Bamidbar 32
Matote-Massei'
Revi'i
במחוברות רביעי ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה
־ במחוברות רביעי וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה אִֽם־תַּעֲשׂ֖וּן אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה אִם־תֵּחָ֥לְצ֛וּ לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לַמִּלְחָמָֽה:
20
Traduction
Moïse leur répondit : "Si vous tenez cette conduite, si vous marchez devant l’Éternel, équipés pour la guerre ;
Onkelos non traduit
וַאֲמַר לְהוֹן משֶׁה אִם תַעְבְּדוּן יָת פִּתְגָמָא הָדֵין אִם תִּזְדָרְזוּן קֳדָם עַמָא דַיְיָ לִקְרָבָא:
Targ. Yonathan non traduit
וַאֲמַר לְהוֹן משֶׁה אִין תַּעַבְדוּן יַת פִּתְגָמָא הָדֵין אִין תִּזְדַרְזוּן קֳדָם עַמָא דַיְיָ לְאַגָחָא קְרָבָא:
Or Ha'Hayim non traduit
ויאמר אליהם משה אם תעשון וגו' אם תחלצו וגו'. קשה למה כפל לומר אם תעשון וגו' אם תחלצו וגו' ולא הספיק באחת מהנה, ולכשנדייק לא היה צריך להשיבם אלא יסכים לדבריהם במה שיקרא ליהושע ולאלעזר ויצו אותם כאמור בסמוך, עוד למה דקדק לומר הזה, עוד מה כוונתו באומרו בסמוך לפני ה':
אכן כוונת מאמר משה היא לפי שראה שדעת בני גד ובני ראובן שרוצים לעבור עם ישראל אינו אלא כדי שיתרצו ויחליטו להם נתינת הארצות ולא לתכלית אחר, ודבר זה אין נכון לעשות כן לענין הצלחת המלחמה כי צריכין בני המלחמה שתהיה מלחמתם להנקם מאויבי ה' להכרית להם כל נשמה ותקרא מלחמת חובת מצות ה', וזה לך לשון רמב''ם בפרק ז' מהלכות מלכים כל הנלחם בכל לבו וכו' ותהיה כוונתו לקדש ה' בלבד מובטח לו שלא ימצא לו שום נזק ולא תגיעהו רעה וכו' ויזכה לחיי עולם הבא עד כאן:
על כן האנשים ההמה כיון שאין הולכים אלא להתקיים בידם הארץ יש מיחוש בחליצתם שלא תועיל, ואפשר שיהיו ניזוקים מהם, אשר על כן נתחכם משה ואמר להם אם תעשון וגו' אם תחלצו וגו', פירוש כנגד מה שאמרו הם ואנחנו נחלץ חושים וגו' אמר אם תעשון את הדבר הזה, ותיבת זה חוזרת למאמר הנאמר בסמוך, וכנגד מה שכוונתן בהליכה לקיום התנאי אמר אם תחלצו לפני ה' למלחמה, דקדק לומר לפני ה' כמאמר רמב''ם שכתב שתהיה כוונתו לקדש ה', וכמו שגמר אומר עד הורישו את אויביו פירוש אויביו של הקדוש ברוך הוא, ואין לפרש אויביו של ישראל שהרי לא הוזכר בדברי משה מתחילת דבריו עד עתה זכרון ישראל לומר שעליו חוזר מאמר אויביו, אלא ודאי כי לה' חוזרים הדברים שתהיה כוונתם להנקם מאויבי ה' לקדש שמו יתברך, וכפירוש זה הרווחנו גזרת דברי משה שלא נודע מקומה שכל המאמרים הטיל להם וא''ו בתחילתה, ולדברינו הגזרה היא לפני ה':
עוד נתכוון באומרו אם תחלצו לפני ה' להשיבם להמובן בדבריהם שאמרו נחלץ וגו' לפני בני ישראל שזה יגיד שישראל צריכין עזר טבעי, לזה אמר אם תחלצו לפני ה' תחלצו פירוש להרבות זכותכם לפני ה' שאין דומה זכות מאה לזכות מאה ואחד:
ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו
וְעָבַ֨ר לָכֶ֧ם כָּל־חָל֛וּץ אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה עַ֧ד הֽוֹרִישׁ֛וֹ אֶת־אֹֽיְבָ֖יו מִפָּנָֽיו:
21
Traduction
si tous vos guerriers passent le Jourdain pour combattre devant l’Éternel, jusqu’à ce qu’il ait dépossédé ses ennemis,
Onkelos non traduit
וְיַעְבֵר לְכוֹן כָּל דִמְזָרֵז יָת יַרְדְנָא קֳדָם עַמָא דַיְיָ עַד דִיתָרַךְ יָת בַּעֲלֵי דְבָבוֹהִי מִן קֳדָמוֹהִי:
Targ. Yonathan non traduit
וִיעִיבַר לְכוֹן כָּל דִמְזַרֵז יַת יוֹרְדְנָא קֳדָם עַמָא דַיְיָ לְאַגָחָא קְרָבָא עַד דְיִתָרֵךְ יַת בַּעֲלֵי דְבָבוֹי מִן קֳדָמוֹי:
Ibn Ezra non traduit
עד הורישו. השם:
Or Ha'Hayim non traduit
ועבר לכם כל חלוץ. ולא הספיק מה שאמר אם תחלצו, בא להתנות דבר שלא הוזכרו בדבריהם והוא שיעברו כולם פירוש כל הראוי לחלוץ צבא, אלא שעדיין קשה שהיה לו לומר בפסוק ראשון אם תחלצו כולכם או אם תעברו כולכם חלוצים:
אכן כוונת משה בזה הוא הבטחה והודעת דיוק הנשמע על זה הדרך שאם תעשו וגו' ותחלצו וגו' מבטיח כי לא יפול מהם אחד ויהיו שלמים וכן רבים, והוא אומרו ועבר לכם כל חלוץ פירוש כולם ולא יפקד מהם איש, ומכלל זה אתה שומע שאם לא יעשו האמור הם מוכנים להשחתה, וכפירוש זה מאמר ועבר וגו' הוא גזירה לפסוק שקדם לא תנאי במעשה שהתנאי כבר אמר אם תעשון הדבר הזה שפירושו הוא התנאי שהתנו הם כמו שכתבתי למעלה, ואומרו לפני ה' לומר שבזה לא יהיה מסך מבדיל בינם ובין ה' כאומרו (ישעי' נט) עונותיכם היו מבדילין ביניכם לבין אלהיכם, שס''מ הרשע וחילותיו הם המבדילים והם המכלים:
עוד נתכוון לומר לפני ה' פירוש שהוא המוריש אויביו כמו שגמר אומר עד הורישו פירוש ה' לאויביו מפניו, וכפירוש זה שיעור הכתוב הוא על זה הדרך אם תחלצו ותהיה כוונתכם לפני ה' וגו' אז אינכם צריכין למלחמה אלא העברה לבד לפני ה' והוא יוריש אויביו, והוא אומרו ועבר לכם וגו' לפני ה' היוצא להנקם עד הורישו אויביו הא למדת כי הוא המוריש לפני בני ישראל, ודקדק לומר מפניו, לפי שה' שוכן בעיר אשר בחר לו ירושלים החביבה ואינו חפץ לראות אויביו לפניו:
Baal Hatourim non traduit
חלוץ. ב' במסרה הכא ואידך חלוץ הנעל והיינו דאמרינן כל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו שלא תזקק ליבם ולא תצטרך לחלוץ מן היבם ושמעינן מכאן שגם משה עשה כן וממנו למד דוד וזהו ועבר לכם כל חלוץ חלוץ הנעל:
ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה
וְנִכְבְּשָׁ֨ה הָאָ֜רֶץ לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ וְאַחַ֣ר תָּשֻׁ֔בוּ וִֽהְיִיתֶ֧ם נְקִיִּ֛ם מֵֽיְהֹוָ֖ה וּמִיִּשְׂרָאֵ֑ל וְ֠הָֽיְתָ֠ה הָאָ֨רֶץ הַזֹּ֥את לָכֶ֛ם לַֽאֲחֻזָּ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה:
22
Traduction
et si, le pays une fois subjugué devant l’Éternel, alors seulement vous vous retirez, vous serez quittés envers Dieu et envers Israël, et cette contrée vous sera légitimement acquise devant le Seigneur.
Onkelos non traduit
וְתִתְכְּבֵשׁ אַרְעָא קֳדָם עַמָא דַיְיָ וּבָתַר כֵּן תְּתוּבוּן וּתְהוֹן זַכָּאִין מִן קֳדָם יְיָ וּמִיִשְׂרָאֵל וּתְהֵי אַרְעָא הָדָא לְכוֹן לְאַחֲסָנָא קֳדָם יְיָ:
Targ. Yonathan non traduit
וְתִתְכְּבַשׁ אַרְעָא קֳדָם עַמָא דַיְיָ וּמִן בָּתַר כְּדֵין תְּתוּבוּן וּתְהוֹן זַכָּאִין מִן קֳדָם יְיָ וּמִיִשְׂרָאֵל וּתְהֵי אַרְעָא הָדָא לְכוֹן לְאַחְסָנָא קֳדָם יְיָ:
Ibn Ezra non traduit
לפני ה'. כי שם הארון. לפני ה' כאשר פירשתי כי לעולם הוא לשבח:
Or Ha'Hayim non traduit
ונכבשה הארץ. צריך לדעת למה לא הספיק במאמר עד הורישו שאמר בסמוך, עוד צריך לדעת למה הוצרך לומר ואחר תשובו שמובן הוא מאומרו עד הורישו וגו' הרי גבול ההליכה ומובן מעצמו שישובו אחר כך. אכן כוונת משה בזה הוא הבטחת הטובה הנמשכת מקיום הדברים, כי באמצעות מעשה הקודם יובטחו בכמה הבטחות, א' ונכבשה הארץ פירוש ודאי שתכבש הארץ לפני ה', ב' ואחר תשובו פירוש הבטיח כל המדבר אליהם שלא יפקדו בכל זמן שיהיו בארץ במלחמות הגדולות וישובו שלימים לביתם, והגם שמצינו (ב''ב קכא:) שיאיר בן מנשה נהרג במלחמת העי, חצי המנשה לא היה מאותם שדבר משה עמהם אז כמובן מהכתובים:
עוד הודיעם שבזה יהיו נקיים מה' ומישראל, פירוש מה' כשיעברו למלחמה על דרך שכתבתי שתהיה כוונתם לקדש שם שמים ולא להנאתם בשביל קיום תנאי הארץ, ומישראל לבל יחשדו שטינא היתה בלבם מהמרגלים כמו שאמר להם משה קמתם תחת אבותיכם תרבות אנשים חטאים שכוונתם לשוב מאחרי ה', ואומרו והיתה הארץ וגו' הבטיחם שבזה תתקיים בידם הארץ לאחוזה ולא תהיה נגזלת מהם, וממוצא דבר אתה למד שאם לא יעשו כדבר משה יושללו מכל הבטחות הטובות:
ואומרו לפני ה' אפשר שנתכוון להחזיקם בקדושת הארץ מהטעמים עצמן שאמרו הם בתחילת דבריהם, וזה הוא שיעור דבריו והיתה הארץ הזאת וגו' הגם שהוא חוצה לארץ תהיה נחשבת לכם לאחוזה לפני ה' פירוש תהיה נחשבת אחוזה זו שהיא לפני ה' וזו היא קדושתה שלטעם זה היא שנחשבת הארץ קדושה לפי שהיא לפני ה' באין רצועת חול מפסקת בינה ובין ה' שוכן הבירה:
Baal Hatourim non traduit
לפני ה'. בפרשה ז''פ כנגד ז' שנים של כבוש:
ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם
וְאִם־לֹ֤א תַֽעֲשׂוּן֙ כֵּ֔ן הִנֵּ֥ה חֲטָאתֶ֖ם לַֽיהֹוָ֑ה וּדְעוּ֙ חַטַּאתְכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּמְצָ֖א אֶתְכֶֽם:
23
Traduction
Mais si vous agissez autrement, vous êtes coupables envers le Seigneur, et sachez que votre faute ne serait pas impunie !
Onkelos non traduit
וְאִם לָא תַעְבְדוּן כֵּן הָא חַבְתּוּן קֳדָם יְיָ וְתֵדְעוּן חוֹבַתְכוֹן דְתַשְׁכַּח יָתְכוֹן:
Targ. Yonathan non traduit
וְאִין לָא תַעַבְדוּן יַת פִּתְגָמָא הָדֵין הָא חַבְתּוּן קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן וּדְעוּ חוֹבַתְכוֹן דְתֶאֱרַע יַתְכוֹן:
Sforno non traduit
הנה חטאתם לה'. בזה תודיעו אז שחטאתם עתה שתודיעו שהיתה כונתכם להרע:
Or Ha'Hayim non traduit
ואם לא תעשון כן הנה חטאתם. קשה לא היה לו לומר אלא ואם לא תעשון כן לא תהיה הארץ הזאת לכם. אכן כוונת המאמר הוא שאם לא יעשו כדברי משה שצוה אותם שילכו לקיים מצות מלחמת חובה לעשות נקמה באויבי ה' הגם שיעברו חלוצים הנה חטאתם פירוש מה שלפנינו כבר יש בידכם חטא, והוא מה שדקדק לומר חטאתם לה' כבר:
ודעו את חטאתכם וגו'. פירוש מודיעם שמי שיש חטא בידו ימצאהו בשעת הסכנה ויפרע ממנו, והוא אומרו אשר תמצא אתכם בפשיטות, וצא ולמד ממאמרם ז''ל (טוש''ע או''ח סי' נד) שחוזרים מעורכי המלחמה על חטא קל אם שח בין ישתבח ליוצר, וכמו כן ימצאם עון זה ויחסרו כל ההצלחות הרשומים בדבריו, גם אז לא יהיו נקיים מה' ומישראל כי מהמקרה הרע אדרבה יצדיקו כי לא נקיים היו, ועיין מה שפרשתי בתשובת בני גד ובני ראובן שאמרו עבדיך יעשו כאשר אדוני מצוה:
בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו
בְּנֽוּ־לָכֶ֤ם עָרִים֙ לְטַפְּכֶ֔ם וּגְדֵרֹ֖ת לְצֹנַֽאֲכֶ֑ם וְהַיֹּצֵ֥א מִפִּיכֶ֖ם תַּֽעֲשֽׂוּ:
24
Traduction
Construisez donc des villes pour vos familles et des parcs pour vos brebis, et soyez fidèles à votre parole."
Rachi non traduit
לְצֹנַאֲכֶם. תֵּבָה זוֹ מִגִּזְרַת ''צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם'' (תְּהִלִּים ח') שֶׁאֵין בּוֹ אל''ף מַפְסִיק בֵּין נו''ן לצד''י, ואל''ף שֶׁבָּא כָּאן אַחַר הנו''ן בִּמְקוֹם ה''א שֶׁל צֹנֶה הוּא; מִיסוֹדוֹ של רַ' מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן לָמַדְתִּי כֵן:
וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ. לְגָבוֹהַּ, שֶׁקִּבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם לַעֲבֹר לַמִּלְחָמָה עַד כִּבּוּשׁ וְחִלּוּק, שֶׁמֹּשֶׁה לֹא בִּקֵּשׁ מֵהֶם אֶלָּא ''וְנִכְבְּשָׁה … וְאַחַר תָּשׁוּבוּ'' וְהֵם קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם ''עַד הִתְנַחֵל'', הֲרֵי הוֹסִיפוּ לְהִתְעַכֵּב שֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ, וְכֵן עָשׂוּ:
Onkelos non traduit
בְּנוּ לְכוֹן קִרְוִין לְטַפְלְכוֹן וְחַטְרִין לְעַנְכוֹן וּדְיִפּוֹק מִפּוּמְכוֹן תַּעְבְּדוּן:
Targ. Yonathan non traduit
בְּנוּ לְכוֹן קוּרְיַין לְטַפְלְכוֹן וְדִירִין לְעַנְכוֹן וּדְנָפִיק מִפּוּמְכוֹן תַּעַבְדוּן:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(ז) דק''ל למה הקדים הנו''ן להאל''ף וגם נקוד הנו''ן בפת''ח ולא בשו''א: (ח) ר''ל בזה למה כתיב כאן והיוצא מפיכם תעשו שהוא לשון הכתוב בנדר דכתיב ככל היוצא מפיו יעשה וגו': (ט) כלומר אל תקשה מנליה שקבלו עליהם כן שהרי בספר יהושע כתיב שכן עשו שעכבו עד התנחל הארץ שמע מינה שכך קבלו עליהם:
Ibn Ezra non traduit
אל''ף לצאנכם. נוסף כמו והאזניחו נהרות:
Or Ha'Hayim non traduit
והיוצא מפיכם תעשו. הכוונה במאמר זה שלא יבינו שהחליט להם מאמר בנין הערים וגו' על כל פנים אלא תנאי הוא הדבר. או נתכוון להשיב למה שאמרו שאם יבנו ערי מבצר וישבו שם טפם שיתעכבו עד שינחלו ישראל נחלתם בארץ, לזה אמר והיוצא וגו' פירוש פרט זה אם לא הייתם אומרים אותו אין צורך בו למיחוש שיש בענין והיה די בעכבתכם שם עד תשלום שבע שני כיבוש ואין צורך להתעכב שם ארבע עשרה שנה, ולפי שאתם אמרתם כן היוצא מפיכם תעשו, ותמצא שלא התנה עליהם משה אלא עד שנכבשה ולא עד שנחלקה כאמור במאמר התנאים לומר שאין תנאי זה מעכב אלא לקיים היוצא מפיהם:
ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה
וַיֹּ֤אמֶר בְּנֵי־גָד֙ וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֶל־מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹ֑ר עֲבָדֶ֣יךָ יַֽעֲשׂ֔וּ כַּֽאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י מְצַוֶּֽה:
25
Traduction
Les enfants de Gad et ceux de Ruben repartirent à Moïse en disant : "Tes serviteurs feront comme mon seigneur l’ordonne.
Rachi non traduit
וַיֹּאמֶר בְּנֵי גָד. כֻּלָּם כְּאִישׁ אֶחָד:
Onkelos non traduit
וַאֲמָרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לְמשֶׁה לְמֵימָר עַבְדָיךְ יַעְבְדוּן כְּמָא דִי רִבּוֹנִי מְפַקֵד:
Targ. Yonathan non traduit
וַאֲמָרוּ בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּאַסְכָּמוּתָא חֲדָא לְמשֶׁה לְמֵימָר עַבְדָךְ יַעַבְדוּן כָּל דְרִבּוֹנִי מְפַקֵיד:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(י) ר''ל למה כתיב ויאמר לשון יחיד ובני לשון רבים הוא:
Sforno non traduit
עבדיך יעשו. בזה החלק אשר אמרת שנעבור חלוצים:
Or Ha'Hayim non traduit
ויאמר בני גד וגו' לאמר עבדיך יעשו וגו'. קשה א' אומרו לאמר למי יאמר משה, ב' מה חידוש בדבריהם עבדיך יעשו הלא כבר הם קדמו ואמרו מה שצוה אותם משה, ג' אחר שאמרו בדרך כלל עבדיך יעשו כאשר אדוני מצוה למה הוצרכו לומר עוד טפנו וגו' יהיו שם וגו' ועבדיך יעברו, עוד למה כפלו לומר כאשר אדוני דובר והלא כבר אמרו עבדיך יעשו כאשר אדוני מצוה, ד' למה שינה בפסוק ראשון אמר מצוה ובפסוק ב' אמר דובר:
אכן לפי מה שפירשתי בדברי משה שנתכוון לחדש להם שתהיה כוונת עברתם למלחמה כמשפט אוהבי שמו כמו שכתב רמב''ם בפרק ז' מהלכות מלכים, גם בענין פרט הקדמת ערים לטף לבנין גדרות צאן כאומרם ז''ל (מד''ר כאן) שהם חבבו הממון מטף ומשה הפך להם, לזה השיבו יחד כאיש אחד ויאמר בני גד והסכימו למאמר משה בב' הפרטים שחדש להם משה, והתחילו מהסמוך שהוא ענין חיבוב טפם מממונם ואמרו טפנו וגו' וכל בהמתנו הרי שהקדימו טפם לבהמתם כדברי משה, ואחר כך אמרו גם כן הודאתם עשות בפרט הראשון שתהיה כוונתם במלחמה לפני ה', והוא אומרם ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני ה' כאשר אדוני דובר ולא כמו שאמרו בתחילה נחלץ חושים לפני בני ישראל עד הביאונום וגו':
והנה לצד כי ב' דברים אלו יש עליהם חיוב לקיימם בשביל שכך התנה עליהם משה וכל תנאי שבממון קיים הגם שיהיה המתנה איש הדיוט, לזה נתחכמו בתחילת דבריהם ואמרו כי גם בלא חיוב התנאי עליהם לקיים כל דברי משה נביא ה' דכתיב (דברים יח) אליו תשמעון, והוא מה שנתכוונו במאמר ראשון שאמרו עבדיך יעשו כאשר אדוני מצוה אותנו לעשות גם בלא טעם שהוא תנאי נתינת הארץ, ולזה אמר תיבת לאמר פירוש במאמרך לבד חובה עלינו לעשות מצותך:
גם ירצה לשון עילוי ורוממות כי דבר זה אמרוהו בני גד ובני ראובן לצד מעלת מלך ונביא, ואחר כך פירשו הדברים ואמרו עבדיך יעשו כאשר אדוני דובר פירוש גם מלבד חיוב הבא מחמת המצוה יש חובה עלינו לעשות הגם שלא היה הדבר מצוה אלא דיבור כדברים העוברים בין אדם לחבירו בעניני תנאי מקח וממכר זוכה ומזכה בעניני העולם, והכוונה בזה שמקבלים גם כן עליהם הדבר כדברים שמתחייב אדם לחבירו בתנאי הממון שקיימין כראי מ וצק:
Baal Hatourim non traduit
ויאמר בני גד. היל''ל ויאמרו אלא הגדול שבהם דבר בשביל כלם:
טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד
טַפֵּ֣נוּ נָשֵׁ֔ינוּ מִקְנֵ֖נוּ וְכָל־בְּהֶמְתֵּ֑נוּ יִֽהְיוּ־שָׁ֖ם בְּעָרֵ֥י הַגִּלְעָֽד:
26
Traduction
Nos enfants, nos femmes, nos troupeaux et tout notre bétail, resteront là, dans les villes de Galaad,
Onkelos non traduit
טַפְלָנָא נְשָׁנָא גֵיתָנָא וְכָל בְּעִירָנָא יְהוֹן תַמָּן בְּקִרְוֵי גִלְעָד:
Targ. Yonathan non traduit
טַפְלָנָא נְשָׁנָא גֵיתָנָא וְכָל בְּעִירָנָא יְהוֹן תַמָּן בְּקוּרְוֵי גִלְעָד:
ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר
וַֽעֲבָדֶ֨יךָ יַֽעַבְר֜וּ כָּל־חֲל֥וּץ צָבָ֛א לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לַמִּלְחָמָ֑ה כַּֽאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י דֹּבֵֽר:
27
Traduction
tandis que tes serviteurs, tous ceux qui peuvent s’armer pour la milice, marcheront aux combats devant l’Éternel, comme l’a dit mon seigneur."
Onkelos non traduit
וְעַבְדָיךְ יַעְבְּרוּן כָּל מְזָרַז חֵילָא קֳדָם עַמָא דַיְיָ לִקְרָבָא כְּמָא דִי רִבּוֹנִי מְמַלֵל:
Targ. Yonathan non traduit
וְעַבְדָךְ יְעִיבְרוּן כָּל דִמְזָרֵז חֵילָא קֳדָם עַמָא דַיְיָ לִקְרָבָא הֵיכְמָא דְרִבּוֹנִי מְמַלֵיל:
Ibn Ezra non traduit
כל חלוץ צבא. כמו הארון הברית והטעם כל חלוץ חלוץ צבא:
ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל
וַיְצַ֤ו לָהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה אֵ֚ת אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְאֵ֖ת יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֑וּן וְאֶת־רָאשֵׁ֛י אֲב֥וֹת הַמַּטּ֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
28
Traduction
Moïse enjoignit, à leur sujet, au pontife Eléazar, à Josué, fils de Noun, et aux principaux membres des tribus des enfants d’Israël,
Rachi non traduit
וַיְצַו לָהֶם. כְּמוֹ עֲלֵיהֶם, וְעַל תְּנָאָם מִנָּה אֶלְעָזָר וִיהוֹשֻׁעַ, כְּמוֹ ''ה' יִלָּחֵם לָכֶם'' (שְׁמוֹת י''ד):
Onkelos non traduit
וּפַקֵד לְהוֹן משֶׁה יָת אֶלְעָזָר כַּהֲנָא וְיָת יְהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן וְיָת רֵישֵׁי אֲבָהַת שִׁבְטַיָא לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:
Targ. Yonathan non traduit
וּפַקֵיד עֲלֵיהוֹן משֶׁה יַת אֶלְעָזָר כַּהֲנָא וְיַת יְהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן וְיַת רֵישֵׁי אַבְהַת שִׁבְטַיָא לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(כ) מפני שצווי זה הוא לשון מנוי כמ''ש אחר זה ואינו נופל בזה מלת להם אלא עליהם אמר כמו עליהם ומפני שלא נתמנו רק על התנאים אמר ועל תנאם. ואמר שמצינו מלת להם כמו עליהם והוא מלת ה' ילחם לכם שפירושו עליכם כלומר בשבילכם:
Sforno non traduit
ויצו משה. צוה שלא יתנו לאלה את ארץ סיחון ועוג אלא אחר שישובו מכיבוש הארץ כאמרו ונכבשה הארץ ואחר תשובו והיתה הארץ הזאת לכם ולא קודם לכן. והם לא קבלו זה ואמרו נחנו נעבור חלוצים ואתנו אחזת נחלתנו שתהיה ברשותנו בעת שנעבור את הירדן:
ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֲלֵהֶ֗ם אִם־יַֽעַבְר֣וּ בְנֵי־גָ֣ד וּבְנֵֽי־רְאוּבֵ֣ן | אִ֠תְּכֶ֠ם אֶֽת־הַיַּרְדֵּ֞ן כָּל־חָל֤וּץ לַמִּלְחָמָה֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וְנִכְבְּשָׁ֥ה הָאָ֖רֶץ לִפְנֵיכֶ֑ם וּנְתַתֶּ֥ם לָהֶ֛ם אֶת־אֶ֥רֶץ הַגִּלְעָ֖ד לַֽאֲחֻזָּֽה:
29
Traduction
en leur disant : "Si les enfants de Gad et ceux de Ruben, tous ceux qui peuvent s’armer pour la lutte, passent avec vous le Jourdain devant le Seigneur et vous aident à soumettre le pays, vous leur attribuerez la contrée de Galaad comme propriété.
Onkelos non traduit
וַאֲמַר משֶׁה לְהוֹן אִם יַעְבְּרוּן בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן עִמְכוֹן יָת יַרְדְנָא כָּל דִמְזָרַז לִקְרָבָא קֳדָם עַמָא דַיְיָ וְתִתְכְּבֵשׁ אַרְעָא קֳדָמֵיכוֹן וְתִתְּנוּן לְהוֹן יָת אַרְעָא דְגִלְעָד לְאַחֲסָנָא:
Targ. Yonathan non traduit
וַאֲמַר לְהוֹן משֶׁה אִין יְעִיבְרוּן בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן עִמְכוֹן יַת יוֹרְדְנָא כָּל דִמְזָרֵז לִקְרָבָא קֳדָם עַמָא דַיְיָ וְתִתְכְּבֵשׁ אַרְעָא קֳדָמֵיכוֹן וְתִתְּנוּן לְהוֹן יַת אַרַע גִלְעָד לְאַחְסָנָא:
Ibn Ezra non traduit
ונתתם. תתנו להם והוי''ו כפ''א רפה בל' ישמעאל כי כן משפט הלשון:
Or Ha'Hayim non traduit
ויאמר משה וגו' ונתתם להם. אמר ונתתם להם שנראה כי הם הנותנים ובסמוך אמר הכתוב ויתן להם משה וגו' את ממלכת וגו', לפי שאין החלט הנתינה אלא אחר קיום התנאי לזה אמר ונתתם, ונשאר לדעת למה אמר ונתתם שהיה לו לומר תתנו להם, ואולי שרמז להם הדברים עצמן שאמר לבני גד ובני ראובן שאם ילכו יצליחו כל ישראל בין הנוחלים בארץ בין הנוחלים בעבר הירדן, והוא אומרו אם יעברו וגו' ונכבשה וגו' הצלחת נוחלי הארץ, ונתתם וגו' הצלחת נוחלי עבר הירדן, ורמז זה לא היה נשמע אם היה אומר תתנו להם:
ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען
וְאִם־לֹ֧א יַֽעַבְר֛וּ חֲלוּצִ֖ים אִתְּכֶ֑ם וְנֹֽאחֲז֥וּ בְתֹֽכְכֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן:
30
Traduction
Mais s’ils ne marchent point en armes avec vous, ils devront s’établir au milieu de vous, dans le pays de Canaan."
Onkelos non traduit
וְאִם לָא יַעְבְרוּן מְזָרְזִין עִמְכוֹן וְיַחְסְנוּן בֵּינֵיכוֹן בְּאַרְעָא דִכְנָעַן:
Targ. Yonathan non traduit
וְאִין לָא יְעִיבְרוּן מְזַרְזִין עִמְכוֹן וְיַחְסְנוּן בֵּינֵיכוֹן בְּאַרְעָא דִכְנָעַן:
Ibn Ezra non traduit
ונאחזו בתככם. חלק להם כבוד כי הטעם אם לא יעברו חלוצים תוליכום עמהם בעל כרחם ונאחזו או אם יתנחמו ונאחזו בתוככם ובאת זו המלה כמשפט בעלי היו''ד כי אותיות אהו''י מתחלפים:
Or Ha'Hayim non traduit
ואם לא יעברו חלוצים אתכם. פירוש הגם שיעברו אחר כך יאחזו בתוככם, וטעם אומרו ונאחזו בתוספת וא''ו ולא אמר יאחזו, נתכוון לרמוז דיוק הצלחתם הנשמע מפסוק אם יעברו על זה הדרך ואם לא יעברו אין הצלחתם בארץ הלזו ומעצמן יאחזו בתוככם לצד המצר להם בארץ, ונמצאו בטלו המצוה ושלהם לא הגיעם:
ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה
וַיַּֽעֲ֧נוּ בְנֵי־גָ֛ד וּבְנֵ֥י רְאוּבֵ֖ן לֵאמֹ֑ר אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־עֲבָדֶ֖יךָ כֵּ֥ן נַֽעֲשֶֽׂה:
31
Traduction
Les enfants de Gad et ceux de Ruben répondirent en ces termes : "Ce que l’Éternel a dit à tes serviteurs, ils le feront exactement.
Onkelos non traduit
וְאָתִיבוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לְמֵימָר יָת דִי מַלִּיל יְיָ לְעַבְדָךְ כֵּן נַעְבֵּד:
Targ. Yonathan non traduit
וְאָתִיבוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַאֲמָרוּ יַת כָּל דְמַלֵיל יְיָ לְעַבְדָךְ הֵיכְדֵין נַעֲבֵיד:
Ibn Ezra non traduit
ויענו בני גד. שנית חזוק:
Or Ha'Hayim non traduit
ויענו בני גד וגו'. הוצרכו להחזיר הדברים, גם אמר הכתוב ויענו ולא אמר ויאמרו, לפי שאמר משה ונתתם להם חשו שאז תתחיל הנתינה לזה ענו ואמרו כי עברתם חלוצים הוא דבר שחייבן לעשותו בדבר מלך שלטון ומלחמת חובה היא להם, והוא אומרו את אשר דבר ה' לעבדיך כן נעשה נחנו נחלץ חושים לפני ה' להלחם באויביו, אבל הנתינה היא מעכשיו, והוא אומרו ואתנו אחוזת נחלתינו, והם לא הבינו כוונת דברי משה כמו שפירשנוהו, ולזה תכף נתן להם ובזה גילה דעתו כי כוונתו במאמר ונתתם להם היא בידם כמו שפירשתי:
או אפשר שגם משה דעתו היה שלא יתחיל זכותם בה אלא אחר התנאי וכשראה חוזק רצונם במעשה הטוב הסכים ונתנה להם תכף ומיד:
חסלת פרשת מטות
נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן
נַ֣חְנוּ נַֽעֲבֹ֧ר חֲלוּצִ֛ים לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְאִתָּ֨נוּ֙ אֲחֻזַּ֣ת נַֽחֲלָתֵ֔נוּ מֵעֵ֖בֶר לַיַּרְדֵּֽן:
32
Traduction
Oui, nous passerons en armes, devant le Seigneur, dans le pays de Canaan, conservant la possession de notre héritage de ce côté-ci du Jourdain."
Rachi non traduit
וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ. כְּלוֹמַר בְּיָדֵינוּ וּבִרְשׁוּתֵנוּ תְּהִי אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ מֵעֵבֶר הַזֶּה:
Onkelos non traduit
נַחְנָא נַעֲבֵר מְזָרְזִין קֳדָם עַמָא דַיְיָ לְאַרְעָא דִכְנָעַן וְעִמָנָא אֲחוּדַת אַחֲסַנְתָּנָא מֵעִבְרָא לְיַרְדְנָא:
Targ. Yonathan non traduit
נַחְנָא נְעִיבַר מְזַרְזִין קֳדָם עַמָא לְאַרְעָא דִכְנָעַן וְעִמָנָא אֲחִידַת אַחֲסַנְתָּנָא מֵעִיבְרָא לְיוֹרְדְנָא:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(ל) ר''ל מה שכתוב ואתנו אחוזת נחלתנו מעבר לירדן מזרחה משמע שנטלו הקרקע אתם והיאך אפשר זה ועוד קשה למה כתיב מעבר לירדן והלא בצד זה נטלו נחלתן לזה כתב רש''י מעבר הזה והוסיף מלת תהי מפני שמאמר בידינו וברשותנו אחוזת נחלתנו יסבול שהיתה ברשותנו אחוזת נחלתנו לפיכך הוסיף מלת תהי שהרי עדיין לא זכו בנחלתן זו אלא אחרי קיום התנאים ופירוש כי באה נחלתנו אלינו אחרי קיום התנאים כאילו אמר אחרי קיום התנאים לא נבקש עוד לנחול מעבר לירדן והלאה כי כבר קבלנו נחלתנו בעבר הירדן מזרחה למפרע קודם שעברנו את הירדן מכיון שכבר קיימנו תנאינו באחרונה אחר שהחזקנו בנחלתנו ובנינו גדרות צאן למקננו וערים לטפנו וישבנו בתוכם:
Ibn Ezra non traduit
נחנו. הוא העיקר ואל''ף אנחנו נוסף ולא הזכיר עד עתה חצי שבט מנשה בעבור היותו חצי השבט:
Baal Hatourim non traduit
נחנו נעבור חלוצים. הפסוק מתחיל ומסיים בנו''ן כלומר נעבור הירדן שהוא רחב נ' אמה. ויש בו י''ב תיבות לו' שכל י''ב שבטים יעברו: נחנו. ג'. נחנו נעבור בני איש אחד נחנו נחנו פשענו ומרינו. נחנו נעבור למה כי כולנו בני איש אחד נחנו ואם לא נחנו פשענו כדכתיב ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם:
ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב
וַיִּתֵּ֣ן לָהֶ֣ם | מֹשֶׁ֡ה לִבְנֵי־גָד֩ וְלִבְנֵ֨י רְאוּבֵ֜ן וְלַֽחֲצִ֣י | שֵׁ֣בֶט | מְנַשֶּׁ֣ה בֶן־יוֹסֵ֗ף אֶת־מַמְלֶ֨כֶת֙ סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י וְאֶ֨ת־מַמְלֶ֔כֶת ע֖וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֑ן הָאָ֗רֶץ לְעָרֶ֨יהָ֙ בִּגְבֻלֹ֔ת עָרֵ֥י הָאָ֖רֶץ סָבִֽיב:
33
Traduction
Alors Moïse octroya aux enfants de Gad et à ceux de Ruben, ainsi qu’à la moitié de la tribu de Manassé, fils de Joseph, le domaine de Sihôn, roi des Amorréens, et le domaine d’Og, roi du Basan ; tout ce pays selon les limites de ses villes, les villes du pays dans toute son étendue.
Onkelos non traduit
וִיהַב לְהוֹן משֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן וּלְפַלְגוּת שִׁבְטָא דִמְנַשֶּׁה בַּר יוֹסֵף יָת מַלְכְּוַת סִיחוֹן מַלְכָּא דֶאֱמוֹרָאָה וְיָת מַלְכְּוַת עוֹג מַלְכָּא דְמַתְנָן אַרְעָא לְקִרְוָהָא בִּתְחוּמִין קִרְוֵי אַרְעָא סְחוֹר סְחוֹר:
Targ. Yonathan non traduit
וִיהַב לְהוֹן משֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן וּלְפַלְגוּת שִׁבְטָא דִמְנַשֶּׁה בַר יוֹסֵף יַת מַלְכוּת סִיחוֹן מַלְכָּא דֶאֱמוֹרָאֵי וְיַת מַלְכוּת עוֹג מַלְכָּא דְמַתְנָן אַרְעָא לְקוּרְיָיהָא בִּתְחוּמֵי קוּרְיֵי אַרְעָא חֲזוֹר חֲזוֹר:
Sforno non traduit
ויתן להם משה. כדי שלא להכנס במחלוקת הסכים משה לדבריהם:
ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער
וַיִּבְנ֣וּ בְנֵי־גָ֔ד אֶת־דִּיבֹ֖ן וְאֶת־עֲטָרֹ֑ת וְאֵ֖ת עֲרֹעֵֽר:
34
Traduction
Et les enfants de Gad rebâtirent Dibôn, Ataroth et Arœr ;
Onkelos non traduit
וּבְנוֹ בְנֵי גָד יָת דִיבוֹן וְיָת עֲטָּרוֹת וְיָת עֲרֹעֵר:
Targ. Yonathan non traduit
וּבְנוֹ בְנֵי גָד יַת מַדְבֶּשְׁתָּא וְיַת מַכְלֶלְתָּא וְיַת לְחָיַית:
ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה
וְאֶת־עַטְרֹ֥ת שׁוֹפָ֛ן וְאֶת־יַעְזֵ֖ר וְיָגְבְּהָֽה:
35
Traduction
Atroth-Chofân, Yazer et Yogbeha ;
Onkelos non traduit
וְיָת עַטְרוֹת שׁוֹפָן וְיָת יַעְזֵר וְרָמָתָא:
Targ. Yonathan non traduit
וְיַת מַכְלְלַת שׁוֹפָנָא וְיַת מַכְוַור גְרָמָתָא:
ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן
וְאֶת־בֵּ֥ית נִמְרָ֖ה וְאֶת־בֵּ֣ית הָרָ֑ן עָרֵ֥י מִבְצָ֖ר וְגִדְרֹ֥ת צֹֽאן:
36
Traduction
Bêth-Nimra et Bêth-Harân, comme viles fortes et parcs à bétail.
Rachi non traduit
עָרֵי מִבְצָר וְגִדְרֹת צֹאן. זֶה סוֹף הַפָּסוּק מוּסָב עַל תְּחִלַּת הָעִנְיָן, וַיִּבְנוּ בְנֵי גָד אֶת הֶעָרִים הַלָּלוּ לִהְיוֹת עָרֵי מִבְצָר וְגִדְרֹת צֹאן:
Onkelos non traduit
וְיָת בֵּית נִמְרָה וְיָת בֵּית הָרָן קִרְוִין כְּרִיכָן וְחַטְרִין דְעָאן:
Targ. Yonathan non traduit
וְיַת כְּרַכָּא תַּקִיפָא בְּבֵית נִמְרִין וְיַת בֵּית הָרַן קוֹרְיֵי חַקְרָא וּגְדִירִין דְעָאן:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(מ) לא כפי מצבו שמורה שכל אלה הערים הנזכרים היו ערי מבצר וגדרות צאן דאם כן מאי ויבנו דקאמר הא כבר בנויים ועומדין:
ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים
וּבְנֵ֤י רְאוּבֵן֙ בָּנ֔וּ אֶת־חֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶת־אֶלְעָלֵ֑א וְאֵ֖ת קִרְיָתָֽיִם:
37
Traduction
Et les enfants de Ruben rebâtirent Hesbon, Elalê et Kiryathayim ;
Onkelos non traduit
וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּנוֹ יָת חֶשְׁבּוֹן וְיָת אֶלְעָלֵא וְיָת קִרְיָתָיִם:
Targ. Yonathan non traduit
וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ יַת בֵּית חוּשְׁבְּנֵי וְיַת מַעֲלַת מָרָא וְיַת קַרְתָּא דִתְרֵין שׁוֹקְהָא מְכַבְּשָׁן בְּמַרְמֵירָא הִיא בַיְרֵישָׁא:
ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו
וְאֶת־נְב֞וֹ וְאֶת־בַּ֧עַל מְע֛וֹן מֽוּסַבֹּ֥ת שֵׁ֖ם וְאֶת־שִׂבְמָ֑ה וַיִּקְרְא֣וּ בְשֵׁמֹ֔ת אֶת־שְׁמ֥וֹת הֶֽעָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בָּנֽוּ:
38
Traduction
Nébo, Baal-Meôn (qui changèrent de nom) et Sibma. Ils remplacèrent par d’autres noms les noms des villes qu’ils rebâtirent.
Rachi non traduit
וְאֶת נְבוֹ וְאֶת בַּעַל מְעוֹן מוּסַבֹּת שָׁם. נְבוֹ וּבַעַל מְעוֹן שְׁמוֹת ע''ז הֵם, וְהָיוּ הָאֱמוֹרִיִּים קוֹרִים עָרֵיהֶם עַל שֵׁם ע''ז שֶׁלָּהֶם, וּבְנֵי רְאוּבֵן הֵסַבּוּ אֶת שְׁמָם לְשֵׁמוֹת אֲחֵרִים, וְזֶהוּ מוּסַבֹּת שֵׁם, נְבוֹ וּבַעַל מְעוֹן מוּסַבּוֹת לְשֵׁם אַחֵר:
וְאֶת שִׂבְמָה. בָּנוּ שִׂבְמָה, וְהִיא שְׂבָם הָאֲמוּרָה לְמַעְלָה:
Onkelos non traduit
וְיָת נְבוֹ וְיָת בַּעַל מְעוֹן מַקְפָן שְׁמָהָן וְיָת שִׂבְמָה וּקְרוֹ בִשְׁמָהָן יָת שְׁמָהַת קִרְוַיָּא דִי בְנוֹ:
Targ. Yonathan non traduit
וְיַת בֵּית קְבוּרְתֵּיהּ דְמשֶׁה וְיַת קַרְתָּא דְבָלָק דְפָגְרוּ מִתַּמָן טָעוּת פְּעוֹר בְּמָדוֹר בֵּית בַּמְסַיָא וְיַת קַרְתָּא דְמַקְפָן שׁוּרָהָא גְלִיף שְׁמָהַת גוּבְרַיָא וְיַת שִׁירַן וּבָתַר דְבָנִינוּן קְרוֹ לְהוֹן שְׁמָהָן כְּשׁוּם גוּבְרַיָא דִבְנוּנוּן:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(נ) כלומר שהסבו שמם קודם בנינם מחדש כדי שלא יזכר שם עבודת אלילים בפיהם כי נבו ובעל מעון היו שמות עבודת אלילים והיו נקראין הערים על שמם ובני ראובן הסבו את שמם כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה בית גליא בית כריא אבל שאר העיירות הסבו שמם אחר בנינם החדש כמנהג כל בוני עיר: (ס) ר''ל למה לא כללן הכתוב בכלל אחד ואת נבו ואת בעל מעון ואת שבמה מוסבות שם. ומתרץ דדוקא נבו ובעל מעון מוסבות לשם אחר פירוש קודם בנינם החדש הסבו שמם כדי שלא יזכר שם עבודת אלילים בפיהם אבל שאר העיירות הסבו שמם אחר בנינם החדש ויהיה שבמה דבוק למלת בנו דלעיל ולא עם מוסבות שם ואמר אל תחשוב שדבוק עם מוסבות שם שהרי שבם ושבמה שם אחד הוא:
Daat Zkenim non traduit
מוסבות שם. שבתחלה נקראו על שם עמון ומואב ואחר כן על שם סיחון ולבסוף על שם ישראל:
Ibn Ezra non traduit
ואת נבו. יתכן שהוא הר נבו ששם נקבר משה כאשר אפרש: מוסבות. אלה הערים הוסבו שמותם וכן שבמה:
וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה
וַיֵּ֨לְכ֜וּ בְּנֵ֨י מָכִ֧יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֛ה גִּלְעָ֖דָה וַֽיִּלְכְּדֻ֑הָ וַיּ֖וֹרֶשׁ אֶת־הָֽאֱמֹרִ֥י אֲשֶׁר־בָּֽהּ:
39
Traduction
Les enfants de Makhir, fils de Manassé, marchèrent sur le Galaad et s’en rendirent maîtres, et expulsèrent les Amorréens qui l’habitaient.
Rachi non traduit
וַיּוֹרֶשׁ. כְּתַרְגּוּמוֹ ''וְתָרִיךְ'', שֶׁתֵּבַת רי''ש מְשַׁמֶּשֶׁת שְׁתֵּי מַחֲלָקוֹת, לְשׁוֹן יְרֻשָּׁה וּלְשׁוֹן הוֹרָשָׁה שֶׁהוּא טֵרוּד וְתֵרוּךְ:
Onkelos non traduit
וַאֲזָלוּ בְּנֵי מָכִיר בַּר מְנַשֶׁה לְגִלְעָד וְכִבְשׁוּהָ וְתָרִיךְ יָת אֱמוֹרָאָה דִי בָּהּ:
Targ. Yonathan non traduit
וַאֲזָלוּ בְּנֵי מָכִיר בַּר מְנַשֶׁה לְגִלְעָד וְכַבְּשׁוּהָ וּתְרִיכוּ יַת אֱמוֹרָאֵי דְבָהּ:
Ibn Ezra non traduit
ויורש. יש אומרים כי מכיר חי היה ולפי דעתי שמלת ויורש שבה אל הגבור שהיה במשפחה:
ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה
וַיִּתֵּ֤ן מֹשֶׁה֙ אֶת־הַגִּלְעָ֔ד לְמָכִ֖יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֑ה וַיֵּ֖שֶׁב בָּֽהּ:
40
Traduction
Et Moïse donna le Galaad à Makhir, fils de Manassé, qui s’y établit.
Onkelos non traduit
וִיהַב משֶׁה יָת גִלְעָד לְמָכִיר בַּר מְנַשֶׁה וִיתֵב בַּהּ:
Targ. Yonathan non traduit
וִיהַב משֶׁה יַת גִלְעָד לְמָכִיר בַּר מְנַשֶׁה וִיתֵב בָּהּ:
Ibn Ezra non traduit
וטעם למכיר בן מנשה. לבני מכיר כמו ויאמר יהודה לשמעון אחיו:
ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר
וְיָאִ֤יר בֶּן־מְנַשֶּׁה֙ הָלַ֔ךְ וַיִּלְכֹּ֖ד אֶת־חַוֹּֽתֵיהֶ֑ם וַיִּקְרָ֥א אֶתְהֶ֖ן חַוֹּ֥ת יָאִֽיר:
41
Traduction
Yaïr, descendant de Manassé, y alla aussi et s’empara de leurs bourgs, qu’il nomma Bourgs de Yaïr.
Rachi non traduit
חַוֹּתֵיהֶם. כַּפְרָנֵיהוֹן:
וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר. לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ בָּנִים קְרָאָם בִּשְׁמוֹ לְזִכָּרוֹן:
Onkelos non traduit
וְיָאִיר בַּר מְנַשֶׁה אֲזַל וּכְבַשׁ יָת כַּפְרָנֵיהוֹן וּקְרָא יַתְהֶן כַּפְרָנֵי יָאִיר:
Targ. Yonathan non traduit
וְיָאִיר בַּר מְנַשֶׁה אָזַל וּכְבַשׁ יַת כַּפְרָנֵיהוֹן וּקְרָא יַתְהוֹן כּוּפְרָנֵי יָאִיר:
Ibn Ezra non traduit
ויאיר בן מנשה. הוא ממשפחת יהודה כי כן כתוב כי חצרון לקח בת מכיר בן מנשה והוליד ממנה שגוב ושגוב הוליד את יאיר שהיו לו הערים בערי הגלעד ונקרא על שם משפחת אמו גם יש כהנים שנקראו על שם בני ברזילי הגלעדי כי כן כתוב ואין פה מקום לשאול איך לקח יאיר נחלה עם שבט אחר כי ארץ כנען היא הנחלקת ולא ארץ האמורי שהיא מעבר לירדן מזרחה כי יש אמורי בארץ כנען והוא היה התקיף מכל שבעה גוים: חותיהם. פירושו לפי מקומו כמו קריות:
חסלת פרשת מטות
ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו
וְנֹ֣בַח הָלַ֔ךְ וַיִּלְכֹּ֥ד אֶת־קְנָ֖ת וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֧א לָ֥֥ה נֹ֖בַח בִּשְׁמֽוֹ: (פפפ)
42
Traduction
Nobah aussi y alla et s’empara de Kenath et de sa banlieue, qu’il appela Nobah, de son propre nom.
Rachi non traduit
וַיִּקְרָא לָה נֹבַח. ''לָה'' אֵינוֹ מַפִּיק ה''א, וְרָאִיתִי בִּיסוֹדוֹ שֶׁל ר' מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן לְפִי שֶׁלֹּא נִתְקַיֵּם לָהּ שֵׁם זֶה לְפִיכָךְ הוּא רָפֶה, שֶׁמַּשְׁמַע מִדְרָשׁוֹ כְּמוֹ לֹא; וּתְמֵהַנִי מַה יִּדְרֹשׁ בִּשְׁתֵּי תֵּבוֹת הַדּוֹמוֹת לָהּ ''וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז'' (רוּת ב'), ''לִבְנוֹת לָה בַיִת'' (זְכַרְיָה ה'):
Onkelos non traduit
וְנֹבַח אֲזַל וּכְבַשׁ יָת קְנַת וְיָת כַּפְרָנָהָא וּקְרָא לָה נֹבַח בִּשְׁמֵהּ: [פפפ]
Targ. Yonathan non traduit
וְנוֹבַח אָזַל וּכְבַשׁ יַת קְנָת וְיַת כּוּפְרָנָהָא וּקְרָא לָהּ נוֹבַח עַל שְׁמֵיהּ:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(ע) והקשה הרמב''ן וכן שאר מפרשים איך לא ראה במדרש רות ואנכי לא אהיה כאחת שפחותיך אמר לה ח''ו אין אתה מן השפחות אלא מן האמהות ודכוותה ונבח הלך וגומר ודכוונת ויאמר אלי לבנות לה בית בארץ שנער מלמד שאין לשקר תשועה כו' עיין שם ולי נראה דגם רש''י ידע המדרש אך מה שכתב ותמהני כו' הוא לפי מה שדרש רבי משה הדרשן שלא עמד השם של עיר בכך לכן כתיב לה רפה כאלו כתיב לא נבח שלא נתקיים זה השם אלא שם אחר וכן צריך לדרוש נמי בהאי דיוקא ויאמר לה בועז לא בועז אלא שליח וזה אינו וכן לבנות לה בית לא בית אלא אהל וזה אינו ולכן דקדק רש''י בדבריו ואמר מה ידרוש כלומר לפי הדרש שדרש פה יש לדרוש גם כן התם וזה אינו ובאמת לא נשתנה שם העיר שקרא בשם נובח והא דכתיב לה רפה יש לומר דנובח ואחרים קראו את העיר בשם נובח אבל בניו לא קראו אותה נובח כמו שכתוב הרמב''ם והביאו טור יורה דעה סימן ר''ס היה שם אביו כשם אחרים ישנה את שמם כלומר שמם של אחרים. כן נראה לי ליישב דברי רש''י: חסלת פרשת מטות
Baal Hatourim non traduit
ויקרא לה נבח. לה ג' לא מפיק ה''א ויקרא לה נובח בשמו שלא נתקיים לה זה השם. ויאמר אלי לבנות לה בית בארץ שנער שבקש לבנות ולא בנה. ויאמר לה בועז שלא דבר עמה הוא בעצמו אלא ע''י שליח לה כמו לא:
Bamidbar 33
Matote-Massei'
Revi'i
אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן
אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָֽצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַֽהֲרֹֽן:
1
Traduction
Voici l’itinéraire des enfants d’Israël, depuis qu’ils furent sortis du pays d’Égypte, selon leurs légions, sous la conduite de Moïse et d’Aaron.
Rachi non traduit
אֵלֶּה מַסְעֵי. לָמָּה נִכְתְּבוּ הַמַּסָּעוֹת הַלָּלוּ? לְהוֹדִיעַ חֲסָדָיו שֶׁל מָקוֹם, שאע''פ שֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶם לְטַלְטְלָם וְלַהֲנִיעָם בַּמִּדְבָּר, לֹא תֹּאמַר שֶׁהָיוּ נָעִים וּמְטֻלְטָלִים מִמַּסָּע לְמַסָּע כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה וְלֹא הָיְתָה לָהֶם מְנוּחָה, שֶׁהֲרֵי אֵין כָּאן אֶלָּא אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם מַסָּעוֹת, צֵא מֵהֶם י''ד שֶׁכֻּלָּם הָיוּ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה קֹדֶם גְּזֵרָה, מִשֶּׁנָּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס עַד שֶׁבָּאוּ לְרִתְמָה שֶׁמִּשָּׁם נִשְׁתַּלְּחוּ מְרַגְּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר ''וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת'' וְגוֹ' (בַּמִּדְבָּר י''ב), ''שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים'' וְגוֹ' (שָׁם י''ג), וְכָאן (פָּסוּק י''ח) הוּא אוֹמֵר ''וַיִּסְעוּ מֵחֲצֵרֹת וַיַּחֲנוּ בְּרִתְמָה'', לָמַדְתָּ שֶׁהִיא בְּמִדְבַּר פָּארָן; וְעוֹד הוֹצֵא מִשָּׁם ח' מַסָּעוֹת שֶׁהָיוּ לְאַחַר מִיתַת אַהֲרֹן, מֵהֹר הָהָר עַד עַרְבוֹת מוֹאָב, בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים, נִמְצָא שֶׁכָּל שְׁמוֹנֶה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה לֹא נָסְעוּ אֶלָּא עֶשְׂרִים מַסָּעוֹת, זֶה מִיסוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן. וְרַבִּי תַּנְחוּמָא דָּרַשׁ בּוֹ דְּרָשָׁה אַחֶרֶת:
מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה בְּנוֹ חוֹלֶה וְהוֹלִיכוֹ לְמָקוֹם רָחוֹק לְרַפֹּאתוֹ, כֵּיוָן שֶׁהָיוּ חוֹזְרִין הִתְחִיל אָבִיו מוֹנֶה כָּל הַמַּסָּעוֹת, אָמַר לוֹ, כָּאן יָשַׁנְנוּ, כָּאן הוּקַרְנוּ, כָּאן חָשַׁשְׁתָּ אֶת רֹאשְׁךָ וְכוּ':
Onkelos non traduit
אִלֵין מַטְלָנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל דִי נְפָקוּ מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם לְחֵילֵיהוֹן בִּידָא דְמשֶׁה וְאַהֲרֹן:
Targ. Yonathan non traduit
אלה אִלֵין מַטְלָנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל דִי נְפָקוּ מֵאַרַע דְמִצְרַיִם לְחֵילְוַתְהוֹן כַּד אִתְעֲבִידוּ לְהוֹן נִיסִין עַל יַד משֶׁה וְאַהֲרֹן:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(א) ר''ל דפארן היה מישור גדול ומקום היה בו שנקרא רתמה שמע מינה דגזירת מרגלים היה ברתמה: (ב) שלא היתה הגזירה כי אם ל''ח שנה כמו שפירש''י בפרשת ואלה הדברים ואם תאמר והלא מרתמה עד הר ההר לא היו אלא י''ט מסעות ואם כן לא יהיו אלא מ''א מסעות ולעיל פירש''י מ''ב מסעות עיין לעיל בפרשת חקת בפירש''י שבע מסעות ממוסרה עד הר ההר: (ג) ר''ל דלכך נכתבו המסעות: (ד) ר''ל כאן היית ישן כו' כך הקדוש ברוך הוא מונה כל המסעות כלומר דבר זה עשיתם במסע פלוני וזה אירע לכם במסע פלוני: (ה) לשון מיקר שכן דרך החולים שנוח להם כשמקררין אותן:
Sforno non traduit
אלה מסעי. רצה האל יתברך שיכתבו מסעי ישראל להודיע זכותם בלכתם אחריו במדבר כארץ לא זרועה באופן שהיו ראוים להכנס לארץ:
Ibn Ezra non traduit
אלה מסעי. כאשר חנו בני ישראל בערבות מואב וישבו שם חדשים עד שבנו הערים הנזכרים ולא זזו משם כי אם אחרי מות אהרן כתב משה כל המסעים:
Kli Yakar non traduit
אלה מסעי בני ישראל. לפי שמשה אמר למעלה אל בני גד ובני ראובן ויניעם במדבר ארבעים שנה, סלקא דעתך אמינא שהיו נדים ונעים כשוכב בראש חבל לא שקטו ולא נחו כל ארבעים שנה, על כן אמר אלה מסעי לומר לך שבארבעים שנה לא הניעם כי אם מ''ב תנועות. ובזה מיושב מה שנאמר אלה מסעי ולא אמר אלה החניות אשר חנו כדרך שנאמר ויסעו ויחנו, אלא שבא לפרש מאמר ויניעם במדבר כי התנועה היינו המסעות, וטעם לסיפור כל המסעות כתב רש''י להודיע חסדי המקום כו'. והרב המורה נתן טעם אחר. וכן במהרי''א נתן כמה טעמים ואין להאריך בהם.
Or Ha'Hayim non traduit
אלה מסעי וגו'. רז''ל (ב''ר פ''ו) אמרו כל מקום שנאמר אלה פסל הקודמים, ובמה שלפנינו לא ראינו שקדמו במאמר מסעות זולתם לומר שנתכוון הכתוב לפוסלם. והיה נראה כי נתכוון לפסול כל מסעות זולתם שישנם בעולם הגם שלא הוזכרו, אלא שרואני שלא היו המסעות לשבח ולואי שלא היו בעולם כי רובם היו ליסורין של עון המרגלים, גם הקודמים היו דרך רחוקה לבל יתנו ראש וישובו דכתיב (שמות יג) ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים, הא למדת שלא היה לרצון ולסדר הנכון למועדי רגל, גם אמרו רז''ל (ילקוט יתרו רעג) וזה לשונם וכל נתיבותיה שלום בקש הקדוש ברוך הוא ליתן התורה לישראל כשיצאו ממצרים והיו חולקין אלו עם אלו וכו' מה כתיב ויסעו מסוכות ויחנו באיתם היו נוסעים במריבה וחונים במריבה וכו' עד כאן, וכפירוש זה אין במסעות אלו דבר יקר הערך לפסול כל זולתם:
ואפשר כי לפי שיש במסעות אלה האמורים בפרשה ב' הדרגות, א' הם המסעות שהיו בשנה ראשונה קודם גזרת מרגלים, ב' המסעות שעשו בשביל גזרת המרגלים שלא היה בדעת ה' עשות זולת מה שעשו בב' שנים, ומסעות אלו גרועים הם מערך שלאחריהם, וכנגדן נתכוון ה' במאמר אלה לפוסלם, וזה שיעור הכתוב אלה מסעי וגו' פירוש האמורים בסמוך הם המסעות הראוים והצריכין וכל זולתם פסולין הם שלא היו אלא יסורין להניעם במדבר בתוכחות של עון המרגלים:
עוד נראה בהעיר למה בחר הכתוב למנות המסעות ולא החניות ומה גם לדבריהם ז''ל (מד''ר כאן) שאמרו משל למלך וכו' כאן ישננו כאן וכו' עד כאן, שזה יותר בזכרון החניות לא במסעות, גם לפי מדרש אחר (תנחומא) שאמרו שהזכיר המסעות לקבוע להם שכר לעתיד לבא דכתיב (ישעי' לה) ישושום מדבר וגו' לפי זה היה ראוי למנות החניות:
אכן יתבאר על פי דברי אנשי אמת (זוח''ב קנז.) שאמרו שהליכת ישראל במדבר היתה לברר ניצוצי הקדושה שאנס איש הבליעל החונה במדבר השמם ששם קנה מקומו מקום נחש שרף ועקרב ודרכו שם עדת ה' להוציא בולעו מפיו, והוא הטעם שהיו ישראל חונים במקום אחד שנה ובמקום אחר י''ב שעות שהוא כפי מה שצריך לבירור הניצוצות שישנם במקום ההוא, ובירור זה אין כח בעולם שיכול עשותו זולת קדושה השלמה ובסוד שלימות מחברת הכללות ומחברת הפרטות, קדושה השלמה היא השכינה וישראל והתורה, ומחברת הפרטות הם ס' ריבוא נשמות קדושות, מחברת הכללות הוא משה רבינו בסוד משה עמו, כי הוא אילן שממנו נוצצו נשמות ס' ריבוא שהיו שם, ונסתייעו בעזר אלהי בשכונת שוכן הבירה ושברו מלתעות עול וביררו בירור עצום:
וכפי זה תכלית המעשה הוא כשנוסעים היו נוסעים עמהם כל הדומה למין הקודש לא בזמן החניה שעדיין לא נעשה עמו דבר, והוא מה שרמז במאמר אלה מסעי אלה פסל כל המסעות שבעולם שאין מסע כזה שהיו נוסעים עמהם הון קדוש ויקר שאין ערוך אליו, והגם שקדמו האבות ודרכו מקומות ועשו חלקם בבירורי ניצוצות, לא הגיעו לגדר זה, ואמר הכתוב עצמו טעם עילוי מסעות אלה לפי שהם של בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים ונצרפו בכור הברזל שהיא ארץ מצרים כאמור ובזה היו נשמותם ראוים לברר ניצוצי הקדושה בכל המקום אשר יבואו שמה, ועוד לצבאותם שהיא שלימות הצבא אשר תשרה עליו השכינה שהוא מספר ס' ריבוא ופחות ממספר זה אינו בגדר השלימות:
ותמצא שאמרו ז''ל (ב''ר פע''א מכילתא יתרו) כי לסיבה זו לא נתן ה' התורה לראשונים שלא היה בהם שלימות הצבא שתשרה עליהם שכינה הנקראת צבאות, גם רמז בתיבת לצבאותם השראת שכינה עמהם, הרי לפניך זכרון עם קדוש וזכרון מספר השלם והשראת השכינה, וכנגד מחברת כללות מספר השלם אמר ביד משה ואהרן, משה הוא מחברת מספר השלם, ואהרן הוא שושבין השכינה המקריב ומיחד אליה כל הענפים כידוע בסוד הקרבן:
אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם. לפי מה שפירשנו כי תיבת אלה הגידה על המסעות המובחרים ופסלה מסעות הגרועים סמך הכתוב למאמר אלה מאמר אשר יצאו וגו' לצבאותם להעירך כי המובחרים הם אותם שקדמו למרגלים שהם בני ישראל שיצאו מארץ מצרים לצבאותם פירוש הצבאות עצמן שיצאו לשלול מסעות שהיו מזמן המרגלים שלא היו לצבאותם שנגזרה גזירה למות במדבר ומאותה שנה עצמה מתו חלק מהם ולא היה בנמצא הצבאות שיצאו ממצרים, ואומרו ביד משה ואהרן פירוש המסעות היו בידם דכתיב בפרשת בהעלותך (ט' כ') ועל פי ה' יסעו וגו' על פי ה' ביד משה וסמך עמו אהרן שאהרן הוא התוקע בחצוצרות למסעם לזה שתפו עם משה:
Baal Hatourim non traduit
אלה מסעי. מוצאיהם למסעיהם. ובתר הכי הפך וכתב ואלה מסעיהם למוצאיהם לומר שהכל היה ע''פ ה' בין מסע בין מוצא:
ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם
וַיִּכְתֹּ֨ב מֹשֶׁ֜ה אֶת־מוֹצָֽאֵיהֶ֛ם לְמַסְעֵיהֶ֖ם עַל־פִּ֣י יְהֹוָ֑ה וְאֵ֥לֶּה מַסְעֵיהֶ֖ם לְמוֹצָֽאֵיהֶֽם:
2
Traduction
Moïse inscrivit leurs départs et leurs stations sur l’ordre de l’Éternel ; voici donc leurs stations et leurs départs :
Onkelos non traduit
וּכְתַב משֶׁה יָת מַפְּקָנֵיהוֹן לְמַטְלָנֵיהוֹן עַל מֵימְרָא דַיְיָ וְאִלֵּין מַטְלָנֵיהוֹן לְמַפְּקָנֵיהוֹן:
Targ. Yonathan non traduit
וּכְתַב משֶׁה יַת מַפְקָנֵיהוֹן לְמַטְלָנֵיהוֹן עַל מֵימַר דַיְיָ וְאִלְיֵין מַטְלָנֵיהוֹן לְמַפְקָנֵיהוֹן:
Sforno non traduit
ויכתוב משה. כתב מקום שיצאו אליו והמקום אשר נסעו ממנו כי לפעמים היה המקום שיצאו אליו בתכלית הרוע והמקום שנסעו ממנו טוב: ואלה מסעיהם למוצאיהם. ולפעמים קרה הפך זה. וכתב גם כן ענין המסע שהיה לצאת ממקום אל מקום בלי הקדמת ידיעה שהיה זה קשה מאד ובכל זה לא נמנעו ובכן נכתב בכל אחד מהם ויסעו ממקום פלוני ויחנו במקום פלוני כי המסע והחניה היה כל אחד מהם קשה:
Ibn Ezra non traduit
את מוצאיהם. איך יצאו ממקום למקום על כן אחריו למסעיהם: על פי ה'. דבק עם למסעיהם:
Kli Yakar non traduit
ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה'. ואחר כך הפך הסדר אלה מסעיהם למוצאיהם ולא נאמר בו על פי ה'. והנני מפרש זה בשלש פנים. האחד הוא, שבמקצת מסעות הלכו לפנים ובמקצתם נזורו אחור כי מתחילה וישובו ויחנו לפני פי החירות (שמות יד ב), פירש רש''י שהלכו לאחוריהם לצד מצרים, וכן דברים (ב א) כתיב ונפן ונסע המדברה, פירש רש''י לפי שקלקלו הפכו לצד המדבר, וכן בפרשת עקב (דברים י ו) מבארות בני יעקן מוסרה, שחזרו שמונה מסעות לאחוריהם, נמצא שרוב המסעות אשר הלכו בהם לפנים ולא לאחור והיו על פי ה' נקראו מוצאיהם למסעיהם, כי הפכו פניהם מן המקום אשר יצאו משם שנקרא מוצאיהם ופניהם אל מסעיהם אשר היו לפניהם, אבל מה שנזורו אחור בעבור שקלקלו בחטא לא היה על פי ה', ונקרא מסעיהם למוצאיהם שחזרו ונסעו למקום שיצאו משם שנקרא מוצאיהם כי הפכו פניהם לצד מצרים.
הפירוש השני הוא. כשנדקדק מהו שנאמר ויסעו מרעמסס ולא הזכיר בני ישראל ואחר כך חזר ואמר שנית ויסעו בני ישראל מרעמסס, ועוד כתיב הכא ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ובמקום אחר אומר (שם טז א) הוציאך ה' ממצרים לילה, אלא ודאי שהערב רב הלכו בלילה דרך בריחה ועליהם נאמר (שמות יד ה) ויוגד למלך מצרים כי ברח העם, בורח לא נאמר אלא ברח שכבר ברח מיד בצאתם וזה לא יצדק על ישראל שהרי הלכו ביד רמה, אלא ודאי שעל הערב רב הוגד לו שנקרא בשם עם, אבל ישראל הלכו ביום ביד רמה וכשאמר ויסעו מרעמסס בחודש הראשון, בערב רב הוא מדבר ואחר כך אמר ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה, ואחר כך אמר ויסעו בני ישראל, מרעמסס כי הערב רב הלכו תחילה כמנהג הבורחים ובני ישראל הלכו אחריהם.
וזה שנאמר ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה', זו נסיעת בני ישראל אשר יסודם מארץ הקדושה על כן הפכו תמיד פניהם מן מוצאיהם המקום אשר יצאו משם ממצרים ומגמת פניהם למסעיהם לבא אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותם, אבל הערב רב שהיו מקורם ממצרים ולא יצאו על פי ה' כי משה מדעתו הוציאם נאמר בהם ואלה מסעיהם למוצאיהם, כי תמיד היה להם חפץ ורצון לשוב למצרים למקורם, וזרוק חוטרא לאוירא אעיקרה קאי (ב''ר נג טו) כך היה תמיד פניהם למקום אשר יצאו משם.
פירוש שלישי הוא. שאלמלא לא חטאו ישראל היו נוסעים בנסיעה אחת לארץ, אמר ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם, כי מן יציאה ראשונה לא היה להם עוד יציאה ממקום חנייה כי רצה ה' לישא אותם על כנפי נשרים לארץ מיד, ועל ידי שקלקלו הוצרך לכתוב ואלה מסעיהם למוצאיהם, שנסעו אל מקומות שסופם לחזור ולצאת משם ולהיות מטולטל ממסע למסע וזה הדבר לא היה על פי ה' כי לא חפץ ה' באלה.
Or Ha'Hayim non traduit
ויכתוב משה את מוצאיהם וגו'. צריך לדעת מה מודיענו הכתוב במאמר זה, אם לומר שמשה כתבם הלא כל התורה משה כתבה והמסעות הכתובים בתורה מכלל התורה, עוד היה לו לומר ויכתוב משה את מסעיהם, עוד למה חזר לומר ואלה מסעיהם וגו' והלא כבר אמר אלה מסעי וגו', עוד למה שינה בתחלה הקדים לומר למוצאיהם ואחר כך אמר למסעיהם ואחר כך הקדים תיבת למסעיהם לתיבת למוצאיהם:
ונראה שהכתוב נתכוון להודיענו סדר כתיבת המסעות שלא נכתבו ביום אחד אלא על זה הסדר שהתחיל משה לכתוב בפנקסו במצות המלך מיום שיצאו ממצרים על זה הדרך יום שיצאו ממצרים כתב פסוק ויסעו בני ישראל מרעמסס וגו' ב' כתובים הבאים כאחד הכתובים לפנינו עד תיבת שפטים, וכשחנו בסוכות כתב פסוק ויסעו וגו' ויחנו בסוכות, וכשנסעו מסוכות כתב ויסעו מסוכות, וכשחנו באיתם כתב ויחנו באיתם, וכן על זה הדרך היה כותב כל מסע בזמנו עד שהגיעו לערבות מואב, ואחר כך אמר ה' אליו שיסדרם בתורה כדרך שהיו כתובים אצלו, והוא מה שאמר הכתוב ויכתוב משה את מוצאיהם פירוש יום שיצאו ממצרים והם ב' הכתובים מויסעו מרעמסס עד תיבת שפטים, ואומרו למסעיהם פירוש לסדר כל מסעיהם שנסעו מיום צאתם ממצרים עד סוף המסעות, ואומרו על פי ה' לומר שמכתב הראשון עצמו היה על פי ה' הוא אמר אליו שיהיה כותב והולך, ואומרו ואלה מסעיהם וגו' פירוש אלה הם המסעות האמורים שכתב משה למוצאיהם כל אחד בזמנו ובמקומו וזה העתקה:
ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים
וַיִּסְע֤וּ מֵֽרַעְמְסֵס֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֔וֹן בַּֽחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֑וֹן מִֽמָּחֳרַ֣ת הַפֶּ֗סַח יָֽצְא֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּיָ֣ד רָמָ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־מִצְרָֽיִם:
3
Traduction
ils partirent de Ramsès dans le premier mois, le quinzième jour du premier mois ; le lendemain de la Pâque, les enfants d’Israël sortirent, triomphants, à la vue de toute l’Égypte,
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מֵרַעְמְסֵס בְּיַרְחָא קַדְמָאָה בְּחַמְשָׁא עַשְׂרָא יוֹמָא לְיַרְחָא קַדְמָאָה מִבָּתַר יוֹמָא דְפִסְחָא נְפָקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרֵישׁ גְלֵי לְעֵינֵי כָּל מִצְרָאֵי:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מִן פִּילוּסִין בְּיַרְחָא דְנִיסָן בַּחֲמֵשַׁת עַסְרָא יוֹמָא לְיַרְחָא קַדְמָאָה מִבָּתַר דְאָכְלוּ נִכְסַת פִּסְחָא נְפָקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרֵישׁ גְלֵי לְמֵחְמֵיהוֹן דְכָל מִצְרָאֵי:
Ibn Ezra non traduit
ממחרת הפסח. פירשתיו וכן ביד רמה:
Or Ha'Hayim non traduit
ויסעו מרעמסס וגומר. הוצרך לומר זכרון בחדש הראשון ב' פעמים הגם שהיה יכול לומר בחמשה עשר יום ומובן הדבר שבחודש הראשון מדבר הכתוב, או על זה הדרך ויסעו בט''ו לחודש הראשון, אולי שרמז מה שאמרו רבותינו ז''ל (שמו''ר פט''ו) כי חודש ניסן הוא זמן שמזלם של ישראל עומד, גם זמן שלימות ההצלחה בו הוא ט''ו בחודש, והוא אומרו ויסעו וגו' בחודש הראשון שהוא זמן העמדת מזלם, ועוד לתוספת גודל המערכה בט''ו שהוא זמן מילוי הלבנה, ואומרו לחודש הראשון לפי שאין גדר זה מורה על רום ההצלחה אלא כשהוא בחודש המוצלח:
Baal Hatourim non traduit
ויסעו מרעמסס. ובתר הכי כתיב ויסעו בנ''י מרעמסס מתחלה נסעו בערבוביא ערב רב ביניהם ואח''כ כשמספר המסעות כולם הזכיר בני ישראל כי הפרידו ערב רב מביניהם: יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל. מצרים. לומר שגם ערב רב שהם מצרים יצאו ביד רמה לעיני שאר מצרים:
ומצרים מקברים את אשר הכה יהוה בהם כל בכור ובאלהיהם עשה יהוה שפטים
וּמִצְרַ֣יִם מְקַבְּרִ֗ים אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֧ה יְהֹוָ֛ה בָּהֶ֖ם כָּל־בְּכ֑וֹר וּבֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם עָשָׂ֥ה יְהֹוָ֖ה שְׁפָטִֽים:
4
Traduction
tandis que les Égyptiens ensevelissaient ceux que l’Éternel avait frappés parmi eux, tous les premiers-nés, l’Éternel faisant ainsi justice de leurs divinités.
Rachi non traduit
וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים. טְרוּדִים בְּאֶבְלָם:
Onkelos non traduit
וּמִצְרָאֵי מְקַבְּרִין יָת דִי קְטַל יְיָ בְּהוֹן כָּל בּוּכְרָא וּבְטַעֲוַתְהוֹן עָבַד יְיָ דִינִין:
Targ. Yonathan non traduit
וּמִצְרָאֵי מְקַבְּרִין יַת דְקָטַל יְיָ בְּהוֹן כָּל בּוּכְרָא וּבְטַעֲוַותְהוֹן עָבַד מֵימַר דַיְיָ דִינִין טַעֲוַות מַתְּכָא הֲווֹ מִתְרַכְּכִין טַעֲוַות אַבְנָא מִתְגַדְעִין טַעֲוַות פַּחְרָא מִתְעַבְּדִין בְּקִיקִין טַעֲוִוין דְעָא מִתְעַבְּדִין קְטוֹם וְדִבְעִירֵי מַיְיתוּן:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(ו) כלומר שנותן טעם אלמעלה מה שכתוב יצאו בני ישראל ביד רמה ולמה הניחו להם המצריים ומפרש ומצרים מקברים וגו' והיו טרודים באבלם ר''ל שהיו עסוקים לקבור מתיהם ולא היה להם פנאי לעכב את ישראל:
Daat Zkenim non traduit
ובאלהיהם עשה ה' שפטים. כלו' ובשופטיהם עשה ה' שפטים לשון נופל על הלשון ולכך נאמר ובאלהיהם והוא ל' דינים כדאמר ונקרב בעל הבית אל האלהים:
Ibn Ezra non traduit
ובאלהיהם עשה ה' שפטים. כמו ראש דגון כי כן אמר השם למשה:
Kli Yakar non traduit
ומצרים מקברים וגו'. לומר לך שיצאו לעיני כל מצרים בשעה שהיו שהיו קוברים את אשר הכה ה' בהם והיו שיניהם קהות, ולא עוד אלא שגם באלהיהם עשה ה' שפטים באותה שעה ואף על פי כן לא יחרץ אחד מהם לשונו לישראל. ומה שנאמר אשר הכה ה' בהם כל בכור, יש אומרים שהוא כדעת המדרש (פס''ר פסקא ויהי בחצי הלילה ה) על הפסוק למכה מצרים בבכוריהם (תהלים קלו י) שהיו הבכורים הורגים, באבותם כי כך משמע בבכוריהם כלומר עם הבכורים הכה את מצרים כי הבכורים היו שבט אפו ומטה זעמו, לכך נאמר הכה בהם כל בכור. והוא דקדוק נכון.
ובאמרו על פני בעל צפון. הורה כי רק עבודה זרה זו נשארה כדי להטעותן היתה ממונה על הזהב אשר מצפון יאתה ויאמרו שלכך נשארה בשביל ממונם שלקחו שלא כדין כמבואר פרשת בשלח (שמות יד ב).
ומה שנאמר ויסעו ממרה ויבואו אילמה ולא אמר ויחנו באילמה, לפי שהיה מסע קצר ממרה לאילם ולא היה בדעתם לעשות שם חנייה אך לפי שמצאו שם שתים עשרה מעיינות מים המתיחסים אל שתים עשרה שבטים אשר ממקור ישראל ישקו לכל העדה, ושבעים תמרים המתיחסים לשבעים זקנים כי הצדיק כתמר יפרח, על כן אמרו סימנא מילתא היא שיעשו שם חנייה כי גם שם המקום מורה על מספר זה, אילם עולה למספר פ''ב עם המלה דהיינו י''ב ושבעים, וכן אילם מורה על מספר אנשים חזקים כי הוא מלשון ואת אילי הארץ לקח (יחזקאל יז טו), וכל זה לקחו לסימן לעשות שם חנייה.
Baal Hatourim non traduit
ומצרים. ב' ר''פ ומצרים מקברים ?? ומצרים ילד את לודים לומר שאפי' אותם שכבר מתו רובם נחטטו: מקברים. ב' ומצרים מקכרים מקברים את העוברים בפ' גוג והיינו דכתיב כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צוד:
ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכת
וַיִּסְע֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵֽרַעְמְסֵ֑ס וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּסֻכֹּֽת:
5
Traduction
Partis de Ramsès, les enfants d’Israël s’arrêtèrent à Soukkot.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס וּשְׁרוֹ בְּסֻכֹּת:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִן פִּילוּסִין וּשְׁרוֹ בְּסֻכּוֹת אַתְרָא דְאִתְחַפִּיאוּ שִׁבְעַת עֲנָנֵי יְקָרָא:
Or Ha'Hayim non traduit
ויסעו וגו' ויחנו בסוכות. קשה הלא כבר אמר ויסעו בני ישראל מרעמסם וגו' ולא היה צריך לומר אלא ויחנו בסוכות. ונראה שנתכוין לומר שלא היה מסע אחר בין רעמסם לסוכות, והוא מה שסמך לויסעו ויחנו, וזולת זה אם היה מתחיל ויחנו בסוכות אין הערה לזה, וכמו כן דקדק בכל המסעות להסמיך החניה למסע, חוץ מז' עממין הנמצאין שם, ולזה דקדק לומר את כל יושבי הארץ לומר אפילו שאינם מז' עממין. או אפשר שחוזר על אומה שאין כח בהם להורגם שישתדלו להורישם ולא יניחו מהם בארץ:
Baal Hatourim non traduit
בסכות. ששם נסתככו בענני כבוד:
ויסעו מסכת ויחנו באתם אשר בקצה המדבר
וַיִּסְע֖וּ מִסֻּכֹּ֑ת וַיַּֽחֲנ֣וּ בְאֵתָ֔ם אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֥ה הַמִּדְבָּֽר:
6
Traduction
Ils repartirent de Soukkot et se campèrent à Ethâm, situé sur la lisière du désert.
Onkelos non traduit
וּנְטָּלוּ מִסֻכֹּת וּשְׁרוֹ בְאֵתָם דִי בִּסְטַר מַדְבְּרָא:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מִסֻכּוֹת וּשְׁרוֹ בְּאֵיתָם דְבִסְטַר מַדְבְּרָא:
ויסעו מאתם וישב על פי החירת אשר על פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל
וַיִּסְעוּ֙ מֵֽאֵתָ֔ם וַיָּ֨שָׁב֙ עַל־פִּ֣י הַֽחִירֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר עַל־פְּנֵ֖י בַּ֣עַל צְפ֑וֹן וַֽיַּחֲנ֖וּ לִפְנֵ֥י מִגְדֹּֽל:
7
Traduction
Puis ils partirent d’Ethâm, rebroussèrent vers Pi-Hahirot, qui fait face à Baal-Cefôn, et campèrent devant Migdol.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מֵאֵתָם וְתָב עַל פּוּם חִירָתָא דִי קֳדָם בְּעֵיל צְפוֹן וּשְׁרוֹ קֳדָם מִגְדֹל:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מֵאֵיתָם וְתָבוּ עַל פּוּמֵי חִירָתָא מְרַבְעָתָא דִקְדָם טַעֲוַות צְפוֹן וּשְׁרוֹ קֳדָם מִגְדוֹל:
Ibn Ezra non traduit
וישב. רמז לענן או לישראל:
Baal Hatourim non traduit
וישב על פי החירות. ואינו אומר וישובו מלמד שכולם היה להם לב אחד לעשות כן ע''פ ציווי של משה: על פי החירות. ובפרשת ויהי בשלח אומר לפני פי החירות מלמד שאמר להם משה ע''פ ה' אני אומר לכם שתהיו בני חורין:
ויסעו מפני החירת ויעברו בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה
וַיִּסְעוּ֙ מִפְּנֵ֣י הַֽחִירֹ֔ת וַיַּֽעַבְר֥וּ בְתוֹךְ־הַיָּ֖ם הַמִּדְבָּ֑רָה וַיֵּ֨לְכ֜וּ דֶּ֣רֶךְ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ בְּמִדְבַּ֣ר אֵתָ֔ם וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמָרָֽה:
8
Traduction
Ils partirent de devant Pi-Hahirot, se dirigèrent, en traversant la mer, vers le désert, et après une marche de trois journées dans le désert d’Ethâm, s’arrêtèrent à Mara.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מִן פּוּם חִירָתָא וַעֲבָרוּ בְּגוֹ יַמָא לְמַדְבְּרָא וַאֲזָלוּ מַהֲלַךְ תְּלָתָא יוֹמִין בְּמַדְבְּרָא דְאֵתָם וּשְׁרוֹ בְּמָרָה:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מִפּוֹרוֹקֵי חֵירָתָא וַעֲבָרוּ בְּגוֹ יַמָא וּנְפָקוּ מִן יַמָא וַאֲזָלוּ עַל כֵּיף יַמָא כְּנִישִׁין אוּנְכִין וּמַרְגַלְיַין וַאֲזָלוּ מִבָּתַר כְּדֵין מַהֲלַךְ תְּלָתָא יוֹמִין בְּמַדְבְּרָא דְאֵיתָם וּשְׁרוֹ בְּמָרָה:
Ibn Ezra non traduit
מפני החירות. ופי החירות מקום אחד הוא והפה בפנים: דרך שלשת ימים. פירשתיו:
Baal Hatourim non traduit
ויסעו מפני החירות. היל''ל מפי החירות אלא ויסעו ביד רמה מפני שהבטיחן שיהיו בני חורין:
ויסעו ממרה ויבאו אילמה ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם
וַיִּסְעוּ֙ מִמָּרָ֔ה וַיָּבֹ֖אוּ אֵילִ֑מָה וּבְ֠אֵילִ֠ם שְׁתֵּ֨ים עֶשְׂרֵ֜ה עֵינֹ֥ת מַ֛יִם וְשִׁבְעִ֥ים תְּמָרִ֖ים וַיַּֽחֲנוּ־שָֽׁם:
9
Traduction
Partis de Mara, ils arrivèrent à Elim. Or, à Elim étaient douze sources d’eau et soixante-dix palmiers, et ils s’y campèrent.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מִמָרָה וַאֲתוֹ לְאֵילִם וּבְאֵילִם תְּרֵי עֲשַׂר מַבּוּעִין דְמַיִן וְשַׁבְעִין דִקְלִין וּשְׁרוֹ תַמָן:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מִמָרָה וַאֲתוֹ לְאֵילִם וּבְאֵילִם תַּרְתֵּיסְרֵי עִינְוָון דְמַיָין לִתְרֵיסַר שִׁבְטִין וְשׁוּבְעִין דִיקְלִין כֻלּוֹ קֳבֵיל שׁוּבְעִין חַכִּימַיָא וּשְׁרוֹ תַמָן עַל מַיָא:
Baal Hatourim non traduit
ויבאו אילמה. ולא אמר ויחנו באילם מלמד שלא היה דעתם לחנות שם עד שנעשה להם נס שמצאו י''ב עינות מים ואז חנו שם:
ויסעו מאילם ויחנו על ים סוף
וַיִּסְע֖וּ מֵֽאֵילִ֑ם וַֽיַּחֲנ֖וּ עַל־יַם־סֽוּף:
10
Traduction
Puis ils repartirent d’Elim, et campèrent près de la mer des Joncs.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מֵאֵילִם וּשְׁרוֹ עַל יַמָא דְסוּף:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מֵאֵילִם וּשְׁרוֹ עַל גֵיף יַמָא דְסוּף:
ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סין
וַיִּסְע֖וּ מִיַּם־ס֑וּף וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּר־סִֽין:
11
Traduction
Ils repartirent de la mer des Joncs et campèrent dans le désert de Sîn.
