1. הִיא שֶׁצִּוָּנוּ לִלְמוֹד תּוֹרָה וּלְלַמְּדָהּ וְזֶהוּ הַנִּקְרָא תַּלְמוּד תּוֹרָה וְהוּא אָמְרוֹ ''וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ'' וְכָתוּב בְּסִפְרִי ''לְבָנֶיךָ'' אֵלּוּ הַתַּלְמִידִים שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִים בָּנִים שֶׁנֶּאֱמַר ''וַיֵּצְאוּ בְּנֵי הַנְּבִיאִים'' וְשָׁם נֶאֱמַר ''וְשִׁנַּנְתָּם'' שֶׁיִּהְיוּ מְחוּדָּדִים בְּתוֹךְ פִּיךָ כְּשֶׁאָדָם שׁוֹאַלְךָ דָּבָר לֹא תְּהֵא מְגַמְגֵּם לוֹ אֶלָּא _ _ _ לוֹ מִיָּד וּכְבָר נִכְפַּל זֶה הַצִּוּוּי פְּעָמִים רַבּוֹת ''וְלִמַּדְתֶּם'' ''וַעֲשִׂיתֶם'' ''לְמַעַן יִלְמְדוּן'' וּכְבָר נִתְפַּזֵּר הַצִּוּוּי וְהַזֵּרוּז עַל מִצְוָה זוֹ בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים מִן הַתַּלְמוּד וְהַנָּשִׁים אֵין חַיָּיבוֹת בָּהּ מֵאָמְרוֹ ''וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם'' אָמְרוּ בְּנֵיכֶם וְלֹא בְּנוֹתֵיכֶם כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר בַּגְּמָרָא: