1. הִיא שֶׁצִּוָּנוּ לְהַלְווֹת לֶעָנִי לְהָקֵל לוֹ מֵעָנְיוֹ וּלְהַרְחִיב לוֹ וְזֶה מִצְוָה הַיּוֹתֵר חֲזָקָה _ _ _ מְחוּיֶּיבֶת מִכָּל מִצְוֹת צְדָקָה כִּי מִי שֶׁנִּתְגַּלָּה וְנִתְבַּזָּה לִשְׁאוֹל מִיָּד הָאֲנָשִׁים אֵין צָרַת עָנְיוֹ כְּמוֹ צָרַת הַמִּסְתַּתֵּר שֶׁיִּרְצֶה לְהֵעָזֵר עַד שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה עָנְיוֹ וְיִתְבַּזֶּה וְהַצִּוּוּי בְּמִצְוָה זוֹ הוּא אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה ''אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי'' וּלְשׁוֹן מְכִילְתָּא כָּל אִם שֶׁבַּתּוֹרָה רְשׁוּת חוּץ מִשְּׁלֹשָׁה וְזֶה אֶחָד מֵהֶם וְאָמְרוּ ''אִם כֶּסֶף'' חוֹבָה אַתָּה אוֹמֵר חוֹבָה אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת תַּלְמוּד לוֹמַר ''וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ'' חוֹבָה וְלֹא רְשׁוּת וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ דִּינֵי מִצְוָה זוֹ בִּכְתוּבּוֹת: