1. הִזְהִיר בֵּית דִּין הַגָּדוֹל וְרָאשֵׁי יְשִׁיבָה שֶּׁלֹא לְמַנּוֹת דַּיָּין אָדָם שֶׁאֵינוֹ חָכָם בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה בַּעֲבוּר מַעֲלוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁיִּהְיוּ לוֹ וִימַנּוּ אוֹתוֹ בַּעֲבוּרָם הִנֵּה הוּא מוּזְהָר מִזֶּה אֲבָל לֹא תַבִּיט הַתּוֹרָה בְּמִנּוּי זוּלַת לַחֲרִיצוּת הָאִישׁ בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה וֶהֱיּוֹתוֹ יוֹדֵעַ צִוּוּיֶיהָ וְאַזְהָרוֹתֶיהָ וְהַנְהָגָתוֹ וְחֶזְקָתוֹ בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְהַנְּאוֹתִים לָזֶה וְהִזְהִירָה מִמָּנוֹת מְמוּנֶּה בַּעֲבוּר מַעֲלוֹת אֲחֵרוֹת וְהוּא אָמְרוֹ ''לֹא תַכִּירוּ פָּנִים'' וּלְשׁוֹן _ _ _ ''לֹא תַכִּירוּ'' זֶה הַמְמוּנֶּה לְהוֹשִׁיב הַדַּיָּינִין רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁזֹּאת הָאַזְהָרָה אָמְנָם לָאִישׁ שֶׁיְּמַנֶּה הַדַּיָּינִים עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּזְהַר שֶּׁלֹא לְמַנּוֹתָם בַּעֲבוּר מַה שֶּׁהִקְדַּמְנוּ שֶׁמָּא תֹּאמַר אִישׁ פְּלוֹנִי נָאֶה אוֹשִׁיבֶנּוּ דַּיָּין אִישׁ פְּלוֹנִי גִּבּוֹר אוֹ יוֹדֵעַ בְּכָל לָשׁוֹן אוֹשִׁיבֶנּוּ דַּיָּין נִמְצָא מְזַכֶּה אֶת הַחַיָּיב וּמְחַיֵּיב אֶת הַזַּכַּאי לֹא מִפְּנֵי שֶׁהוּא רָשָׁע אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי לְכָךְ אָמַר ''לֹא תַכִּירוּ'':