1. הִזְהִיר הֶחָתָן מִצֵּאת מִבֵּיתוֹ שָׁנָה אַחַת כֻּלָּהּ לְטוֹרַח מֵהַטְּרָחִים לֹא לָצֵאת בַּצָּבָא וְלֹא לְזוּלָתוֹ אֲבָל נְסַלֵּק מִמֶּנּוּ כָּל טוֹרֵחַ וְכָל מַשָּׂא שֶׁיִּהְיֶה חַיָּיב בָּהֶם לַעֲזוֹב אוֹתָם כָּל הַשָּׁנָה וְהוּא אָמְרוֹ ''וְלֹא יַעֲבוֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ'' וּבַגְּמָרָא סוֹטָה ''לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא'' יָכוֹל בַּצָּבָא הוּא דְּלֹא יָצָא אֲבָל יְתַקֵּן כְּלֵי זַיִין וִיסַפֵּק מַיִם וּמָזוֹן תַּלְמוּד לוֹמַר ''וְלֹא יַעֲבוֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר'' יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף הַבּוֹנֶה בֵּית וְלֹא חֲנָכוֹ נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ אֵרֵס אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ תַּלְמוּד לוֹמַר ''עָלָיו'' עָלָיו אִי אַתָּה עוֹבֵר אֲבָל אַתָּה מַעֲבִיר לַאֲחֵרִים וְכִי מֵאַחַר דְּנָפְקָא לֵיהּ מִלֹּא יַעֲבוֹר עָלָיו לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא לָמָּה לִי לַעֲבוֹר בִּשְׁנֵי לָאוִין וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בְּשֹׁרֶשׁ ט' שֶּׁלֹא כָּל _ _ _ שֶׁיִּתְחַיְּיבוּ עָלָיו שְׁנֵי לָאוִין יִהְיוּ שְׁתֵּי מִצְוֹת וְדַע כִּי הֶחָתָן עַצְמוֹ מוּזְהָר מִלָּצֵאת מִבֵּיתוֹ בִּסְחוֹרָה כָּל שְׁנָתוֹ וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ בפ''ח מִסּוֹטָה: