1. הִיא שֶׁצִּוָּנוּ לְהַקְרִיב קָרְבָּן כַּאֲשֶׁר יִתְחַדֵּשׁ לָנוּ סָפֵק בְּאוֹתָן הַחַטָּאִים הַגְּדוֹלִים שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָם כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָן חַטָּאת קְבוּעָה וְזֶה הַקָּרְבָּן יִקָּרֵא אָשָׁם תָּלוּי וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת אַחַת שֶׁל שׁוּמָּן וְאַחַת שֶׁל חֵלֶב וְאָכַל אַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן וְנֶאֶבְדָה הָאַחֶרֶת וְנִתְחַדֵּשׁ לוֹ סָפֵק וְלֹא יָדַע אֵי זוֹ מֵהֶן אָכַל הִנֵּה הוּא יַקְרִיב קָרְבָּן עַל הַסָּפֵק הַמִּתְחַדֵּשׁ וּמִתְכַּפֵּר לוֹ וְהוּא הַנִּקְרָא אָשָׁם תָּלוּי וְאִם הִתְאַמֵּת לוֹ אַחַר כֵּן כִּי הַחֲתִיכָה שֶׁאָכַל הָיְתָה חֵלֶב הַכְּלָיוֹת הִנֵּה נִתְאַמְּתָה הַשְּׁגָגָה וְיַקְרִיב קָרְבָּן חַטָּאת קְבוּעָה וְהַכָּתוּב שָׁנָה בְּזֶה הַקָּרְבָּן וְהוּא אָמְרוֹ בְּוַיִּקְרָא ''וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא'' ''וְעָשְׂתָה אַחַת מִמִּצְוֹת'' וגו' ''וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל שִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר _ _ _ וְזֶה הָעִנְיָן קְרָאוּהוּ חֲכָמִים לֹא הוֹדַע וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ בְּמַסֶּכֶת כְּרֵיתוֹת: