Le texte Le vocabulaire Les mitsvoth Les commentaires Les révisions
Devarim 6
Vaet'hanane
Chichi
שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד
שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה | אֶחָֽד:
4
Traduction
Ecoute, Israël : l’Éternel est notre Dieu, l’Éternel est un !
Ajouter une note
Rachi non traduit
ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. ה' שֶׁהוּא אֱלֹהֵינוּ עַתָּה, וְלֹא אֱלֹהֵי הָאֻמּוֹת, הוּא עָתִיד לִהְיוֹת ה' אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (צפניה ח') כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻּלָם בְּשֵׁם ה', וְנֶאֱמַר (זְכַרְיָה י''ד) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד (סִפְרִי):
Onkelos non traduit
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלָהָנָא יְיָ חָד:
Targ. Yonathan non traduit
וַהֲוָה כֵּיוַן דְּמָטָא זִימְנֵיהּ דְּיַעֲקֹב אָבוּנָן לְמִתְכַּנְשָׁא מִגּוֹ עַלְמָא הֲוָה מִסְתְּפֵי דִלְמָא אִית בִּבְנוֹי פְּסוּלָא קָרָא יַתְהוֹן וְשַׁיְילִינוּן דִּלְמָא אִית בְּלִבְּכוֹן עַקְמָנוּתָא אָתִיבוּ כֻּלְהוֹן כַּחֲדָא וַאֲמָרוּ לֵיהּ שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אָבוּנָן יְיָ אֱלָהָנָא יְיָ חָד עָנֵי יַעֲקב וַאֲמַר בְּרִיךְ שׁוּם יְקָרֵיהּ לְעָלְמֵי עַלְמִין:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(ל) דאם לא כן שמע ישראל ה' אחד מיבעיא ליה אלא דהוי כאילו אמר שמע ישראל עכשיו הוא לבד ה' אלהינו אבל יבא זמן וכו' כלומר שיודו כל העובדי אלילים שהוא אחד בשמים ובארץ ובד' רוחות והוא היחוד דמפקי רבותינו זכרונם לברכה מהאי קרא כמו שאמר הכתוב והיה ביום ההוא יהיה ה' אחד:
Daat Zkenim non traduit
שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. בלא שלשה הזכרות אי אפשר שאם אמר שמע ישראל ה' אחד כל אומה ואומה אומרת על עכו''ם שלהם שהוא אחד כשהוא אומר אלהינו יודע שעל אלהי ישראל הוא מדבר ואם היינו אומרים ה' אחד משמע אלהינו אחד מן האלהות וכ''ש אם היינו אומרים אלהינו אחד אבל כשאנו כופלים ה''ק ה' שהוא אדון שלנו הוא אחד באדנות ואין עוד מלבדו. וצריך לומר אל מלך נאמן קודם שמע ישראל לפי שבשלש תיבות הללו עם בשכמל''ו תמצא בק''ש רמ''ח תיבות כנגד רמ''ח אברים וכל האומר רמ''ח תיבות שבק''ש כתקנן הקב''ה משמר רמ''ח אבריו וזש''ה שמור מצותי וחיה אמר הקב''ה שמור את שלי ואני אשמור את שלך. א''ר שמעון בן חלפתא משל למלך שהיה לו כרם ביהודה ודירתו בגליל ולאחד יש לו כרם בגליל ודירתו ביהודה בכל שנה ושנה צריך זה שביהודה לילך לגליל וזה שבגליל לילך ליהודה לפרנס כל אחד צרכי כרמו לימים פגעו זה בזה אמרו למה אנו מטריחין אני אפרנס כרמך שבעירי ואתה תפרנס כרמי שבעירך והזהר בה שאם אתה משמר היטב את שלי אני אשמור היטב את שלך:
Sforno non traduit
שמע ישראל. התבונן והבן זה: ה'. הנותן מציאות כל נברא. אלהינו. הוא נבחר מהנבדלים אצלנו אשר ממנו נקוה להשיג חפצינו בלי אמצעי ומצד היותו עליון בכחו הנורא הנה לו לבדו ראוי להשתחות ומצד שממנו תקותנו בלי אמצעי ראוי שאליו לבדו נתפלל ונעבוד: ה' אחד. ובהיותו נותן המציאות אחר אפיסות מוחלט התבאר שאין נמצא זולתו מעין מציאותו ושהוא נבדל במין ממציאות עולם הנפסדים וממציאות עולם הגלגלים וממציאות עולם המלאכים באופן שהוא יחיד בעולמו הרביעי. וזה נראה שנרמז בהיות אות הדל''ת של אחד גדולה ובאות העי''ן של שמע הגדולה נרמז שראוי לפקוח עין ולהגדיל העי''ן בזה. ולזה אמרו ז''ל (ברכות פרק היה קורא) ובלבד שיאריך בדל''ת של אחד למען יכוין לזה:
Kli Yakar non traduit
ד''א לכך באו ע''ין דל''ת גדולה, לפי שנאמר באיוב (כד.ח-ט) הן קדם אהלך ואיננו ואחור ולא אבין, שמאל בעשותו ולא אחז יעטוף ימין ולא אראה. וכל זה מופת על אחדותו ית' שאינו נראה בשום מקום בזולת מקום אם כן אינו גשם, ומאחר שעין הרואה בכל ד' רוחות לא יוכל לראותו משם לפי שאינו גשם מתחלק, זה מופת על אחדותו ית'.
אמנם כפי הרמז אפשר לומר, בסוד ע''ין דל''ת גדולה וענין קשר של תפילין, כי משה בקש ואמר הראני נא את כבודך (שמות לג.יח) ואמרו (בויק''ר מה.ה) בקש לראות כל מתן שכר של צדיקים בעה''ז ובעה''ב כי שם כבוד חכמים ינחלו והשיב לו וראית אחורי ופני לא יראו (שם לג.כג) ואמרו רז''ל (ברכות ז.) אחורי זה קשר של תפילין. כי בתפילין יש שם של שדי, דהיינו הדל''ת בקשר התפילין מאחוריו, יו''ד שי''ן אותיות יש בפניו, דהיינו שי''ן בשל ראש ויו''ד בשל יד, וי''ש היינו שכר העה''ב שנאמר (משלי ח.כא) להנחיל אוהבי י''ש. כי נמצא בו ישות וממשות ובערכו נחשב השכר של העולם הזה לתוהו ואין, והוא רמוז בדל''ת כי יתרונו בא מכל ד' רוחות העולם כמ''ש (בראשית כח.יד) ופרצת ימה וקדמה וגו'. ואמר לו הקב''ה וראית אחורי הדל''ת שבקשר תפילין רמז לשכר עה''ז אותו לבד תוכל לראות והוא דבר טפל המכונה באחור, וכן אמר למשה עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה צפונה ונגבה וגו'. להראות לו כל אחוריו כמו שפירש''י פרשת וזאת הברכה (לד.א–ב) ויראהו את כל הארץ וגו', עד הים האחרון. ולא עד בכלל כי מן היום האחרון והלאה הוא זמן התחלת שכר העולם הבא ועליו נאמר (ישעיה סד.ג) עין לא ראתה אלהים זולתך. לכך נאמר ופני לא יראו. כי הפנים של תפילין חקוק בהם תיבת יש המרמז לשכר העה''ב אשר עין לא ראתה וזהו סוד עי''ן דל''ת גדולה לומר שעי''ן האדם לא יוכל לראות כ''א הדל''ת כאמור, אבל י''ש רמוז בראש תיבת של שמע ישראל כי ויש המרמז להנחלת אוהביו יש לא יוכל עין לראות כי אם לשמע אוזן שמענו ייעוד זה מפי סופרים ומספרים אבל עין לא ראתה וזה רמז יקר.
ה' אחד. במלת שמע העי''ן גדולה, ובמלת אחד הדל''ת גדולה, רמז למה שאמרו במדרש (תוס' חגיגה ג: ד''ה מי כעמך) שהקב''ה וישראל מעידין זה על זה כו' כמ''ש (ישעיה מג.י) אתם עדי נאם ה' ורז''ל אמרו שהראה הקב''ה למשה קשר של תפילין (ברכות ז.) וענין קשר זה הוא כדמסיק (שם ז.) תפילין של מרי עלמא מה כתיב בהו כו' ומסיק שם שכתוב בהם את ה' האמרת היום וה' האמירך היום אמר הקב''ה אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד גם אני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם כו'. וזהו ענין קשר של תפילין כי כשם שאנו קושרים כחותם על לב וזרוע יחוד השי''ת כן הקב''ה משים אותנו כחותם על לבו, וכחותם על זרועו, לעשות אותנו גוי אחד בארץ, וזהו הקשר שבינינו עם בוראינו ית' ששנינו מעידין זה על זה ענין האחדות כדרך שבא לראות כך בא ליראות וזה ענין נכון מצד פשוטו.
שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. פירש''י שהוא אלהינו ולא אלהי האומות לעתיד יהיה ה' אחד. ביאור הענין כדאמר רבי אחא בר חנינא כתיב ביום ההוא יהיה ה' אחד (זכריה יד.ט) אטו האידנא לאו אחד הוא אלא לא כעה''ז העה''ב כי בעה''ז על בשורות טובות הוא אומר ברוך הטוב והמטיב, ועל בשורות רעות הוא אומר ברוך דיין האמת, אבל לעה''ב על כולם יאמרו הטוב והמטיב (פסחים נ.). לפי שבעה''ז מצד שרואין פעולות הפכיות להרע או להטיב ע''כ יצאו קצתם למינות לומר שתי רשויות הן, כי מהתחלה אחת לא יצאו שני הפכים כמבואר למעלה פר' בראשית (א.ה) בפסוק ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. אבל לעה''ב שכבר נשכחו כל הצרות וכולם משבחים ואומרים על בשורות טובות הטוב והמטיב ולא יראו אז ההפכיות על כן יהיה ה' אחד בפי כל ושמו אחד. כי שינוי השמות מדין לרחמים יסבב להם טעות זה לפיכך ה' אלהינו היינו שם של דין ורחמים שישראל לבד מיחסים אותם לאל אחד, ולעתיד יהיה ה' אחד כי לא ישתמשו כולם כי אם בשם של רחמים.
Or Ha'Hayim non traduit
נמצינו אומרים שבאחד מב' הטעמים יספיק להשתעבד למאמריו ולמצותיו, אשר על כן אמר ה' אלהינו ה' אחד בב' חלוקות שכל א' כדאי לעצמו, ואם היה אומר הכתוב ה' אלהינו אחד היה בנשמע כי מה שהם מקבלין אלהותו עליהם הוא להיותו אחד ואין עוד מלבדו, יתחייב העבד לעבוד את רבו ואין מנוס ממנו לרצונו ושלא לרצונו, ולא כן אנו עם אלהינו שאנו חפצים באלהותו אהבת הטוב במה שהוא טוב נוסף על היותו אחד ומיוחד:
שמע ישראל ה' אלהינו וגו'. טעם כפל ה' ב' פעמים ולא הספיק לומר על זה הדרך ה' אלהינו אחד, נתכוון לב' הדרגות שיש לה', האחד שהוא אלהינו, והב' שהוא אחד, והכוונה בזה כי אנו מקבלין אלהותו יתברך עלינו למה שממנו הגם שאילו היה במציאות שהיו אלהות הרבה אין אנו בוחרים אלא בשם זה הוי''ה הוא אלהינו, ובזה נכלל כמה פרטים, א' אהבת הטוב, אהבת המועיל, אהבת הערב, ועוד לו שהוא אחד ואין זולתו אלוה בעולם וטעם זה גם כן יספיק להתחייב להשתעבד לו ולמצותיו הגם שהיה במציאות שלא היו הטעמים שמצדם בחרנוהו לאלוה:
Baal Hatourim non traduit
עי''ן דשמע גדולה שע' שמות יש לישראל ונתן להם תורה שיש לה ע' שמות ונדרשת בע' פנים להבדיל בין ע' עכו''ם. ויש פסיק בין ה' ובין אחד לומר אע''פ שראיתם כמה דמיונות ואע''פ שאני בא עם זה במדה''ד. עם זה במדה''ר אעפ''כ הכל אחד. אחד דל''ת גדולה לומר לך שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם וגם שלא תטעה ברי''ש. וכן רי''ש דלא תשתחוה לאל אחר הרי''ש גדולה שלא תטעה בדל''ת. ד''א עי''ן ודל''ת גדולים הרי עד וזהו ואתם עדי נאם ה' וגם הקב''ה הוא עד לישראל כדכתיב והייתי עד ממהר. שמע. בגימט' ת''י שת''י שנה עמד ב''ר. הפסוק מתחיל בשי''ן ומסיים בדל''ת הרי שד שהשדים בורחים מהקורא שמע בכוונה:
Ramban non traduit
שמע ישראל ה' אלהינו. גם בזה מצוה שיבאר כי בדבור אנכי ה' אלהיך יהיה היחוד וכמו שאמרו (מכילתא בחדש ה) רבי נתן אומר מכאן תשובה למינים שהם אומרים שתי רשויות הן שכשעמד הקב''ה על הר סיני ואמר אנכי ה' אלהיך מי מיחה כנגדו אבל בא לבאר המצוה הזו והזכיר אותה אחר עשרת הדברות לפי שהוא שרש באמונה וכל מי שאינו מודה בה כופר בעיקר כעובד ע''ז ה' אלהינו ה' אחד ה' שהוא אלהינו ולא אלהי האומות עתיד להיות ה' אחד כמו שנאמר (זכריה יד ט) ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד לשון רש''י ואתה צריך להתבונן בזה כי שנה הכתוב כאן לומר ''ה' אלהינו'' ולא אמר ''אלהיך'' כמו שאומר בכל מקום שמע ישראל אתה עובר היום וגו' כי ה' אלהיך (להלן ט א ג) שמע ישראל אתם קרבים היום וגו' כי ה' אלהיכם (להלן כ ג ד) וכן בכל הפרשיות שידבר עם ישראל יזכיר ה' אלהיכם או ה' אלהיך וגם בכאן אמר ואהבת את ה' אלהיך אבל הזכיר ביחוד ''ה' אלהינו'' כי עשה עם משה את הגדולות ואת הנוראות לעשות לו שם תפארת והנה דל''ת אחד גדולה לרמוז על מה שכתוב (ישעיהו סג יב) בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם ולכך תקנו בקריאת שמע ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ואמרו משל לבת מלך שהריחה ציקי קדרה וכו' (פסחים נו) כי משה אמר בתורה ברמז וחזר ואמר ואהבת את ה' אלהיך כלשון הפרשיות במשנה תורה
ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך
וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכָל־לְבָֽבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ:
5
Traduction
Tu aimeras l’Éternel, ton Dieu, de tout ton cœur, de toute ton âme et de tout ton pouvoir.
Ajouter une note
Rachi non traduit
וְאָהַבְתָּ. עֲשֵׂה דְּבָרָיו מֵאַהֲבָה, אֵינוֹ דּוֹמֶה עוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה לְעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה, הָעוֹשֶׂה אֵצֶל רַבּוֹ מִיִּרְאָה, כְּשֶׁהוּא מַטְרִיחַ עָלָיו, מַנִּיחוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ (סִפְרִי לב):
בְּכָל לְבָבְךָ. בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ דָּבָר אַחֵר בְּכָל לְבָבְךָ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִבְּךָ חָלוּק עַל הַמָּקוֹם (סִפְרִי שָׁם):
וּבְכָל נַפְשְׁךָ. אֲפִילּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ:
וּבְכָל מְאֹדֶךָ. בְּכָל מָמוֹנְךָ, יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמָּמוֹנוֹ חָבִיב עָלָיו מִגּוּפוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר וּבְכָל מְאֹדֶךָ (בְּרָכוֹת סא). דָּבָר אַחֵר וּבְכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁמּוֹדֵד לְךָ, בֵּין בְּמִדָּה טוֹבָה בֵּין בְּמִדַּת פּוּרְעָנוּת, וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר, כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וגו' (תְּהִלִּים קטז, יג) צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא וגו' (שָׁם ג):
Onkelos non traduit
וְתִרְחַם יָת יְיָ אֱלָהָךְ בְּכָל לִבָּךְ וּבְכָל נַפְשָׁךְ וּבְכָל נִכְסָךְ:
Targ. Yonathan non traduit
אָמַר משֶׁה נְבִיָא לְעַמָּא בֵּית יִשְׂרָאֵל אִיזִילוּ בָּתַר פּוּלְחָנָא קְשִׁיטָא דְאַבְהַתְכוֹן וּתְרַחֲמוּן יַת יְיָ אֱלָהָכוֹן בִּתְרֵי יִצְרֵי לִבְּכוֹן וַאֲפִילוּ נְסִיב יַת נַפְשְׁכוֹן וּבְכָל מָמוֹנְכוֹן:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(מ) (הרא''ם) ולא הבינותי זה דהכא פירש ואהבת עשה דבריו מאהבה אינו דומה וכו' ומשמע שקאי אכל המצות ואחר זה פירש בכל נפשך אפילו הוא נוטל את נפשך דמשמע יהרג ואל יעבור ואלו בפרק בן סורר ומורה (דף ע''ד) אמרו בכל נפשך אפילו הוא נוטל את נפשך ופירש''י שם דכתיב ואהבת את ה' אלהיך שלא תמירנו בעבודת אלילים ולכך נאמר בכל נפשך כלומר תהא אהבתו חביבה לך יותר מכל החביב לך משמע בעבודת אלילים בלבד מיירי אבל בשאר מצות יעבור ואל יהרג וכו' וצריך עיון(ועיין בקצ''מ ובגור אריה): (נ) ר''ל למה כתיב לבבך שני ביתי''ן ומפרש בשני יצריך וכו': (ס) דלטעם הראשון קשה וכי הלב הוא יצרו של אדם עד שיאמר בשני יצריך לכן אמר דבר אחר וכו' ולפי דבר אחר קשה למה אמר בכל לבבך הל''ל בכל לבך לכן צריך גם לטעם ראשון: (ע) מהר''ן דאם לא כן לכתוב חדא ותיתי אידך מיניה תרתי למה לי אלא יש לך וכו' לכן פירש שניהם שלא ליתן מקום ליצר הרע והכי איתא במסכת יומא (דף כב) ובסנהדרין (דף עד): (פ) דלפי טעם ראשון קשה הל''ל ממונך לכן פירש דבר אחר וכו' ולפי דבר אחר קשה הל''ל בכל מדך לכן פירש גם לטעם ראשון:
Sforno non traduit
ואהבת. תשמח לעשות דבר שייטב בעיניו כאשר תבין שאין תכלית נכבד כזה:
Ibn Ezra non traduit
ואהבת. ואחר שאין לנו אלוה אחר רק הוא לבדו חייב אתה שתאהבנו כי אין לנו אלוה אחר: בכל לבבך ובכל נפשך. הלב הוא הדעת והוא כנוי לרוח המשכלת כי היא המרכב' הראשונה וכן חכם לב קונה לב: נפשך. היא הרוח שבגוף והיא המתאו' וכחה נראה בכבד: מאדך. מטעם מאד מאד והטעם לרוב אהוב אותו בכל מה שתוכל ותהיה אהבה גמורה בלב:
Or Ha'Hayim non traduit
והנה המשכיל בענין חשק ה' כל זה דבר קל הוא בערך מה שהנפש חושקת בבורא, והמשלתי דבר זה לאדם גדול ומופלא בנכסים שרצה ללכת למקום רחוק לצד סכנת מקום שהיה בו ואסף כל נכסיו בקנית מרגליות גדולה באלף אלפי דינרי זהב ושם לדרך פעמיו לעיר רחוקה אשר שם נכון לבו בטוח בממונו והונו וקודם שהגיע לעיר אשר פנה בדעתו ללכת שמה כלתה צידתו ואין דינר בכיסו והיה מסתפק בדלות ובעוני גדול ושפלות רב כי אפס כסף, והנה זה האיש הגם שהוא מתהלך בדוחק וצער עם כל זה לבו שמח וכליותיו עליצים כי רב אונו והונו ויצא ממקום המסתכן ובא יבא ברנה נושא האבן גדולה יקרת הערך, כן הדבר הזה אדם שזכה בדביקותו יתברך ואהבתו ובו קבץ כל ממונו והונו ויבז בעיניו קנות דבר בעולם הזה לצד סכנת המקום נוסף על מיעוט שוויו ולקח לו ה' לאלהים אין לך קניה בעולם כקנין זה למעלה מהאבן יקרה שבמשל כי מי ידמה לו ומי ישוה לו, ואדם כזה לו יהיה שיהיה דחוק ומצטער בימים מועטים אלה לו בעה''ז נכון לבו בטוח בה' אור עולם וישמח לבו ויגל כבודו, ובהגיע למחוז חפצו שהוא עולם הקיים והבטוח הנה שכרו אתו, ומעתה חיבת הקודש הוא היוצר ודבקותו בו הלא הוא בניו וחייו וממונו וביתר שאת:
או יאמר על זה הדרך כי בא הכתוב לשער שיעור האהבה שמחויב כל איש ישראל לאהוב הבורא, ואמר שהוא בשיעור ההרגש אשר יבא בלב האדם בעת אשר תשיג ידו לג' דברים כא', כמו שתאמר אדם שהיה חשוך בנים ועני ונטה למות ובא נביא בדבר ה' ובשרו כי יקום מחליו גם אמר אליו הנה אשתך הרה ויולדת בן וכי ריוח גדול נזדמן לו להעשיר בהם, אדם כזה מה מאוד יפליא אהבת האדון באין שיעור ותהיה האהבה מורגשת בלבו בחשק מופלא על אשר הטיב עמו כמה מעלות טובות, כמו כן יצו ה' על כל איש ישראל עשות באהבתו תמיד, והוא אומרו ואהבת את ה' וגו' בכל לבבך פירוש כאילו נתן לך כל מחסורך בכל לבבך שהם הבנים, ודקדק לו' בכל להעיר דמיון המשל שהוא חסר מהבנים ויתנם ה' לו, וכמו כן ובכל נפשך שנתן לך נפשך אחר הגיעך לשערי מות, ובכל מאודך כאילו נתן לך כל ממונך שאתה חפץ ואמר כל להעיר דמיון המשל:
לזה בא דבר ה' וצוה לו על הדבר הזה שיעריך אהבת ה' בלבו בג' דברים הגם שיטלם ממנו, כנגד הבנים אמר בכל לבבך על דרך אומרו (בראשית כ''ב ב') את בנך וגו' אשר אהבת וגומר והאהבה כזו היא אהבה הממלאת לב אדם וחשקו, וכנגד חיי אמר ובכל נפשך, וכנגד מזוני אמר ובכל מאודך, שיעריך בדעתו שלשתם יחד בה', כי הוא טוב לישראל מעשרה בנים, ושלחן גבוה עליון הוא מאוד כמאמר התנא (אבות פ''ו) ששולחנך גדול משולחנם, והחיים ממנו תוצאות חיים, ואף כי אחרי מות הצדיק יקרא חי כאומרו (ש''ב כ''ג) ובניהו בן יהוידע בן איש חי הרי שאפילו אחר מיתה יקרא חי (ברכות י''ח.):
בכל לבבך ובכל וגו'. רבותינו ז''ל אמרו (ספרי) בזה מה שאמרו יעויין שם דבריהם, ונראה שנתכוון ה' במאמר זה להסיר טינא מלב אוהביו, והוא שאמרו רבותינו ז''ל (מוע''ק כ''ח.) בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא ע''כ, והנה ג' דברים אלו הם כללות חשק האדם וחפצו בעולם, החיים, והבנים, והמזונות, והחסר אחד מהנה ב''מ יקרא מת, ושלשתם אינם תלויים להשיגם באמצעות עבודת ה' ואהבתו, וזה יסובב ההרחקה מאוהבי ה', ומה גם בהתקבץ להאוהב שנים מהם חוסר הבנים והעוני יתחמץ לבבו בקרבו, והגם שיתחזק עם לבבו לבבו לא ישמע לו כי המורגש אליו ירחיקנו משמוע לאהוב:
עוד ירצה שעל ידי אהבת ה' ישיג מדרגה זו שיהיה ה' מיחד שמו עליו ביחוד כדרך אומרו (בראשית כ''ח י''ג) אלהי אברהם אלהי יצחק, ופירוש שכל אחד ראוי בפני עצמו שיתיחד שם אלהותו עליו, ותמצא שאברהם ביאר בו הכתוב שהיה אהוב דכתיב (ישעי' מ''א) זרע אברהם אוהבי, וכמו כן רמז הכתוב כאן שכל שאהוב ה' יקרא ה' אלוהו ביחוד, ותיבת ה' נמשכת לפניה ולאחריה:
עוד ירצה לעורר לב איש ישראל לאהבת ה' על דרך אומרם ז''ל (ילקוט ס''פ נח) בפסוק יושב תהלות ישראל שלא בחר ה' מכל התהלות זולת כשהללוהו ואמרו לפניו ברוך ה' אלהי ישראל אז ישב על כסא מלכות עולם, והוא אומרו ואהבת את ה' לטעם זה שלא בחר להיות אלא אלהיך, ובהעיר האדם לבו לפרטי' כאלו תתנתק נפשו ותתר ממקומה בהתעוררות נפלא ורם באהבת הנאהב יתעלה רום תפארת כבודו:
עוד אולי שנתכוון לעורר לב האדם בג' מיני אהבה שישנם בהכרה לנבראים, והם אהבת הטוב, אהבת הערב, אהבת המועיל, לזה בא דבר ה' לשלשתם, ואהבת את ה' בשם זה העיר הלב לבחינת אהבת הטוב במה שהוא טוב הרמוז בשם כאומרו (תהלים קמ''ה) טוב ה' לכל, גם בחשק הערב בסוד (תהלים ל''ד) טעמו וראו כי טוב ה', כי כל הנפש אשר יוכיח שם זה למולה אין עריבות בכל הנבראים שיכנם אליו בערך הנשתוו, וזה לך האות אומרו (שה''ש ה') נפשי יצאה בדברו, גם תשכיל בפסוק (במדבר ל''ג), ע''פ ה', כי תתנתק הנפש מהגוף ולא תרגיש בפרידה להפלגת הרגש הערב מהטוב, הרי שמענו אהבת הטוב ואהבת הערב מתיבת ה', ואהבת המועיל רמזה באומרו אלהיך על דרך אומרו (תהלים כ''ב) יושב תהלות כמ''ש בסמוך, ובזה נכלל גם כן אהבת המועיל כי בזה הרווחנו עולם ומלואו כמאמר שלמה (קהלת י''ב) כי זה כל האדם כל העולם כלו לא נברא אלא לצוות לזה (שבת ל:):
ואהבת. אמר בתוספת וא''ו, לומר מלבד מצות שמע ישראל שהוא קבלת עול מלכות שמים היא מצות אהבת ה'. עוד ירצה להעיר להקודם לאהבה על דרך אומרם ז''ל (זוהר ח''ג נ''ו) אין אדם משיג גדר האהבה עד שתקדים בו היראה, והוא אומרו ואהבת מלבד גדר היראה, ואומרו את ה' פירוש על ידי האהבה אדם מתדבק בה' והוא אומרו את ה':
Baal Hatourim non traduit
ואהבת. אותיות האבות. בכל לבבך. כאברהם שנאמר בו ומצאת את לבבו. ובכל נפשך. כיצחק שמסר נפשו להקב''ה. ובכל מאדך. כיעקב דכתיב ביה וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך:
Ramban non traduit
בכל לבבך. על דעת המדרש (ספרי ואתחנן ו) הלב הנזכר כאן הוא הכח המתאוה כענין תאות לבו נתת לו (תהלים כא ג) אל תחמוד יפיה בלבבך (משלי ו' כה) אם כן בכל נפשך הנפש המשכלת וכן והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים (שמואל א כה כט) וכדברי רבותינו שדורשין בגמרא (ברכות נד) מכאן יהרג ואל יעבור יהיה ''בכל נפשך'' תוספת מפני שאמר בכל לבבך ובכל מאדך אמר גם כן בכל נפשך וטעם שתאהבנו כנפשך שתתן אותה באהבה או שנקראו היסורין או האברים חצי הנפש ובהריגה יאמר בכל נפשך ור''א אמר כי ''נפשך'' המתאוה כמו כנפשך שבעך (להלן כג כה) נפש שבעה תבוס נופת (משלי כז ז) אל תתנני בנפש צרי (תהלים כז יב) ''ובכל לבבך'' הוא הדעת והוא כנוי לרוח המשכלת כי היא המרכבה הראשונה לו וכמוהו חכם לב יקח מצות (משלי י ח) ודברו קרוב בפירוש ''בכל לבבך'' ממה שאמר והיו הדברים האלה וגו' על לבבך וטעם ובכל מאדך כלומר מאד מאד והטעם רב רב אהוב אותו ועל דעת רבותינו (ברכות נד) בכל ממונך ויקרא הממון ''מאד'' כי יכנה אותו ברבוי כמו שקורא לו ''המון'' טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים (תהלים לז טז) והנם ככל המון ישראל (מלכים ב ז יג) ויקרא ''חיל'' ישאו על כתף עירים חיליהם (ישעיהו ל ו) חילך כל אוצרותיך (ירמיהו יז ג) את החיל הזה (להלן ח יז) יאמר בכל רבוי ממונך וכמוהו אשר שב אל ה' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאדו (מלכים ב כג כה) מפני התנדבו בענין ביעור ע''ז ועשיית הפסח וענין האהבה בארו אותו רבותינו והמפורש שבדבריהם מה שאמרו בספרי (עקב) שמא תאמר הריני לומד תורה בשביל שאקרא חכם בשביל שאשב בישיבה בשביל שאאריך ימים בשביל שאזכה לעולם הבא ת''ל לאהבה וגו' ואשר אמר להם משה תמיד למען ייטב לך ולמען תאריך ימים (לעיל ד מ) ולמען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ (לעיל ד א) יזהירם ביראה על דרך התוכחות לומר שאם יחטאו לא יירשו את הארץ או לא יאריכו ימים עליה או שהחסיד צריך להיות אוהב וירא כמו שאמרו (ירושלמי ברכות פ''ט ה''ה) עשה מאהבה ועשה מיראה עשה מאהבה שאין אוהב שונא ועשה מיראה שאם באת לבעוט אל תבעוט וכבר נתבאר זה בדברי החכמים
והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך
וְהָי֞וּ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָֽנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם עַל־לְבָבֶֽךָ:
6
Traduction
Ces devoirs que je t’impose aujourd’hui seront gravés dans ton cœur.
Ajouter une note
Rachi non traduit
וְהָיוּ הַדְּבָרִים. וּמַהוּ הָאַהֲבָה, וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה מַכִּיר בהקב''ה וּמְדַּבֵּק בִּדְרָכָיו (סִפְרִי):
אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. לֹא יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כִּדְיוּטְגְּמָא יְשָׁנָה שֶׁאֵין אָדָם סוֹפְנָהּ, אֶלָּא כַּחֲדָשָׁה שֶׁהַכֹּל רָצִין לִקְרָאתָהּ; דְּיוּטְגְּמָא, מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הַבָּאָה בְּמִכְתָּב (סִפְרִי):
Onkelos non traduit
וִיהוֹן פִּתְגָמַיָא הָאִלֵין דִי אֲנָא מְפַקְדָךְ יוֹמָא דֵין עַל לִבָּךְ:
Targ. Yonathan non traduit
וִיהוֹן פִּתְגָמַיָא הָאִלֵין דַּאֲנָא מְפַקֵיד יַתְכוֹן יוֹמָא דֵין כְּתִיבִין עַל לוּחַ לִבְּכוֹן:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(צ) דאם לא כן איך תפול אהבה בדבר שלא ראה ולא השיג מעולם אלא מתוך שיהיו הדברים האלה שהם המצות על לבבך שעל ידן אתה מכיר הקדוש ברוך הוא שלולא שברא ברצונו העולם לא היה מצוונו במצות ועל ידי שתדע שהוא הבורא וממנו הכל אתה אוהבו ומתאוה לדעת אותו: (ק) סופנה לשון חשיבות הוא: (ר) וזהו דכתיב היום כלומר כאלו נאמר היום דאם לא כן מאי מצוך היום והלא זה מ' שנה שנצטוו עליה ועל כל התורה וכן כתבהרא''ם בעצמו לקמן בפסוק היום לעשותם:
Sforno non traduit
על לבבך. שתזכור תמיד להישיר כל פעולותיך לזה התכלית:
Ibn Ezra non traduit
והיו הדברים האלה. אמרו המכחשים על עשרת הדברות ועליהם נאמר וכתבתם על מזוזות ביתך והאמת כל המצות:
Or Ha'Hayim non traduit
וכנגד גדר זה אמר הקב''ה ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך שישתדל להכנים אהבת ה' בלבבו וילהיבנו באהבתו עד גדר שישיג הרגש בלבו ככל שיעור שיכול הלב להרגיש בו, ולזה דקדק לומר בכל, לפי שהלב יחמוד בכל אשה וביותר בנאה וביותר בכלילת יופי וביותר במי שאין למעלה ממנה, וחייב הכתוב שתהיה הרגשת הלב באהבתו יתברך בגדר הגדול שאין למעלה ממנו, ודבר זה הוא דבר שהטועמו ידע מהותו וערבה לו טעימתו אין שיעור לה, ולפי שגדר זה מציאותו הוא על ידי התעוררות כדרך אומרם (במד''ד פ''ו) עין רואה ולב חומד, אבל זולת זה לא יתעורר הלב מעצמו לחמוד, לזה העיר ה' במאמר ב' בגדר הצורך ואמר ובכל נפשך שהם דברים שהנפש צריכה להם כגון אכילה ושתיה וכדומה שהאדם מתעורר מעצמו להם בלא אמצעות דבר, כמו כן תהיה אהבת ה', והוא אומרו בכל נפשך שמטבעו תהיה אהבת ה' כמאכל ומשקה, והנה שני הדרגות אלו ישנם בגדר המצטער והמתגדר, שהמאכל אחרי אוכלו ואחרי שתו יחדל ממנו החפץ בו, וכמו כן תאות לבו אחר גמר מעשה דרך גבר בעלמה (משלי ז') ישתנה הדבר אצלו עד אחר זמן, לזה בא דבר ה' בהדרגה ג' בגדר השיעור ואמר ובכל מאדך פירוש בכל ממון שאתה חפץ בו, וכשם שהממון אמר הכתוב (קהלת ה') אוהב כסף לא ישבע כסף, כי כשאדם מגיע לקנות קנין עצום אז יתעצם חפצו לחפוץ בהוני הונות והולכת תאותו וגדלה, וכמו כן יצו ה' באהבתו שלא תשתער ותוגבל וכשיגיע גדר א' תגדל בו האהבה לגדר עליון מזה, ולדרך זה שיעור אומרו מאדך לא מה שקנה אלא שחפץ לקנות, ובזה יתישב גם כן מה שהיה קשה בו אם אתה אומר מה שקנית אם כן אין מצוה זו שוה בכל שהרי אדם עני אינו בן מצוה זו, גם באנשי ממון לא תהיה להם המצוה בהשואה, מה שאין כן במצות לבבך ונפשך שהכל שוים בו, ולפי דרכנו יבא על נכון:
עוד נתכוון הכתוב לשלשה הדרגות שהם כולל גדרי האהבה, האחד כנגד ההרגש הוא חמדת הלב, וא' כנגד הצורך שהוא מזון המחיה את האדם, ואחד בגדר השיעור עד כמה צריך לצאת ידי חובת האהבה, כנגד גדר ההרגש אמר בכל לבבך, הנה הגם שיתאוה האדם לאכול או להון לא יהיה כל כך עוצם הערבות הגם שהנפש חפיצה לאכול יכול אדם למשול ברוחו למנוע עצמו מהדבר בנקל, מה שאין כן כשנכנס בלבו חמדת הלב ויתאוה לאשה יפה ומה גם כי יתרבה חשקה בלבבו יפעיל בו ההרגש עד שאינו יכול למשול ברוחו להטות לבו ויכוף אותו לעשות מה שאין רצונו עשות, צא ולמד כמה נתעצם יוסף הצדיק לכוף חמדת הלב במעשה אשת פוטיפר ושכרו יגיד לו:
עוד ירצה ללמד בני ישראל דרך שיתקבלו הדברים אצלם לאהוב ה', כי האהבה אינה מעשה שיכריח האדם רצונו לעשות מצות המלך אלא הוא דבר שתלוי בלב וכל שהלב לא ירגיש דבר שיפעול בו החשק אינו אוהב הגם שיכריחנו בכל מין הכרח, לזה באה העצה מאל יועץ ואמר והיו הדברים הא לה וגו' על לבבך, פירוש כשיתמיד שימת הדברים על לבו יולד בלבו חשק תאוה הרוחניות וירוץ לבו לאהבת ה' בכל אשר ציוהו, ודבר זה אנחנו יתמי דיתמי אנו מרגישים כי רבה תאוה בלבנו וחשק אלהי עולם יותר מכל הון עולם וכבוד מלכות וכל ערב נרגש לנמבזה ונמם בערך חלק המועט המושג מהרגש הוית הדברים על לבנו אשרינו מה טוב חלקנו, וכבר העירותי בדברים אלו בכמה מקומות:
והיו הדברים וגו'. לפי מה שפירשתי בפסוק ואהבת את ה', ירצה לומר כי ישים הדברים האמורים רטייה על לבו בראות אחת מג' אלה, כי יראה חסרון הלחם לאיש צדיק, או חסרון החיים, או חסרון הבנים, ידע כי אין הדבר לצד חסרון ההשג מה שהשיג זולתו, אלא שדברים אלו חשובים כאין נגדו:
ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך
וְשִׁנַּנְתָּ֣ם לְבָנֶ֔יךָ וְדִבַּרְתָּ֖ בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֨ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ:
7
Traduction
Tu les inculqueras à tes enfants et tu t’en entretiendras, soit dans ta maison, soit en voyage, en te couchant et en te levant.
Ajouter une note
Rachi non traduit
וְשִׁנַּנְתָּם. לְשׁוֹן חִדּוּד הוּא, שֶׁיִּהְיוּ מְחֻדָּדִים בְּפִיךָ, שֶׁאִם יִשְׁאָלְךָ אָדָם דָּבָר לֹא תְּהֵא צָרִיךְ לְגַמְגֵּם בּוֹ אֶלָּא אֱמוֹר לוֹ מִיָּד (סִפְרִי; קִידּוּשִׁין ל'):
לְבָנֶיךָ. אֵלּוּ הַתַּלְמִידִים, מָצִינוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִים בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים י''ד) בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם, וְאוֹמֵר (מְלָכִים ב בְּ') בְּנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בֵּית אֵל, וְכֵן בְּחִזְקִיָּהוּ, שֶׁלִּמֵּד תּוֹרָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, וּקְרָאָם בָּנִים שֶׁנֶּאֱמַר (דִּבְרֵי הַיָּמִים ב' כ''ט) בָּנַי עַתָּה אַל תִּשָּׁלוּ. וּכְשֵׁם שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִים בָּנִים (שֶׁנֶּאֱמַר בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם) כַּךְ הָרַב קָרוּי אָב, שֶׁנֶּאֱמַר (מְלָכִים ב ב') אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' (סִפְרִי):
וְדִבַּרְתָּ בָּם. שֶׁלֹּא יְהֵא עִקַּר דִּבּוּרְךָ אֶלָּא בָּם, עֲשֵׂם עִקָּר וְאַל תַּעֲשֵׂם טָפֵל (שָׁם):
וּבְשָׁכְבְּךָ. יָכוֹל אֲפִילּוּ שָׁכַב בַּחֲצִי הַיּוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, דֶּרֶךְ אֶרֶץ דִּבְּרָה תּוֹרָה, זְמַן שְׁכִיבָה וּזְמַן קִימָה (שָׁם):
Onkelos non traduit
וּתְתָנִנוּן לִבְנָיךְ וּתְמַלֵל בְּהוֹן בְּמִתְּבָךְ בְּבֵיתָךְ וּבִמְהָכָךְ בְּאָרְחָא וּבְמִשְׁכְּבָךְ וּבִמְקִימָךְ:
Targ. Yonathan non traduit
וְתִגְמְרִינוּן לִבְנָךְ וְתֶהֶוְיַין הַנְיַין בְּהוֹן בְּמוֹתְבֵיכוֹן בְּבָתֵּיכוֹן בִּזְמַן מֵיעַסוּקְכוֹן בְּחִיתוּנְכוֹן וּבְמֵיהֲכוֹן בְּאוֹרְחֲכוֹן וּבְפַנְיָא סְמִיךְ לְמִשְׁכָּבֵיכוֹן וּבְצַפְרָא סְמִיךְ לְמִקְמֵיכוֹן:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(ש) מלשון חצי גבור שנונים אבל לא לשון משנה דאם כן הל''ל ולמדתם: (ת) דאי בבנים ממש הא לעיל מיניה כתיב אתה ובנך וכאן כתיב דוקא לבניך אלא על כרחך אתלמידים: (א) דאם לא כן ודברת אותם הל''ל אלא בם ולא בדברים אחרים: (ב) (קצ''מ) נראה לי דהכי פירושו דאין לומר בשכבך ובקומך דוקא אפילו בחצי היום ובחצי הלילה. מדכתיב בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך אם כן כל היום וכל הלילה יקראו קריאת שמע ואם כן הל''ל ודברת בם יומם ולילה אלא דרך ארץ וכו' ויהיה בשכבך ובקומך פירוש על בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ור''ל בשבתך וגומר ואימתי בזמן שכבך ובזמן קומך דהיינו שחרית וערבית:
Sforno non traduit
ושננתם לבניך. תלמד אותם בשנון וחריפות מופתים שכליים: ודברת בם. כי בזאת ההתמדה תזכרם תמיד:
Ibn Ezra non traduit
ושננתם. מגזרת חץ שנון. וידוע איך ישונן החץ הנה נרא' כי עיקר כל האדם עבודת השם ועבודתו להכיר פעליו והמעתיקי' העתיקו שעת ק''ש וכלנו נסמוך עליהם: בשבתך. דבק עם ודברת בם: ובשכבך. לישן כי אין מצוה על הישן והנה ודברת בם בפה ובלב:
Baal Hatourim non traduit
ובקומך. תגין על הקו''ף לומר כשיעמוד בבוקר יתפלל ק' ברכות וינצל מצ''ח קללות ועוד שתים גם כל חלי וכל מכה:
Ramban non traduit
ושננתם לבניך. גם אלה מצות מבוארות נרמזו כבר כי מאחר שצוה במצות חקת עולם לדורותיכם ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם (שמות לא יז) זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך (בראשית יז י) הנה אנחנו מצווים שידעו בנינו המצות ואיך ידעו אותם אם לא נלמדם וכן וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך כבר נאמר (שמות יג ט) ובאר בכאן ''וקשרתם'' שיהיו מונחים בקשירה וירמוז גם כן לקשר של תפילין שקבלו רבותינו הלכה למשה מסיני (מנחות לה) והוסיף בכאן מצות המזוזה וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך שלא נזכרה ואולי גם זו מבוארת נרמזה שם במצות ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך וטעם ''ובשעריך'' ובמזוזות שאר שעריך כגון שערי הערים והמדינות כמו באחד שעריך (להלן טו ז)
וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך
וּקְשַׁרְתָּ֥ם לְא֖וֹת עַל־יָדֶ֑ךָ וְהָי֥וּ לְטֹֽטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֶֽיךָ:
8
Traduction
Tu les attacheras, comme symbole, sur ton bras, et les porteras en fronteau entre tes yeux.
Ajouter une note
Rachi non traduit
וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ. אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבַּזְּרוֹעַ:
וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ, וְעַל שֵׁם מִנְיַן פַּרָשִׁיּוֹתֵיהֶם נִקְרְאוּ טוֹטָפוֹת, טֹט בְּכַתְפִּי שְׁתַּיִם פֹּת בְּאַפְרִיקֵי שְׁתַּיִם (סַנְהֶדְרִין ד'):
Onkelos non traduit
וְתִקְטְרִנוּן לְאָת עַל יְדָךְ וִיהוֹן לִתְפִלִין בֵּין עֵינָיךְ:
Targ. Yonathan non traduit
וְתִקְטוּרִינוּן לְאָתִין כְּתִיבִין עַל יְדָךְ דִּשְׂמָאלָא וִיהֲווֹן לִתְפִילִין עַל מוֹקְדָךְ כֻּלּוֹ קָבֵיל עַל עֵינָךְ:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(ג) ר''ל דדומה כאלו כתיב שני פעמים שנים טט פירוש שנים הוא: (ד) דבכתפי כשרוצים לדבר שנים אומרים טט: (ה) דבאפריקי כשרוצין לדבר שנים אומרים פת דהיינו ארבע כלומר ארבע פרשיות בכל תפילין ועיין בתוספות סנהדרין ריש פרק קמא:
Ibn Ezra non traduit
וקשרתם לאות על ידך. מפורש: לטטפת. אין למלה הזאת ריע במקרא והמכחשים אמרו שהוא מגזרת והטף אל דרום וזה לא יתכן כי שרש הטף נטף וזה חסר נו''ן וכפול הטי''ת: וכתבתם. גם אמרו שהוא כמו קשרם ואחר שקבלו אבותינו האמת נעזוב אלה הבודאים מלבם:
Baal Hatourim non traduit
טטפת. ט' תגין כנגד ט' איברים שבראש: ידך. בגי' גובה היד:
וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך
וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזֻז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ: (ס)
9
Traduction
Tu les inscriras sur les poteaux de ta maison et sur tes portes.
Ajouter une note
Rachi non traduit
מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ. מְזֻזַּת כְּתִיב, שֶׁאֵין צָרִיךְ אֶלָּא אֶחָת:
וּבִשְׁעָרֶיךָ. לְרַבּוֹת שַׁעֲרֵי חֲצֵרוֹת וְשַׁעֲרֵי מְדִינוֹת וְשַׁעֲרֵי עֲיָרוֹת (יוֹמָא י''א):
Onkelos non traduit
וְתִכְתְּבִנוּן עַל מְזוּזְיָן וְתִקְבְּעִנוּן בְּסִפֵּי בֵיתָךְ וּבְתַרְעָיךְ: [ס]
Targ. Yonathan non traduit
וְתִכְתּוֹבִינִין עַל מְזוּזְיַין וְתִקְבְּעִינוּן בְּתוֹלְתָא לְקָבֵיל תַּקֵּי עַל סֵיפֵי בֵּיתָךְ וּבְתַרְעָךְ מִימִינָא בְּמֵעֲלָךְ:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(ו) ר''ל שאין צריך על פתח אחד שני מזוזות אבל לכל פתח שבבית צריך מזוזה אחת ולא כיש מפרשים דכוונת הכתוב הוא דפתח שאין לה אלא מזוזה בצד אחד מן הפתח חייב לקבוע מזוזה באותו פתח (מנחות דף לא):
והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת לך ערים גדלת וטבת אשר לא בנית
וְהָיָ֞ה כִּֽי יְבִֽיאֲךָ֣ | יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֶל־הָאָ֜רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע לַֽאֲבֹתֶ֛יךָ לְאַבְרָהָ֛ם לְיִצְחָ֥ק וּֽלְיַֽעֲקֹ֖ב לָ֣תֶת לָ֑ךְ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וְטֹבֹ֖ת אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־בָנִֽיתָ:
10
Traduction
Or, quand l’Éternel, ton Dieu, t’aura installé dans le pays qu’il a juré à tes pères, Abraham, Isaac et Jacob, de te donner, pays aux villes grandes et belles, que tu n’as point bâties ;
Ajouter une note
Onkelos non traduit
וִיהֵי אֲרֵי יָעֵלִנָךְ יְיָ אֱלָהָךְ לְאַרְעָא דִי קַיִים לַאֲבָהָתָךְ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לְמִתַּן לָךְ קִרְוִין רַבְרְבָן וְטָבָן דִי לָא בְנֵיתָא:
Targ. Yonathan non traduit
וִיהֵי אֲרוּם יָעֵלִינָךְ יְיָ אֱלָהָךְ לְאַרַע דְּקַיֵּים לְאַבְהָתָךְ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לְמִתַּן לָךְ קִירְוִין רַבְרְבִין וְטָבָן דְּלָא אִשְׁתַּלְהִית לְמִבְנֵי:
Sforno non traduit
אשר לא בנית ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת. שתשיג עושר בלי עמל:
Baal Hatourim non traduit
סמך והיה כי יביאך לפרשת שמע לומר לך שבזכות תורה תפילין ומזוזה יכנסו לארץ:
Ramban non traduit
והיה כי יביאך ה' אלהיך וגו'. יזכיר בכאן כי ברבות הטובה יזכור ימי עניו ומרודו שהיה עבד במצרים ולא ישכח את השם שהוציאו מן העבדות ההוא לטובה הזאת אבל יזכור חסדיו תמיד ויירא אותו ויעבוד לפניו כעבד לאדוניו ועל דעת רבותינו (חולין יז) ירמוז עוד כי הטוב ההוא אשר ימצא בבתים המלאים מותר אפילו היו שם דברים הנאסרים בתורה כגון קדלי דחזירי או כרמים נטועים כלאים או ערלה ואפילו בבורות יתכן שהיה בחציבתן דבר אסור בטיח אשר בהן או הזכיר הבורות דרך מליצה להזכיר רבוי הטובה והשליט אותם בכל הנמצא בארץ במותר ובאסור והנה הותרו להן כל האיסורין זולתי אסור ע''ז כמו שיבאר עוד (להלן ז כה) לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך וגו' ולכך יזכיר כאן בפרשה שאחרי כן (להלן ז ה) מזבחותיהם תתצו וגו' לאבד ע''ז ומשמשיה ושאר כל הנמצא בארץ מותר והיה ההיתר הזה עד שאכלו שלל אויביהם ויש אומרים בשבע שכבשו וכן נראה בגמרא בפרק ראשון ממסכת חולין (שם) והרב כתב בהלכות מלכים ומלחמותיהם (רמב''ם פ''ח ה''א) חלוצי צבא משיכנסו בגבול הגוים וישבו מהם מותר להם לאכול נבלות וטרפות ובשר חזיר וכיוצא בו אם רעב ולא מצא מה יאכל אלא מאכלים אלו האסורים וכן שותה יין נסך ומפי השמועה למדו ובתים מלאים כל טוב ערפי חזירים וכיוצא בהן ואין זה נכון שלא בשביל פקוח נפש או רעבון בלבד הותר בשעת מלחמה אלא לאחר שכבשו הערים הגדולות והטובות וישבו בהן התיר להם שלל אויביהם ולא בכל חלוצי צבא אלא בארץ אשר נשבע לאבותינו לתת לנו כמו שמפורש בענין וכן יין נסך שהזכיר אינו אמת שבכל איסורי ע''ז היא עצמה ומשמשיה ותקרובת שלה הכל אסור שנאמר (להלן ז כו) שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא ואם לא נתכוון הרב אלא להתיר סתם יינן במלחמה וכי למה הוצרכנו לדבר זה איסורי תורה הותרו גזרות של דבריהם יהיו אסורות
ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת וברת חצובים אשר לא חצבת כרמים וזיתים אשר לא נטעת ואכלת ושבעת
וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִ֣ים כָּל־טוּב֘ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־מִלֵּאתָ֒ וּבֹרֹ֤ת חֲצוּבִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־חָצַ֔בְתָּ כְּרָמִ֥ים וְזֵיתִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־נָטָ֑עְתָּ וְאָֽכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ:
11
Traduction
avec des maisons abondantes en biens, que tu n’y as pas répandus, des citernes toutes faites, que tu n’as pas creusées, des vignes et des oliviers, que tu n’as point plantés ; quand tu jouiras de ces biens et t’en rassasieras,
Ajouter une note
Rachi non traduit
חֲצוּבִים. לְפִי שֶׁהוּא מְקוֹם טְרָשִׁין וּסְלָעִים נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן חֲצִיבָה:
Onkelos non traduit
וּבָתִּין מְלָן כָּל טוּב דִי לָא מְלֵיתָא וְגֻבִּין פְּסִילָן דִי לָא פְּסַלְתָּא כַּרְמִין וְזֵיתִין דִי לָא נְצֶבְתָּא וְתֵיכוּל וְתִשְׂבָּע:
Targ. Yonathan non traduit
וּבָתִּין דְּמַלְיָין כָּל טוּבָא דְּלָא עָסַקְתָּ לְמִימְלֵי וּבֵירִין פְּסִילָן דְּלָא לָעִית לְמִפְסַל כַּרְמִין וְזֵיתִין דְּלָא טָרַחְתְּ לְמִינְצַב וְתֵיכוֹל וְתִיסְבּוֹעַ:
Ibn Ezra non traduit
כל טוב. בשור''ק תחת חול''ם כי יתחלפו כי איננו סמוך:
השמר לך פן תשכח את יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים
הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תִּשְׁכַּ֖ח אֶת־יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁ֧ר הוֹצִֽיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים:
12
Traduction
garde-toi d’oublier l’Éternel, qui t’a tiré du pays d’Égypte, d’une maison de servitude !
Ajouter une note
Rachi non traduit
מִבֵּית עֲבָדִים. כְּתַרְגּוּמוֹ מִבֵּית עַבְדוּתָא, מִמָּקוֹם שֶׁהֱיִיתֶם שָׁם עֲבָדִים:
Onkelos non traduit
אִסְתַּמַר לָךְ דִילְמָא תִנְשֵׁי יָת (דַחַלְתָּא דַ) יְיָ דִי אַפְּקָךְ מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם מִבֵּית עַבְדוּתָא:
Targ. Yonathan non traduit
אִסְתַּמָּרוּ לְכוֹן דִּלְמָא תִתְנְשׁוּן דַּחַלְתָּא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן דִּפְרַק וְאַפֵּיק יַתְכוֹן פְּרִיקִין מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם מִן בֵּית שִׁעֲבּוּד עַבְדַיָא:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(ז) פירוש מבית עבדים שהייתם שם עבדים לא מבית העבדים כי לא היו עבדים לעבדים:
Sforno non traduit
השמר לך פן תשכח. כי עושר קנוי בזה האופן גורם ברוב המשך אחר התאוות ובחן ישכח האדם את עושהו:
Ibn Ezra non traduit
וטעם מבית עבדים. שלא היו לך ערים ובתים מלאים:
את יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע
אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ תִּירָ֖א וְאֹת֣וֹ תַֽעֲבֹ֑ד וּבִשְׁמ֖וֹ תִּשָּׁבֵֽעַ:
13
Traduction
C’est l’Éternel, ton Dieu, que tu dois adorer, c’est lui que tu dois servir, c’est par son nom que tu dois jurer.
Ajouter une note
Rachi non traduit
וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ. אִם יֵשׁ בְּךָ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ, שֶׁאַתָּה יָרֵא אֶת שְׁמוֹ וְעוֹבֵד אוֹתוֹ, אָז בִּשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁאַתָּה יָרֵא אֶת שְׁמוֹ תְּהֵא זָהִיר בִּשְׁבוּעָתְךָ, וְאִם לַאו, לֹא תִשָּׁבֵעַ:
Onkelos non traduit
יָת יְיָ אֱלָהָךְ תִּדְחַל וְקָדָמוֹהִי תִּפְלָח וּבִשְׁמֵהּ תְּקַיַם:
Targ. Yonathan non traduit
מִן קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן תֶּהֱווֹן דַּחֲלִין וּקְדָמוֹי תִּפְלְחוּן וּבְשׁוּם מֵימְרֵי יְיָ בִּקְשׁוֹט תּוּמוּן:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(ח) פירוש לא שהוא מצוה לישבע כמו את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד שכל אחד מהם מצוה בפני עצמו אלא אם יש בך כל המדות הללו וכו' ואם לאו לא תשבע ואם כן וי''ו ובשמו נוסף וצריך להוסיף מלת אם קודם את ה' אלהיך תירא רא''ם:
Ibn Ezra non traduit
תירא. שלא תעשו מצות לא תעשה: תעבוד. במצות עשה: ובשמו תשבע. לא בשם אלהים אחרים להקים דבר ולכרות ברית וכן תשבע כל לשון רק באמת והטעם שלא יהיה לך אלוה שתשבע בשמו רק שם השם לבדו. ע''כ כתוב אחריו לא תלכון אחרי אלהים אחרי' ולא תנסו:
Baal Hatourim non traduit
תירא. בגימ' תלמידי חכמים:
Ramban non traduit
''ובשמו תשבע'' - אינו מצוה שישבע אבל הוא אזהרה כי בשמו בלבד תשבע לא בשם אל אחר על כן כתוב אחריו לא תלכון אחרי אלהים אחרים שלא תלכו אחריהם בדבר מכל אלו שלא תיראו מהם ולא תעבדו אותם ולא תשבעו בשמם אבל בגמרא של מסכת תמורה דרשו אותו בשבועת אמת דשריא אמרו בשמו תשבע דאמר רחמנא למה לי אם אינו ענין לשבועת הדיינין דנפקא ליה משבועת ה' תהיה בין שניהם תנהו ענין לשבועות דעלמא דשריין ואם אינו ענין לשבועה דמצוה דנפקא ליה מן ובו תדבקון (להלן יג ה) תנהו ענין לשבועה דחול וראיתי עוד בתנחומא אמר להן הקב''ה לישראל לא תהיו סבורין שהותר לכם להשבע בשמי אפילו באמת אין אתם רשאין להשבע בשמי אלא אם יהיו בך כל המדות הללו את ה' אלהיך תירא שתהיה כאותן שנקראו יראי אלהים אברהם יוסף איוב ואותו תעבוד שתהא מפנה עצמך לתורה ולמצות ולא יהיה לך עבודה אחרת לכך נאמר ואותו תעבוד ובו תדבק וכי אפשר לו לאדם להדבק בשכינה והלא כבר נאמר (לעיל ד כד) כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אלא לומר לך כל המשיא בתו לתלמיד שקורא ושונה והעושה לו פרקמטיא והמהנהו מנכסיו זהו שאמר ובו תדבק אם יש לך כל מדות אלו אתה רשאי להשבע ואם לאו אי אתה רשאי להשבע עד כאן לשון אגדה זו והנה פירוש הכתוב לדעתם ''ובשמו תשבע'' רשות שיתיר לנו להשבע בשמו על דרך הכבוד כאלו אמר את ה' אלהיך תירא אבל בשמו תשבע ולא תירא מזה ומפני ששם ההיתר הזה אחר היראה והעבודה דרשו שאין היתר לשבועה אלא לאחר כל המדות הללו או יאמר את ה' אלהיך תירא ותהיה יראתו גדולה על פניך עד שתהיה שמו לך לשבועה כי גם ברצותך לקיים כל דבר תשבע בשמו להרע ולא תמיר ויהיה פירוש ''ואותו תעבוד'' לדעתם שתהיה לו בכל עת כעבד הקנוי המשרת לפני אדוניו תמיד שעושה מלאכת רבו עיקר וצרכי עצמו עראי עד שיבא מזה מה שאמרו (אבות ב יב) וכל מעשיך יהיו לשם שמים שאפילו צרכי גופו לשם עבודת האל יהיו יאכל ויישן ויעשה צרכיו כדי קיום הגוף לעבוד ה' כענין שאמרו (בראשית רבה ט ו) והנה טוב מאד זו שינה וכי שינה טובה היא מתוך שהוא ישן קמעא הוא עומד ועוסק בתורה ויתכוין בכל צרכי הגוף למקרא שכתוב (תהלים קמו ב) אהללה ה' בחיי אזמרה לאלהי וגו' וזה פירוש נכון
וטעם את ה' אלהיך תירא. כי אחר שצוה באהבה יזכיר ליראה אותו שלא יחטא ויענש ואתו תעבד לעשות כל אשר צוך כעבד שומר מצות אדוניו ויתכן שיהיה זה רמז לעבודת הקרבנות לשמו וכך אמרו בספרי (ראה ס) בפסוק אחרי ה' אלהיכם תלכו ואותו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקולו תשמעו ואותו תעבודו (להלן יג ה) עבודו בתורתו עבודו במקדשו ירצה לפרש כי אחרי שהזהיר בשמירת כל המצות כלן ולשמוע בקולו יהיה ''ואותו תעבודו'' לעבדו במקדש בקרבנות ובשיר ובהשתחואות שם כי זה יקרא עבודה כמו שאמר (במדבר יח ז) עבודת מתנה אתן את כהונתכם ואמר (שם פסוק כג) ועבד הלוי ודרשו עוד ''עבודו בתורתו'' ללמוד התורה ולהגות בה וגם היא עבודה לפניו ולפי זה ''ואותו תעבוד'' ג''כ בקרבנות ור''א אמר את ה' אלהיך תירא שלא תעבור על מצות לא תעשה ואותו תעבוד במצות עשה ואיננו נכון מפני שאמר בכתוב האחר ואותו תיראו ואת מצותיו תשמורו ואותו תעבודו
לא תלכון אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיכם
לֹ֣א תֵֽלְכ֔וּן אַֽחֲרֵ֖י אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים מֵֽאֱלֹהֵי֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר סְבִיבֽוֹתֵיכֶֽם:
14
Traduction
Ne suivez point des divinités étrangères, aucun des dieux de ces peuples qui vous entourent.
Ajouter une note
Rachi non traduit
מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם. הוּא הַדִּין לָרְחוֹקִים, אֶלָּא לְפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אֶת סְבִיבוֹתֶיךָ תּוֹעִים אַחֲרֵיהֶם, הוּצְרַךְ לְהַזְהִיר עֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר:
Onkelos non traduit
לָא תְהָכוּן בָּתַר טַעֲוַת עַמְמַיָא מִטַעֲוַת עַמְמַיָא דִי בְסַחֲרָנֵיכוֹן:
Targ. Yonathan non traduit
לָא תַהֲכוּן בָּתַר טַעֲוַות עַמְמַיָא מִנַּחֲלַת עַמְמַיָא דִּבְחִזְרָנֵיכוֹן:
כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן יחרה אף יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה
כִּ֣י אֵ֥ל קַנָּ֛א יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בְּקִרְבֶּ֑ךָ פֶּֽן־יֶֽ֠חֱרֶה אַף־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ בָּ֔ךְ וְהִשְׁמִ֣ידְךָ֔ מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה: (ס)
15
Traduction
Car une divinité jalouse, l’Éternel, ton Dieu, est au milieu de toi : crains que son courroux ne s’allume contre toi et qu’il ne t’anéantisse de dessus la face de la terre.
Ajouter une note
Onkelos non traduit
אֲרֵי אֵל קַנָא יְיָ אֱלָהָךְ שְׁכִנְתֵּהּ בֵּינָךְ דִילְמָא יִתְקֵף רָגְזָא דַיְיָ אֱלָהָךְ בָּךְ וִישֵׁצָךְ מֵעַל אַפֵּי אַרְעָא: [ס]
Targ. Yonathan non traduit
אֲרוּם אֱלָהָא קַנְאָן וּפוּרְעָן יְיָ אֱלָהָכוֹן שְׁכִינְתֵּיהּ שַׁרְיָא בֵּינֵיכוֹן דִּלְמָא יִתְקוֹף רוּגְזָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן בְּכוֹן וִישֵׁיצִינוּךְ בְּסַרְהוֹבַיָא מֵעִילַוֵי אַפֵּי אַרְעָא:
לא תנסו את יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה
לֹ֣א תְנַסּ֔וּ אֶת־יְהֹוָ֖ה אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם כַּֽאֲשֶׁ֥ר נִסִּיתֶ֖ם בַּמַּסָּֽה:
16
Traduction
Ne tentez point l’Éternel, votre Dieu, comme vous l’avez tenté à Massa.
Ajouter une note
Rachi non traduit
בַּמַּסָּה. כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם שֶׁנִּסּוּהוּ בַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ (שְׁמוֹת י''ז):
Onkelos non traduit
לָא תְנַסוּן קֳדָם יְיָ אֱלָהֲכוֹן כְּמָא דִי נַסֵתוּן בְנִסֵיתָא:
Targ. Yonathan non traduit
עַמִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֲווֹ זְהִירִין דְּלָא תְנַסּוּן יַת יְיָ אֱלָהָכוֹן הֵיכְמָא דְנַסִּיתוּן בְּעִישַרְתֵּי נִסְיוֹנִין:
Ibn Ezra non traduit
במסה. שם מקום הנזכר ויקרא שם המקום מסה ונפתח הבי''ת כמו וזבח וצלמונע בקרקר ויפקדם בטלאים ושם פירשתיו והטעם שאמרו היש השם בקרבנו ואם הוא נעבדנו רק אין לך צורך לבד שתשמור מצותיו ואם אתה תעשה הטוב בעיניו יעשה לך כל טוב ויהדוף את כל אויביך:
Ramban non traduit
לא תנסו את ה' אלהיכם. פירוש כאשר נסיתם במסה שלא תאמר אם יש ה' בקרבנו לעשות לנו נסים או שנצליח בהיותנו עובדים לפניו ונשבע לחם ונהיה טובים נשמור תורתו כי הכוונה שם כך היתה שאם יראו שהשם יתן להם מים בנס מאתו ילכו אחריו במדבר ואם לא יעזבוהו ונחשב להם לעון גדול כי אחרי שנתאמת אצלם באותות ובמופתים כי משה נביא השם ודבר ה' בפיהו אמת אין ראוי לעשות עוד שום דבר לנסיון והעושה כן איננו מנסה הנביא רק השם יתברך הוא מנסה לדעת היד ה' תקצר ולכך אסר לדורות לנסות התורה או הנביאים כי אין ראוי לעבוד השם על דרך הסתפק או שאלת מופת ונסיון כי אין רצון השם לעשות נסים לכל אדם ובכל עת ואין ראוי לעבדו על מנת לקבל פרס אלא אולי ימצא בעבודתו ולכתו בדרכי התורה צער ואסון וראוי שיקבל הכל במשפט צדק ולא כאשר אמרו אוילי עמנו (מלאכי ג יד) וכי הלכנו קדורנית מפני ה' ולכך אמר הכתוב בכאן שמור תשמרו מצותיו ועדותיו שהם הנסים שעשה לכם מכבר להיות לכם לעדות כגון הפסח והמצה והסוכה ותשמרו חקיו אע''פ שלא תדעו טעמם כי באמת ייטב לכם בסוף אין צורך לנסיון בתורה ובמצות אחרי שכבר נתאמת אצלכם שהוא מאתו יתברך וכן בכל דבר נביא המנוסה והמוחזק בנביא אמת באותות ובמופתים כדין התורה לא תנסו את דבריו בכל גמול ובכל עונש שיאמר לכם ולא תסתפקו ביכלתו יתעלה אבל האמינו בתורתו ותאמינו בנביאיו והצליחו והנה הבטיח כי סוף הכבוד לבוא בירושת הארץ ונצוח האויבים כי היא הטובה הגדולה והצריכה לאותו הדור ואחרי כן אמר כי גם לדורות הבאים אין צורך לנסיון בעשיית המצות אלא שישאלו מאבותיהם וזקניהם ויגידו להם אמתת התורה והמצות כאשר יפרש (פסוק כ) כי ישאלך בנך וגמר הפרשה
שמור תשמרון את מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך
שָׁמ֣וֹר תִּשְׁמְר֔וּן אֶת־מִצְוֹ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם וְעֵֽדֹתָ֥יו וְחֻקָּ֖יו אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽךְ:
17
Traduction
Gardez, au contraire, les commandements de l’Éternel, votre Dieu, les statuts et les lois qu’il vous a imposés.
Ajouter une note
Onkelos non traduit
מִטַּר תִּטְרוּן יָת פִּקוּדַיָא דַיְיָ אֱלָהֲכוֹן וּסְהֶדְוָתֵהּ וּקְיָמוֹהִי דִי פַקְדָךְ:
Targ. Yonathan non traduit
מִינְטוֹר תִּנְטְרוּן יַת פִּקּוּדַיָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן וּסְהִידְוָותֵיהּ וּקְיָימוֹי דְפַּקֵיד לְכוֹן:
ועשית הישר והטוב בעיני יהוה למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטבה אשר נשבע יהוה לאבתיך
וְעָשִׂ֛יתָ הַיָּשָׁ֥ר וְהַטּ֖וֹב בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה לְמַ֨עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וּבָ֗אתָ וְיָֽרַשְׁתָּ֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטֹּבָ֔ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע יְהֹוָ֖ה לַֽאֲבֹתֶֽיךָ:
18
Traduction
Fais ce qui est juste et agréable aux yeux du Seigneur, afin d’être heureux et d’arriver à posséder ce bon pays que le Seigneur a promis par serment à tes pères,
Ajouter une note
Rachi non traduit
הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב. זוֹ פְּשָׁרָה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין:
Onkelos non traduit
וְתַעְבֵּד דְכָשַׁר וּדְתַקֵן קֳדָם יְיָ בְּדִיל דְיֵיטַב לָךְ וְתֵעוּל וְתֵירַת יָת אַרְעָא טַבְתָא דִי קַיִים יְיָ לַאֲבָהָתָךְ:
Targ. Yonathan non traduit
וְתַעֲבֵיד דְּתַקִּין וּדְכָשַׁר קֳדָם יְיָ מִן בִּגְלַל דְּיוֹטִיב לְכוֹן וְתֵיעֲלוּן וְתֵירְתוּן יַת אַרְעָא טַבְתָּא דְקַיִים יְיָ לַאֲבָהַתְכוֹן:
Ramban non traduit
ועשית הישר והטוב בעיני ה'. על דרך הפשט יאמר תשמרו מצות השם ועדותיו וחקותיו ותכוין בעשייתן לעשות הטוב והישר בעיניו בלבד ו למען ייטב לך הבטחה יאמר כי בעשותך הטוב בעיניו ייטב לך כי השם מטיב לטובים ולישרים בלבותם ולרבותינו בזה מדרש יפה אמרו זו פשרה ולפנים משורת הדין והכוונה בזה כי מתחלה אמר שתשמור חקותיו ועדותיו אשר צוך ועתה יאמר גם באשר לא צוך תן דעתך לעשות הטוב והישר בעיניו כי הוא אוהב הטוב והישר וזה ענין גדול לפי שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותקוני הישוב והמדינות כלם אבל אחרי שהזכיר מהם הרבה כגון לא תלך רכיל (ויקרא יט טז) לא תקום ולא תטור (שם פסוק יח) ולא תעמוד על דם רעך (שם פסוק טז) לא תקלל חרש (שם פסוק יד) מפני שיבה תקום (שם פסוק לב) וכיוצא בהן חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר עד שיכנס בזה הפשרה ולפנים משורת הדין וכגון מה שהזכירו בדינא דבר מצרא (ב''מ קח) ואפילו מה שאמרו (יומא פו) פרקו נאה ודבורו בנחת עם הבריות עד שיקרא בכל ענין תם וישר
להדף את כל איביך מפניך כאשר דבר יהוה
לַֽהֲדֹ֥ף אֶת־כָּל־אֹֽיְבֶ֖יךָ מִפָּנֶ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽה: (ס)
19
Traduction
lorsqu’il repoussera tous tes ennemis de devant toi, comme l’a déclaré le Seigneur.
Ajouter une note
Rachi non traduit
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר. וְהֵיכָן דִּבֶּר? ''וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם וְגוֹ''' (שְׁמוֹת כ''ג):
Onkelos non traduit
לְמִתְּבַר יָת כָּל בַּעֲלֵי דְבָבָךְ מֵקָדָמָךְ כְּמָא דִי מַלִּיל יְיָ: [ס]
Targ. Yonathan non traduit
לְמִדְחֵי יַת כָּל בַּעֲלֵי דְבָבָךְ מִן קֳדָמָךְ הֵיכְמָא דְּמַלֵיל יְיָ:
Ibn Ezra non traduit
להדוף. ה''א להדוף שורש והעד הדפו:
Baal Hatourim non traduit
להדף. חסר וי''ו כי הגרגשי עמד ופנה:
כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם
כִּֽי־יִשְׁאָֽלְךָ֥ בִנְךָ֛ מָחָ֖ר לֵאמֹ֑ר מָ֣ה הָֽעֵדֹ֗ת וְהַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ אֶתְכֶֽם:
20
Traduction
Quand ton fils t’interrogera un jour, disant : "Qu’est-ce que ces statuts, ces lois, ces règlements, que l’Éternel, notre Dieu, vous a imposés ?"
Ajouter une note
Rachi non traduit
כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר. יֵשׁ מָחָר שֶׁהוּא אַחַר זְמָן:
Onkelos non traduit
אֲרֵי יִשְׁאֲלִנָךְ בְּרָךְ מְחָר לְמֵימָר מָא סָהֶדְוָתָא וּקְיָמַיָא וְדִינַיָא דִי פַקִיד יְיָ אֱלָהָנָא יָתְכוֹן:
Targ. Yonathan non traduit
אֲרוּם יְשַׁיְילִינָךְ בְּרָךְ מְחַר לְמֵימָר מַה סְהִידְוָותָא וּקְיָימַיָא וְדִינַיָא דְפַּקֵיד יְיָ אֱלָהָנָא יַתְכוֹן:
Daat Zkenim non traduit
כי ישאלך בנך מחר. זו שאלת בן חכם מאותן ארבעה בנים הנזכרים בהגדה ואע''פ שהוא אומר אתכם דמשמע כמו לכם ולא לו מ''מ כיון שאמר אשר צוה ה' אלהינו אינו מוציא עצמו מן הכלל כמו רשע שאומר מה העבודה הזאת לכם והאי דקאמר (אתכם) לפי שעדיין לא נולד באותה שעה שהקב''ה צוה אותה מצוה:
Sforno non traduit
מה העדות. החלק העיוני שהוא עדות מופתי: והחקים והמשפטים. החלק המעשי: אשר צוה ה' אלהינו אתכם. ולא הספיקו מצות בני נח:
Ibn Ezra non traduit
מה העדות. הטעם למה זה העול עלינו בינות בני אדם ואמרת כי השם פדנו מבית עבדים והנה עשה לנו זאת הטובה והנה חייבים אנחנו ליראה את שמו כי כבר הכרנו כי הוא הטיב לנו ועוד ייטיב לנו להחיותנו כי מצותיו חיים הם למוצאיהם:
Ramban non traduit
וטעם כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדות. שישאל תחלה על מה יעידו אלה המצות הנקראים ''עדות'' בעבור שהם זכר לנפלאותיו ועדות בהם כגון המצה והסוכה והפסח והשבת והתפילין והמזוזה ומה החקים כי נעלם טעמם בתורה והמשפטים ישאל מה המשפטים שנעשה במצות האלה שנסקול העושה מלאכה בשבת ונשרוף הבא על אשה ואמה ונכה את הארבעים לזורע כלאים כי משפטי ישוב המדינות בדיני השור והבור והשומרים ושאר הדינין שבתורה צדיקים וטובים הן כל רואיהם יכירון וצוה בתשובת השאלה הזאת שנגיד לשואל כל ענין יציאת מצרים והכוונה בזה הוא הטעם במה שאמר בעשרת הדברות (לעיל ה ו) אשר הוצאתיך מארץ מצרים כי יתכוון שנודיע לבן השואל כי ה' הוא הבורא והחפץ והיכול כאשר נתבאר לנו ביציאת מצרים וזה טעם ''לעינינו'' כי אנחנו היודעים ועדים מן האותות והמופתים שראינו שם כי השם אלהינו הוא האלהים בשמים ובארץ ואין עוד מלבדו כי כל זה יודע ביציאת מצרים כאשר פירשתי בדבור הראשון (שמות כ ב) והנה ראוי לנו לתת כבוד לשמו כי הוא בוראנו ואשר הגדיל חסדו עמנו ויצונו לעשות את החקים האלה הנזכרים בעדות חקים ומשפטים ליראה אותו בעשותנו העדות זכר לנפלאותיו לטוב לנו בעשיית החקים כי טובים הם אין בהם חק שתהיה בו רעה כלל אע''פ שלא נתברר טעמם לכל
ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה
וְאָֽמַרְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ עֲבָדִ֛ים הָיִ֥ינוּ לְפַרְעֹ֖ה בְּמִצְרָ֑יִם וַיֹּֽצִיאֵ֧נוּ יְהֹוָ֛ה מִמִּצְרַ֖יִם בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה:
21
Traduction
Tu répondras à ton fils : "Nous étions asservis à Pharaon, en Égypte, et l’Éternel nous en fit sortir d’une main puissante.
Ajouter une note
Onkelos non traduit
וְתֵימַר לִבְרָךְ עַבְדִין הֲוֵינָא לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וְאַפְּקָנָא יְיָ מִמִצְרַיִם בִּידָא תַקִיפָא:
Targ. Yonathan non traduit
וְתֵימְרוּן לִבְנֵיכוֹן מְשַׁעְבְּדִין הֲוֵינָן לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וְאַפֵּיקָנָא מֵימְרָא דַיְיָ מִמִּצְרַיִם בִּידָא תַּקִיפְתָּא:
Sforno non traduit
עבדים היינוי ובהיות שבעבדותנו לא היינו יכולים לקנות השלמות המכוון מאתו הפליא לעשות להוציאנו ולהביא אותנו אל הארץ שנוכל לקנות בה אותה השלמות:
ויתן יהוה אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו לעינינו
וַיִּתֵּ֣ן יְהֹוָ֡ה אוֹתֹ֣ת וּ֠מֹֽפְתִים גְּדֹלִ֨ים וְרָעִ֧ים | בְּמִצְרַ֛יִם בְּפַרְעֹ֥ה וּבְכָל־בֵּית֖וֹ לְעֵינֵֽינוּ:
22
Traduction
Il opéra des signes et des prodiges, grands et terribles, sur l’Égypte, sur Pharaon et toute sa maison, sous nos yeux.
Ajouter une note
Onkelos non traduit
וִיהַב יְיָ אָתִין וּמוֹפְתִין רַבְרְבִין וּבִישִׁין בְּמִצְרַיִם בְּפַרְעֹה וּבְכָל אֱנַשׁ בֵּיתֵהּ לְעֵינָנָא:
Targ. Yonathan non traduit
וְגָרֵי מֵימְרָא דַיְיָ אָתִין וְתִימְהִין רַבְרְבִין וּמַכְתָּשִׁין בִּישִׁין בְּמִצְרַיִם וּבְפַרְעֹה וּבְכָל אֵינַשׁ בַּיְיתֵיהּ וַהֲוֵינָא חַמְיָין בְּעֵינָנָא:
ואותנו הוציא משם למען הביא אתנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבתינו
וְאוֹתָ֖נוּ הוֹצִ֣יא מִשָּׁ֑ם לְמַ֨עַן֙ הָבִ֣יא אֹתָ֔נוּ לָ֤תֶת לָ֨נוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַֽאֲבֹתֵֽינוּ:
23
Traduction
Et nous, il nous fit sortir de là pour nous amener ici, pour nous gratifier du pays qu’il avait promis à nos pères ;
Ajouter une note
Onkelos non traduit
וְיָתָנָא אַפֵּק מִתַּמָן בְּדִיל לְאַעֲלָא יָתָנָא לְמִתַּן לָנָא יָת אַרְעָא דִי קַיִים לַאֲבָהָתָנָא:
Targ. Yonathan non traduit
וְיָתָנָא אַפֵּיק פְּרִיקִין מִן בִּגְלַל לְאַעֲלָא יָתָנָא לְמִתַּן לָנָא יַת אַרְעָא דְקַיֵּים לְאַבְהָתָן:
ויצונו יהוה לעשות את כל החקים האלה ליראה את יהוה אלהינו לטוב לנו כל הימים לחיתנו כהיום הזה
וַיְצַוֵּ֣נוּ יְהֹוָ֗ה לַֽעֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל־הַֽחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה לְיִרְאָ֖ה אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ לְט֥וֹב לָ֨נוּ֙ כָּל־הַיָּמִ֔ים לְחַיֹּתֵ֖נוּ כְּהַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:
24
Traduction
et il nous prescrivit d’exécuter toutes ces lois, de révérer l’Éternel, notre Dieu, pour que nous fussions heureux à jamais, pour qu’il conservât nos jours comme il l’a fait jusqu’ici.
Ajouter une note
Onkelos non traduit
וּפַּקְדָנָא יְיָ לְמֶעְבַּד יָת כָּל קְיָמַיָא הָאִלֵין לְמִדְחַל יָת יְיָ אֱלָהָנָא לְטַב לָנָא כָּל יוֹמַיָא לְקַיָמוּתָנָא כְּיוֹמָא הָדֵין:
Targ. Yonathan non traduit
וּפַקֵּיד עֲלָנָא יְיָ לְמֶעֱבַד יַת כָּל קְיָמַיָא הָאִילֵין לְמִדְחַל מִן קֳדָם יְיָ אֱלָהָנָא לְטַב לָנָא כָּל יוֹמַיָא לְקַיָּימוּתָנָא כִּזְמַן יוֹמָא הָדֵין:
Sforno non traduit
ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה. להכין אותנו בשמירתם: ליראה את ה' אלהינו. וזה כהתבונן והכיר את גדלו וכל זה רצה לטוב לנו כל הימים. כי חפץ חסד הוא לא לתועלתו. לחיותנו כהיום הזה:
וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו כאשר צונו
וּצְדָקָ֖ה תִּֽהְיֶה־לָּ֑נוּ כִּֽי־נִשְׁמֹ֨ר לַֽעֲשׂ֜וֹת אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את לִפְנֵ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ כַּֽאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽנוּ: (ס)
25
Traduction
Et ce sera œuvre méritoire pour nous de pratiquer soigneusement toute cette loi devant le Seigneur, notre Dieu, telle qu’il nous l’a prescrite."
Ajouter une note
Onkelos non traduit
וְזָכוּתָא תְּהֵא לָנָא אֲרֵי נִטַר לְמֶעְבַּד יָת כָּל תַּפְקֶדְתָּא הָדָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָנָא כְּמָא דִי פַקְדָנָא: [ס]
Targ. Yonathan non traduit
וּזְכוּ יְהֵא נְטִיר לָנָא לְעַלְמָא דְאָתֵי אֲרוּם נִנְטוֹר לְמֶעֱבַד יַת כָּל תַּפְקֵידְתָּא הָדָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָנָא הֵיכְמָא דְפַקֵדְנָא:
Sforno non traduit
וצדקה תהיה לנו. וזה שאמרתי לך לטוב לנו כל הימים רצוני לומר לטוב לנו בעולם הזה ובעולם הבא: לחיתנו כהיום הזה. חיי שעה ולהיות לנו צדקה וזכות לפני ה' אלהינו בעולם הנצחי:
Ibn Ezra non traduit
וצדקה תהיה לנו. י''א מכאן רמז לשכר המצות לעוה''ב ולפי הפשט כי מדרך הצדקה חייבים אנחנו לשמור את רצונו כי הוא אדוננו והנכון בעיני כי כל הגוים יראו שאנחנו צדיקים בשמרנו מצותיו וחקיו שהם צדיקים כי כן כתוב:
Or Ha'Hayim non traduit
עוד רמז הכתוב רמז נעלם שבאמצעות שמירת המצות תהיה לנו חלקנו שכינתו יתברך הנקראת צדקה (תיקוני זוהר תכ''א) והבן:
ואומרו כהיום הזה פירוש כסדר שהוא עושה היום הזה שהוא זן ומפרנס מוריד המן וגו' ומכסה כאומרם ז''ל (מד''ר תבא פ''ז) שהיתה כסותם גדלה עמהם כחומט והעננים מגהצים הבגדים, וכנגד עבודה מאהבה אמר זה אינו בחיוב העבד אלא בדרך צדקה תהיה לנו כי נשמור וגו' לפני ה', רשם בזה תכלית האהבה על דרך אומרם ז''ל (חובת הלבבות שער אהבת ה' פ''א) וז''ל האהבה היא כלות הנפש ונטותה אל הבורא, וזו היא דביקות הנפש לפני אור הנערב הוא ה' אלהינו, ואומרו כאשר ציונו פירוש לא לצד שום פניה אלא לעשות מצות ה' כדרך אומרו (תהלים מ') לעשות רצונך אלהי חפצתי, שזה הוא עשות המצוה באהבה שלמה ועיין מה שפירשתי בפרשת אחרי מות בפסוק כמעשה ארץ מצרים וגו', ודבר זה בו יצטדק אדם ויקו לשכר גם כפי הדין, והגם שכפי האמת עלינו לשלם שכר לאלהינו ברוך הוא שהטעימנו עריבות נעימות מתיקות אהבתו בלבנו מתוקים וערבים לאין תכלית, אלא שיטול אדם שכר על התעצמותו עד שהשיג טעם בחיים:
וצדקה תהיה לנו וגו'. צריך לדעת הכונה במאמר צדקה, ורמב''ן פירש שחוזר אל שכר המצות כי יהיה בתורת צדקה מה' כי עבדים אנחנו וחייבים לעבוד ואין לנו דין שכר ע''כ, ואין הכתוב מיושב על נכון לדבריו ז''ל, עוד צריך לדעת כוונת אומרו לפני ה' כאשר ציונו וגו':
אכן הכוונה היא לפי שיש ב' הדרגות בעבודת ה', א' היא עבודה מיראה, וזה היא חיוב על כל הנבראים שכל עבד ירא מרבו על דרך אומרו (מלאכי א') אם אדונים אני איה מוראי, והוא מאמר הכתוב (עקב י' י''ב) מה ה' אלהיך שואל מעמך כ''א ליראה. ב' היא עבודה מאהבה, והיא מצוה רבה ועצומה, אבל אין חיובה לצד היות האדם עבד שיהיה אוהב, די שלא ישנא ויעבוד הצריך, וזה הוא דבר שחייב העבד לרבו, וכנגדו רבו חייב לזונו ולפרנסו כיד רבו, כנגד חיוב המוטל לצד היותו עבד אמר הכתוב שקודם לזה ויצונו ה' ליראה את ה', וגמר אומר לטוב לנו וגו' לחיותינו וגו', פירוש מצות ה' באה בחיוב ליראה כמשפט עבד למלכו, וגם על ה' להטיב כיד המלך לפרנסה ולכלכלה לחיותינו כי חייב האדון בפרנסת עבדו:
Baal Hatourim non traduit
המצוה הזאת לפני ה' אלהינו. מלמד שהמצות באות ומעידות לפני ה' ופ''א דלפני כפולה לומר שנכנסות לפני ולפנים: כאשר צונו. כי יביאך. בשכר המצות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source