבֶּמֶת לוֹ. וְכָל שֶׁנֶּחְלְצָה חֲלִיצָה מְעֻלָּה אוֹ נִבְעֲלָה בְּעִילָה כְּשֵׁרָה הֻתְּרָה צָרָתָהּ לְזָר:
Maguide Michneh (non traduit)
ולעולם הזהר בכל הספיקות וכו'. זה פשוט ומבואר בהרבה מקומות במסכת ומתבאר מהדינין שהזכיר רבינו בהלכות אלו: סליקו הלכות יבום וחליצה בס''ד
13
יג וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ תָּבִין וְתוֹרֶה בְּכָל הַסְּפֵקוֹת שֶׁיֶּאֶרְעוּ לְעִנְיַן יִבּוּם וַחֲלִיצָה שֶׁהֲרֵי בֵּאַרְנוּ כָּל הָעִקָּרִין שֶׁעֲלֵיהֶן תִּסְמֹךְ וְתֵדַע מִי הוּא שֶׁחוֹלֵץ וּמִי הוּא שֶׁמְּיַבֵּם וּמִי הִיא הַפְּטוּרָה מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם וּמִי הִיא הָרְאוּיָה לְיַבֵּם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source