1. הִיא שֶׁצִּוָּה לְכָל הַדַּיָּינִין לְהַשְׁווֹת בֵּין בַּעֲלֵי דִּינִין וְשֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמַע כָּל אֶחָד מֵהֶם עִם אוֹרֶךְ דְּבָרָיו אוֹ קִצּוּרָם וְהוּא אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה ''בְּצֶדֶק תִּשְׁפּוֹט עֲמִיתֶךָ'' וּבָא הַפֵּרוּשׁ בְּסִפְרִי שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד מְדַבֵּר כָּל צָרְכּוֹ וְאֶחָד אוֹמֵר לוֹ קַצֵּר דְּבָרֶיךָ וְזוֹ אַחַת מֵהַכַּוָּונוֹת שֶׁכּוֹלֵל עֲלֵיהֶם הַצִּוּוּי הַזֶּה וּבָא גַּם כֵּן שֶׁכָּל אִישׁ מְצֻוֶּוה לָדוּן דִּין תּוֹרָה כְּשֶׁיִּהְיֶה יוֹדֵעַ בּוֹ הָרִיב שֶׁבֵּין בַּעֲלֵי דִּינִים וּבַבֵּיאוּר אָמְרוּ אֶחָד דָּן אֶת חֲבֵירוֹ דְּבַר תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר ''בְּצֶדֶק תִּשְׁפּוֹט עֲמִיתֶךָ'' וּבִכְלָלָהּ גַּם כֵּן שֶׁיִּתְחַיֵּיב שֶׁיָּדוּן אֶת חֲבֵירוֹ _ _ _ זְכוּת וְלֹא יְפָרֵשׁ מַעֲשָׂיו וּדְבָרָיו אֶלָּא לְטוֹב וּכְבָר נִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ בִּמְקוֹמוֹת מְפוּזָּרִים בַּתַּלְמוּד: