1.
הִזְהִיר הַשּׁוֹפֵט שֶּׁלֹא לִנְטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים _ _ _ הַתּוֹסֶפֶת אִישׁ אֶחָד לְבַד וּבֵאוּר זֶה כִּי כְּשֶׁתִּהְיֶה הַמַּחֲלוֹקֶת בֵּין הַדַּיָּינִין בַּחוֹטֵא וְאָמְרוּ קְצָתָם שֶׁהוּא חַיָּיב מִיתָה וּקְצָתָם שֶׁהוּא פָּטוּר וְהָיוּ הַמְחַיְּיבִין יוֹתֵר מִמְּזַכִּין בְּמִנְיַן אִישׁ אֶחָד הִנֵּה אֵינוֹ מוּתָּר לְהָמִית הַחוֹטֵא הַהוּא וְהִזְהִיר הָאֵל אֶת הַדַּיָּין מֵהָמִית אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּהְיוּ הַמְחַיְּיבִין יוֹתֵר מִן הַמְזַכִּין שְׁנַיִם וְהוּא אָמְרוֹ ''לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת'' רוֹצֶה לוֹמַר לֹא תִמָּשֵׁךְ אַחֲרֵי אֵיזֶה רוֹב שֶׁקָּרָה בַּמִּשְׁפָּט מָוֶת וְזֶה עִנְיָן יַחְדָּו לְרָעֹת וּלְשׁוֹן מְכִילְתָּא אַחַד עָשָׂר מְזַכִּין וּשְׁנֵים עָשָׂר מְחַיְּיבִין שׁוֹמֵעַ אֲנִי יְהֵא חַיָּיב תַּלְמוּד לוֹמַר ''לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת'' וְשָׁם אָמְרוּ הַטָּיָתְךָ לְטוֹבָה עַל פִּי אֶחָד וּלְרָעָה עַל פִּי שְׁנַיִם וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ בִּרְבִיעִי מִסַּנְהֶדְרִין:
מְחַיְּיבִין
כְּשֶׁתִּהְיֶה
אִישׁ
יְהֵא
1. אֶחָד ?
strangulation.
1 - un, premier.
2 - seul, unique.
2 - seul, unique.
blessure, coup.
n. pr.
2. קְצַת ?
n. pr.
peu, un peu, partiellement.
domination, souveraineté.
n. pr.
3. לֹא ?
année.
1 - fardeau.
2 - celui qui porte le fardeau.
2 - celui qui porte le fardeau.
1 - prodige.
2 - preuve, signe.
2 - preuve, signe.
1 - non, ne pas.
2 - מִלוֹא : fortification, citadelle, ville de Judée.
2 - מִלוֹא : fortification, citadelle, ville de Judée.
4. עַד ?
1 - colère, fureur.
2 - tempête.
2 - tempête.
1 - jusque, avant.
2 - pendant que.
3 - éternité.
4 - proie, butin.
2 - pendant que.
3 - éternité.
4 - proie, butin.
humilié, méprisable.
1 - constant.
2 - vérité.
2 - vérité.
5. הוּא ?
il, lui, il est.
n. pr.
1 - fermeture, arrêt.
2 - malheur, oppression.
2 - malheur, oppression.
1 - mémoire.
2 - archive.
2 - archive.
Compléter le mot manquant
0 / 1
Retrouver la traduction
0 / 5
Score
0 / 6