Melakhim 1 7
Vayakhel
Haftarah
Ashkenaze
Séfarade
וַיִּשְׁלַח֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה וַיִּקַּ֥ח אֶת־חִירָ֖ם מִצֹּֽר:
13
Traduction
Le roi Salomon fit venir Hiram de Tyr.
Targ. Yonathan non traduit
וּשְׁלַח מַלְכָּא שְׁלֹמֹה וּדְבַר יַת חִירָם מִצּוֹר:
M. David non traduit
את חירם. כך שמו של האומן :
Ralbag non traduit
וישלח המלך שלמה ויקח את חירם וגו'. זכר שאביו גם כן היה חרש נחשת ולזה היה הבקיאות לו יותר בזאת המלאכה :
Malbim non traduit
וישלח זה היה בסוף ז' שנים כשגמר בנין בהמ''ק :
בֶּן־אִשָּׁה֩ אַלְמָנָ֨ה ה֜וּא מִמַּטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֗י וְאָבִ֣יו אִישׁ־צֹרִי֮ חֹרֵ֣שׁ נְחֹשֶׁת֒ וַ֠יִּמָּלֵא אֶת־הַחָכְמָ֤ה וְאֶת־הַתְּבוּנָה֙ וְאֶת־הַדַּ֔עַת לַעֲשׂ֥וֹת כָּל־מְלָאכָ֖ה בַּנְּחֹ֑שֶׁת וַיָּבוֹא֙ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה וַיַּ֖עַשׂ אֶת־כָּל־מְלַאכְתּֽוֹ:
14
Traduction
C’était le fils d’une veuve de la tribu de Nephtali, et son père était un Tyrien, ouvrier en cuivre ; lui-même était plein de talent et d’industrie, habile à tous les travaux du cuivre. Il se rendit auprès du roi Salomon et exécuta tous ses ouvrages.
Rachi non traduit
חֹרֵשׁ. אוּמָן:
וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת. שְׁלֹשָׁה כְּלֵי אוּמָּנוּת שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (מִשְׁלֵי ג יט כ) בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ, כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה, בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ. בִּשְׁלָשְׁתָּן נִבְנָה הַבַּיִת:
Targ. Yonathan non traduit
בַּר אִתְּתָא אַרְמַלְתָּא הוּא מִשִׁבְטָא דְבֵית נַפְתָּלִי וַאֲבוּהִי גְבַר צוֹרִי אוּמַן בְּעוֹבָדָא דִנְחָשָׁא וְאִתְמְלֵי יַת חוּכְמְתָא וְיַת סוּכְלְתָנָא וְיַת דַעְתָּא לְמֶעְבַד כָּל עֲבִידָא בִּנְחָשָׁא וַאֲתָא לְוַת מַלְכָּא שְׁלֹמֹה וַעֲבַד יַת כָּל עֲבִדְתֵּיהּ:
M. David non traduit
ממטה נפתלי. אביו היה מבני נפתלי, ואמו היתה מבנות דן כמו שנאמר בד''ה (ב ב יג) : איש צורי. התגורר זמן רב בצור : חורש נחושת. על אביו הוא חוזר : וימלא. רצה לומר : ולזה היה חירם בנו ממולא בחכמת מלאכת הנחושת, כי למד מאביו :
M. Tsion non traduit
חורש. אומן :
Malbim non traduit
בן אשה אלמנה ממטה נפתלי פי' מצד אביו היה ממטה נפתלי, כי אמו היתה מבנות דן כמ''ש בד''ה ומ''ש ואביו איש צורי פי' שהיה דר בצור כן פירשו המפ', ולי נראה שמ''ש בד''ה ששלח מלך חירם בכתב אל שלמה ועתה שלחתי לך איש חכם בן אשה מן בנות דן ואביו איש צורי יודע לעשות בזהב ובכסף כו', זה היה אביו של חירם זה והיה שמו ג''כ חירם, והוא נשלח מאת מלך צור בתחלת הבנין, והוא היה יודע לעשות גם בזהב ובכסף כמבואר שם ועשה כל מלאכת טיח הבתים בזהב ומלאכת הכסף, והוא היה בן אשה מבנות דן, ומצד אביו היה מבני צור ואחר שבע שנים מת, ושלח שלמה אחר בנו, ועז''א וישלח שלמה ויקח את חירם מצור, כי הראשון בא אליו בפקודת מלך צור, והשני בא ע''ש ששלח שלמה אחריו, והוא היה בן אשה אלמנה ממטה נפתלי, והיתה אלמנה כי מת חירם בעלה, וזה השני היה רק חורש נחושת לבד, ועשה רק מלאכת הנחושת, ובזה תבין מ''ש בד''ה ב' (ג' ט''ז) ואת הסירות ואת היעים עשה חירם אביו למלך שלמה וכו' כי זה היה מלאכת האב, וכן במלכים דייק לאמר ויעש חירם את היעים, שם הוסיף חירם ובכלם אמר ויעש, כי זה היה חירם הראשון :
השאלות: פה אמר שהיה בן אשה אלמנה ממטה נפתלי ובד''ה אמר שהיה בן אשה מבנות דן, ומ''ש המפרשים שאביו היה ממטה נפתלי, הלא בד''ה אמר שאביו היה איש צורי, בד''ה אמר שחירם מלך צור שלחו וששלחו בתחלת הבנין, ושהיה יודע לעשות בזהב ובכסף, ופה אמר ששלמה שלח אחריו ושהיה זה בגמר הבנין ושלא ידע לעשות רק בנחושת, ובד''ה אמר ואת הסירות ואת היעים עשה חירם אביו משמע ששנים היו אב ובנו :
וַיָּ֛צַר אֶת־שְׁנֵ֥י הָעַמּוּדִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת שְׁמֹנֶ֨ה עֶשְׂרֵ֜ה אַמָּ֗ה קוֹמַת֙ הָעַמּ֣וּד הָאֶחָ֔ד וְחוּט֙ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֣ה אַמָּ֔ה יָסֹ֖ב אֶת־הָעַמּ֥וּד הַשֵּׁנִֽי:
15
Traduction
Il moula les deux colonnes de cuivre, dont l’une était haute de dix-huit coudées, et un fil de douze coudées mesurait le tour de l’autre.
Rachi non traduit
אֶת שְׁנֵי הָעַמּוּדִים. שֶׁהֶעֱמִיד בָּאוּלָם יָכִין וּבוֹעַז:
שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת וגו'. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים (ב ג טו) הוּא אוֹמֵר שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ אַמָּה קוֹמָתָן, שֶׁיָּצַק שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, וְהָאַמָּה הַחֲסֵירָה, אוֹמֵר אֲנִי, חֲצִי אַמָּה הָיְתָה לְכָל אֶחָד בְּרֹאשׁוֹ, שֶׁאֵינָהּ דּוֹמָה לִמְלֶאכֶת שְׁאָר הָעַמּוּד, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר לְמַטָּה (פָּסוּק כב) בְּעִנְיָן וְעַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֶׂה שׁוּשָׁן:
וְחוּט שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה יָסֹב אֶת הָעַמּוּד הַשֵּׁנִי. לִימֵּד שֶׁהָיָה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת עָגוֹל, שֶׁכָּל שֶׁיֵּשׁ בְּהֶקֵּיפוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, יֵשׁ בּוֹ רוֹחַב טֶפַח, וְעוֹבְיוֹ אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת, וְהוּא חָלוּל, כָּךְ מְפוֹרָשׁ בְּסוֹף סֵפֶר יִרְמְיָהוּ (נב כא); וַהֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר, פֵּירֵשׁ אָרְכּוֹ שֶׁל אֶחָד, וְיִלְמַד הַשֵּׁנִי מִמֶּנּוּ, וּפֵירַשׁ הֶקֵּיפוֹ שֶׁל שֵׁנִי, וְיִלְמַד מִמֶּנּוּ הָרִאשׁוֹן. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן וְחוּט מְשַׁח תַּרְתֵּין עַסְרֵי אַמִּין מַקִּיף לֵיהּ, וְכֵן לְעַמּוּדָא תִּנְיָינָא:
Targ. Yonathan non traduit
וְצַר יַת תְּרֵין עַמוּדַיָא דִנְחָשָׁא תַּמְנֵי עַסְרֵי אַמִין רוּמֵיהּ דְעַמוּדָא חַד וְחוּט מְשַׁח תַּרְתֵּין עַסְרֵי אַמִין מַקַף לֵיהּ וְכֵן לְעַמוּדָא תִנְיָנָא:
M. David non traduit
ויצר. לפי שלא עשה המלאכה בהעמודים, רק עשה צורות העמודים בקרקע, ושפך שם הנחושת לאחר התכה, לזה אמר ויצר, רוצה לומר : עשה צורות שני העמודים, אשר היו מנחושת וכו' : שמנה עשרה אמה. ובדברי הימים (ב ג טו) נאמר : אמות שלשים וחמש אורך, אבל שם נאמר מדת שני העמודים יחד, וחצי האמה העודפת כאן, היא הנעשית אחר היציקה בהקשת הקורנס להכניסה בהכותרת האמור בענין, ולזה לא חשבה בדברי הימים, כי שם נאמר בלשון אורך, אשר יורה שחושב בעת היציקה, כאשר שכבו בארץ, ולא היתה אז חצי האמה ההיא, אבל כאן נאמר בלשון קומה, וחושב אם כן אחר ההקמה, וכבר ניתוסף חצי האמה ההוא : וחוט שתים עשרה וגו'. ואם כן היתה בת ארבע, כי כל שיש ברחבו אחד, יש בהיקפו שלשה : השני. כמו והשני, ורצה לומר : וכן היה העמוד השני, ובסוף ירמיהו (נב כא) נאמר : ועביו ארבעה אצבעות נבוב :
M. Tsion non traduit
ויצר. מלשון צורה : וחוט. חבל וקו :
Ralbag non traduit
ויצר את שני העמודים. ר''ל שהוא עושה צורתם מפני עשותו הדפוס שבו השליך הנחשת אחר שהתיכו : שמנה עשרה אמה קומת העמוד האחד. בספר דברי הימים התבאר שקומת שניהם היתה שלשים וחמש אמות ויחסר מזה אם כן אמה, ואפשר שנאמר שלא דקדק בזה כמו שלא דקדק בכמו האופן הזה במקומות רבים שאמר על דוד בחברון מלך שבע שנים וששה חדשים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנה ובמקום אחר אמר כי הימים אשר מלך דוד הם ארבעים שנה : וחוט שתים עשרה אמה יסוב את העמוד השני. מזה התבאר כי קוטר עגול העמוד היה כמו שלש אמות וארבע חמישיות אמה בקירוב והנה התבאר בספר ירמיה כי העמוד היה חלול והיה עביו ארבע אצבעות :
Malbim non traduit
(טו-כב) השאלות: בכאן אמר שהיה גובהן י''ח אמות, ובד''ה אמר שלשים וחמש אמות קומתם, בכאן אמר שגובה הכותרת חמש אמות, ובפסוק י''ט אמר שהיה ארבע אמות ובסוף הספר אמר שהיו שלש אמות, פסוק י''ח מוקשה מאד ונדחקו בו המפרשים, ומ''ש פסוק י''ט וכותרת וכו' באולם מלת באולם אין לו באור ומלבד זה למה אמר שלש פעמים שעשה כותרת, ופסוק כ' מוקשה ואין לו באור :
ויצר תחלה צייר צורתם בדפוס. שמונה עשרה אמה ובד''ה אומר שלשים וחמש אמות, שם חושב אורך שניהם, כי הציק אותם חתיכה אחת, וכשנתחלקו הקיש בקורנס ועשה על שפת כל א' מעשה שושן ונתארך חצי אמה, ומ''ש יסוב את העמוד השני ה''ה העמוד הראשון כי שניהם היו שוים בארכם ורחבם, וכמ''ש בירמיה (סי' נ''א) י''ח אמה קומת העמוד הא' וחוט י''ב אמה יסובנו, ועביו ארבע אצבעות נבוב :
וּשְׁתֵּ֨י כֹתָרֹ֜ת עָשָׂ֗ה לָתֵ֛ת עַל־רָאשֵׁ֥י הָֽעַמּוּדִ֖ים מֻצַ֣ק נְחֹ֑שֶׁת חָמֵ֣שׁ אַמּ֗וֹת קוֹמַת֙ הַכֹּתֶ֣רֶת הָאֶחָ֔ת וְחָמֵ֣שׁ אַמּ֔וֹת קוֹמַ֖ת הַכֹּתֶ֥רֶת הַשֵּׁנִֽית:
16
Traduction
Il fit ensuite deux chapiteaux, coulés en cuivre, pour les fixer au sommet des colonnes ; ces chapiteaux avaient chacun cinq coudées de hauteur.
Rachi non traduit
וּשְׁתֵּי כֹתָרֹת. פומייל''ש בלע''ז:
מֻצַק. טרישגיטי''ר בלע''ז:
חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת. וּבְסוֹף הַסֵּפֶר (מְלָכִים ב כה יז) הוּא אוֹמֵר שָׁלֹשׁ אַמּוֹת, שָׁנִינוּ בַּמִּשְׁנָה אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע מִדּוֹת שְׁתֵּי אַמּוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת שֶׁל כּוֹתָרוֹת הָיוּ שָׁווֹת לָעַמּוּד, שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן צוּרָה, וְשָׁלֹשׁ הָעֶלְיוֹנוֹת הָיוּ עוֹדְפוֹת לַחוּץ, הַמּוּקָּפוֹת צוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בַּפָּסוּק יז) שְׂבָכִים מַעֲשֶׂה שְׂבָכָה, כְּמִין לוּלָבִין שֶׁל דֶּקֶל הָיוּ מוּקָּפוֹת. וְאוֹמֵר אֲנִי, שֶׁלֹּא מָנֶה אוֹתָן שְׁתֵּי אַמּוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת בְּסוֹף הַסֵּפֶר, לְפִי שֶׁהָיוּ שָׁווֹת לָעַמּוּד, וְהָעַמּוּד תָּחוּב בְּכוֹתֶרֶת שְׁתֵּי אַמּוֹת:
Targ. Yonathan non traduit
וְתַרְתֵּין קְרוֹנְתְּוָן עֲבַד לְמִתַן עַל רֵישׁ עַמוּדַיָא מַתַּךְ נְחָשָׁא חֲמֵשׁ אַמִין רוּמָהּ דִקְרוֹנְתָּא חֲדָא וַחֲמֵשׁ אַמִין רוּמָהּ דִקְרוֹנְתָּא תִנְיֵתָא:
M. David non traduit
מוצק נחושת. מעשה יציקה היו, ומנחושת : חמש אמות. ובסוף מלכים ב (כה יז) נאמר : שלש אמות, וזה לפי ששתי האמות התחתוניות של קומת הגולה, לא היו מצוירות, והיו אם כן שוות לתמונת העמוד, ולזה לא חשבם :
Ralbag non traduit
ושתי כותרות עשה לתת על ראשי העמודים מוצק נחושת. ר''ל שהתוך נחשת ועשה לתת על ראש העמודים מוצק נחשת כצורת שני כתרים דבוקי' זה בזה כל אחד מהם כצורת אבן ומצד אחד היה נכנס בהם העמוד, והנה אמר בזה המקום שקומת הכותרת היתה חמש אמות ובסוף זה הספור אמר שקומתם היתה ג' אמות וזה ראיה שהשתי אמות התחתונות היתה כמו מלאכת העמוד והיה העמוד הנכנס בהם ומזה יתבאר שרוחב הכותרות גדול מעמקם כי זה רחבם היה מוסיף על רחב העמוד ורחב העמוד הוא שלש אמות וארבעה חומשי אמה בקירוב כמו שקדם :
Malbim non traduit
ושתי כותרות עשה פי' שהיו שתי כותרות לשני העמודים כתר לכל עמוד, והיה גובה כ''א חמש אמות, ובסוף מלכים אמר שהיה שלש אמות, כי הכתר נחלק לשתי גולות והיה גובה הגולה עליונה שלש וכמו שיבואר :
שְׂבָכִ֞ים מַעֲשֵׂ֣ה שְׂבָכָ֗ה גְּדִלִים֙ מַעֲשֵׂ֣ה שַׁרְשְׁר֔וֹת לַכֹּ֣תָרֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר עַל־רֹ֣אשׁ הָעַמּוּדִ֑ים שִׁבְעָה֙ לַכֹּתֶ֣רֶת הָאֶחָ֔ת וְשִׁבְעָ֖ה לַכֹּתֶ֥רֶת הַשֵּׁנִֽית:
17
Traduction
Des entrelacs en forme de réseaux, des festons en forme de chaînes décoraient les chapiteaux au sommet des colonnes ; il y en avait sept sur chacun des chapiteaux.
Rachi non traduit
שְׂבָכִים מַעֲשֵׂה שְׂבָכָה. הַשְּׂבָכוֹת שֶׁהָיָה לָהֶם, דּוֹמֶה כְּמִין כִּיפָּה, שֶׁקּוֹרִין קויפ''א:
מַעֲשֵׂה שְׂבָכָה. מוּקָּפוֹת הָיוּ צוּרוֹת שֶׁל לוּלְבֵי דֶּקֶל, כְּמוֹ (אִיּוֹב יח ח) וְעַל שְׂבָכָה יִתְהַלָּךְ וּגְדִילִים הָיוּ לָהֶם כְּמַעֲשֵׂה שַׁרְשְׁרָאוֹת:
שִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת. שִׁבְעָה לוּלָבִין הָיָה לְהֶיקֵּף אֶחָד לַשְּׂבָכָה אַחַת:
Targ. Yonathan non traduit
סְרִיגַן עוֹבַד סְרִיגָא קְלִיעַן עוֹבַד גְדִילַן לִקְרוֹנְתְּוָן דְעַל רֵישׁ עַמוּדַיָא שַׁבְעָא לִקְרוֹנְתָּא חֲדָא וְשַׁבְעָא לִקְרוֹנְתָּא תִנְיֵתָא:
M. David non traduit
שבכים מעשה שבכה. ציורי ענפים מעשה שבכה, הנקוב מעבר לעבר וקלועים זה בזה : מעשה שרשרות. היה עשוי לכותרות, רוצה לומר : לחלק העליון כמפורש בענין : שבעה. ציורי שבעת ענפים היו מקיפים כל כותרת :
M. Tsion non traduit
שבכים. כעין ענפים, כמו (שם יח ט) שובך האלה : שבכה. כעין מעשה רשת : גדלים. קלועים ושזורים, כמו (דברים כב יב) גדילים תעשה לך : שרשרות. שלשלאות :
Ralbag non traduit
שבכים מעשה שבכה. הוא מעשה רשת קרשפינ''ה בלע''ז והיתה מקפת כל הכותרת ממעל ומתחת : גדילים מעשה שרשרות לכותרות. הם טרינא''ש בלע''ז והיו מוקפים מהם שבעה על כל שבכה :
Malbim non traduit
שבכים על הכותרות נעשו שני מיני מלאכות חציו העליון היה מכוסה בשבכה שהוא לבוש ממעשה רשת, ארוג מנחושת, ותחת השבכה היה גדילים מעשה שרשרות, והיו שבעה שרשרות לכל כותרת, והיה התחלת השרשרות על השבכה בסופה לכסות ההפסק בין שני הגולות (שיתבאר בפסוק כ') ובסוף השרשרות היו תלוים שני טורי רמונים שהיה ראשם תלוי בשרשרות וסופם מכסה את הגולה התחתונה :
וַיַּ֖עַשׂ אֶת־הָעַמּוּדִ֑ים וּשְׁנֵי֩ טוּרִ֨ים סָבִ֜יב עַל־הַשְּׂבָכָ֣ה הָאֶחָ֗ת לְכַסּ֤וֹת אֶת־הַכֹּֽתָרֹת֙ אֲשֶׁר֙ עַל־רֹ֣אשׁ הָֽרִמֹּנִ֔ים וְכֵ֣ן עָשָׂ֔ה לַכֹּתֶ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית:
18
Traduction
Il disposa des grenades en deux rangées, qui entouraient l’un des entrelacs et cachaient le chapiteau au sommet d’une des colonnes même disposition pour l’autre chapiteau.
Rachi non traduit
וּשְׁנֵי טוּרִים. שֶׁל רִמּוֹנִים וְשֶׁל נְחֹשֶׁת, הָרִמּוֹנִים תְּחוּבִים בַּשַּׁרְשְׁרוֹת הַמַּקִּיפוֹת אֶת הַכּוֹתֶרֶת, כָּךְ מְפוֹרָשׁ בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (ב ג טז), וּבְמִשְׁנַת אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע מִדּוֹת:
לְכַסּוֹת אֶת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָרִמֹּנִים. הֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסוֹרָס, לְכַסּוֹת הָרִמּוֹנִים אֶת הַכּוֹתָרוֹת אֲשֶׁר עַל הָרֹאשׁ, וְכֵן הָיוּ הַכּוֹתָרוֹת עֲשׂוּיוֹת לְפִי סֵדֶר מַשְׁמָעוּת הַמִּקְרָאוֹת כְּמִין שְׁנֵי אָגָּנִים הָיְתָה כָּל אַחַת, אַגַּן הַתַּחְתּוֹן בֵּית קִיבּוּלָהּ לְמַעְלָה, וְהוּא קָרוּי גּוּלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר בְּעִנְיָן (לְקַמָּן פָּסוּק מא) וְגוּלֹּת הַכּוֹתָרוֹת, וְתִרְגְּמוּ יוֹנָתָן אַגָּנֵי קְרוֹנְתְּוָן. הָעֶלְיוֹן כָּפוּי עַל הַתַּחְתּוֹן, בֵּית קִיבּוּלוֹ לְמַטָּה, וְהִיא קְרוּיָה שְׂבָכָה כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּעִנְיָן זֶה (שָׁם) וְהַשְּׂבָכוֹת שְׁתַּיִם לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גוּלֹּת הַכּוֹתָרוֹת. נִמְצָא רְחָבָה בְּמָקוֹם הַדֶּבֶק, וּמְשׁוּפַּעַת וְעוֹלָה, וּמְשׁוּפַּעַת וְיוֹרֶדֶת, וְהוּא קָרוּי בֶּטֶן. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן מִלְּעוּמַּת הַבֶּטֶן (פָּסוּק כ), מִלָּקֳבֵל דִּבְקָא. וְגוֹבָהּ שְׁתֵּי הָאַגָּנוֹת הָאֵלֶּה אַרְבַּע אַמּוֹת, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר (פָּסוּק יט) וּמַעֲשֶׂה שׁוּשָׁן בָּאוּלָם אַרְבַּע אַמּוֹת. מְצוּיָּרוֹת הָיוּ בָּם כְּמִין פִּרְחֵי שׁוֹשַׁנִּים, כְּדֶרֶךְ הַצִּיּוּרִין בַּכּוֹתֶל הָאוּלָמוֹת, אַרְבַּע אַמּוֹת גּוֹבַהּ, וְהָאַמָּה הַחֲמִישִׁית, הִיא כּוֹתֶרֶת קְטַנָּה לְמַעְלָה מִן הַגְּדוֹלָה, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (פָּסוּק כ) וְכוֹתֶרֶת עַל שְׁנֵי הָעַמּוּדִים:
Targ. Yonathan non traduit
וַעֲבַד יַת עַמוּדַיָא וּתְרֵין סִדְרִין סְחוֹר סְחוֹר עַל סְרִגְתָּא חֲדָא לְכַסָאָה יַת קְרוֹנְתְּוָן דְעַל רֵישׁ רִמוֹנַיָא וְכֵן עֲבַד לִקְרוֹנְתָּא תִנְיֵתָא:
M. David non traduit
ויעש את העמודים. למעלה אמר שעשה צורת העמודים בקרקע, וכאן אמר שעשה העמודים עצמן, רצה לומר : ששפך הנחשת לאחר ההתכה, אל מקום חפירת הציור : ושני טורים וגו'. על כל שבכה היא חלק העליון מהכותרת, סיבב שני שורות רמונים זה למעלה מזה, והיו עשוים מנחושת, וחרוזים בשלשלאות, וראשיהם קשורים זה בזה, ונתנם על השבכה : לכסות את הכותרת. רצה לומר : לשבכה העשויה לכסות אחת את אחת מהכותרת, חלק התחתון שבה. כי תמונת הכותרת היתה כעין שני אגנות, כפויה זו על גב זו, התחתונה בית קבולה למעלה ושוה לתמונת העמוד, כי היתה מבלי ציור, וקרויה למטה בענין 'גולת הכותרת', והעליונה בית קבולה למטה, כפויה על התחתונה, ועשויה מעשה שבכה וכמו שנאמר בענין, והשבכות שתים, לכסות שתי גולות הכותרת, והרמונים היו תלוים בתחתית השבכה אם כן סמוכים המה לעליונית הגולה וכסו אותה, ולזה אמר הטורים היו על השבכה, העשויה לכסות גולת הכותרת, את החלק העליון ממנה, הסמוכה לראש הרמונים כשהם תלוים בתחתית השבכה, כי אז סמוכה להם עליונית הגולה, ונכסת מהם כאמור : וכן עשה. כדרך שתלה הרמונים באחת, כן תלה בשנית :
M. Tsion non traduit
על ראש הרמונים. סמוך לראש הרמונים :
Ralbag non traduit
ויעש את העמודים ושני טורים סביב על השבכה האחת. אחשוב שהעמודים האלו היו טורים עומדים בגובה בשבכה ואילו העמודים היו קבועי' בשבכה בשני גדילים ממנה ביותר רחב וכאשר נמשך אחריו מהשבעה גדילים אשר בכל שבכה והיה זה לכסות את הכותרת אשר על ראש העמודים והיא האבן העליונה והנה תהיה אות וי''ו במלת ושני טורים כפ''א רפה בלשון ישמעאל והרצון בו ויעש את העמודים שני טורים וירצה בזה שכבר עשה את העמודים בשבכה באופן שתארנו ועשה אותם שני טורים והכונה אחת ממה שזכרנו קודם :
Malbim non traduit
ויעש עד הנה דבר איך צייר אותם בדפוס ועתה דבר מעשייתם. ושני טורים סביב על השבכה בתחתית השבכה היה שני טורי רמונים, ומ''ש לכסות את הכותרות ר''ל השבכה שהיתה לכסות את הכותרות, ומ''ש על ראש הרמונים שיעורו ושני טורים סביב אשר על ראש הרמונים, ר''ל שהיו שני טורי שרשרות על ראש הרמונים, כי הרמונים היו תלוים בשרשרות כמ''ש בד''ה ויעש רמונים מאה ויתן בשרשרות, והיו הרמונים תלוים בשרשרות בראשם לא באמצע הרמון, ועז''א אשר על ראש הרמונים, ר''ל שהשרשרות דבוקים לראש הרמונים וגוף הרמונים תלוים למטה על הגולה התחתונה :
וְכֹֽתָרֹ֗ת אֲשֶׁר֙ עַל־רֹ֣אשׁ הָעַמּוּדִ֔ים מַעֲשֵׂ֖ה שׁוּשַׁ֣ן בָּֽאוּלָ֑ם אַרְבַּ֖ע אַמּֽוֹת:
19
Traduction
Les chapiteaux qui surmontaient les colonnes dans le portique étaient relevés de lis, à la hauteur de quatre coudées.
Targ. Yonathan non traduit
וּקְרוֹנְתְּוָן דְעַל רֵישׁ עַמוּדַיָא עוֹבַד שׁוֹשַׁנְתָּא לָקִיט בְּאוּלַמָא אַרְבַּע אַמִין:
M. David non traduit
מעשה שושן באולם. כי ציורי שבעת הענפים היו מקיפים סביב את חלק העליון מן הכותרת, אולם ממעל, רצה לומר : השטח הרואה את הכיפה הקרוי אולם, מעשה השטח ההוא היה מעשה שושן. או רצה לומר : לאחר שהעמידו את העמודים באולם, עשו מנחושת מעשה שושן, וחברו על הכותרת כשהם באולם : ארבע אמות. מעשה השושן היתה בשטח ארבע אמות על הכותרת ממעל, כי העמודים היו ברוחב ארבע אמות כמו שנאמר למעלה, והכותרות בולטין מכל צד, והיו אם כן יותר מארבע אמות, אבל מעשה השושן היתה רק בשטח ארבע אמות :
M. Tsion non traduit
שושן. שם צמח, ועל שהוא תמיד בת ששת עלין, קרויה שושן : באולם. עיקר שם אולם הונח על כיפת התקרה, כן אמרו רבותינו ז''ל (עירובין קב א, רש''י ד''ה כיפי דארבא) (כ) הבטן. אמר דרך שאלה על חלל העמוד, וכן (יונה ב ג) מבטן שאול, ורוצה לומר : חלל עומק השאול :
Ralbag non traduit
וכותרות אשר על ראש העמודים. ר''ל שכבר עשה זה בכותרות אשר על ראש העמודים והם האגנות העליונות ציור שושנים ופרחים היו עולים על ראש הכותרות באולם ארבע אמות ואחשוב שזה הציור היה נעשה בשני טורי העמודים היוצאים מן השבכה כי העמודים ההם היו גבוהים על ראש הכותרות והיה בהם צורת פרחים ושושנים :
Malbim non traduit
וכותרת אשר על ראש העמודים ר''ל עוד היה מצויר כותרת מעשה שושן באולם ר''ל שהיה שושן מצויר על כותל האולם במקום שהגיעו לשם ראשי העמודים היינו י''ח אמות בגובה הכותל של האולם והיה ארכו ורחבו וגבהו של הכותרת המצויר בכותל ד' אמות :
וְכֹתָרֹ֗ת עַל־שְׁנֵי֙ הָֽעַמּוּדִ֔ים גַּם־מִמַּ֙עַל֙ מִלְּעֻמַּ֣ת הַבֶּ֔טֶן אֲשֶׁ֖ר לְעֵ֣בֶר (שבכה) הַשְּׂבָכָ֑ה וְהָרִמּוֹנִ֤ים מָאתַ֙יִם֙ טֻרִ֣ים סָבִ֔יב עַ֖ל הַכֹּתֶ֥רֶת הַשֵּׁנִֽית:
20
Traduction
Aux chapiteaux des deux colonnes, par en haut, près du renflement correspondant aux entrelacs, étaient deux cents grenades en deux rangées, entourant aussi le second chapiteau.
Rachi non traduit
גַּם מִמַּעַל מִלְּעֻמַּת הַבֶּטֶן. שֶׁהוּא לְעֵבֶר הַשְּׂבָכָה, בְּסוֹף הַשְּׂבָכָה בְּשׁוּלֶיהָ, הוּא בָּאֶמְצַע בִּמְקוֹם הַדֶּבֶק (שֶׁעַל הַשְּׂבָכָה) (צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהַשְּׂבָכָה) מְדוּבֶּקֶת בַּגּוּלָּה אֲשֶׁר תַּחְתֶּיהָ:
וְהָרִמּוֹנִים מָאתַיִם. רִמּוֹנִים עֲשׂוּיִן שְׁתֵּי טוּרִים סָבִיב, מְחוֹרָזִים בְּשַׁלְשֶׁלֶת, וּמַקִּיפִין אֶת הַשְּׂבָכָה:
עַל הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית. אַף זֶה מִקְרָא קָצָר, עַל הָאַחַת, וְכֵן עַל הַשְּׁנִיָּה:
Targ. Yonathan non traduit
וּקְרוֹנְתְּוָן עַל תְּרֵין עַמוּדַיָא אַף מִלְעֵלָא מִלְקָבֵל דִבְקָא דִי לְעִבַּר סְרִיגְתָּא וְרִמוֹנַיָא מָאתָן סִדְרִין עֲבִידִין לֵיהּ סְחוֹר סְחוֹר עַל קְרוֹנְתָּא תִנְיָתָא:
M. David non traduit
וכתרת וגו'. בא לומר מאין היה השטח הזה, ואמר אל תחשוב שכתרי העמודים לא היו כי אם סביבות העמוד, ולא היו נעשים ככיפת כובע לכסות גם חלל העמוד ממעל, כי הכותרות ההם כסו גם ממעל מלעומת הבטן, שהוא חלל העמוד הפונה לעבר השבכה לצד מעלה, אם כן מזה בא השטח אשר היה עליו מעשה השושן : והרמונים מאתים טורים. רצה לומר : מספר הרמונים היו מאתים, חרוזים בשני טורים, ונתונים המה סביב על הכותרת, מאה בכל טור : השנית. כמו והשנית, רצה לומר : וכן היו מספר הרמונים לכותרת השנית :
Ralbag non traduit
וכותרות על שני העמודים וגו'. הם הכותרות התחתונות ר''ל האגנים התחתונים המביטים אל העמודים הגדולים וירצה בזה שבמה שהיה מהם מביט לעמודים היה טור רמונים וגם ממעל למקום ההוא מלעמת הבטן והוא אמצע דבוק שתי האגנות כי המקום ההוא בלתי רואה העמודים היה טור רמונים, והנה היה בכל טור מהם מאה רמונים כמו שכתוב בספר דברי הימים באמרו ואת הרמונים ארבע מאות לשתי השבכות שני טורים רמונים לשבכה האחת לכסות את שתי גלות הכותרות אשר על פני העמודים, והנה הרמונים תלוים בשרשרות כמו שנזכר שם וידמה שהשרשרות שהיו שבעה לכל כותרת היו שלשה בגלה העליונה ושלשה בגלה התחתונה והאחת במקום דבוקם והיא היתה לעומת הבטן, הנה אמרו בזה המקום כי הרמונים היו מאתים טורים סביב אין הרצון בו שיהיו מאתים טורים כי זה אינו כמו שזכרנו אך הרצון בזה שהרמונים היו מאתים טורים סביב ר''ל שהיו מסודרים בשני טורים סביב :
Malbim non traduit
וכתרת יבואר עפמ''ש בפסוק מ''א, וגולת הכתרת אשר על ראש העמודים שתים והשבכות שתים לכסות את שתי גולות הכתרת אשר על ראש העמודים. ואת הרמונים ארבע מאות לשתי השבכות שני טורים רמונים לשבכה הא' לכסות את שתי גולות הכתרת אשר על פני העמודים, ופי' כי הכתר נחלק לשתים, וכל חלק נקרא גולה, שעז''א וגולות הכותרות שתים ר''ל שתים בכל עמוד החלק העליון שהיה ככובע על ראש העמוד ונקרא הגולה שעל ראש העמודים היה מכוסה בשבכה, והגולות התחתונות שנקראו גולות הכותרות שעל פני העמודים היו מכוסים בשני טורי רמונים, ועז''א בסוף מלכים וכתרת עליו נחושת וקומת הכתרת שלש אמות ושבכה, ורמונים על הכתרת סביב, ר''ל שחלק העליון היה שלש אמות והיה מכוסה בשבכה ועוד היו רמונים על הכותרת השנית, ועפ''ז בא כאן לבאר ענין הכותרת בפרטות והודיע בזה כמה דברים, א. וכתרת על שני העמודים ר''ל שהיה כותרת גם ממעל בל תחשוב שממעל היה החלל מגולה ושהכותרת העליונה לא היתה ככובע שלם ועז''א שהיתה הכותרת גם ממעל, ב. בא לבאר מהיכן התחילה כותרת הזאת שהיא הגולה העליונה, אמר שהתחיל מלעומת הבטן, צייר הכותרת בכלל כגוף שלם, והגולה העליונה היתה אחר שתי אמות של גובה הכותרת שהיה חצי אמה למטה מאמצע הכותרת, כערך הבטן שהוא קצת למטה מחצי הגוף, כי הגולה התחתונה היה גובהה שתי אמות ואז התחילה הגולה העליונה שהיה גובהה שלש אמות ואמר אשר לעבר השבכה כי בצד זה היה השבכה שהיתה בחלק העליון, עוד באר כמה היו רמונים שהיו מאתים על כל עמוד והיו ארבע מאות לשתי העמודים כמ''ש לקמן, ושהיו טורים ר''ל שני טורים נמצא שהיו מאה רמונים בכל טור, שעז''א בד''ה ויעש רמונים מאה ויתן בשרשרות ר''ל מאה בכל שרשר, ושהיו סביב בארבע רוחות, וכשנחלק העיגול לד' רוחות היו כ''ד רמונים בכל רוח, וא' באמצע בין כל חלוקה וחלוקה, ועז''א שם ויהיו הרמונים תשעה וששה רוחה (פי' לד' רוחות) כל הרמונים מאה על השבכה סביב, ושהיו על הכתרת השנית ר''ל על הכותרת התחתונה, כי העליונה היתה מכוסה בשבכה והתחתונה היתה מכוסת ברמונים :
וַיָּ֙קֶם֙ אֶת־הָֽעַמֻּדִ֔ים לְאֻלָ֖ם הַֽהֵיכָ֑ל וַיָּ֜קֶם אֶת־הָעַמּ֣וּד הַיְמָנִ֗י וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמוֹ֙ יָכִ֔ין וַיָּ֙קֶם֙ אֶת־הָעַמּ֣וּד הַשְּׂמָאלִ֔י וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ בֹּֽעַז:
21
Traduction
Il dressa ensuite les colonnes près du portique du hékhal, donna à la colonne de droite le nom de Yakhin et à celle de gauche le nom de Boaz.
Targ. Yonathan non traduit
וַאֲקֵים יַת עַמוּדַיָא לְאוּלַמָא דְהֵיכְלָא וַאֲקֵים יַת עַמוּדָא מִימִינָא וּקְרָא יַת שְׁמֵיהּ יָכִין וַאֲקֵים יַת עַמוּדָא מִסְמָלָא וּקְרָא יַת שְׁמֵיהּ בּוֹעַז:
M. David non traduit
לאולם ההיכל. באולם שלפני ההיכל : הימני. אשר בפאת הדרומי : יכין. לסימן טוב שיכון הבית לעד : השמאלי. אשר בפאת הצפוני : בועז. היא מלה מורכבת 'בו עז' רצה לומר : בהבית הזה בקרבנות הנעשים בה, ימצא עוז וחוזק לישראל :
Ralbag non traduit
ויקם את העמודים לאולם ההיכל. ר''ל שהקימ' בו ולא היו נעשים, והנה קרא שם העמוד הימיני והוא אשר לפאת דרום יכין ושם העמוד אשר לפאת צפון קרא בועז כאילו העיר בזה על סוד גדול מהכוון מענין כלי בית המקדש כמו שבארנו מענינם בספר ואלה שמות והוא ידוע כי הש''י שם בטבע בתקופות הארבע רושם להויות השפלות והתקופות השתים השמש בהם דרומי הם מכינות ההויות ובתקופות הנשארות יהיה הטבע חזק ועז לעשות פעולותיו וזה מבואר נגלה בצמחים כי הם יקחו רושם מאלו התקופות יותר ממה שיקחו מהם הב''ח ולזה סמך אל זה הענין משמות העמודים של ראש העמודים מעשה שושן והנה נבאר זה באור יותר בג''ה בזכרנו התועלות המגיעים מזה :
Malbim non traduit
ויקם עתה מפרש הקמתם, שהקים אותם לפני האולם וסמוך לו, ושקרא לכ''א שם, והנה בשני העמודים רמז על שני ההנהגות שה' מנהיג את עולמו, ההנהגה הטבעיית הקבועה מששת ימי בראשית היא מיוחסת תמיד ליד שמאל ונקרא בועז, כי עוז ה' קבוע בו לא ישתנה לעולם, וההנהגה הנסיית שיעשה ה' לפי הצורך ולפי הכנת התחתונים קרא יכין כי זאת יכין תמיד לפי הרצון המתחדש כפי מעשה התחתונים בעלי הבחירה, וכבר בארו האלהיים כי הני תרי סמכי קשוט, הם שני הירכים נצח והוד, הימיני משפיע והשמאלי מקבל, והם לעומת יסוד ומלכות, שהנהגה הנסיית מושפע מיסוד העולם שנקרא חי העולמים, ועז''א (בפסוק ט''ו) שמונה עשרה אמה קומת העמוד האחד, ורמזו בקומה כי היסוד מושך מתפארת ישראל, תפארת גופא, שמרומז בח''י חוליות שבשדרה. שהיא הקומה הנשאה בקדש, וההנהגה הטבעיית נשפעת ממדת מלכות המקבלת, ששם י''ב צרופי הוי''ה, ואחריו י''ב גבולי אלכסון, והוא הים שעשה שלמה העומד על שנים עשר בקר, ועז''א (שם) וחוט שתים עשרה אמה יסוב את העמוד השני, כי הוא הסובב מארבע רוחות :
וְעַ֛ל רֹ֥אשׁ הָעַמּוּדִ֖ים מַעֲשֵׂ֣ה שׁוֹשָׁ֑ן וַתִּתֹּ֖ם מְלֶ֥אכֶת הָעַמּוּדִֽים:
22
Traduction
Le sommet des colonnes était travaillé en forme de lis. Ainsi fut terminée l’exécution des colonnes.
Rachi non traduit
וְעַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוֹשָׁן. חֲצִי אַמָּה בְּרֹאשׁ כָּל אֶחָד הָיָה כּוֹתְלוֹ דַּק כְּשׁוּשַׁן, וּשְׁאָר הָעַמּוּד עוֹבְיוֹ אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת נְבוּב, לְכָךְ לֹא נִמְנֵית אוֹתָהּ אַמָּה בִּיצִיקַת הָעַמּוּדִים בְּדִבְרֵי הַיָּמִים, לְפִי שֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁוָה לִמְלֶאכֶת הָעַמּוּד:
Targ. Yonathan non traduit
וְעַל רֵישׁ עַמוּדַיָא עוֹבַד שׁוֹשַׁנְתָּא וּשְׁלִימַת עֲבִידַת עַמוּדַיָא:
M. David non traduit
ועל ראש העמודים. רצה לומר : לאחר הקמת העמודים בהאולם, אז הניח מעשה השושן על ראש העמודים, והוא השטח הרואה כיפת האולם : ותתום וגו'. כי בעת הקמתה עדיין לא נשלמה המלאכה, עד אשר הניח עליהם מעשה השושן, וחברם אחר ההקמה :
M. Tsion non traduit
ותתום. ענין השלמה :
Malbim non traduit
ועל ראש העמודים מעשה שושן, שכל עמוד בעצמו נעשה בראשו כמעשה שושן, וכבר כתבתי למעלה (פסוק טו) שאחרי שנעשו העמודים הקיש בקורנס ועשה מחצי האמה אורך אמה, וצייר ברדודו מעשה שושן בראשו, ועי''כ תמה מלאכת העמודים כי כשהפרידם מן היציקה לא היו תמים עדיין כי היה חסר השושן, וכל עמוד היה חסר חצי אמה, כי שניהם לא היו רק חמש ושלשים אמה וע''י שהקיש לעשות השושן היתה המלאכה תמימה :
וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַיָּ֖ם מוּצָ֑ק עֶ֣שֶׂר בָּ֠אַמָּה מִשְּׂפָת֨וֹ עַד־שְׂפָת֜וֹ עָגֹ֣ל | סָבִ֗יב וְחָמֵ֤שׁ בָּֽאַמָּה֙ קוֹמָת֔וֹ (וקוה) וְקָו֙ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּֽאַמָּ֔ה יָסֹ֥ב אֹת֖וֹ סָבִֽיב:
23
Traduction
Puis il jeta en fonte la Mer. Parfaitement circulaire, elle avait dix coudées d’un bord à l’autre, et cinq coudées de hauteur ; une ligne de trente coudées en mesurait le tour.
Rachi non traduit
עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ. בְּאֶמְצָעִיתוֹ, שֶׁכָּל רוֹחַב כְּלִי עָגוֹל, בְּאֶמְצָעִיתוֹ הוּא. קוֹמָתוֹ. עוֹמְקוֹ, וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים (ב ד ו) הוּא אוֹמֵר, שֶׁעֲשָׂאוֹ לִרְחִיצַת הַכֹּהֲנִים לִטְבּוֹל בְּתוֹכוֹ:
וְקָו שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה. זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ כָּל שֶׁיֵּשׁ בְּהֶקֵּיפוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים יֵשׁ בּוֹ רוֹחַב טֶפַח, הֶקֵּיפוֹ שְׁלֹשִׁים, וְרָחְבּוֹ עֶשֶׂר, וּמִתּוֹכוֹ הוּא מוֹדֵד, (בְּעֵרוּבִין יד א):
Targ. Yonathan non traduit
וַעֲבַד יַת יַמָא מַתַּךְ עֲסַר אַמִין מִסִפְתֵיהּ עַד סִפְתֵיהּ סְגַלְגַל סְחוֹר סְחוֹר וַחֲמֵשׁ אַמִין רוּמֵיהּ וְחוּט מְשַׁח תְּלָתִין אַמִין מַקַף לֵיהּ סְחוֹר סְחוֹר:
M. David non traduit
ויעש את הים. גיגית גדולה עשויה כדמות הים, ובדברי הימים (ב ד ו) נאמר שהיו הכהנים רוחצים שם לטבול מטומאתן. ואמרו רבותינו (ירושלמי יומא ג ח) : ז''ל שלא היו המים שאובים כי רגלי הבקרים שעמדו תחתיו היו נקובים וחלולים, ודרך בם בא המים, מן המעין : מוצק. ביציקה נעשה, לא בהקשת הקורנס : משפתו. משפת עבר זה, עד השפה שממולו : עגול סביב. בכל סביבו היה עגול : וקו שלשים. כי כל שיש ברחבו אחד, יש בהקיפו שלשה (ראה עירובין נו ב) :
Ralbag non traduit
ויעש את הים מוצק וגו'. הנה התבאר בספר דברי הימים כי הים היה משמש לרחצה לכהנים בו וכדי שלא יהיו המים שאובין צריכים אנו לומר שרגלי הבקרים היו מלמטה והיו המים באים שם מלמטה נובעים מהקרקע ונכנסים שם, והנה זכר שהיה רחב הים משפתו אל שפתו עשר אמות והיה עגול סביב והיה חמש אמות קומתו, והנה אמרו שקו שלשים באמה יסוב אותו סביב הוא על דרך קירוב כי ההיקף בעגול הוא מוסיף על שלשה בשעור בקוטר כמו שביעית הקוטר בקירוב מעט ואם אמרנו שמדת הקו הסובב היא לקוחה בחלל הים הנה יהיה יותר קרוב אל האמת אך יהיה בו קירוב מעט כי עביו היה טפח ולזה יהיה קטר חללו עשר אמות פחות שלישית אמה ויהיה הקיפו בקירוב יותר על שלשים אמה אמה ושלישית אמה :
Malbim non traduit
ויעש את הים עשר אמה משפתו עד שפתו היינו מבפנים שחללו היה עשר אמות, וכן הקו שלשים יסוב אותו מבפנים :
וּפְקָעִים֩ מִתַּ֨חַת לִשְׂפָת֤וֹ | סָבִיב֙ סֹבְבִ֣ים אֹת֔וֹ עֶ֚שֶׂר בָּֽאַמָּ֔ה מַקִּפִ֥ים אֶת־הַיָּ֖ם סָבִ֑יב שְׁנֵ֤י טוּרִים֙ הַפְּקָעִ֔ים יְצֻקִ֖ים בִּיצֻקָתֽוֹ:
24
Traduction
Des coloquintes, au-dessous du rebord, étaient disposées tout autour ; au nombre de dix par coudée, elles couvraient la circonférence de la Mer. Ces coloquintes, formant deux rangées, avaient été fondues du même jet que la Mer.
Rachi non traduit
וּפְקָעִים. וְצוּרַת בֵּיעִין, תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
מִתַּחַת לִשְׂפָתוֹ. בְּשָׁלֹשׁ אַמּוֹת תַּחְתּוֹנוֹת שֶׁהָיוּ מְרוּבָּעוֹת, שֶׁכָּךְ שָׁנִינוּ בַּגְּמָרָא דְּעֵירוּבִין (שָׁם עַמּוּד ב) שָׁלֹשׁ תַּחְתּוֹנוֹת מְרוּבָּעוֹת, וּשְׁתַּיִם עֶלְיוֹנוֹת עֲגוּלוֹת, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהָכִיל אַלְפַּיִם בַּת, שֶׁהֵם מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִקְוֵה טָהֳרָה אַרְבָּעִים, אֶלָּא בְּעִנְיָן זֶה כְּמוֹ שֶׁפֵּירְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּעֵירוּבִין, עֶלְיוֹנוֹת מְרוּבָּעוֹת וְהַתַּחְתּוֹנוֹת עֲגוּלוֹת, אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר, דְּכִי כְּתִיב שְׂפָתוֹ עָגוֹל סָבִיב, לְכָךְ הוּא אוֹמֵר בַּפְּקָעִים הַלָּלוּ עֶשֶׂר בָּאַמָּה מַקִּיפִין אֶת הַיָּם סָבִיב, שֶׁבִּמְקוֹם רִיבּוּעוֹ (הֶקֵּיפוֹ) אַרְבָּעִים אַמָּה, עֶשֶׂר אַמָּה לְכָל רוּחַ, אֲבָל בִּמְקוֹם עִיגּוּלוֹ אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר עֶשֶׂר בָּאַמָּה סָבִיב:
שְׁנֵי טוּרִים הַפְּקָעִים יְצֻקִים בִּיצֻקָתוֹ. הַכֹּל מוּצָק יַחַד, לֹא שֶׁחִבֵּר לוֹ אֶת הַפְּקָעִים אַחַר יְצִיקָתָן עַל יְדֵי מַסְמְרוֹת אוֹ עַל יְדֵי דֶּבֶק, שֶׁקּוֹרִין שולדר''א בלע''ז:
Targ. Yonathan non traduit
וְצוּרַת בֵּיעִין מִלְרַע לְסִפְתֵּיהּ סְחוֹר סְחוֹר מַקְפִין לֵיהּ עֲסַר אַמִין מַקְפִין יַת יַמָא סְחוֹר סְחוֹר תְּרֵין סִדְרִין דְצוּרַת בֵּיעִין מַתְּכִין בְּאַתָּכוּתֵיהּ:
M. David non traduit
מתחת לשפתו. רוצה לומר : בשלש אמות התחתונות, כי שתי האמות עליונות היו עגולות, ושלש התחתונות היו מרובעות, כן אמרו רבותינו ז''ל בעירובין (יד ב). והפקעים ההם היו במקום רבועו, וזה שנאמר עשר באמה מקיפים וכו', ורצה לומר : ארבע הפאות שבכל אחת עשר אמות, היו הפקעים מקיפים וכו' : שני טורים הפקעים וגו'. הפקעים היו שני טורים, והיו נצוקים עם יציקת הים ביחד, לא בפני עצמם וחברם אחר זה אל הים :
M. Tsion non traduit
ופקעים. דמות פקועות שדה, והוא שם פרי מה, ובדברי הימים (ב ד ג) נאמר : ובקרים, כי עשו בהם צורות ראשי בקרים :
Ralbag non traduit
ופקעים מתחת לשפתו סביב. הם כמו צורת ביצים כמו שזכרנו במה שקדם והיו מהם עשר באמה בדרך שיהיו מהם בכל ההקיף שלש מאות ולזה היו מהם בשני הטורים שש מאות והם היו יצוקים ביציקת הים לא שיהיו שם מסובכים אחר כן אך בהתכה הים נעשו עמה אלו הפקעים יחד ולפי שבספר דברי הימים כתוב תמורת הפקעים בקרי' הנה ידמה שהיה בכל פקע צורת ראש שוד יצאו המים מפיו והנה אמרו רבותי' ז''ל שלא היה הים עגול אלא בשפתו אך מתחת היה מרובע וזה נתבאר להם מהשעור שהיה מחזיק שהוא אלפים בת והבת היא שלש סאין כאמרו האיפה והבת תוכן אחד להם ולפי שאמה על אמה ברום שלש @ אמות היא מחזקת ארבעים סאה כמו ששערו חכמים הנה תהיינה אלפים בת שהם ששת אלפים סאים ארבע מאות וחמשים פעם אמה על אמה ברום אמה והנה האמה גובה מזה היה העגול אמה מהאמות הנזכרים כי הם כמו שבעים וארבע אמות בקירוב ולא יהיו בחמש אמות שבגובה הים כי אם שלש מאות ושבעים אמה בקירוב וזה פחות ממה שזכרנו שמונים אמה ולזה יחוייב שתהיינה קצת האמות מרובעות וכן מצאנו במכונה שהיתה מרובעת והיה בראש המכונה חצי האמה קומה עגול סביב ואמרו ז''ל ששלש אמות התחתונות היה בהם הים מרובע ובשתי אמות העליונות היה עגול ובזה יתאמת מה שזכרנו בקירוב ובזה יאות יותר מה שזכר מצורות הבקר שהיה הים מונח עליהם שהיו מהם שלשה לכל רוח :
Malbim non traduit
ופקעים ת''י כצורת בצים ובד''ה כתיב ובקרים שעל הבצים הבולטות היה חקוק כדמות בקר, עשר באמה יל''פ שבכל אמה היה עשר פקעים, וחז''ל היו מפרשים שעל כל עשר אמות היו פקעים, ואמרו חז''ל (בירושלמי דעירובין ובבלי שם) ששלש אמות התחתונות היו מרובעות ושתים העליונות היו עגולות שא''א שיחזיק אלפים בת רק בענין זה, והיה שטח המרובע מבחוץ, בכל צד י' אמות ושני טפחים, והפקעים נמשכו על הי' אמות, והטפח מכאן ומכאן של עובי הדופן נשאר חלק, והיו הפקעים שני טורים כי גם בשפתו העליונה העגולה היו פקעים, בשלש ההרחקים, והיה הפסק בין כל הרחק לערך חמשה טפחים פחות מעט, כי העגול מבחוץ היה מחזיק נוסף על השלשים אמה ששה טפחים של היקף עובי הדפנות שהיו משפתו אל שפתו עשר אמות ושני טפחים, ועוד שביעית של האלכסון, הנוסף על ההיקף כפי כללי ההנדסה שהוא לערך ח' טפחים וחצי :
עֹמֵ֞ד עַל־שְׁנֵ֧י עָשָׂ֣ר בָּקָ֗ר שְׁלֹשָׁ֣ה פֹנִ֣ים | צָפ֡וֹנָה וּשְׁלֹשָׁה֩ פֹנִ֨ים | יָ֜מָּה וּשְׁלֹשָׁ֣ה | פֹּנִ֣ים נֶ֗גְבָּה וּשְׁלֹשָׁה֙ פֹּנִ֣ים מִזְרָ֔חָה וְהַיָּ֥ם עֲלֵיהֶ֖ם מִלְמָ֑עְלָה וְכָל־אֲחֹֽרֵיהֶ֖ם בָּֽיְתָה:
25
Traduction
Elle était supportée par douze bœufs, dont trois regardaient le nord, trois le couchant, trois le midi et trois le levant ; la Mer reposait sur eux, et leurs croupes à tous étaient tournées vers l’intérieur.
Rachi non traduit
וְכָל אֲחֹרֵיהֶם. שֶׁל בְּקָרִים הַלָּלוּ:
בָּיְתָה. אֶל תַּחַת הַיָּם הָיוּ אֲחוֹרֵיהֶם פּוֹנִים שְׁלֹשָׁה (שְׁנַיִם) שֶׁבַּצָּפוֹן לִקְרַאת שֶׁבַּדָּרוֹם, וְשֶׁל מִזְרָח כְּנֶגֶד שֶׁל מַעֲרָב:
Targ. Yonathan non traduit
קָאֵים עַל תְּרֵי עֲסַר תּוֹרִין תְּלָתָא אַפֵּיהוֹן לְצִיפוּנָא וּתְלָתָא אַפֵּיהוֹן לְדָרוֹמָא וּתְלָתָא אַפֵּיהוֹן לְמַעַרְבָא וּתְלָתָא אַפֵּיהוֹן לְמַדִינְחָא וְיַמָא מְתַקֵן עִלַוֵיהוֹן מִלְעֵילָא וְכָל אֲחוֹרֵיהוֹן לְגָיו:
M. David non traduit
עומד. הים הזה היה עומד על י''ב בקר, עשויות מנחשת : פונים. את פניהם : והים עליהם. לתוספת ביאור כפל הדבר : וכל אחוריהם. אחורי הבקר היו לצד פנים, אחוריו של זה מול אחוריו של זה :
Ralbag non traduit
והנה היו פני הבקר בחוץ נראים ואחוריהם היו נסתרים תחת הים :
וְעָבְי֣וֹ טֶ֔פַח וּשְׂפָת֛וֹ כְּמַעֲשֵׂ֥ה שְׂפַת־כּ֖וֹס פֶּ֣רַח שׁוֹשָׁ֑ן אַלְפַּ֥יִם בַּ֖ת יָכִֽיל: (פ)
26
Traduction
Elle avait un palme d’épaisseur, et son rebord était travaillé en forme de calices de fleurs de lis ; sa capacité était de deux mille bath.
Rachi non traduit
וְעָבְיוֹ טֶפַח. שׁוּלָיו וּדוֹפָנוֹתָיו, אֶלָּא שֶׁאֵצֶל פִּיו הָיָה דַּק וּמְרוּקָּע וּמְרוּדָּד, כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת כּוֹס שֶׁשּׁוֹתִין בּוֹ, וּמְצוּיָּיר פֶּרַח וְשׁוֹשַׁן:
אַלְפַּיִם בַּת. שֵׁשֶׁת אֲלָפִים סְאִים, שֶׁהַבַּת שָׁלֹשׁ סְאִין, שֶׁנֶּאֱמַר (יְחֶזְקֵאל מה יא) הָאֵיפָה וְהַבַּת תּוֹכֶן אֶחָד לָהֶם. נִמְצְאוּ חֲמִשִּׁים וּמֵאָה מִקְוֵה טָהֳרָה, הָאַרְבָּעִים מֵאוֹת, מֵאָה מִקְוָאוֹת, וְהָעֶשְׂרִים מֵאוֹת, חֲמִשִּׁים מִקְוָאוֹת (עֵירוּבִין שָׁם); וְאַף כְּשֶׁתְּחַלֵּק הַכֹּל לְפִי מִדָּה שֶׁשִּׁיעֲרוּ חֲכָמִים אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת לַמִּקְוֶה, תִּמְצָאֶנָּהּ כֵּן, שָׁלֹשׁ אַמּוֹת מְרוּבָּעוֹת, מֵאָה מִקְוָאוֹת, וּשְׁתַּיִם הָעֲגוּלּוֹת, חֲמִשִּׁים מִקְוָאוֹת, שֶׁהַמְּרוּבָּע יָתֵר עַל העיגול רְבִיעִית. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים (ב ד ה) כְּתִיב בָּתִּים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים יָכִיל, וּפֵירְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ (שָׁם) בְּמִדַּת הַיָּבֵשׁ, שֶׁהַגּוֹדֶשׁ הָיָה שְׁלִישׁ בְּבֵית הַקִּיבּוּל:
Targ. Yonathan non traduit
וְסוּמְכֵיהּ פוּשְׁכָא וְסִפְתֵּיהּ כְּעוֹבַד שְׂפַת כָּס סְגַלְגַל לָקִיט בְּשׁוֹשַׁנְתָּא תְּרֵין אַלְפִין בֵּיתִין בִּרְטִיבָא מְחָסֵיל:
M. David non traduit
ועביו. שוליו ודפנותיו : ושפתו. שפת הים ממעל, היה מעשה דק ומרודד, כמעשה שפת כוס המצוייר מפרח ושושן : אלפים בת יכיל. הים היה מחזיק אלפים בת, והם מאה וחמשים מקוה טהרה, שבכל אחת מ' סאה, ובדברי הימים (ב ד ה) נאמר : בתים שלשת אלפים, ואמרו רבותינו (עירובין שם) : ז''ל אלפים בלח, הם שלשת אלפים ביבש, עם הגודש שהוא בשעור מחצית בית הקבול :
M. Tsion non traduit
בת. שם מדת הלח, ובה שלש סאין : יכיל. יחזיק, כמו (לקמן ח סד) קטן מהכיל :
Ralbag non traduit
ועביו טפח ושפתו כמעשה שפת כוס פרח שושן. שמצוייר בו פרח, והנה אמר בזה המקום אלפים בת יכיל ובספר דברי הימים אמר מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל ואמרו רז''ל שאשר נזכר בזה המקום הוא בלח אך ביבש יחזיר יותר מפני הגודש ויהיה אם כן גודש הים מחזיק כמו חצי השיעו' שמחזיק הים וזה אפשד כשהיה הדבר הנגדש עולה על הים שיעור רב :
Malbim non traduit
אלפים בת יכיל ובד''ה אמר בתים שלשת אלפים ופי' חז''ל אלפים בלח שהם שלשת אלפים ביבש, ובאמת הבת הוא מדת הלח, אך בימי עזרא כותב ס' ד''ה, נקטן מדת הבת שליש, כמו שנגדל מדת המשקל, ונעשה מן מחצית השקל שליש שקל כמ''ש (נחמיה י' ל''ג) והעמדנו עלינו מצות לתת שלישית השקל בשנה, כמ''ש (עמוס ה' ח') להקטין איפה ולהגדיל שקל, שלכן נבא יחזקאל שלעתיד תשוב מדת השקל והבת לכמו שהיתה בימי קדם כמש''ש (מ''ה י''א) האיפה והבת תוכן אחד יהיה וכו' והשקל עשרים גרה, ועשו מדת הלח במדה שהיתה אצל הקדמונים מדת היבש, שהיתה פחות שליש כי הגודש מחזיק שליש. וכותב ס' עזרא עשה החשבון לפי מדת זמנו וש''ר קרוב לזה בשו''ת הרשב''ץ :
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source