1. הִיא שֶׁצִּוָּנוּ לְהַנִּיחַ תְּפִילִּין שֶׁל יָד וְהוּא אָמְרוֹ ''וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדְךָ'' וּכְבָר נִכְפַּל זֶה הַצִּוּוּי אַרְבַּע פְּעָמִים וְהָרְאָיָה עַל הֱיוֹת תְּפִילִּין שֶׁל רֹאשׁ וְשֶׁל יָד שְׁתֵּי מִצְוֹת אָמְרָם בַּגְּמָרָא עַל צַד הַתֵּימַהּ מִמִּי שֶׁיַּחֲשׁוֹב שֶׁתְּפִילִּין שֶׁל רֹאשׁ וְשֶׁל יָד לֹא יוּנַח אֶחָד מֵהֶם בִּלְתִּי הָאַחֵר אֶלָּא אִם יִהְיוּ שְׁתֵּיהֶן יַחַד מַאֲמָר זֶה לְשׁוֹנוֹ מַאן דְּלֵית לֵיהּ שְׁתֵּי מִצְוֹת חֲדָא מִצְוָה לֹא לַעֲבִיד כְּלוֹמַר מִי שֶׁלֹּא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שְׁתֵּי מִצְוֹת לֹא יַעֲשֶׂה הָאַחַת אֵינוֹ כֵּן אֲבָל יַעֲשֶׂה הַמִּצְוָה אֲשֶׁר נִזְדַּמְּנָה וּלְפִיכָךְ יַנִּיחַ אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּזְדַּמֵּן לוֹ הִנֵּה הִתְבָּאֶר _ _ _ שֶׁקָּרְאוּ לִתְפִילִּין שֶׁל יָד וְשֶׁל רֹאשׁ שְׁתֵּי מִצְוֹת וְאֵלֶּה שְׁתֵּי הַמִּצְוֹת לֹא יִתְחַיְּיבוּ לְנָשִׁים מִפְּנֵי אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה בְּסִבַּת חִיּוּבָם ''לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ'' וְנָשִׁים אֵינָן חַיָּיבוֹת בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וְכֵן בֵּאֲרוּ בִּמְכִילְתָּא וּכְבָר נִתְבָּאֵר כְּלָל מִשְׁפְּטֵי אֵלֶּה שְׁתֵּי הַמִּצְוֹת בְּפֶרֶק רְבִיעִי מִמְּנָחוֹת: