Le texte Le vocabulaire Les mitsvoth Les commentaires Les révisions
Devarim 32
Haazinou
Chlichi
ירכבהו על במתי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור
יַרְכִּבֵ֨הוּ֙ עַל־בָּ֣מֳתֵי אָ֔רֶץ וַיֹּאכַ֖ל תְּנוּבֹ֣ת שָׂדָ֑י וַיֵּֽנִקֵ֤הוּ דְבַשׁ֙ מִסֶּ֔לַע וְשֶׁ֖מֶן מֵֽחַלְמִ֥ישׁ צֽוּר:
13
Traduction
Il l’a fait monter victorieusement sur les hauteurs de la terre et jouir des produits des champs ; l’a nourri avec le miel des rochers, avec l’huile de la roche pierreuse,
Ajouter une note
Rachi non traduit
יַרְכִּבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ. כָּל הַמִּקְרָא כְּתַרְגּוּמוֹ:
יַרְכִּבֵהוּ וגו'. עַל שֵׁם שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גָּבוֹהַּ מִכָּל הָאֲרָצוֹת:
וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי. אֵלּוּ פֵּרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁקַּלִּים לָנוּב וּלְהִתְבַּשֵּׁל מִכָּל פֵּרוֹת הָאֲרָצוֹת:
וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לִבְנוֹ בְּסִיכְנִי הָבֵא לִי קְצִיעוֹת מִן הֶחָבִית, הָלַךְ וּמָצָא הַדְּבַשׁ צָף עַל פִּיהָ, אָמַר לוֹ זוֹ שֶׁל דְּבַשׁ הִיא! אָמַר לוֹ הַשְׁקַע יָדְךָ לְתוֹכָהּ וְאַתָּה מַעֲלֶה קְצִיעוֹת מִתּוֹכָהּ (סִפְרִי):
בָּמֳתֵי אָרֶץ. לְשׁוֹן גּוֹבַהּ:
שָׂדָי. לָשׁוֹן שָׂדֶה:
מֵחַלְמִישׁ צוּר. תָּקְפּוֹ וְחָזְקוֹ שֶׁל סֶלַע, כְּשֶׁאֵינוֹ דָּבוּק לַתֵּיבָה שֶׁלְּאַחֲרָיו נָקוּד חַלָּמִישׁ וּכְשֶׁהוּא דָּבוּק נָקוּד חַלְמִישׁ:
וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר. אֵלּוּ זֵיתִים שֶׁל גּוּשׁ חָלָב (סִפְרִי):
Onkelos non traduit
אַשְׁרִנוּן עַל תָּקְפֵּי אַרְעָא וְאוֹכָלִנוּן בִּזַּת סָנְאֵיהוֹן וִיהַב לְהוֹן בִּזַּת שַׁלִיטֵי קִרְוִין וְנִכְסֵי יָתְבֵי כְּרַכִּין תַקִּיפִין:
Targ. Yonathan non traduit
אַשְׁרִינוּן עַל כַּרְכֵי אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל וְאַיְיכוֹל יַתְהוֹן תַּפְנוּקֵי עַלְלַת חַקְלָאָה וְאוֹנִיק יַתְהוֹן דוּבְשָׁא מִפֵּירָהָא דְמִתְרַבְיָין עַל כֵּיפִין וּמִשְׁחָא מִזֵיתָהָא וּמְלַבְלְבִין מִטִנְרִין תַקִּיפִין:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(ד) פי' שיתן להם א''י וכ''ת א''כ הל''ל וינחילנו וגו' מאי ירכיבהו וכו' וכדמפרש ואזיל (ה) ק''ל וכי במקום אחר לא יאכלו ל''פ אלו פירות כו': (ו) דק''ל והיאך בא זה שהיו יונקים דבש מן הסלע: (ז) בסיכני שם מקום: (ח) וקציעות הם קשים כמו סלע ואפ''ה היה דבש עליהם וא''כ היו יונקים דבש מן הסלע: (ט) גוש חלב שם מקום: (י) דק''ל למה נקוד חלמיש בשו''א תחת הלמ''ד ה''ל למינקד חלמיש בקמץ כמו חלמיש למעינו מים לכך מפ' כשאינו דבוק כו' אבל כאן דבוק:
Daat Zkenim non traduit
ירכיבהו על במתי ארץ. כד''א ואתה על במותימו תדרוך: ויאכל תנובות שדי. מאחר שבאו לארץ אכלו תנובת השדה ופסק המן כדכתיב וישבות המן ממחרת הפסח ויאכלו מעבור הארץ כדי שיתחזקו לכבוש את הארץ ואמרינן התם דקריב עומר והדר אכול. והקשה הרב נתן האופניא''ל למה המתינו עד לאחר הקרבת העומר יבא עשה דבערב תאכלו מצות וידחה לא תעשה דולחם וקלי וכרמל וכו' כמו שעשה דמילה דוחה לא תעשה דצרעת ותירץ גזרה כזית ראשון אטו כזית שני דמכזית ראשון שיאכל מן המצה אקיים ליה עשה ונמצא עובר לאו בכזית שני דבכי האי גוונא אמרינן ביבמה שנפלה לפני כהן גדול דלא מיבמה יבא עשה דיבמה יבא עליה וידחה ל''ת דאלמנה לא יקחו ומשני גזרה ביאה ראשונה אטו ביאה שנייה דמביאה ראשונה אקיים ליה עשה הכא נמי דכותה: ויניקהו דבש מסלע. שהיו עושים הדבורים דבש בנקיקי הסלעים. וגם התמרים גדלים על הסלעים ויוצא הדבש: ושמן מחלמיש צור. שהזתים הגדלים בסלעים הם טובים מאותן שבבקעה לפי שחמה זורחת עליהם תמיד וממתקן כד''א וממגד תבואות שמש:
Sforno non traduit
ירכיבהו על במתי ארץ. וזה יעשה מאחר שלא השיג חפצו במתן תורה הנזכר ויבקש זה שנית בתת להם הארץ בעבור ישמרו חוקיו להשלימם בהרכיבם על חלק מהארץ נשא במקום ובמעלה כאמרו צבי היא לכל הארצות וזה בהכנסם לארץ עתה: ויאכל תנובות שדי. שלא טרחו בם כאמרו כרמים וזיתים אשר לא נטעתם אתם אוכלים:
Ibn Ezra non traduit
ירכיבהו על במתי ארץ. ארץ כנען שהיא אמצעית כל הישוב וירכיבהו לשון צחות: במותי. בוי''ו לא ישתנה מגזרת על במותימו תדרוך ואין כמוהו ואת (רשעים) (במ''ח גרס עשיר) במותיו: תנובות. כמו פרי מגזרת חיל כי ינוב: שדי. תאר השם על משקל חכם והיו''ד תחת ה''א כוי''ו שלו הייתי והעד יעלוז שדי שהוא לשון יחיד: וינקהו דבש מסלע. דרך משל כמו יעטפו ההרים עסים והטעם רוב הדבש והשמן. כי מארץ כנען יובלו כי כן כתוב: מחלמיש צור. רפה הלמ''ד כי הוא דבק והנה הוא הפך מצור החלמיש וכן חרבו' צורים עם צור חרבו:
Kli Yakar non traduit
ירכיבהו על במותי ארץ וגו'. במלת במתי כתיב וי''ו יתירה ופירש בה בעל הטורים מה שפירש. ואני אומר שוי''ו יתירה זו רמז אל ו''פ ארץ שנזכרו בפר' עקב (ח.ז–ט) בשבח א''י לכך אמר במותי ארץ כאלו אמר ששה ארץ וקל להבין. ואח''כ אמר וינקהו דבש מסלע, במלת ויניקהו חסר יו''ד, נ''ל שרמז בזה שבעבור שהניק להם דבש מסלע ישמן ישורון ויבעט ושכחו התורה הכלולה בעשרת דברות וזה יותר נכון ממה שפירש בעל הטורים, וכן צור ילדך תשי יו''ד קטנה כי בעבור שעברו על י' דברות גרמו תשות כח כלפי מעלה כביכול, ובמלת יצב גבלת עמים פירש בעל הטורים גבלת חסר וי''ו לומר י''ב מזלות יצב למספר בני ישראל פירוש לפירושו כשתכתוב ו''ו הנעלם ממנו ג''כ ו' ככה המזלות ששה משרתים ביום הנגלה וששה משרתים בלילה הנסתרת ולפי שאין מזל לישראל (שבת קנו.) ע''כ גבלת חסר ו''ו לומר שאין להם ממשלה על י''ב שבטים כי אם על העמים לכך נאמר יצב גבלת עמים.
Or Ha'Hayim non traduit
ירכיבהו על במתי וגו'. אין זה נמשך עם האמור למעלה אלא התחלת ענין ונמשך למטה, וגזירת הדברים הוא וישמן ישרון וגו':
Baal Hatourim non traduit
על במותי ארץ. מלא וי''ו, על ששה עממים: וינקהו. חסר יו''ד. מיו''ד דכרות יונקת כל התורה:
חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר
חֶמְאַ֨ת בָּקָ֜ר וַֽחֲלֵ֣ב צֹ֗אן עִם־חֵ֨לֶב כָּרִ֜ים וְאֵילִ֤ים בְּנֵֽי־בָשָׁן֙ וְעַתּוּדִ֔ים עִם־חֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת חִטָּ֑ה וְדַם־עֵנָ֖ב תִּשְׁתֶּה־חָֽמֶר:
14
Traduction
avec la crème des vaches, le lait des brebis, les gras agneaux, les béliers de Basan et les boucs, avec la mœlle exquise du froment ; et tu buvais le sang vermeil du raisin.
Ajouter une note
Rachi non traduit
חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן. זֶה הָיָה בִּימֵי שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר עֲשָׂרָה בָקָר בְּרִיאִים וְעֶשְׂרִים בָּקָר רָעֵי וּמֵאָה צֹאן (מְלָכִים א ה, ג):
עִם חֵלֶב כָּרִים. זֶה הָיָה בִּימֵי עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן (עָמוֹס ו, ד):
חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה. זֶה הָיָה בִּימֵי שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי לֶחֶם שְׁלֹמֹה וגו' (מְלָכִים א ה, ב):
וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר. בִּימֵי עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים הַשּׁוֹתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן (עמוס ו, ו):
חֶמְאַת בָּקָר. הוּא שׁוּמָּן הַנִּקְלָט מֵעַל גַּבֵּי הֶחָלָב:
וַחֲלֵב צֹאן. חָלָב שֶׁל צֹאן, וּכְשֶׁהוּא דָּבוּק נָקוּד חֲלֵב, כְּמוֹ בַּחֲלֵב אִמּוֹ:
כָּרִים. כְּבָשִׂים:
וְאֵילִים. כְּמַשְׁמָעוֹ:
בְּנֵי בָשָׁן. שְׁמָנִים הָיוּ:
כִּלְיוֹת חִטָּה. חִטִּים שְׁמֵנִים כְּחֵלֶב כְּלָיוֹת וְגַסִּין כְּכוּלְיָא:
וְדַם עֵנָב. תִּהְיֶה שׁוֹתֶה טוֹב, וְטַעַם יַיִן חָשׁוּב:
חָמֶר. יַיִן בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי:
חָמֶר. אֵין זֶה שָׁם דָּבָר, אֶלָּא לְשׁוֹן מְשׁוּבָּח בְּטַעַם, ווינ''ש בלע''ז (ווייניכט), וְעוֹד יֵשׁ לְפָרֵשׁ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ אַחַר תַּרְגּוּם שֶׁל אוּנְקְלוּס, אַשְׁרִינוּן עַל תָּקְפֵּי אַרְעָא וגו'
Onkelos non traduit
יְהַב לְהוֹן בִּזַּת מַלְכֵיהוֹן וְשַׁלִיטֵיהוֹן עִם עוֹתַר רַבְרְבֵיהוֹן וְתַקִפֵיהוֹן עַמָא דְאַרְעֲהוֹן וְאַחֲסַנְתְּהוֹן עִם בִּזַּת חֵילֵיהוֹן וּמַשִׁרְיָתְהוֹן וְדַם גִבָּרֵיהוֹן יִתָּשַׁד כְמַיָּא:
Targ. Yonathan non traduit
יְהַב לְהוֹן לְוָואִי שְׁמֵינֵי תוֹרִין מִן בִּיזַת מַלְכֵיהוֹן וְחֶלְבָּא מִבַּכִּירֵי עַנִין מִן עָדֵי שִׁלְטוֹנֵיהוֹן עִם טוּב פְּטִימִין וְדִכְרִין בְּנֵי דְעָנִין שְׁמֵנִין מִמַתְנָן וְגַדָאִין אָמַר משֶׁה נְבִיָא אִין נַטְרִין הִינוּן עַמָא בֵּית יִשְׂרָאֵל מִצְוָותָא דְאוֹרַיְיתָא אִתְאַמַר עָלַי בִּנְבוּאָה דִיְהֶוְיָן גַרְגִרֵי חִיטֵיהוֹן הֵיךְ כּוּלְיַין דְתוֹרֵי וַחֲמַר סוּמַּק מִן עִנְבָא חָד מַפְקִין כּוֹר חָד:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(כ) דק''ל למה נקוד וחלב בשו''א תחת החי''ת וציר''י תחת הלמ''ד ה''ל למכתב וחלב כולו בקמ''ץ: (ל) נראה דהצעת רש''י כך הוא כרים כבשים והשתא א''ש דאילים הוי פירושו כמשמעו דבלא זה ה''א דאילים הם כבשים ולמה נקראו אילים שמחזיקים ומעשרים את בעליהן ואילים מל' ואת אילי הארץ לקח שהוא ל' חוזק אבל השתא שפירש כרים כבשים אין אנו צריכים לדחוק ולפרש דאילים מלשון חוזק אלא אילים פירוש כמשמעו: (מ) דאל''כ למה מדמה לחלב כליות לא לשאר חלב: (נ) ר''ל שכך הפי' של פסוק ודם ענב הייה שותה וכו':
Daat Zkenim non traduit
עם חלב כרים ואילים. מיטב של כבשים ואילים כמו ואכלו את חלב הארץ: עם חלב כליות חטה. כליות ממש לפי שבכליות יש חריץ מדמה אותם בחטה:
ודם ענב תשתה חמר. שיהא היין אדום כדם וחשיבות הוא כד''א אל תרא יין כי יתאדם:
Sforno non traduit
ודם ענב תשתה חמר. מיץ הענבים היה ראוי לשתיה בלתי רב מלאכה בו ובכן היו מתפרנסים שלא בצער וכל זה עשה להם האל ית' כדי שיהיה להם פנאי לעסוק בתורה ובמצות:
Ibn Ezra non traduit
חמאת בקר. רוב הבשר וחלב צאן. לולי הקבלה היה זה הכתוב חוזק לדבר החלב שהזכרתי במקומו או טעם חלב כרים החלב השמן והטוב כמו כל חלב יצהר: בני בשן. שגדל בהר הבשן: חלב כליות חטה. דרך משל כי החלב על הכליות גם גרגיר החטה דומה לאחת הכליו': ודם ענב. היין והנה היא רבת דבש ושמן ובשר ולחם ויין וכל פרי וזהו תנובות שדי וי''א כי דבש דבש תמרים: חמר. כמו יין וכן כרם חמר ותי''ו תשתה לנכח והטעם כמדבר לחבירו כל כך הוא רב שתשת' חמר בכל עת. וי''א כי ענב לשון נקבה ואיננו כלום כי היה ראוי להיות התי''ו פתח עד שיצא לאחרים וי''א על לשון קהלה כי ישראל לשון זכר ולשון נקב' וזה קרוב מעט:
וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו
וַיִּשְׁמַ֤ן יְשֻׁרוּן֙ וַיִּבְעָ֔ט שָׁמַ֖נְתָּ עָבִ֣יתָ כָּשִׂ֑יתָ וַיִּטּשׁ֙ אֱל֣וֹהַּ עָשָׂ֔הוּ וַיְנַבֵּ֖ל צ֥וּר יְשֻֽׁעָתֽוֹ:
15
Traduction
Yechouroun, engraissé, regimbe ; tu étais trop gras, trop replet, trop bien nourri et il abandonne le Dieu qui l’a créé, et il méprise son rocher tutélaire !
Ajouter une note
Rachi non traduit
עָבִיתָ. לְשׁוֹן עֹבִי:
כָּשִׂיתָ. כְּמוֹ כָּסִיתָ, לְשׁוֹן ''כִּי כִסָּה פָנָיו בְּחֶלְבּוֹ'' (אִיּוֹב ט''ו), כְּאָדָם שֶׁשָּׁמֵן מִבִּפְנִים וּכְסָלָיו נִכְפָּלִים מִבַּחוּץ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שָׁם) ''וַיַּעַשׂ פִּימָה עֲלֵי כָסֶל'':
כָּשִׂיתָ. יֵשׁ לְשׁוֹן קַל בִּלְשׁוֹן כִּסּוּי, כְּמוֹ ''וְכֹסֶה קָלוֹן עָרוּם'' (מִשְׁלֵי י''ב), וְאִם כָּתַב כִּשִּׂיתָ, דָּגוּשׁ, הָיָה נִשְׁמַע כִּסִּיתָ אֶת אֲחֵרִים, כְּמוֹ ''כִּי כִסָּה פָנָיו'' (אִיּוֹב ט''ו):
וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ. גִּנָּהוּ וּבִזָּהוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יְחֶזְקֵאל ח') ''אֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה' וְגוֹ''', אֵין לְךָ נִבּוּל גָּדוֹל מִזֶּה (סִפְרִי):
Onkelos non traduit
וְעַתַּר יִשְׂרָאֵל וּבְעַט אַצְלַח תְּקוֹף קְנָא נִכְסִין וּשְׁבַק פָּלְחַן אֱלָהָא דְעָבְדֵהּ וְאַרְגֵז קֳדָם תַּקִיפָא דְפָרְקֵהּ:
Targ. Yonathan non traduit
וְעַתָּרוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּפָחֲזוּ אַצְלָחוּ תְּקוֹף קָנִין נִכְסִין וּשְׁבָקוּ פּוּלְחַן אֱלָהָא דִבְרָא יַתְהוֹן וְאַרְגִיזוּ קֳדָם תַּקִיפָא דְפַרְקִינוּן:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(ס) רצונו בזה כיון שהוא מל' כסוי ה''ל להדגיש השי''ן כמו שמצינו בכ''מ שלשון כסוי מודגש: (ע) אבל עכשיו הוא משמע שאת המכסה את עצמך:
Sforno non traduit
וישמן ישורון ויבעט. והנה גם בעלי העיון שבהם הנקראים ישורון מן אשורנו ולא קרוב עשו כמו הבהמות הבועטות בבני אדם שנותנים להם מזון: שמנת עבית כשית. הנה אתה ישורון קהל תופשי התורה ובעלי העיון פנית אל התענוגים הגשמיים ובזה עבית מהבין דקות האמת כאמרו וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו כהן ונביא. כשית. כאמרו כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבותם: ויטוש אלוה עשהו. ולפיכך נטש ההמון אלוה עשהו: וינבל צור ישועתו. בזהו כי מרעה אל רעה יצאו:
Ibn Ezra non traduit
וישמן ישורון. ישראל ויתכן להיות מגזרת ישר והטעם שמן זה שהיה ישר וי''א שהוא מגזרת אשורנו והראשון הוא הישר בעיני והעד שהוא לשון יחיד: ויבעט. כמו למה תבעטו לפי טעם המקום: שמנת. ולא חשבו לאמר לנפשו: עבית. כמו קטני עבה: כשית. י''א שהוא כמו כסה פניו בחלבו כי ימצא מהבנין הקל ואחרים אמרו שהוא כמו תעיתי כשה אובד וזה (ס''א לא) ימצא באחד מהפעלים והנכון בעיני שאין למלה הזאת אח וטעמה כמו בעטת: ויטוש. מצות אלהיו: וינבל. במחשבה ובפה. והנכון שחלל השם שלא הושיעו הוא סבב על כן כתוב צור ישועתו גם זה הפסוק על פי' הצור תמים פעלו:
Ramban non traduit
וינבל צור ישועתו. גנוהו ובזוהו כמו שנאמר (יחזקאל ח טז) אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה אין נבול גדול מזה לשון רש''י ור''א אומר וינבל שגרם לחלל את השם שלא יוכל להושיעו וגם זה איננו נכון בעיני כי אינו מטעם המקום שעדיין יספר את חטאיהם ולא יזכיר עונש ונקמה שיעשה בהם עד ויאמר אסתירה פני מהם והנכון בעיני מה שהזכרתי למעלה (פסוק ו) כי הנבלה תשלום רעה תחת טובה יאמר שנטש אלוה שבראו בעבור זרים וינבל בפיו ובמחשבתו צור שהיה מושיעו לאמר שאין בעבודתו רק גמול רע בעבדם הזרים ישבעו לחם ובעבדם את הצור יהיו נבזים ושפלים לכל העמים כאשר אמרו סכלינו (מלאכי ג יד טו) שוא עבוד אלהים ומה בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכנו קדורנית מפני השם צבאות ועתה אנחנו מאשרים זדים וגו' וכאשר תאמרנה הנשים הארורות (ירמיהו מד יח) ומן אז חדלנו לקטר למלכת השמים וגו' חסרנו כל וכן אל תנאץ למען שמך אל תנבל כסא כבודך (שם יד כא) שיאמרו עליו שהוא משלם רעה תחת טובה לעמו ועבדיו כמו שאמר (שם) אל תפר בריתך אתנו
יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו
יַקְנִאֻ֖הוּ בְּזָרִ֑ים בְּתֽוֹעֵבֹ֖ת יַכְעִיסֻֽהוּ:
16
Traduction
Ils l’irritent par des cultes étrangers ; ils l’outragent par leurs abominations.
Ajouter une note
Rachi non traduit
יַקְנִאֻהוּ. הִבְעִירוּ חֲמָתוֹ וְקִנְאָתוֹ:
בְּתוֹעֵבֹת. בְּמַעֲשִׂים תְּעוּבִים, כְּגוֹן מִשְׁכַּב זָכוּר וּכְשָׁפִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם תּוֹעֵבָה:
Onkelos non traduit
אַקְנִיאוּ קֳדָמוֹהִי בְּפָלְחַן טַעֲוָן בְּתוֹעֶבְתָּא אַרְגִיזוּ קֳדָמוֹהי:
Targ. Yonathan non traduit
קָנוֹן יָתֵיהּ בְּפוּלְחָנָא נוּכְרַיָא בְּמַרְחַקַתְהוֹן אַרְגִיזוּ קֳדָמוֹי:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(פ) פירוש שכל לשון קנאה הוא המתחרה לנקום נקמת דבר:
Daat Zkenim non traduit
בתועבות יכעיסוהו. בגזל ועריות שנא' בהם כי את התועבות האל עשו:
Sforno non traduit
בתועבות יכעיסוהו. לגרום לשכינה שתסתלק מישראל:
Ibn Ezra non traduit
יקנאהו. במחשבתם כמו לא יבצר מהם: בזרים. באלהים זרים: בתועבות. הם אלילים:
Ramban non traduit
בתועבת יכעיסהו. הבעירו חמתו בתועבות ומעשים מכוערים כגון משכב זכר וכשפים שיש בהם תועבה לשון רש''י וכן איתא בספרי (האזינו שיח) אבל אין בשירה תוכחת אלא על ע''ז בלבד וטעם בזרים נמשך אל אלוה עשהו יקניאוהו באלהים זרים כלשון אלהים אחרים וטעם בתועבות השדים לשרוף את בניהם באש לאלהים אחרים שכל זה מתועב לפניו כמו שנאמר (לעיל יב לא) כי כל תועבת ה' אשר שנא עשו לאלהיהם כי גם את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש לאלהיהם וכתיב (ירמיהו לב לה) אשר לא צויתים (ולא דברתי) ולא עלתה על לבי לעשות התועבה הזאת
יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם
יִזְבְּח֗וּ לַשֵּׁדִים֙ לֹ֣א אֱלֹ֔הַּ אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א יְדָע֑וּם חֲדָשִׁים֙ מִקָּרֹ֣ב בָּ֔אוּ לֹ֥א שְׂעָר֖וּם אֲבֹֽתֵיכֶֽם:
17
Traduction
Ils sacrifient à des démons qui ne sont pas Dieu, à des déités qu’ils ne connaissaient point ; déités nouvelles, de fraîche date, que n’avaient pas redoutées vos pères.
Ajouter une note
Rachi non traduit
לֹא אֱלֹהַּ. כְּתַרְגּוּמוֹ ''דְּלֵית בְּהוֹן צְרוֹךְ'', אִלּוּ הָיָה בָּהֶם צְרוֹךְ לֹא הָיְתָה קִנְאָה כְּפוּלָה כְּמוֹ עַכְשָׁיו (סִפְרִי):
חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ. אֲפִלּוּ הָאֻמּוֹת לֹא הָיוּ רְגִילִים בָּהֶם, גּוֹי שֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹתָם, הָיָה אוֹמֵר זֶה צֶלֶם יְהוּדִי:
לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם. לֹא יָרְאוּ מֵהֶם, לֹא עָמְדָה שַׂעֲרָתָם מִפְּנֵיהֶם, דֶּרֶךְ שְׂעָרוֹת הָאָדָם לַעֲמוֹד מֵחֲמַת יִרְאָה, כָּךְ נִדְרָשׁ בְּסִפְרֵי (שָׁם). וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ עוֹד, שְׂעָרוּם לְשׁוֹן (יְשַׁעְיָה יג, כא) ''וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם'', שְׂעִירִים הֵם שֵׁדִים, לֹא עָשׂוּ אֲבוֹתֵיכֶם שְׂעִירִים הַלָּלוּ:
Onkelos non traduit
דבָּחוּ לַשֵׁדִין דִלֵית בְּהוֹן צְרוֹךְ דַחֲלָן דְלָא יְדָעֻנוּן חַדְתִּין דִי מִקָרִיב אִתְעֲבִידוּ לָא אִתְעַסְקוּ בְהוֹן אֲבָהָתְכוֹן:
Targ. Yonathan non traduit
יְדַבְּחוּן לְטַעֲווֹת דִמְתִילִין לְשֵׁידִין דְלֵית בְּהוֹן מִדַעַם דִצְרִיךְ טַעֲוָון דְלָא יַדְעוּנוּן דַחֲלָן חֲדַתַּן דִמִזְמַן קָרִיב אִתְעֲבִידוּ וְלָא אִתְעַסְקוּ בְּהוֹן אַבְהַתְכוֹן:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(צ) צרוך פירוש כח ויכולת והוצרכו לפרש כן מדכתיב אחריו אלהים לא ידעום ואם היה פי' לא אלוה כמשמעו איך קראו אחר זה אלהים. הרא''ם: (ק) רצ''ל שלא תקשי מדכתיב לא אלהים משמע אבל אם היה בו צרוך כגון כוכבים ומזלות לא היו מקניטים לו ואיך יתכן ה הרי כתי' ופן תשא עיניך וגו' לירח או לכל צבא השמים: (ר) וא''ת והא לעיל בפ' כי תשא פירש''י למה יחרה אפך כלום מתקנא אלא גבור בגבור וכו' וא''כ למה תהא קנאה כפולה וי''ל לעיל גבי תפלה לפייס הש''י אמר משה למה יחרה אפך כלום מתקנא וכו' אבל לענין עונש כשבא הקב''ה לענוש על ע''א העובדים אותם אז העונש יותר גדול במי דלית ביה צרוך: (ש) ויהיה כנוי שערום כמו בני יצאוני יצאו ממני פן תשבענו תשבע ממנו: (ת) ויהיה ג''כ פה כנוי שערום מהם רק פי' מהם פירוש ממין השעירים שהם השדים הנזכרים למעלה ופירוש שערום עשו שעירים כמו מאלמים עשו אלומים. רא''ם:
Daat Zkenim non traduit
יזבחו. לע''ז שהוא דבר נמאס לא אלוה שאין לו כח ולא חוזק כמו ואת אילי הארץ לקח. ואונקלוס תרגם דלית בהון צרוך אך אם היה בהם שום צורך לא היתה קנאה כפולה כמו שהיא עכשיו. ואמר ליה ההוא רומאה לר' שמעון אלהכון קנאי הוא דכתיב אל קנא כלום מתקנא אלא גבור בגבור וכתיב הם קנאוני בלא אל ואני אקניאם בלא עם. א''ל אמשול לך משל למה הדבר דומה לאדם שנשא אשה יפת תואר ביותר וחזר ולקח אחרת עליה כעורה ביותר כעסה עליו הראשונה ואמרה לו אלו לקחת הגונה לא הייתי מקפדת עכשיו שהיא כעורה הקפידה כפולה כך אמר הקב''ה כיון שאתם יודעים שאין בהם ממשות הרי הקנאה כפולה: אלהים לא ידעום. לא הכירום שיהיה בהם שום תועלת. והרב יוסף קרא פירש לפי שבהקב''ה כתיב כי ידעתי את מכאוביו אבל הם לא ידעו בצרותיהם ולא עמדו להם: חדשים מקרוב באו. לא נקראו אלוה עד עכשיו: לא שערום אבותיכם. לא פקדום פוקד מתרגמינן מסער:
Sforno non traduit
לשדים לא אלוה. שאינם נצחיים כמו שאמרו ז''ל על השדים שהם מתים כבני אדם: אלהים לא ידעום חדשים מקרוב באו. כשהיו רואים איזה מין מן הנמצאות שלא ידעו מציאותו קודם לכן היו חושבים שיהיה לו איזה מסבב קדמון מיוחד אליו והיו עובדים אותו:
Ibn Ezra non traduit
לשדים. כמו לשעירים אשר הם זונים על כן פירש רבי יצחק בן שאול נ''ע לא שערום אבותיכם מגזרת לשעירים למ''ד לשדים מושכת עצמה ואחרת עמה. וכן הוא לשדים וללא אלוה. ולפי דעתי שאין צורך רק פירושו לשדים שאינם אלהים ונקראו שדים על טעם אמים משוד הדעת: אלהים לא ידעום. ואיך חשבו שהם אלהים ולא ידעו זה בראי' וזאת מלת ידעום ולא בהעתקה וזהו לא שערום אבותיכם: חדשים מקרוב באו. מימים מעטים אינם קדמונים אפי' אבותיכם ולא ידעום: שערום. פי' לא שערו מהם. מגזרת וישתער עליו כטעם תסמר שערת בשרי וקרוב הוא מגזרת סערה ואם הוא בסמ''ך וכמוהו בני יצאוני יצאו ממני חזקתני ותוכל חזקת ממני. והנה טעמו ולא פחדו מהם:
Or Ha'Hayim non traduit
לא אלוה. פירוש גם הם אינם זובחים להם לצד היותם אלוה אלא לעשות להם צורכיהם ומבוקשם, וכנגד מה שעושים לעבודת אלילים אמר אלהים לא ידעום פירוש הגם שאינם יודעים אותם מה טיבם של האלילים הם עובדים אותם, ואומרו חדשים מקרוב באו וגו', עיין מה שפירשתי בפסוק (לעיל י''ג ז') כי יסיתך אחיך וגו':
Ramban non traduit
יזבחו לשדים לא אלה. פירשתיו (ויקרא יז ז)
צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך
צ֥וּר יְלָֽדְךָ֖ תֶּ֑שִׁי וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל מְחֹֽלְלֶֽךָ:
18
Traduction
Et le rocher qui t’engendra, tu le dédaignes, et tu oublies le Dieu qui t’a fait naître.
Ajouter une note
Rachi non traduit
תֶּשִׁי. תִּשְׁכַּח. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ כְּשֶׁבָּא לְהֵיטִיב לָכֶם אַתֶּם מַכְעִיסִין לְפָנָיו וּמַתִּישִׁים כֹּחוֹ מִלְּהֵיטִיב לָכֶם (סִפְרִי):
אֵל מְחֹלְלֶךָ. מוֹצִיאֲךָ מֵרֶחֶם, לְשׁוֹן (תְּהִלִּים כט) ''יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת'', (תְּהִלִּים מ''ח) ''חִיל כַּיּוֹלֵדָה'':
Onkelos non traduit
דַחֲלַת תַקִיפָא דִבְרָאָךְ אִתְנְשֵׁתָא שְׁבַקְתָּא פָלְחַן אֱלָהָא דְעָבְדָךְ:
Targ. Yonathan non traduit
דַחֲלַת תַּקִיפָא דִבְרָא יַתְכוֹן אִתְנַשְׁתּוּן וְאַנְשֵׁיתוּן מֵימַר אֱלָהָא דְעָבַד יַתְכוֹן מְחִילִין מְחִילִין:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(א) והוא מל' תשש כחו כנקבה ולפירוש ראשון יהי' מלת תשי מגזירת נשיתי טוב':
Daat Zkenim non traduit
צור ילדך תשי. הקב''ה שבראך במעי אמך והולידך שכחת בשביל החדשים שאינן שוים כלום: ותשכח אל מחוללך. כפול הענין:
Sforno non traduit
צור ילדך תשי. וגם אתה ישורון המעיין בפנותך אל התענוגים תנשה חכמתך וידיעתך בגדלו: ותשכח אל מחוללך. שהטיב עמך כאמרו אנכי אנכי הוא מנחמכם ותשכח ה' עושך נוטה שמים כו':
Ibn Ezra non traduit
צור ילדך תשי. דבר הנביא ותמה איך שכחת אשר ילדך ועבדת חדשים גם זה צור ילדך כמו הביטו אל צור חוצבתם כאילו ממנו היה כי הכל בגבורת השם כמו רוקע הארץ מאתי והתימ' מתועי לב בעבור אני היום ילדתיך ושכחו זה הכתוב. תשי כמו לא תנשה והנח הנעלם אחר התי''ו תחת הדגש שהוא אלף הבלוע והיו''ד תחת ה''א וכן אל תמחי ובאו שניהם מלעיל להפריש בין זכר לנקבה בפעלים שהאות האחרון ה''א נח והנכון בעיני כי היו''ד נוסף והוא על משפט אל תט מאמרי פי: מחוללך. כמו ילדך והנה אל שהוא גבור ותקיף כמו צור ויתכן היות גזרת מחוללך מחיל כמו הרה תקריב ללדת תחיל. גם כן כתוב וינאץ השקד. או הוא פועל עומד:
Or Ha'Hayim non traduit
ותשכח אל מחוללך. תתפרש לשון עדי כדרך אומרו (הושע ב') ותעד נזמה וחלייתה, והכונה שעשאך מחול עדי על כל הנבראים אפילו על המלאכים כאומרו (תהלים ס''ו יב) הרכבת אנוש לראשינו, או על דרך אומרו (ישעי' מ''ט ג) ישראל אשר בך אתפאר, שעשאך עדי לו יתברך ורז''ל אמרו (ספרי) דרשות וכפטיש וגו':
צור ילדך תשי. יתבאר על דרך אומרם ז''ל (זוה''ק ח''ג רז:) בשעה שרצה הקדוש ברוך הוא לברא את האדם נמלך במלאכים ואמרו לפניו מה אנוש וגו' (תהלים ח ה) ונתעצם ה' נגד דברי המלאכים ובראו והעניש המנגדים ע''כ, ולזה כשישראל עוברים רצונו מחלישים טעם לידתו של אדם, והוא אומרו ילדך תשי:
Baal Hatourim non traduit
תשי. יו''ד קטנה. נתן לך יו''ד דברים, ונסית אותו בי' נסיונות. ולכך יו''ד דיגדל נא, גדולה. לומר לך זכור לאברהם שנסיתו בעשרה נסיונות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source