1. הִזְהִירָנוּ מֵאָכוֹל דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תַּעֲרוֹבֶת חָמֵץ ואע''פ שֶׁאֵינָן לֶחֶם כְּגוֹן הַמּוּרְיָיס וְהַכּוּתָח וְהַשֵּׁכָר וְהַדּוֹמֶה לָהֶם וְהוּא אָמְרוֹ ''כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ'' לְרַבּוֹת כּוּתָח הַבַּבְלִי וְשֵׁכָר הַמָּדִי וְחוֹמֶץ הָאֱדוֹמִי יָכוֹל יִהְיוּ חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת תַּלְמוּד לוֹמַר ''כִּי _ _ _ אוֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה'' מַה חָמֵץ מְיוּחָד שֶׁהוּא מִין חָמֵץ גָּמוּר יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵינָן חָמֵץ גָּמוּר וְלָמָּה בָּאוּ לַעֲבוֹר עֲלֵיהֶן בְּלֹא תַּעֲשֶׂה וּכְבָר הִתְבָּאֶר בִּפְסָחִים שֶׁעִנְיַן הֱיוֹתָם אֲסוּרִים וּמוּזְהָר מֵאֲכִילָתָם לֹא נִתְחַיֵּיב בַּאֲכִילָתָם מַלְקוֹת אֶלָּא אִם הָיָה בָּהֶן כְּזַיִת חָמֵץ בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס אָמְנָם אִם הָיָה בָּהֶן עֵירוּב חָמֵץ פָּחוֹת מִזֶּה הַשִּׁיעוּר אֵין חַיָּיבִים עַל אֲכִילָתָן מַלְקוֹת: