1. הִזְהִיר הַנָּזִיר מִשְּׁתוֹת יַיִן וְהַחֲמָר וְהַיֵּינוֹת _ _ _ עֵירוּבָם מִן הָעֲנָבִים וְהוּא אָמְרוֹ ''כָּל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה'' וּכְבָר הִפְלִיג בְּאַזְהָרָה מִזֶּה וַאֲפִילּוּ חוֹמֶץ יַיִן וְחוֹמֶץ שֵׁכָר אֵינוֹ מוּתָּר לִשְׁתּוֹתוֹ וְהוּא אָמְרוֹ ''חוֹמֶץ יַיִן וְחוֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה'' וְאֵין הַלָּאו מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ כִּי אִילּוּ אָמַר יַיִן לֹא יִשְׁתֶּה וְחוֹמֶץ לֹא יִשְׁתֶּה הָיוּ שְׁתֵּי מִצְוֹת וְאָמְנָם אָמְרוֹ וְחוֹמֶץ יַיִן לֹא יִשְׁתֶּה הַרְחָקָה מִן הַיַּיִן וְהִתְבָּאֵר בַּגְּמָרָא נְזִירוּת שֶׁאָמְרוּ מִשְׁרַת הוּא לֶאֱסוֹר טַעַם כְּעִיקָּר וְהָרְאָיָה הֱיוֹתָם מִצְוָה אַחַת כִּי כְּשֶׁשָּׁתָה יַיִן וְהַחֲמָר אֵינוֹ לוֹקֶה שְׁתַּיִם כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר אַחַר זֶה וְכָל זְמַן שֶׁיִּשְׁתֶּה נָזִיר רְבִיעִית יַיִן אוֹ חוֹמֶץ לוֹקֶה: