Bamidbar 23
Balak
Chichi
במחוברות שביעי ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם
־ במחוברות שביעי וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם לְכָה־נָּא֙ אֶקָּ֣חֲךָ֔ אֶל־מָק֖וֹם אַחֵ֑ר אוּלַ֤י יִישַׁר֙ בְּעֵינֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים וְקַבֹּ֥תוֹ לִ֖י מִשָּֽׁם:
27
Traduction
Et Balak dit à Balaam : "Viens donc, que je te conduise à une autre place ; peut-être ce Dieu trouvera-t-il bon que, de là, tu me les maudisses."
Rachi non traduit
וְקַבֹּתוֹ לִי. אֵין זֶה לְשׁוֹן צִוּוּי כְּמוֹ וְקָבְנוֹ, אֶלָּא לְשׁוֹן עָתִיד, אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינָיו וְתִקָּבֶנּוּ לִי מִשָּׁם, מלדי''רש בְּלַעַז:
Onkelos non traduit
וַאֲמַר בָּלָק לְבִלְעָם אִיתָא כְּעַן אֲדַבְּרִינָךְ לַאֲתַר אָחֳרָן מָאִים יְהֵי רַעֲוָא מִן קֳדָם יְיָ וּתְלוּטֵיהּ לִי מִתַּמָן:
Targ. Yonathan non traduit
וַאֲמַר בָּלָק לְבִלְעָם אִיתָא כְדוּן אִידַבְּרִינָךְ לַאֲתַר חוֹרָן דִלְמָא תְהֵי רַעֲוָא מִן קֳדָם יְיָ וּתְלַטְטֵיהּ בְּגִינִי מִתַּמָן:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(ו) כי איך יצונו שיקוב אותו מיד שמא לא יישר בעיני אלהים לכן אמר וקבותו לי משם לשון עתיד כלומר אחר שיישר בעיני אלהים לקוב אותם:
Sforno non traduit
אולי יישר בעיני האלהים וקבותו לי משם. כי אולי יהיה אותו החלק מהם יותר ראוי לקללה:
Ibn Ezra non traduit
וקבתו לי. מפעלי הכפל כמו וסבותי אני:
Or Ha'Hayim non traduit
לכה נא אקחך. אמר נא פירוש עתה שכבר היה מה שהיה ומה שיש לו לברך כבר ברכם, וטעם שעדיין היה מצפה לדבר שראה ב' פעמים שה' חפץ בברכה לישראל, נראה כי חשב שאפשר שהפינה שעמד בלעם פעם אחד וב' היו אנשים צדיקים מה שאין כן עתה שמשים פניו כנגד כל העם מן הסתם יהיו בהם כת אחת בלתי הגונה וחשב אולי ימצא מקום לקוב משם, והוא אומרו אולי יישר וגו', ואמר וקבותו לי ולא אמר לקבותו, נתכוין בזה שאין צורך שיישר בעיני ה' לקבותו אלא שיישר בעיני ה' שלא למונעך ואז תקבנו משם:
ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן
וַיִּקַּ֥ח בָּלָ֖ק אֶת־בִּלְעָ֑ם רֹ֣אשׁ הַפְּע֔וֹר הַנִּשְׁקָ֖ף עַל־פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹֽן:
28
Traduction
Et Balak emmena Balaam sur la cime du Peor, qui domine la surface du désert.
Rachi non traduit
רֹאשׁ הַפְּעוֹר. קוֹסֵם גָּדוֹל הָיָה בָּלָק וְרָאָה שֶׁהֵן עֲתִידִין לִלְקוֹת עַל יְדֵי פְּעוֹר, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ בַּמֶּה, אָמַר שֶׁמָּא הַקְּלָלָה תָּחוּל עֲלֵיהֶם מִשָּׁם וְכֵן כָּל הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים רוֹאִים וְאֵינָם יוֹדְעִים מָה רוֹאִים (סוֹטָה י''ב):
Onkelos non traduit
וּדְבַר בָּלָק יַת בִּלְעָם רֵישׁ רָמָתָא דְמִסְתַּכְּיָא עַל אַפֵּי בֵּית יְשִׁימוֹן:
Targ. Yonathan non traduit
וּדְבַר בָּלָק יַת בִּלְעָם לְרֵישׁ רָמָתָא דְמַדִיקָא עַל אַנְפֵּי בֵּית יְשִׁימוֹת:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(ז) (נחלת יעקב) הרב כפל בכאן קרוב למ''ש לעיל גבי ראש הפסגה ולא עוד אלא שהוסיף וכן כל החוזים וכו'. ונראה דבשלמא לעיל ראה שתהיה הפרצה בראש הפסגה וכן נעשה שהרי נאמר בסוף פרשת וזאת הברכה ויעל משה וגו' ראש הפסגה וגו' וימת שם משה וגומר אבל בראש הפעור לא היתה שום פרצה ולמה הוליכו בלק לשם ועל זה תירץ דמכל מקום היתה הפרצה על ידי הפעור והוקשה להרב דאם כן לא היה בלק קוסם דהא טעה ולכך תירץ וכן כל החוזים וכו':
Ibn Ezra non traduit
ראש הפעור. ולא הלך לקראת נחשים על כן היתה עליו רוח אלהים וזה עשה בעבור שראה כי לא נחש ביעקב:
Kli Yakar non traduit
ויקח בלק את בלעם ראש הפעור. מעתה חזרו לדרך הג' כי ראו שאין להם מקום ליתן שמץ ודופי לא בשרשים ולא בענפים א''כ המה בתכלית השלימות וכל דבר השלם מכל צד, ביותר יש מקום לעה''ר לשלוט בו ע''י שיברך רעהו בקול גדול ויספר בשבחו בקול רם וישמעו כל האומות ויתקנאו בהם ויכניסו בהם עין הרע ועי''ז קללה תחשב לו, וע''כ לקחו ראש הפעור כדי שיפער פיו לבלי חק ויספר במעלתן בקול רם.
וירא בלעם כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל. כי טובים המה בעיני ה' ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים, היינו לחקור אחר פשעיהם לכל חטאתם הנעשים בעטיו של נחש הקדמוני, וישת אל המדבר פניו כדמסיק (בשמ''ר ב.ד) מי זאת עולה מן המדבר כל מעלתן של ישראל מן המדבר כו', כוונת המדרש שבזכות הענוה המצויה בישראל שעושין את עצמן כמדבר זה שהכל דשין עליו זכו ישראל לכל המעלות כמו שדרשו רז''ל (בעירובין נד.) על פסוק וממדבר מתנה. ומיד כאשר נתן עיניו לספר מכל המעלות אשר זכו להם מן המדבר כדי להכניס בהם עין הרע מיד נסמית עינו לפיכך קרא את עצמו שתם העין דווקא בפעם זה, אבל לרש''י שפירש שנסמת על אמרו ומספר את רבע ישראל קשה למה לא קרא עצמו כן בנבואה שניה.
נאם שומע אמרי אל ומחזה שדי יחזה, כי כל סומא נקרא בלשון רז''ל סגי נהור לפי שהראיה הלבבית וסתם ראית עינים מכחישין זה את זה ובהתחזק אחד מהם יחלש השני, ע''כ הראיה השכלית הפנימית גדולה אצל הסומים כי לא יטרידם הראות הגשמי וכן יש נוהגין להעצים עיניהם בעת קראם שמע ישראל וגו', כדי לחזק הכוונה הלבבית ויהיו עיניו למטה במדריגה ולבו למעלה במדריגה, ע''כ קרא את עצמו אחר שנסמית עינו אשר מחזה שדי יחזה. ואמר נופל לפי שהוא סומא משתום עיניו שגורם לו ליפול הוא גלוי עינים השכליים, וקרא עצמו שומע אמרי אל כי חוש הראות מכחיש גם חוש השמע כי אין האדם יכול להשתמש בב' חושים אלו כאחד וכמו שפרשנו פסוק הנה אנכי בא עליך בעב הענן (שמות יט.ט) ר''ל שלא תוכלו לראות בשכינה ונתן טעם בעבור ישמע העם כי ע''י זה יתחזק חוש השמע כמבואר בחבורי עוללות אפרים מאמר רט''ו ע''ש.
ואמר מה טובו אהליך יעקב ראה שאין פתחיהן מכוונין זה כנגד זה, שלא יסתכל שום אחד באהל חבירו ולא יזיקו בעה''ר, אמר איך אפשר שיקבלו נזק מן עה''ר כי הוא דבר שהם עצמם נזהרים מזה. ואדרבא כנחלים נטיו, יאמר שאהלי יעקב ומשכנותיו נמשלו לנחלים המכסים את הדגים לבל תשלוט בהם עה''ר, כך האהלים אשר בהם יושבים ועוסקים בתורה מצילין מן העין כי לא שלטא עינא בישא ביושבי אוהלים שאינן נראין בראש כל חוצות, ומ''מ תורתן מכרזת עליהם ברחובות תתן קולה ויפוצו מעיינותיו חוצה ברחובות פלגי מים לכך נאמר כנחלים נטיו כאהלים נטע ה' כי האהלים והנחלים משפט אחד להם.
כארזים עלי מים. בסנהדרין (קה:) אמרו טובה קללת אחיה השילוני מברכות של בלעם, אחיה קללם בקנה שנאמר (מלכים א' יד.טו) והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים. מה הקנה אינו עומד כי אם במקום מים וגזעו מחליף ושרשיו מרובים כו', אבל בלעם ברכם בארז שאינו עומד במקום מים כו' ופירש''י מ''ש כאן כארזים עלי מים שכינה דקאמרא הכי ופירושו דחוק, ונראה שכך פירושו כי מברכותיו של בלעם אנו למידין מה היה בלבו לקללם, ובודאי היה בדעתו להמשילם לסתם ארז שאינו עומד במקום מים כדי להשליט בהם עה''ר כסתם ארז שע''י שהוא גבוה הכל מסתכלין בו כך ישראל ע''י שירום ונשא וגבה מאד יתנו האומות בהם עיניהם. ויהפוך ה' את הקללה ונתן חכה לתוך פיו לאמר, אמור כארזים עלי מים שטר ושוברו עמו כי המים מגינין עליו כי רוב תחתיתו מכוסה במים ואינו נראה כ''כ גבוה והמים מצילין אותו מן העה''ר כמו הדגים, אבל מ''מ דמיון הקנה טוב ממנו כי הוא מורה על ההכנעה כי הוא נכנע מפני הרוח וזהו תקנתו וע''כ ארז''ל (תענית כ.) שזכה הקנה ליטול ממנו קולמוס לכתוב בו ס''ת, ולהורות נתן בלבם שאין התורה מתקיימת כ''א בנמוכי רוח כקנה ולא במי שהוא קשה כארז, ומ''מ הארז העומד עלי מים דומה קצת לקנה מצד היותו מכוסה קצת כי גם זה מורה קצת על ההכנעה לכך אמר מיד יזל מים מדליו, מן הדלים הנכנעים בטבע יזל מים של התורה.
וכאשר ראה בלעם שלא יכול להם בשום צד, הודה ואמר שלא יוכל לעשות טובה או רעה וגו' כי הרעה היינו לקלל, והטובה לברך אותם בקול גדול כדי שקללה תחשב להם, וטובה זו גרועה היא מסתם רעה יען כי אין פיו ולבו שוים ע''כ הקדים הטובה לרעה בדרך לא זו אף זו. ואחר כל הנביאות אמר הנני הולך לעמי אין הפירוש סילוק נבואה שהרי עדיין הוא מתנבא והולך אלא שאמר הנני הולך להתנבאות מה שיעשו העם הזה לעמי לפיכך לכה איעצך וגו' כי זאת העצה איך תנצל מהם.
וקרוב לשמוע שאמר לו איעצך שתהיה שב ואל תעשה, מאחר ששלום יהיה בימיך מה לך לדאג על העתיד, כי את אשר יעשה העם הזה לעמך יהיה באחרית הימים ואך שלום יהיה בימיך לכך השמר והשקט ועיקר העצה רומזה בתיבת לכה ר''ל עתה לכה וכלך מדרך זו והרמוז בלכה זה איעצך, שלעת עתה תלך לך ותניח הדבר כי עוד חזון למועד.
ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילם
וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ אֶל־בָּלָ֔ק בְּנֵה־לִ֥י בָזֶ֖ה שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֑ת וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה שִׁבְעָ֥ה פָרִ֖ים וְשִׁבְעָ֥ה אֵילִֽם:
29
Traduction
Balaam dit à Balak : "Construis-moi ici sept autels, et prépare-moi ici sept taureaux et sept béliers."
Onkelos non traduit
וַאֲמַר בִּלְעָם לְבָלָק בְּנֵה לִי הָכָא שַׁבְעָא מַדְבְּחִין וְאַתְקִין לִי הָכָא שַׁבְעָא תוֹרִין וְשַׁבְעָא דִכְרִין:
Targ. Yonathan non traduit
וַאֲמַר בִּלְעָם לְבָלָק בְּנֵה לִי הָכָא שׁוּבְעָא אֱגוֹרִין וְעַתַּד לִי הָכָא שׁוּבְעָא תוֹרִין וְשׁוּבְעָא דִכְרִין:
ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח
וַיַּ֣עַשׂ בָּלָ֔ק כַּֽאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר בִּלְעָ֑ם וַיַּ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ:
30
Traduction
Balak fit ce qu’avait dit Balaam, et il offrit un taureau et un bélier sur chaque autel.
Onkelos non traduit
וַעֲבַד בָּלָק כְּמָא דִי אֲמַר בִּלְעָם וְאַסֵיק תּוֹר וּדְכַר עַל כָּל מַדְבְּחָא:
Targ. Yonathan non traduit
וַעֲבַד בָּלָק הֵיכְמָא דְאָמַר בִּלְעָם וְאַסֵיק תּוֹר וּדְכַר עַל כָּל אֲגוֹרָא:
Bamidbar 24
Balak
Chichi
וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו
וַיַּ֣רְא בִּלְעָ֗ם כִּ֣י ט֞וֹב בְּעֵינֵ֤י יְהֹוָה֙ לְבָרֵ֣ךְ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹֽא־הָלַ֥ךְ כְּפַֽעַם־בְּפַ֖עַם לִקְרַ֣את נְחָשִׁ֑ים וַיָּ֥שֶׁת אֶל־הַמִּדְבָּ֖ר פָּנָֽיו:
1
Traduction
Balaam, voyant que l’Éternel se plaisait à bénir Israël, n’eut plus recours, comme précédemment, à des opérations magiques, mais tourna son visage du côté du désert.
Rachi non traduit
וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב וגו'. אָמַר אֵינִי צָרִיךְ לִבְדֹּק עוֹד בהקב''ה, כִּי לֹא יַחְפֹּץ לְקַלְּלָם:
וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם. כַּאֲשֶׁר עָשָׂה שְׁתֵּי פְּעָמִים:
לִקְרַאת נְחָשִׁים. לְנַחֵשׁ אוּלַי יִקָּרֶה ה' לִקְרָתוֹ כִּרְצוֹנוֹ, אָמַר רוֹצֶה וְלֹא רוֹצֶה לְקַלְּלָם, אַזְכִּיר עֲוֹנוֹתֵיהֶם, וְהַקְּלָלָה עַל הַזְכָּרַת עֲוֹנוֹתֵיהֶם תָּחוּל:
וַיָּשֶׁת אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו. כְּתַרְגּוּמוֹ:
Onkelos non traduit
וַחֲזָא בִלְעָם אֲרֵי תַקִין קֳדָם יְיָ לְבָרָכָא יַת יִשְׂרָאֵל וְלָא הַלַךְ כִּזְמַן בִּזְמַן אֱלָהֵין לָקֳדָמוּת נְחָשַׁיָא וְשַׁוִי לָקָבֵיל עֶגְלָא דַעֲבָדוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַדְבְּרָא אַפּוֹהִי:
Targ. Yonathan non traduit
וַחֲמָא בִּלְעָם אֲרוּם שְׁפַר הֲוָה קֳדָם יְיָ לְבָרְכָא יַת יִשְׂרָאֵל וְלָא הֲלִיךְ זְמַן בָּתַר זְמַן לִקְדָמוּת קוּסְמַיָא וְשַׁוִי לְמַדְבְּרָא אַנְפּוֹי לְמַדְכַּר עֲלֵיהוֹן עוּבְדָא דְעֵיגְלָא דַעֲבָדוּ תַמָּן:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(ח) הכי גרסינן רוצה ולא רוצה לקללם אזכיר כו' כלומר בין רוצה בין אינו רוצה לקללם אזכיר עונותיהם: (ט) שהזכיר להם עון של עגל שעשו במדבר:
Daat Zkenim non traduit
ולא הלך וגו'. לקראת נסיונות לפי שיודע הוא שלא יועילו כדפי' לעיל אלא נתכוון לברכם והסכים הקב''ה על ידו שנאמר ותהי עליו רוח אלהים אי נמי רצה לקללם ושרתה שכינה עליו והכריחו בעל כרחו לברכם:
Sforno non traduit
לקראת נחשים. חדל לכוין שעה מוכנת לזה שתחול עליהם קללה מפני שראה כי טוב בעיני ה' לברכם ואין לקוות שיוכל הוא לקללם: וישת אל המדבר פניו. לברכם ברכות מוגבלות עם היזק בתוכן כאמרם ז''ל (פרק קמא דתענית) יפה קללה שקלל אחיה השלוני את ישראל מברכה שברכם בלעם:
Ibn Ezra non traduit
וישת אל המדבר פניו. ששם ישראל בערבות מואב:
Or Ha'Hayim non traduit
וירא בלעם כי טוב וגו'. ולדבריהם ז''ל (מד''ר) שאמרו בפירוש פסוק כי ברוך הוא שאמר ה' לבלעם לא תברכם, נתכוון לומר על זה הדרך טוב בעיני ה' לברך פירוש ה' שהזכיר בסמוך ואינו חוזר על בלעם כי כבר אמר לו ה' כי ברוך הוא ואינו צריך לברכם, והגם שמצינו שהיה מברכם, זה היה להפך קללתו לברכה, ולפי מה שפירשתי בפסוק (כ''ג ה') וישם ה' דבר בפי בלעם לא בלעם היה מברך אלא מלאך היה מברכם בפיו בהפסק דבר לפיו, ואומרו ולא הלך כפעם וגו' פירוש החליט שאין תקוה מה' להסכים להרע לישראל גם לא הלך כפעם וגו' משום שאין תוחלת מהנחשים, לזה נתחכם בעצה רעה והוא וישת אל המדבר פניו פירוש לראות מה שהכעיסו במדבר אולי דרך שם יוכל לקלל:
או יתבאר לשון דיבור כדרך שפירש בזוהר (ח''ג רה:) בפסוק אבינו מת במדבר לשון דיבור, והכוונה לפי שכל העשר נסיונות שניסו ישראל את המקום היו בדיבור, על ים סוף, בעגל, במתאוננים, במרגלים, בעדת קרח, מי מריבה וכו' כולם היו חוטאים בדיבור, וחשב כי בכללות ישראל שהיו לנגד פניו ימצאון רבים מכתות המדברים ודרך שם יקלל:
עוד ירצה על פי דבריהם ז''ל (זוח''ב קנז.) שאמרו כי המדבר הוא מקום חנות ס''מ הרשע, ונתכוון לעורר כוחותיו, והוא אומרו וישת אל המדבר פניו ששם הוא ראש הקליפה ס''מ וחיילותיו שונאי עם בני ישראל. ודקדק לומר פניו, אולי שתתעורר הקליפה באמצעות הכעם כדרך שתתעורר הקדושה בשמחה ובלב טוב, כי כל אחד יתעורר למינו, והוא אומרו פניו לשון כעס על דרך אומרו (שמות לג) פני ילכו שהוא לשון כעס:
או אפשר לפרש הכתוב על זה הדרך וירא בלעם כי מי שהוא טוב הוא בעיני ה' ראוי לברך ישראל על דרך אומרו (משלי כב) טוב עין הוא יבורך ואמרו ז''ל (סוטה לח:) לא תקרי יבורך אלא יברך, והכוונה בזה כי הוא להיותו רע עין כידוע לא נתנו ה' לברך כרמוז במאמר כי ברוך הוא, ומזה הרגיש כי נפסל להיותו רע עין והמברך הוא המלאך שמדבר בפיו, לזה חשב שלא ילך כפעם בפעם לקראת נחשים שהוא חלק הרע וישת אל המדבר פירוש אשר הוא חונה שם האלהים מקום מחנה שכינה ומרד בשרש נשמתו וחשב שבזה יוכשר להיות טוב ויברך את ישראל, והודיע הכתוב כי לא עשה זה מרצונו ומלבו אלא לפנים הוא שעשה את הדבר הזה שחשב לרמות בוחן לבות, ואולי שדעתו היתה עד שיאמין בו המלאך להסיר חכה מפיו לדבר כחפצו ואז יחשוב מחשבות להתחכם בסדר הברכה עצמה להרע, כמו שכן עשה כאומרם ז''ל (סנהדרין קה:) בפירוש אומרו כנחלים וגו' כאהלים וגו' והיתה רוח הקודש מבטלת מחשבתו ואומרת לא כמו שאתה חושב וגו':
וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים
וַיִּשָּׂ֨א בִלְעָ֜ם אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל שֹׁכֵ֖ן לִשְׁבָטָ֑יו וַתְּהִ֥י עָלָ֖יו ר֥וּחַ אֱלֹהִֽים:
2
Traduction
En y portant ses regards, Balaam vit Israël, dont les tribus s’y déployaient ; et l’esprit divin s’empara de lui ;
Rachi non traduit
וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו. בִּקֵּשׁ לְהַכְנִיס בָּהֶם עַיִן רָעָה, וַהֲרֵי יֵשׁ לְךָ שָׁלֹשׁ מִדּוֹתָיו, עַיִן רָעָה וְרוּחַ גְּבוֹהָה וְנֶפֶשׁ רְחָבָה הָאֲמוּרִים לְמַעְלָה:
שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו. רָאָה כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט שׁוֹכֵן לְעַצְמוֹ וְאֵינָן מְעֹרָבִין, רָאָה שֶׁאֵין פִּתְחֵיהֶם מְכֻוָּנִין זֶה כְּנֶגֶד זֶה, שֶׁלֹּא יָצִיץ לְתוֹךְ אֹהֶל חֲבֵרוֹ:
וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים. עָלָה בְּלִבּוֹ שֶׁלֹּא יְקַלְּלֵם:
Onkelos non traduit
וּזְקֵף בִּלְעָם יָת עֵינוֹהִי וַחֲזָא יָת יִשְׂרָאֵל שָׁרָן לְשִׁבְטוֹהִי וּשְׁרַת עֲלוֹהִי רוּחַ נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ:
Targ. Yonathan non traduit
וּזְקַף בִּלְעָם יַת עֵינוֹי וַחֲמָא יַת יִשְׂרָאֵל שַׁרְיַין לְשִׁבְטֵיהוֹן בְּבָתֵּי מֶדְרָשֵׁיהוֹן וְלָא הֲווֹן תַּרְעֵיהוֹן מְכַוְונִין כֻלּוֹ קֳבֵיל תַּרְעֵי חַבְרֵיהוֹן וּשְׁרַת עֲלוֹי רוּחַ נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(י) דאם לא כן למה נשא את עיניו בפעם הזאת יותר מבשאר פעמים: (כ) רצ''ל במה שכתוב ותהי עליו רוח אלהים משמע שהיה עליו נבואה ולא מפרש אחריו מאי נבואה אלא מספר בשבחן של ישראל ומפרש עלה בלבו וכו' וכאלו אמר ותהי עליו רוח אחרת והוא רוח אלהים שלא לקללם:
Ibn Ezra non traduit
שכן לשבטיו. ראה כל הדגולים י''א כי בלעם היה רע עין הנקרא מרע וברעת עינו היה עושה רעות וכבר הודעתיך דעתי:
Or Ha'Hayim non traduit
וישא בלעם וגו'. הוצרך לומר וישא, גם הוצרך להזכיר שמו ולא סמך על זכרונו בסמוך, לפי מה שקדם לנו שישראל היו מסובבים בעננים ולא היתה עין שולטת בהם, לזה אמר שנשא בלעם וגו' פירוש נשא נביאותו כי הוא היה נביא אומות העולם ומחזה נבואה יחזה, ולזה דקדק לומר בלעם לרמוז נשיאות עין שאינה בזולתו אלא בו ובזה העיר שבמחזה הנבואה הכתוב מדבר, ובזה השיג לראות ישראל שהיו נסתרים בענני הכבוד:
וירא וגו' לשבטיו ותהי עליו וגו'. פירוש שראה בהם ב' ענינים גדולים א' שוכן כל שבט ושבט בפני עצמו, ב' ותהי עליו וגו' שהיתה שורה שכינה על כל שבט בפני עצמו מלכו בראשו, והטעם שכל שבט יש לו הדרגה בפני עצמו, או לצד הזכות שיש לאחד יותר מחבירו, או לפי המנין, גם רמז בקשר ב' דברים על פי דבריהם ז''ל (ב''ב ס.) שאמרו שבאמצעות שנסדרו ישראל בדרך זה כל שבט בפני עצמו שכנה עליהם שכינה ונעשו מרכבה לה, והוא מה שדקדק לומר ותהי עליו רוח אלהים:
וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין
וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר נְאֻ֤ם בִּלְעָם֙ בְּנ֣וֹ בְעֹ֔ר וּנְאֻ֥ם הַגֶּ֖בֶר שְׁתֻ֥ם הָעָֽיִן:
3
Traduction
et il proféra son oracle en ces termes : "Parole de Balaam, fils de Beor, parole de l’homme au clairvoyant regard,
Rachi non traduit
בְּנוֹ בְעֹר. כְּמוֹ ''לְמַעְיְנוֹ מָיִם'' (תְּהִלִּים קי''ד); ומ''א שְׁנֵיהֶם הָיוּ גְּדוֹלִים מֵאֲבוֹתֵיהֶם, בָּלָק בְּנוֹ צִפּוֹר, אָבִיו בְּנוֹ הוּא בְּמַלְכוּת, וּבִלְעָם גָּדוֹל מֵאָבִיו בִּנְבִיאוּת, מָנֶה בֶּן פְּרָס הָיָה (סַנְהֶדְרִין ק''ה; תַּנְחוּמָא):
שְׁתֻם הָעָיִן. עֵינוֹ נְקוּרָה וּמוּצֵאת לַחוּץ וְחֹר שֶׁלָּהּ נִרְאֶה פָּתוּחַ, וּלְשׁוֹן מִשְׁנָה הוּא, כְּדֵי שֶׁיִשְׁתֹּם וְיִסְתֹּם וְיִגֹּב (עֲבוֹדָה זָרָה ס''ט); וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ, לְפִי שֶׁאָמַר וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל, שהקב''ה יוֹשֵׁב וּמוֹנֶה רְבִיעוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, מָתַי תָּבֹא טִפָּה שֶׁנּוֹלַד הַצַּדִּיק מִמֶּנּוּ, אָמַר בְּלִבּוֹ, מִי שֶׁהוּא קָדוֹשׁ וּמְשָׁרְתָיו קְדוֹשִׁים יִסְתַּכֵּל בִּדְבָרִים הַלָּלוּ? וְעַל דָּבָר זֶה נִסְמֵית עֵינוֹ שֶׁל בִּלְעָם (נִדָּה ל''א); וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים שְׁתֻם הָעָיִן, פְּתוּחַ הָעַיִן, כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס, וְעַל שֶׁאָמַר שְׁתֻם הָעָיִן וְלֹא אָמַר שְׁתוּם הָעֵינַיִם, לָמַדְנוּ שֶׁסּוּמָא בְּאַחַת מֵעֵינָיו הָיָה (סַנְהֶדְרִין ק''ה):
Onkelos non traduit
וּנְטַל מַתְלֵיהּ וַאֲמַר אֵימַר בִּלְעָם בְּרֵיהּ בְעוֹר וְאֵימַר גַבְרָא דְשַׁפִּיר חָזֵי:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטַל מְתַל נְבוּתֵיהּ וַאֲמַר אֵימַר בִּלְעָם בַּר בְּעוֹר וְאֵימַר גַבְרָא דְיַקִיר מִן אָבוּי דְרַזְיָא סְתִימַיָא מַה דְאִתְכַּסֵי מִן נְבִיָיא הֲוָה מִתְגְלֵי לֵיהּ וְעַל דְלָא הֲוָה גָזִיר נָפִיל עַל אַנְפּוֹי עַד זְמַן דְשָׁרֵי מַלְאָכָא לְקִיבְּלֵיהּ:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(ל) בלעם ובלק דלעיל גם כן כתיב בבלק בנו צפור. ופירושו בנו הוא בעור אביו וכן בלק. והא דלא פירש זה לעיל גבי בנו צפור יש לומר דלעיל הוה אמינא שוי''ו נוספת היא כמו למעינו מים אבל הכא דרשו משום דכתיב פעם שנית בנו בעור על כרחך לדרשא אתי ומכאן ילפינן נמי אמה דכתיב בנו צפור: (מ) כלומר ליטרא בן חצי ליטרא היה: (נ) לענין יין נסך קאמר שאם היה חבית של יין בבית עכו''ם לבדו ושהה שם עד שיכול לנקב העכו''ם החבית ולהוציא יין ויסתום ויגוב פירוש וייבש הסתימה כתרגומו חרבו המים נגובו אז הוי יין נסך שמע מינה דלשון שתום נקובה הוא: (ס) כלומר שהיה לו ראייה טובה יותר משאר האדם: (ע) רצ''ל הא מסורת בידינו דבלעם היה סומא ולמה מפרש רש''י פתוח העין דמשמע שהיה רואה בראייה טובה. ועל זה פירש ולא אמר שתום העינים וכו':
Ibn Ezra non traduit
וישא משלו. הטעם שנשא קול במשלו והמשל כנחלים נטיו: נאם. דבר כמו וינאמו נאם י''א כי טעם שומע גם יחזה דבר הנחוש והקרוב אל הדעת שהוא דרך הנבואה בחלום כדברי אליפז תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע: שתם העין. אין לו אח רק פירושו כפי מקומו הפך סתום וי''א כי עין אחד היתה לבלעם וזה דרך דרש:
Or Ha'Hayim non traduit
וישא משלו וגו' נאום בלעם וגו' ונאום וגו'. צריך לדעת למה הוצרך לומר וישא משלו. עוד מה צורך לומר נאום בלעם פשיטא כי פיו המדבר, עוד למה הוצרך להודיע שם אביו כאן, עור למה הוצרך לסמן עצמו בסימנים שבגופו, גם במאמר שומע וגו' מה נתכוון בזה, ואם לשבח עצמו למה לא שבח בפעם ראשונה. אכן לפי שעד עתה היה מדבר מה שישים ה' בפיו הפך רצונו שהדיבור היה יוצא מפיו בעל כורחו ועתה רצה שיסכים הוא על הדברים היוצאים מפיו כאלו הוא אומר אותם מרצונו הפשוט, וכוונתו בזה גם כן שאם יקלל יבא כח המברך ויברך אבל אם יברך לא יברך כח המברך, ומה גם לפי מה שפירשתי בפסוק וישת אל המדבר פניו וגו' בפירוש ב' שנתכוון להכשיר עצמו לברך ישראל, יתיישב הכתוב על זה הדרך וישא משלו פירוש המשל שהוא ממנו ומדעתו, ובזה יתיישבו דברי רז''ל (סנהדרין קה:) שאמרו שהוא אמר כנחלים וגו' בקש לכנותן כנחל שפוסק בימות החמה וכו' ורוח הקודש משיבתו לא כמו שאתה חושב אלא נטיו פירוש כנהר שאינו פוסק והולך, כאהלים פירוש שהם מטולטלים ונעקרים ממקומם ורוח הקודש משיבתו נטע ה' וגו' וכן כל דבריו הם ברכה שפנימיותה קללה, ואם הם דברי רוח הקודש למה תאמר דבר שיש בו דופי, אלא ודאי שהם דברי עצמו:
ולזה אמר וישא משלו ויאמר נאם בלעם פירוש דברים אלו הם משלי ואינם כשאר הדברים שקדמו שלא היו ממני, ופירש מי הוא המדבר דברים אלו כדי שיוחקו לעולם מי בעל דברים, ואמר ג' סימנים כדרך אומרו במשנה (פאה פ''ז מ''א) כל זית שיש לו שם וכו' בשמו ובמעשיו ובמקומו, כנגד בשמו אמר בנו בעור, ואמר בנו ולא אמר בן לומר שהיה אביו למטה ממנו וראוי להיות במדרגת בנו לגבי בחינת ההשגה, או אפשר לומר שלא היה לבעור אלא בלעם לזה אמר בנו פירוש יחידו של בעור, ולכשתמצא לומר שהיו לו אחרים אמר שכולם נחשבים כאין לפניו כאלו אין לו כי אם בלעם, כנגד מעשיו אמר הגבר שתום העין שהיה ניכר במעשה עיניו שכל מקום שהיה מסתכל בעיניו היה לוקה, ולכן היה סותם עינו הרעה לבל יזיק, ואפשר שהיתה לו עין השמאלית מיוחדת לזה, ואם נפרש שתום העין הוא לשון פתיחה ירצה שהיה מסומן בפתיחת עינו להרע, כנגד מקומו אמר שומע אמרי אל שהיה עומד לנס עמים ואין אדם אחר עומד במקום זה של נבואה:
עוד ירצה בהעיר למה אמר ג' פעמים נאום ולא הספיק באחת. אכן לפי שיש בבלעם ג' הדרגות מכוחות הנעלם. א' כח שבא בבריאתו אשר פעל בו המוליד. ב' אשר קנה בכח מעשיו כי האדם ימשוך לנפשו כחות כפי המפעל ממנו. ג' אשר הקנהו ה' לסיבה ידועה להיות נביא לגוים כדי שלא יתרעמו האומות כאמור בדבריהם ז''ל (מד''ר ריש פ' זו), ונתכוון בלעם לומר דבריו בהסכמת כוחותיו יחד, כנגד כח הבא מכח המוליד אמר נאם בלעם בנו בעור, ודקדק לומר בנו ולא אמר בן כי אז היה נשמע שמציין מי ילדו והוא נתכוון לומר על החלק שבו ממה שהוא בנו ולא על מה שיש בכחו הן היום. וכנגד חלק אשר קנה בכחו אמר נאם הגבר פירוש הגבר מה שקנה בהיותו גבר מעצמו, גם רמז לתעצומותו מלשון גבורה, שתום העין שפקח עיניו כאומרם ז''ל (זוח''ג רח.) שהיה הולך אצל עזא ועזאל ושם קנה כחות הטומאה ונתפתחו עיניו בנסתרות ובמופלאות אחר כמה יגיעות כאמור בדבריהם כמה יגיעות צריך לדבר, וכנגד כח שבו אשר הקנהו ה' לסיבה הידועה אמר נאם שומע אמרי אל, וכפל לומר אמרי אל ומחזה וגו' כנגד ב' פרטי השגה. א' כשהיה בא לו הדיבור לאזניו. והב' כשהיה נגלה אליו, וכנגד שניהם אמר נופל וגלוי עינים פירוש כשהיה חוזה מחזה שדי היה נופל וכשהיה בא לו הדיבור ושומע באזניו לא היה נופל אלא היה גלוי עינים:
Baal Hatourim non traduit
ונאם הגבר. כד''א קרא גבר שדומה בלעם לתרנגול כמו שהתרנגול הוא נואף מכל כן בלעם רבע אתונו וכמו שהתרנגול יודע העתים כן בלעם ידע לכוון השעה שהקדוש ברוך הוא כועס בה וכמו שהתרנגול דרכו לעמוד על רגל אחד כן בלעם חגר באחת מרגליו:
נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים
נְאֻ֕ם שֹׁמֵ֖עַ אִמְרֵי־אֵ֑ל אֲשֶׁ֨ר מַֽחֲזֵ֤ה שַׁדַּי֙ יֶֽחֱזֶ֔ה נֹפֵ֖ל וּגְל֥וּי עֵינָֽיִם:
4
Traduction
de celui qui entend le verbe divin, qui perçoit la vision du Tout-Puissant il fléchit, mais son œil reste ouvert :
Rachi non traduit
נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם. פְּשׁוּטוֹ כְּתַרְגּוּמוֹ, שֶׁאֵין נִרְאֶה עָלָיו אֶלָּא בַּלַּיְלָה כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵב; וּמִדְרָשׁוֹ:
כְּשֶׁהָיָה נִגְלֶה עָלָיו לֹא הָיָה בּוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד עַל רַגְלָיו וְנוֹפֵל עַל פָּנָיו, לְפִי שֶׁהָיָה עָרֵל, וּמָאוּס לִהְיוֹת נִגְלֶה עָלָיו בְּקוֹמָה זְקוּפָה לְפָנָיו:
Onkelos non traduit
אֵימַר דִשְׁמַע מֵימַר מִן קֳדָם אֵל וְחֵזוּ מִן קֳדָם שַׁדַי חָזֵי שְׁכִיב וּמִתְגְלֵי לֵיהּ:
Targ. Yonathan non traduit
אֵימַר דִשְׁמַע מֵימַר מִן קֳדָם אֱלָהָא חַיָיא דְחֵיזִיוּ מִן קֳדָם שַׁדַּי שַׁדַי הֲוָה חָמֵי וְכַד בָּעֵי דְמִתְגְלֵי לֵיהּ הֲוָה מִשְׁתַּטַח עַל אַנְפּוֹי וְרַזְיָא סְתִימַיָא מָה דְאִתְכַּסֵי מִן נְבִיָא מִתְגְלֵי לֵיהּ:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(פ) לפי פשוטו קשה למה אמר נופל היה לו לומר שוכב וגלוי עינים:
Ibn Ezra non traduit
נפל. כמו תרדמה נפלה על אברם: וגלוי עינים. אף על פי שהוא ישן הוא רואה בעיניו כטעם ולבי ער:
Baal Hatourim non traduit
יחזה נופל. וגלוי עינים. ס''ת מילה. נופל בשביל הערלה שהיא מאוסה לפני הקב''ה:
מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל
מַה־טֹּ֥בוּ אֹֽהָלֶ֖יךָ יַֽעֲקֹ֑ב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל:
5
Traduction
Qu’elles sont belles tes tentes, ô Jacob ! Tes demeures, ô Israël !
Rachi non traduit
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ. עַל שֶׁרָאָה פִּתְחֵיהֶם שֶׁאֵינָן מְכֻוָּנִין זֶה מוּל זֶה:
מִשְׁכְּנֹתֶיךָ. חֲנִיּוֹתֶיךָ, כְּתַרְגּוּמוֹ; דָּבָר אַחֵר, מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, מַה טֹּבוּ אֹהֶל שִׁילֹה וּבֵית עוֹלָמִים בְּיִשּׁוּבָן, שֶׁמַּקְרִיבִין בָּהֶן קָרְבָּנוֹת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם:
מִשְׁכְּנֹתֶיךָ. אַף כְּשֶׁהֵן חֲרֵבִין, לְפִי שֶׁהֵן מַשְׁכּוֹן עֲלֵיכֶם, וְחֻרְבָּנָן כַּפָּרָה עַל הַנְּפָשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ''כִּלָּה ה' אֶת חֲמָתוֹ'' (אֵיכָה ד'), וּבַמֶּה כִּלָּה? (שָׁם) ''וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן'' (תַּנְחוּמָא מִשְׁפָּטִים):
Onkelos non traduit
מָה טָבָא מַשְׁכְּנָךְ יַעֲקֹב בֵּית מֵישְׁרָךְ יִשְׂרָאֵל:
Targ. Yonathan non traduit
כַּמָה יָאוָון הִינוּן בָּתֵּי מֶדְרָשֵׁיכוֹן בְּמַשְׁכְּנָא דִי שַׁמֵשׁ בְּהוֹן יַעֲקב אֲבוּכוֹן וְכַמָה יָאֵי הוּא מַשְׁכַּן זִמְנָא דִמְיַיצַע בֵּינֵיכוֹן וּמַשְׁכְּנֵיכוֹן דַחֲזוֹר חֲזוֹר לֵיהּ בֵּית יִשְׂרָאֵל:
Daat Zkenim non traduit
מה טובו אהליך יעקב. איתמר בחלק אמר ר' אלעזר מברכותיו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו בקש לומר לא יהיה להם בתי כנסיות ובתי מדרשות אמר מה טובו אהליך יעקב. לא תשרה עליהם שכינה אמר משכנותיך ישראל. לא תהיה מלכותם נמשכת אמר כנחלים נטיו. לא יהיה להם זיתים וכרמים אמר כגנות עלי נהר. לא יהיה ריחם נודף אמר כאהלים נטע ה'. לא יהיה להם מלכים בעלי קומה. אמר כארזים עלי מים. (אמר) לא יהיה להם מלך בן מלך אמר יזל מים מדליו. לא תהא מלכותם שולטת באומות אמר וזרעו במים רבים. לא תהיה מלכותם עזה אמר וירום מאגג מלכו. לא תהא קימה למלכותן אמר ותנשא מלכותו. א''ר אבא בר כהנא וכלן חזרו לקללה חוץ מבתי כנסיות ובתי מדרשות שנא' ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה קללה ולא קללות. ד''א כנחלים נטיו (לשון נטיו) לשון נטיה שייך בנחלים שנא' הנני נוטה אליה כנהר שלום כמו שהנחלים נוטים ומתפשטים לכאן ולכאן כשגדלים כך ישראל יפרו וירבו ויהיו צריכים לפשט אהלים ולהרחיבם כדאמר הרחיבי מקום אהלך וכו'. כאהלים נטע ה' כאותן זריעות חשובות שנטע ה' בגן עדן שנא' ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם שגדלין ומתברכין:
Sforno non traduit
מה טובו אהליך יעקב. בתי מדרשות. כענין יושב אהלים וכענין וישכון באהלי שם וכן והיה כל מכקש ה' יצא אל אהל מועד: משכנותיך. בתי כנסיות ומקדשי אל המיוחדים לשכן שמו שם ולקבל תפלת המתפללים. ואמר מה טובו כי לא בלבד הם מטיבים לעוסקים בם אבל מטיבים לכל האומה כמו שיורה שם יעקב שישאר בעקב ובאחרית הכל ולא יסוף וכמו שיורה שם ישראל לשרר עם אלהים ועם אנשים:
Ibn Ezra non traduit
מה טבו. פעל עבר כמו כי אורו עיני:
Or Ha'Hayim non traduit
מה טובו אהליך וגו'. פירוש לפי שיש בישראל כת שקובעים עתים לתורה, וכת שעוסקים בה יתד התקועה, כנגד בעלי עתים אמר מה טובו אהליך יעקב כאהל זה שאינו קבוע, וכנגד כת התקועה אמר משכנותיך ישראל:
עוד נתכוין כנגד ב' זמנים א' שהיו במדבר שהיה ה' ביניהם באהל דכתיב (שמות כו) ועשית וגו' לאהל על המשכן וכנגדו אמר מה טובו אהליך, ב' שהיו בו בישוב דכתיב (מ''א ח') ה' אמר לשכון בערפל וכנגדו אמר משכנותיך ישראל, ואמר לשון רבים לפי שיש הדרגות באהל אהל מועד משכן לפנים מן הפרוכת:
Baal Hatourim non traduit
מה טבו אה. ליך. לפי שיעקב הוא באהל של מטה ובאהל של מעלה בכסא הכבוד. ששה תיבות בפסוק כנגד ששה אהלים. נוב וגבעון גלגל שילה ובית עולמים שנים:
כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים
כִּנְחָלִ֣ים נִטָּ֔יוּ כְּגַנֹּ֖ת עֲלֵ֣י נָהָ֑ר כַּֽאֲהָלִים֙ נָטַ֣ע יְהֹוָ֔ה כַּֽאֲרָזִ֖ים עֲלֵי־מָֽיִם:
6
Traduction
Elles se développent comme des vallées, comme des vergers le long d’un fleuve ; Dieu les a plantées comme des aloès, comme des cèdres au bord des eaux.
Rachi non traduit
כִּנְחָלִים נִטָּיוּ. שֶׁנֶּאֶרְכוּ וְנִמְשְׁכוּ לִנְטוֹת לְמֵרָחוֹק; אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ מִבִּרְכוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע אָנוּ לְמֵדִים מֶה הָיָה בְּלִבּוֹ לְקַלְּלָם כְּשֶׁאָמַר לְהָשִׁית אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו, וּכְשֶׁהָפַךְ הַמָּקוֹם אֶת פִּיו, בֵּרְכָם מֵעֵין אוֹתָם קְלָלוֹת שֶׁבִּקֵּשׁ לוֹמַר כו', כִּדְאִיתָא בְּחֵלֶק (סַנְהֶדְרִין ק''ח):
כַּאֲהָלִים. כְּתַרְגּוּמוֹ, לְשׁוֹן ''מֹר וַאֲהָלוֹת'' (תְּהִלִּים מ''ה):
נָטַע ה'. בְּגַן עֵדֶן; לָשׁוֹן אַחֵר כַּאֲהָלִים נָטַע ה', כַּשָּׁמַיִם הַמְּתוּחִין כְּאֹהֶל שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשֶׁבֶת (יְשַׁעְיָה מ, כב):
נָטַע ה'. לְשׁוֹן נְטִיעָה מָצִינוּ בְּאֹהָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר ''וְיִטַּע אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ'' (דָּנִיֵּאל י''א):
Onkelos non traduit
כְּנַחֲלִין דִמְדַבְּרִין כְּגִינַת שַׁקְיָא דְעַל פְּרָת כְּבוּסְמַיָא דִנְצִיב יְיָ כְּאַרְזִין דִנְצִבִין עַל מַיָא:
Targ. Yonathan non traduit
כְּנַחְלִין דְמַיָין דְמִתְגַבְּרִין כֵּן הִינוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יַתְבִין עִדְרִין עִדְרִין מִתְגַבְּרִין בְּאוּלְפַן אוֹרַיְיתָא וְהֵי כְּגַנִין שְׁתִילִין עַל פְּרַקְטוֹנֵי נַהֲרִין כֵּן הִינוּן תַּלְמִידֵיהוֹן חֲבוּרַן חֲבוּרַן בְּבֵית מֶדְרָשֵׁיהוֹן זִיו אַפֵּיהוֹן יַנְהַר כְּזִיו רְקִיעִין דִי בְרָא יְיָ בְּיוֹם תִּנְיַין לִבְרִיאַת עַלְמָא וּמַתְחִינוּן לִיקַר שְׁכִינְתָּא רַמְיַין וּמְנַטְלִין עַל כָּל אוּמַיָא כַּאֲרָזַיָא דְלִיבְנוֹם דִשְׁתִילִין עַל מַבּוּעֵי מַיָין:
Sforno non traduit
כנחלים נטיו. כי אמנם בתי כנסיות ובתי מדרשות להמון ישראל הם כמו הנחלים שנטיו אל השדות להשקותם וכן יושבי אהלים ותופשי התורה דולים ומשקים מתורתם להמון וכמו כן המתפללים הם כגנות עלי נהר אשר לא ימישו מעשות פרי כאמרם ז''ל (פרק קמא דר''ה) ברית כרותה לי''ג מדות שאינן חוזרות ריקם:
Ibn Ezra non traduit
נטיו. דגשות הטי''ת להתבלע נו''ן נטה כי יש נחלים שינטו כה וכה ועליהם אילנים: כאהלים. כמו מר ואהלות והנה דמה האהלים כנחלים נטיו: כארזים. כפול בטעם והזכיר הארזים כארז בלבנון ישגה:
Or Ha'Hayim non traduit
כנחלים נטיו וגו'. רז''ל (סנהדרין קה:) דרשו בזה הרבה דרשות ואפשר לפרש הכתוב על זה הדרך שהכתוב מדבר כנגד ד' כתות הצדיקים שבעם ה'. א' הוא כשמואל הנביא שהיה מסבב כל ארץ ישראל ללמד ישראל תורה ומצות בכל שנה ושנה כאומרם ז''ל. (שבת נו.) ב' כת הצדיקים הקבועים לתלמוד תורה ללמוד וללמד ולהורות משפט והיא כת העומדת בלשכת הגזית העוסקת בתורה ובהוראה כידוע, והיא בגדר הראשון עצמו אלא שהמבקש ה' יבא אליהם מוסיף עליהם שמואל שהוא היה מסבב להורותם. ג' כת הלומדת תורה לשמה לעצמה להשכיל ולהבין אמרי נועם, יתירה עליה כת הראשונה שלומדת ומלמדת. ד' היא כת המחזקת ידי הלומדים ויוצאים למלאכתם למצוא טרף אדם, וכנגד ד' כתות אמר ד' דמיונים, כנגד כתו של שמואל אמר כנחלים נטיו שהם עושים כנחל הזה שנוטל מימיו ממקום למקום לשתות ממנו כמו כן כת זו שטורחין בעצמן להשקות צמא למים חיים, וכנגד כת ב' אמר כגנות עלי נהר כגן הזה שהוא נטוע וכל הרוצה ליהנות יבא ויהנה, גם מוליכים פירות ממנו וזנים הרחוקים כמו כן הם כת נטועה בלשכת הגזית וכל הרוצה ליהנות יבא ויהנה, גם פירותיהם הולכים למרחוק שהבאים לשם מתחכמין מהם ויוצאים להשקות צמאי תורה, וכן כתיב (ישעי' ב) כי מציון תצא תורה וגו', וכנגד כת הג' הלומדין לעצמן ואין בהם כח להשפיע לזולת אמר כאהלים נטע ה' כיעקב איש תם יושב אוהלים ללמוד לעצמו, ואמר לשון נטיעה כנטיעה הזאת שכל שהיא מתישנת מוסיף שרשים ואחיזה ביניקתה כמו כן לומדי תורה כל זמן שמאריך בעסק התורה תוסיף להשתרש נפשו בה, וכנגד כת הד' אמר כארזים עלי מים ארזים רמז לעשירי עם בעלי קומה בעלי כח וגבורה בעולם הזה אבל אין עושים פירות בתורה לפי שאינם לומדים בתורה:
וכבר כתבתי בכמה מקומות כי פרי התורה הוא לבדו יקרא פרי. ועיין מה שפירש בזוהר (ח''ג רב.) בפסוק לא תשחית את עצה וגו' ממנו תאכל וגו' שהכתוב רומז לבעל תורה שהוא עושה פרי וכו' יעויין שם, ואמר עלי מים שחוזקם גם כן הוא עלי מים שהיא התורה לפי שמחזיקים ידי האנשים הלומדים בתורה שנמשלה למים ויהנו מהמים עצמם, כי המחזיק ידי לומדי תורה חולק עמהם שכר כידוע, והכוונה בכל המאמר לומר שכל ישראל עומדים בשורש הקדושה זאת התורה ואפילו העוסקים בענין עולם הזה:
Baal Hatourim non traduit
כאהלים נטע ה'. עי''ן של נטע עקומה כי בזה העולם אין לישראל נטיעה קיימת רק לעתיד לבא:
יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו
יִֽזַּל־מַ֨יִם֙ מִדָּ֣לְיָ֔ו וְזַרְע֖וֹ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְיָרֹ֤ם מֵֽאֲגַג֙ מַלְכּ֔וֹ וְתִנַּשֵּׂ֖א מַלְכֻתֽוֹ:
7
Traduction
La sève ruisselle de ses branches, et sa graine est abondamment arrosée ; son roi est plus grand que n’est Agag, sa royauté est souveraine !
Rachi non traduit
מִדָּלְיָו. מִבְּאֵרוֹתָיו, וּפֵרוּשׁוֹ כְּתַרְגּוּמוֹ:
וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים. לְשׁוֹן הַצְלָחָה הוּא זֶה, כְּזֶרַע הַזָּרוּעַ עַל פְּנֵי הַמַּיִם:
וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ. מֶלֶךְ רִאשׁוֹן שֶׁלָּהֶם יִכְבֹּשׁ אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק:
וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ. שֶׁל יַעֲקֹב יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁיָּבֹא אַחֲרָיו דָּוִד וּשְׁלֹמֹה:
Onkelos non traduit
יִסְגֵי מַלְכָּא דְיִתְרַבָּא מִבְּנוֹהִי וְיִשְׁלוֹט בְּעַמְמִין סַגִיאִין וְיִתְקוֹף מֵאֲגַג מַלְכֵּיהּ וְתִתְנַטֵל מַלְכוּתֵיהּ:
Targ. Yonathan non traduit
יְקוּם מִנְהוֹן מַלְכֵיהוֹן וּפְרוֹקְהוֹן מִנְהוֹן וּבְהוֹן יֶהֱוֵי וְזַרְעֲיַיתְהוֹן בְּנוֹי דְּיַעֲקֹב יִשְׁלְטוּן בְּעַמְמִין סַגִיאִין קַמָאָה דְיִמְלוֹךְ עֲלֵיהוֹן יַגִיחַ קְרָבָא בִּדְבֵית עֲמָלֵק וְיִתְרוֹמַם עַל אֲגַג מַלְכֵיהוֹן וּבְגִין דְיֵיחוֹס עֲלוֹי יִתְנְטֵיל מִנֵיהּ מַלְכוּתֵיהּ:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(צ) שאול המלך והכי קאמר קרא וירם ר''ל שאול המלך יטול מלכותו מאגג על ידי שיכבוש אותו:
Daat Zkenim non traduit
יזל מים מדליו. כמו הרים נזלו כלומר יתנטפו מים ממקום שהם דולים כלו' ירבה חיל מזרעו כי חיילות נמשלו למים כמו המים העצומים את מלך אשור כלומר יצא חיל מזרעו וזרעו יהיה כמים רבים שיגדלו מאד: וירום מאגג מלכו. ירום מלכו של ישראל יותר מאגג כמו שמצינו שמלך ראשון של ישראל דהיינו שאול הרג עמלק וכל מלכי עמלק קרוין אגג וכל מלכי מצרים קרוין פרעה וכל מלכי פלשתים קרוין אבימלך: ותנשא מלכותו. של ישראל:
Ibn Ezra non traduit
יזל מים. הנה מים לשון יחיד כמו מי נדה לא זורק עליו: מדליו. כמו מדליותיו: וזרעו במים רבים. כזרע שרוה במים והטעם שכל יום יצמח ויגדל: וירום מאגג מלכו. נבואה על שאול שהוא המלך הראשון כי קודם שאול היו שופטים ולא מלכים:
Or Ha'Hayim non traduit
יזל מים וגו'. הכוונה על פי דבריהם (שמו''ר פכ''ח) כי כל איש ישראל קבל מסיני חלק בתורה, ולזה רמז מורשה ודרשו (פסחים מט:) אל תקרי מורשה אלא מאורשה, ואמר כאן כי כל מה שמחדשים בתורה הוא מדליו ממה שדלה דלה משה שהכל רמוז בתורה שבכתב:
ואמר לשון דלי לומר כי בערך פינה (בינה) הגדולה אשר עתיד ה' לגלות לישראל בסוף הדורות בימי מלך המשיח שהוא שער החמישים של בינה כל המ''ט הם בגדר דלי בערכו, ואמר כי הגם שעתה הוא דלי זרע ישראל יזכה לקחת מים רבים שהוא שער הנ', והוא אומרו וזרעו במים רבים:
ואמר וירום מאגג מלכו. כאן גילה מלכות ישראל הקיימת שהתחילה מאגג שהיא מלכות עמלק, ראשונה שעשה שאול ומשם נפסקה מלכות שאול ונתנה לרעהו הטוב שהוא דוד, וטעם שכינה התחלת מלכותו מאגג להעיר סיבת הדבר שהיה מצד אגג פירוש שהניחו שאול חי ולא הרגו, כאמרם ז''ל (מגילה יג.) שבאותה הלילה השריץ אגג זרע עמלק, וזה סיבה לעקירת מלכות שאול ולרומם מלכות בית דוד, ותנשא מלכותו היא מלכות המשיח שהוא דוד, דכתיב (יחזקאל לז) ועבדי דוד מלך עליהם ירום ונשא מאוד כאמור בישעיה (נב):
עוד ירצה באומרו וירום מאגג שתחילת פעולת מלך המשיח היא מלחמת עמלק שכל עמלק בא מאגג כידוע, ואמרו ז''ל (תנחומא ס''פ תצא) שאמר הקדוש ברוך הוא אין הכסא שלם עד שימחה זכר עמלק ותנשא מלכותו על כל העולם:
Baal Hatourim non traduit
יזל מים. בגימטריא יגדל מלך שאין מושחין המלכים אל על הנהר:
אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ
אֵ֚ל מֽוֹצִיא֣וֹ מִמִּצְרַ֔יִם כְּתֽוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם ל֑וֹ יֹאכַ֞ל גּוֹיִ֣ם צָרָ֗יו וְעַצְמֹֽתֵיהֶ֛ם יְגָרֵ֖ם וְחִצָּ֥יו יִמְחָֽץ:
8
Traduction
Quand Dieu le fit sortir de l’Égypte, son élan fut celui du réêm ; iI dévore les peuples qui l’attaquent, il brise leurs os, trempe ses flèches dans leur sang.
Rachi non traduit
אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם. מִי גּוֹרֵם לָהֶם הַגְּדֻלָּה הַזֹּאת? אֵל הַמּוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם בְּתֹקֶף וְרוּם שֶׁלּוֹ, יֹאכַל אֶת הַגּוֹיִם שֶׁהֵם צָרָיו:
וְעַצְמֹתֵיהֶם. שֶׁל צָרִים:
יְגָרֵם. מְנַחֵם פָּתַר בּוֹ לְשׁוֹן שְׁבִירָה, וְכֵן ''לֹא גָרְמוּ לַבֹּקֶר'' (צְפַנְיָה ג'), וְכֵן ''וְאֶת חֲרָשֶׂיהָ תְּגָרֵמִי'' (יְחֶזְקֵאל כ''ג), וַאֲנִי אוֹמֵר לְשׁוֹן עֶצֶם הוּא, שֶׁמְּגָרֵר הַבָּשָׂר בְּשִׁנָּיו מִסָּבִיב, וְהַמֹּחַ שֶׁבִּפְנִים, וּמַעֲמִיד הָעֶצֶם עַל עַרְמִימוּתוֹ:
וְחִצָּיו יִמְחָץ. אֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם חִצָּיו שֶׁל צָרִים, חֲלֻקָּה שֶׁלָּהֶם, כְּמוֹ (בְּרֵאשִׁית מ''ט) ''בַּעֲלֵי חִצִּים'', מָרֵי פַּלְגּוּתָא, וְכֵן יִמְחָץ לְשׁוֹן ''וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ'' (שׁוֹפְטִים ה'), שֶׁיֶחֱצוּ אֶת אַרְצָם. וְיֵשׁ לִפְתֹּר לְשׁוֹן חִצִּים מַמָּשׁ, חִצָּיו שֶׁל הקב''ה יִמְחַץ בְּדָמָם שֶׁל צָרִים, יִטְבֹּל וְיִצְטַבַּע בְּדָמָם, כְּמוֹ ''לְמַעַן תִּמְחַץ רַגְלְךָ בְּדָם'' (תְּהִלִּים ס''ח), וְאֵינוֹ זָז מִלָּשׁוֹן מַכָּה, כְּמוֹ ''מָחַצְתִּי'' (דְּבָרִים ל''ב), שֶׁהַצָּבוּעַ בְּדָם נִרְאֶה כְּאִלּוּ מָחוּץ וְנָגוּעַ:
Onkelos non traduit
אֱלָהָא דְאַפֵּקִינוּן מִמִצְרַיִם תּוּקְפָא וְרוּמָא דִילֵיהּ יֵיכְלוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִכְסֵי עַמְמַיָא סַנְאֵיהוֹן וּבְבִזַת מַלְכֵּיהוֹן יִתְפַּנְקוּן וְאַרְעֲתְהוֹן יַחְסְנוּן:
Targ. Yonathan non traduit
אֱלָהָא דְאַפֵּיקִינוּן פְּרִיקִין מִמִצְרַיִם תּוּקְפָא וְרוֹמָא תּוּשְׁבַּחְתָּא גְבוּרְתָּא דִילֵיהּ יְשֵׁיצֵי יַת אוּמַיָא בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן וְתוּקְפְהוֹן יִתְּבַר וְגִירֵי מְחַוַות פּוּרְעָנוּתֵיהּ יְגָרֵי בְהוֹן וִישֵׁיצוּנוּן:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(ק) ואין כוונת המקרא הזה לומר שהאל שהוציאו ממצרים תקפו כתוקף רום וגובה שלו שלא בא הכתוב כאן להודיע כחו של הקדוש ברוך הוא שהרי כבר אמר למעלה. ועוד שישאר מאמר יאכל גוים צריו בלתי נקשר לא לפניו ולא לאחריו. ולפיכך אמר בתוקף ורום שלו יאכל וכו' ואם כן יהיה פירושו של קרא הכי האל שהוציאו ממצרים תקפו כתוקף רום וגובה שלו ועם אותו התוקף ורום שלו יאכל ישראל כו' והוסיף מלת את וה''א הידיעה על מלת ע''א ואמר את הע''א כי עם זה יובן שיהיו הע''א נאכלים ולא אוכלים והוסיף מלת שהם כי עם זה תהיה מלת צריו ביאור ועוד הוסיף מלת של צרים להורות אותם שהם צריו יגרם ולא כל הע''א בכלל לכן אמר צריו ולא צרים: (ר) ערמימותו לשון ערום: (ש) תרגום של בעלי חצים והכי קאמר קרא וחלוקה של צרים יחלקו ישראל ר''ל ארץ ישראל שהיה להם בחלוקה יחלקו ישראל:
Daat Zkenim non traduit
יאכל גוים צריו. כלו' ישראל יכלה הגוים שהם צריו: ועצמותיהם יגרם. כאדם שאוכל בשר ואח''כ אוכל העצמות ואינו משייר כלום:
Sforno non traduit
יאכל גוים צריו. לעתיד לבא כאמרו ונקם ישיב לצריו: וחציו ימחץ. כאמר ואשכיר חצי מדם:
Ibn Ezra non traduit
אל מוציאו. והטעם כי האל המוציאו ממצרים שם כח לו כתועפות ראם ואל יטעון טוען בעבור מ''ם אל מוציאם ויחשוב כי מלת לו סימן לשם כי כן משפט הלשון כמו תכו לרגליך ישא מדברותיך עד אנה ינאצוני העם הזה ורבים כן: יאכל גוים צריו. מלכי כנען: ועצמותיהם יגרם. ישבר הגרם שהוא העצם וכן מלת עצמו וככה מסעף פארה לא תפאר: וחציו ימחץ. כל חץ מחציו ימחץ וכן וצדיקים ככפיר יבטח בנות צעדה וכן מברכיך ברוך כל אחד ממברכיך יהיה ברוך וכן אורריך:
Or Ha'Hayim non traduit
אל מוציאו ממצרים וגו'. פירוש על דרך אומרם ז''ל כי בצאת ישראל ממצרים בררו כל נצוצי הקדושה שהיו בקליפת מצרים, וכבר הקדמנו שתוקף הקדושה היא כשמבררת ענפיה, והוא אומרו מוציאו וגו' כתועפות ראם לו פירוש לעם, ולזה גם כן רמז במאמר יאכל גוים צריו שהאכילה היא להוציא ניצוץ הקדושה שבו ותהיה נכללת בנפש ישראל בסוד (משלי יג) צדיק אוכל לשובע נפשו, ואומר ועצמותיהם פירוש ואפילו בחינה המתעצמת בהם יגרם אותה, ואומרו וחציו ימחץ יתבאר על דרך אומרם ז''ל (תנחומא פ' בשלח) בפסוק (ישעי' כד) יפקוד ה' על צבא וגו' שאין הקב''ה מאבד אומה למטה עד שפוקד על שר שלה למעלה, והנה כשהאומה נחלשת לבד לא יאבד השר למעלה אלא ישפילנו ה' וכשהאומה יארע לה כסדום ועמורה אז יאבד שרה למעלה, והוא אומרו וחציו פירוש כח מערכתם שהם חצים הלוחמים בעדם והם השרים, ימחץ על דרך אומרו (תהלים קי) מחץ ראש על ארץ רבה שיאבדו כח שריהם מלמעלה, ואם נפרש ימחץ לשון טבילה ורחיצה יכוין לומר שאין זורקין חץ שאינו נתקע בהם ונטבל בדמם:
Baal Hatourim non traduit
אל מוציאו ממצרים. אמר זה ב''פ לומר כשם שהוציאם ממצרים כן יוצאים לע''ל: ועצמותיהם. עי''ן תלויה לומר לך כי יעקור ז' עממים ולע''ל ס''ג אומות וזה הוא כולו ס''ג יחדו נאלחו:
כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור
כָּרַ֨ע שָׁכַ֧ב כַּֽאֲרִ֛י וּכְלָבִ֖יא מִ֣י יְקִימֶ֑נּוּ מְבָֽרְכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ וְאֹֽרְרֶ֖יךָ אָרֽוּר:
9
Traduction
Il se couche, il repose comme le lion et le léopard : qui osera le réveiller ? Heureux ceux qui te bénissent ! Malheur à qui te maudit :"
Rachi non traduit
כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי. כְּתַרְגּוּמוֹ, יִתְיַשְּׁבוּ בְּאַרְצָם בְּכֹחַ וּגְבוּרָה:
Onkelos non traduit
יְנוּחַ יִשְׁרֵי בִתְקוֹף כְּאַרְיָא וּכְלֵתָא לֵית מַלְכוּ דְתִזַעֲזְעִינֵיהּ בְּרִיכָךְ יְהוֹן בְּרִיכִין וְלִיטָךְ יְהוֹן לִיטִין:
Targ. Yonathan non traduit
נַיְיחִין וְשַׁרְיַין כְּאַרְיָא וּכְלֵיתָא דְכַד דָמִיךְ מַאן יְקִימִינֵיהּ מְבָרְכְהוֹן יְהוֹן בְּרִיכִין כְּמֹשֶׁה נְבִייָא סַפְרֵיהוֹן דְיִשְׂרָאֵל וּמְלַטְטִינוּן יְהוֹן לִיטִין כְּבִלְעָם בַּר בְּעוֹר:
Sforno non traduit
מברכיך ברוך. כמו שהיה הענין באברהם כי אמנם שרידי ישראל יהיו במדרגת אברהם אבינו כאמרו כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך:
Ibn Ezra non traduit
כרע שכב. הטעם שיירש ישראל ארץ כנען ואחר כך תשקוט הארץ: יקימנו. פירשתיו:
Or Ha'Hayim non traduit
כרע שכב וגו'. פירוש אפילו בזמן שכרע פירוש שאינו חוגר כלי זיין ולא עומד למלחמה אלא כורע ויושב לו, ולא זה בלבד אלא אפילו שכב שאינו מרגיש בבאים עליו אף על פי כן אינו חושש כי מי הוא זה שיתקרב אליו להקימו, ואומר וכלביא כפל ההדרגות כנגד ב' כתות שבישראל זו למעלה מזו כמו שכתבנו למעלה שהם הצדיקים והב י נוני ס:
מברכיך ברוך וגו'. אמר מברכיך לשון רבים וברוך לשון יחיד, לא רצה לברך אלא אחד, ונתכוון על עצמו ורעה עינו בשאר המברכים, ואמר אורריך ארור נתכוון לומר שאין כל אורריו ארורים, ובא למעט עצמו מהארירה, ואולי כי לרעה נתכוון על זה הדרך מברכיך יתקיימו דבריו ותהיה ברוך, ואורריך יתקיימו דבריו ותהיה וגו', והערים הרשע בזה לקיים אם יקללם אחר כך, ולזה הקדים מאמר ברוך לארור להעמידם בארור חס ושלום, וה' השיב גמולו בראשו ונתקיימה בו הקללה ונתארר בעולם הזה ובעולם הבא כאומרם ז''ל (סנהדרין צ.) בלעם אין לו חלק לעולם הבא:
Baal Hatourim non traduit
כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו. ולמעלה אמר הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא למעלה הקדים לביא כי כן הדרך מתחלה יתגבר מעט כלביא ואחר כך יתנשא והולך כמו הארי שהוא מתגבר והולך וכאן הקדים ארי ללביא שרמז ג''כ שכב כארי בימי משה וכלביא בימי יהושע שפני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה: מברכיך ברוך ואורריך ארור. בלעם שהיה בלבו לקללם לכך סיים בקללה ויצחק בברכותיו של ויתן לך בברוך אורריך ארור ומברכיך ברוך. ע''כ לא אמר לו בלק לקללם יותר אלא אמר לו ברח לך:
ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים
וַיִּֽחַר־אַ֤ף בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיִּסְפֹּ֖ק אֶת־כַּפָּ֑יו וַיֹּ֨אמֶר בָּלָ֜ק אֶל־בִּלְעָ֗ם לָקֹ֤ב אֹֽיְבַי֙ קְרָאתִ֔יךָ וְהִנֵּה֙ בֵּרַ֣כְתָּ בָרֵ֔ךְ זֶ֖ה שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִֽים:
10
Traduction
Balak, enflammé de colère contre Balaam, frappa des mains, et il dit à Balaam : "C’est pour maudire mes ennemis que je t’avais appelé, et tu as persisté à les bénir, par trois fois !
Rachi non traduit
וַיִּסְפֹּק. הִכָּה זוֹ עַל זוֹ:
Onkelos non traduit
וּתְקֵיף רוּגְזָא דְבָלָק בְּבִלְעָם וּשְׁקָפִינוּן לִידוֹהִי וַאֲמַר בָּלָק לְבִלְעָם לְמֵילַט סַנְאַי קְרִיתָךְ וְהָא בָּרָכָא מְבָרְכַת לְהוֹן דְנַן תְּלַת זִמְנִין:
Targ. Yonathan non traduit
וּתְקֵיף רוּגְזָא דְבָלָק בְּבִלְעָם וְטָפַח יַת יְדוֹי וַאֲמַר בָּלָק לְבִלְעָם לְמֵילַט סַנְאַי דְבַרְתִּיךְ וְהָא בְּרָכָא מְבָרְכַת לְהוֹן דְנַן תְּלַת זִמְנִין:
Sforno non traduit
ויספוק את כפיו. שנתיאש מהשיג עוד חפצו מאחר שקלל את המקללים:
Ibn Ezra non traduit
ויספק את כפיו. כמו ספקו עליך כפים:
Or Ha'Hayim non traduit
ויחר אף וגו' ויספוק וגו'. פירוש חרה אפו ושכך רוגזו בספיקת כפיו:
ברכת ברך. פירוש ברכת ברכה שאין בה קללה והראיה שאמרת מברכיך ברוך ואורריך ארור, ולפי מה שכתבתי שכוונתו להרע, לא הרגיש בלק בכוונה זו:
ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד
וְעַתָּ֖ה בְּרַח־לְךָ֣ אֶל־מְקוֹמֶ֑ךָ אָמַ֨רְתִּי֙ כַּבֵּ֣ד אֲכַבֶּדְךָ֔ וְהִנֵּ֛ה מְנָֽעֲךָ֥ יְהֹוָ֖ה מִכָּבֽוֹד:
11
Traduction
Eh bien donc, fuis dans ton pays ; je voulais te combler d’honneurs, et voici que l’Éternel t’en a frustré !"
Onkelos non traduit
וּכְעַן אִזֵיל לָךְ לְאַתְרָךְ אֲמָרִית יְקָרָא אֲיַקְרִינָךְ וְהָא מְנָעָךְ יְיָ מִן יְקָר:
Targ. Yonathan non traduit
וּכְדוֹן עֲרוֹק לָךְ לְאַתְרָךְ אֲמָרִית מְיַקְרָא אֲיַקְרִינָךְ וְהָא מְנַע יְיָ לְבִלְעָם מִן יְקָרָא:
Sforno non traduit
ברח לך. ענין הבריחה בכל מקום אינה הניסה מן הרודף אבל היא סור מן המקום מיראת נזק עתיד:
Or Ha'Hayim non traduit
ועתה ברח וגו'. גזר עליו ד' דברים, אחד שלא יתעכב אלא ילך באותה שעה והוא אומרו ועתה. ב' שילך במרוצה כבורח והוא אומרו ברח. ג' שלא ילך אחר עמו ללותו אלא הוא לבדו והוא אומרו לך. ד' שלא ילך מעיר זו לעיר אחרת מערי מואב או מדין אלא למקומו פתורה והוא אומרו אל מקומך, ולפי שכל זה הוא זלזול לבלעם והוא הפך מה ששלח לו (כ''ב י''ז) כי כבד אכבדך מאוד, לזה אמר לו אמרתי כבד וגו', ואומרו והנה מנעך ה' מכבוד פירוש כל מה שעשה ה' שלא הניחך לקללם אינו אלא לתכלית דבר זה שהוא למנעך מהכבוד, וסתר בלעם טענתו כי שקר בפיו הלא גם למלאכיך דברתי וגו' פירוש ואף על פי כן סברת וקבלת ושלחת לי כי כבד אכבדך, וכפל לומר מלאכיך אשר שלחת ולא הספיק באומרו מלאכיך ומובן הדבר שהוא שלחם, נתכוון במאמר מלאכיך על המלאכים הראשונים, ואומרו אשר שלחת נתכוון אל מלאכים ששלח פעם ב', ואומרו לאמר פירוש לא דברתי הדברים לבד אלא צויתים לאמר לך:
Baal Hatourim non traduit
מנעך. ב' במס' הכא ואידך אשר מנעך היום מבוא בדמים בשביל שמנעך מבוא בדמים שלא לקללם על כן מנעך מכבוד:
ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר
וַיֹּ֥אמֶר בִּלְעָ֖ם אֶל־בָּלָ֑ק הֲלֹ֗א גַּ֧ם אֶל־מַלְאָכֶ֛יךָ אֲשֶׁר־שָׁלַ֥חְתָּ אֵלַ֖י דִּבַּ֥רְתִּי לֵאמֹֽר:
12
Traduction
Balaam repartit à Balak : "N’avais-je pas déjà, aux messagers que tu m’avais envoyés, répondu en ces termes :
Onkelos non traduit
וַאֲמַר בִּלְעָם לְבָלָּק הֲלָא אַף לְאִזְגַדָךְ דִי שַׁלְחַת לְוָתִי מַלֵילִית לְמֵימָר:
Targ. Yonathan non traduit
וַאֲמַר בִּלְעָם לְבָלָק הֲלָא עִם אִזְגַדִין דְשָׁדַרְתְּ לְוָתִי מַלֵלִית לְמֵימָר:
Sforno non traduit
הלא גם אל מלאכיך. אין ראוי שתתמה על שלא עשיתי רצונך בתקות הכבוד שתכבדני שגם למלאכיך שאמרו מצדך כי כבד אכבדך מאד אמרתי שאין זה בידי:
אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר
אִם־יִתֶּן־לִ֨י בָלָ֜ק מְלֹ֣א בֵיתוֹ֘ כֶּ֣סֶף וְזָהָב֒ לֹ֣א אוּכַ֗ל לַֽעֲבֹר֙ אֶת־פִּ֣י יְהֹוָ֔ה לַֽעֲשׂ֥וֹת טוֹבָ֛ה א֥וֹ רָעָ֖ה מִלִּבִּ֑י אֲשֶׁר־יְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֹת֥וֹ אֲדַבֵּֽר:
13
Traduction
Quand Balak me donnerait de l’argent et de l’or plein son palais, je ne saurais désobéir à la voix de l’Éternel, en agissant bien ou mal de mon chef ; ce que dira l’Éternel, je le dirai.
Rachi non traduit
לַעֲבֹר אֶת פִּי ה'. כָּאן לֹא נֶאֱמַר ''אֱלֹהַי'' כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּרִאשׁוֹנָה (כ''ב י''ח), לְפִי שֶׁיָּדַע שֶׁנִּבְאַשׁ בהקב''ה וְנִטְרַד:
Onkelos non traduit
אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֵי בֵיתֵיהּ כְּסַף וּדְהַב לֵית לִי רְשׁוּ לְמֶעֱבַּר עַל גְזֵירַת מֵימְרָא דַיְיָ לְמֶעֱבַּד טַבְתָּא אוֹ בִּישְׁתָּא מֵרְעוּתִי דִי יְמַלֵל יְיָ יָתֵיהּ אֲמַלֵיל:
Targ. Yonathan non traduit
אִם יִתֵּן לִי בָלָק מִן יְקָרָא:
מְלא קוּרְטוֹר דִילֵיהּ כְּסַף וּדְהַב לֵית לִי רְשׁוּ לְמֶעֱבַר עַל גְזֵירֵת מֵימַר דַיְיָ לְמֶעֱבַד טַבְתָא אוֹ בִישְׁתָא מִן רְעוּתִי מַה דִי מַלֵיל יְיָ יָתֵיהּ אֲמַלֵיל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source