Onkelos non traduit
וּנְטָּלוּ מִיַמָא דְסוּף וּשְׁרוֹ בְּמַדְבְּרָא דְסִין:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מִגֵיף יַמָא דְסוּף וּשְׁרוֹ בְּמַדְבְּרָא דְסִין:
Baal Hatourim non traduit
מדבר סין. מתחלה נקרא מדבר סין ולבסוף נקרא סיני שנתוסף לו יו''ד כנגד יו''ד דברות. סי''ן ימים הי' משה בהר:
ויסעו ממדבר סין ויחנו בדפקה
וַיִּסְע֖וּ מִמִּדְבַּר־סִ֑ין וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּדָפְקָֽה:
12
Traduction
Ils repartirent du désert de Sîn, et campèrent à Dofka.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מִמַּדְבְּרָא דְסִין וּשְׁרוֹ בְּדָפְקָה:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מִמַּדְבְּרָא דְסִין וּשְׁרוֹ בְּדָפְקָה:
Baal Hatourim non traduit
בדפקה. שם דפק לבם שלא היה להם לחם:
ויסעו מדפקה ויחנו באלוש
וַיִּסְע֖וּ מִדָּפְקָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּאָלֽוּשׁ:
13
Traduction
Ils repartirent de Dofka, et campèrent à Alouch.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מִדָפְקָה וּשְׁרוֹ בְּאָלוּשׁ:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מִדָפְקָה וּשְׁרוֹ בִכְרַךְ תַקִּיף:
Baal Hatourim non traduit
באלוש. נתן להם המן בזכות לושי ועשי עגות:
ויסעו מאלוש ויחנו ברפידם ולא היה שם מים לעם לשתות
וַיִּסְע֖וּ מֵֽאָל֑וּשׁ וַֽיַּחֲנוּ֙ בִּרְפִידִ֔ם וְלֹא־הָ֨יָה שָׁ֥ם מַ֛יִם לָעָ֖ם לִשְׁתּֽוֹת:
14
Traduction
Ils repartirent d’Alouch, et campèrent à Rephidîm, où il n’y eut point d’eau à boire pour le peuple.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מֵאָלוּשׁ וּשְׁרוֹ בִּרְפִידִם וְלָא הֲוָה תַמָן מַיָא לְעַמָא לְמִשְׁתֵּי:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מֵאֲתַר תַקִּיף וּשְׁרוֹ בִּרְפִידִים וּמְטוֹל דְרָפִין יְדֵיהוֹן מִפִּתְגָמֵי אוֹרַיְיתָא לָא הֲוָה תַמָן מוֹי לְמִשְׁתֵּי לְעַמָא:
ויסעו מרפידם ויחנו במדבר סיני
וַיִּסְע֖וּ מֵֽרְפִידִ֑ם וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי:
15
Traduction
IIs repartirent de Rephidîm, et campèrent dans le désert de Sinaï.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מֵרְפִידִם וּשְׁרוֹ בְּמַדְבְּרָא דְסִינָי:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מֵרְפִידִים וּשְׁרוֹ בְּמַדְבְּרָא דְסִינָי:
ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברת התאוה
וַיִּסְע֖וּ מִמִּדְבַּ֣ר סִינָ֑י וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּקִבְרֹ֥ת הַֽתַּאֲוָֽה:
16
Traduction
Ils repartirent du désert de Sinaï, et campèrent à Kibroth-Hattaava.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מִמַּדְבְּרָא דְסִינָי וּשְׁרוֹ בְּקִבְרֵי דִמְשַׁאֲלֵי:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מִמַּדְבְּרָא דְסִינָי וּשְׁרוֹ בְּקִבְרֵי דִמְשַׁאֲלֵי בִּישְרָא:
Ibn Ezra non traduit
קברות התאוה. הוא בקדש ברנע כאשר פירשתי:
ויסעו מקברת התאוה ויחנו בחצרת
וַיִּסְע֖וּ מִקִּבְרֹ֣ת הַֽתַּאֲוָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּֽחֲצֵרֹֽת:
17
Traduction
Ils repartirent de Kibroth-Hattaava, et campèrent à Hacêroth.
Onkelos non traduit
וּנְטָּלוּ מִקִבְרֵי דִמְשַׁאֲלֵי וּשְׁרוֹ בַּחֲצֵרוֹת:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מִקִבְרֵי דִמְשַׁיְילֵי בִּישְרָא וּשְׁרוֹ בַּחֲצֵרוֹת אַתְרָא דְאִסְתַּגְרַת מִרְיָם נְבִיאֲתָא:
ויסעו מחצרת ויחנו ברתמה
וַיִּסְע֖וּ מֵֽחֲצֵרֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּרִתְמָֽה:
18
Traduction
Ils repartirent de Hacêroth, et campèrent à Rithma.
Rachi non traduit
וַיַּחֲנוּ בְּרִתְמָה. עַל שֵׁם לָשׁוֹן הָרָע שֶׁל מְרַגְּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר ''מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים'' (תְּהִלִּים ק''כ):
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מֵחֲצֵרֹת וּשְׁרוֹ בְּרִתְמָה:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מֵחֲצֵרוֹת וּשְׁרוֹ בְּרִיתְמָא אֲתַר דִמְרַבֵּי אִילָנֵי רְתָמֵי:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(ז) רצונו לתרץ למה קראו כאן רתמה ובמקום אחר קראו פארן וקל להבין (דבק טוב). מה שהוצרך לפרש מסע זו יותר משאר כל המסעות מפני שפה כתיב ויסעו מחצרות ויחנו ברתמה ובפרשת בהעלותך כתיב ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן לכן פירש על שם לשון הרע וכו' כלומר שהכל מקום אחד:
Baal Hatourim non traduit
ברתמה. ע''ש המרגלים שנאמר חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים:
ויסעו מרתמה ויחנו ברמן פרץ
וַיִּסְע֖וּ מֵֽרִתְמָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּרִמֹּ֥ן פָּֽרֶץ:
19
Traduction
Ils repartirent de Rithma, et campèrent à Rimmôn-Péreç.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מֵרִתְמָה וּשְׁרוֹ בְּרִמוֹן פָּרֶץ:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מֵאֲתַר דִמְרַבֵּי אִילָנֵי רְתָמֵי וּשְׁרוֹ בְּרוּמָנָא דְמַתְקֵיף פֵּירוֹי:
ויסעו מרמן פרץ ויחנו בלבנה
וַיִּסְע֖וּ מֵֽרִמֹּ֣ן פָּ֑רֶץ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּלִבְנָֽה:
20
Traduction
Ils repartirent de Rimmôn-Péreç, et campèrent à Libna,
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מֵרִמוֹן פָּרֶץ וּשְׁרוֹ בְּלִבְנָה:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מֵרוֹמָנָא דְמַתְקֵיף פֵּירוֹי וּשְׁרוֹ בְּלִבְנָא אֲתַר דִתְחוּמִין לָהּ מַלְבֵּינְתָּא בִּנְיַין:
ויסעו מלבנה ויחנו ברסה
וַיִּסְע֖וּ מִלִּבְנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּרִסָּֽה:
21
Traduction
Ils repartirent de Libna, et campèrent à Rissa.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מִלִבְנָה וּשְׁרוֹ בְּרִסָה:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מִלִבְנָא וּשְׁרוֹ בְּבֵית רִיסָא:
Baal Hatourim non traduit
ויחנו ברסה. שנתרוססו שם:
ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה
וַיִּסְע֖וּ מֵֽרִסָּ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בִּקְהֵלָֽתָה:
22
Traduction
Ils repartirent de Rissa, et campèrent à Kehêlatha.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מֵרִסָה וּשְׁרוֹ בִּקְהֵלָתָה:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מֵרִיסָא וּשְׁרוֹ בְּמַקְהֵלָת אֲתַר דְאִתְכַּנָשׁוּ קרַח וְסִיַעֲתֵּיהּ עַל משֶׁה וְאַהֲרֹן:
Baal Hatourim non traduit
בקהלתה. ע''ש ויקהל עליהם קרח את וגו':
ויסעו מקהלתה ויחנו בהר שפר
וַיִּסְע֖וּ מִקְּהֵלָ֑תָה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּהַר־שָֽׁפֶר:
23
Traduction
Ils repartirent de Kehêlatha, et campèrent au mont Chéfer.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מִקְהֵלָתָה וּשְׁרוֹ בְּטוּרָא דְשָׁפֶר:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מִקְהֵלָת וּשְׁרוֹ בְּטַוְורָא דְשַׁפִּירַן פֵּירוֹי:
ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה
וַיִּסְע֖וּ מֵֽהַר־שָׁ֑פֶר וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּֽחֲרָדָֽה:
24
Traduction
Ils repartirent du mont Chéfer, et campèrent à Harada.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מִטוּרָא דְשָׁפֶר וּשְׁרוֹ בַּחֲרָדָה:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מִטַוְורָא דְשַׁפִּירַן פֵּירוֹי וּשְׁרוֹ בַּחֲרָדָה אֲתַר דְתָוְוהוּ עַל בִּישָׁתָא דְמוֹתָנָא:
ויסעו מחרדה ויחנו במקהלת
וַיִּסְע֖וּ מֵֽחֲרָדָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמַקְהֵלֹֽת:
25
Traduction
Ils repartirent de Harada, et campèrent à Makhêloth.
Onkelos non traduit
וּנְטָּלוּ מֵחֲרָדָה וּשְׁרוֹ בְּמַקְהֵלוֹת:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מֵחֲרָדָה וּשְׁרוֹ בְּמַקְהֵלוֹת אֲתַר כְּנוּפְיָא:
Baal Hatourim non traduit
במקהלות. ע''ש ויקהלו על משה ועל אהרן: במקהלות. ב'. הכא ואידך במקהלות ברכו אלהים דרשינן מיניה שאפי' עוברים שבמעי אמן אמרו שירה על הים וזהו ויסעו מחרדה פי' מחרדת מצרים שהיה נוסע אחריהם ויחנו במקהלות מלמד שנעשו קהלות קהלות לו' שירה:
ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת
וַיִּסְע֖וּ מִמַּקְהֵלֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּתָֽחַת:
26
Traduction
Ils repartirent de Makhêloth, et campèrent à Tahath.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מִמַקְהֵלוֹת וּשְׁרוֹ בְּתָחַת:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מִמַקְהֵלוֹת וּשְׁרוֹ בְּאַרְעִית מַקְהֵלוֹת:
ויסעו מתחת ויחנו בתרח
וַיִּסְע֖וּ מִתָּ֑חַת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּתָֽרַח:
27
Traduction
Ils repartirent de Tahath, et campèrent à Térah.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מִתָּחַת וּשְׁרוֹ בְּתָרַח:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מֵאַרְעִית מַקְהֵלוֹת וּשְׁרוֹ בְּתָרַח:
ויסעו מתרח ויחנו במתקה
וַיִּסְע֖וּ מִתָּ֑רַח וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִתְקָֽה:
28
Traduction
Ils repartirent de Térah, et campèrent à Mitka.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מִתָּרַח וּשְׁרוֹ בְּמִתְקָה:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מִתָּרַח וּשְׁרוֹ בְּמִתְקָה אֲתַר דְבַסִימִין מוֹהִי:
ויסעו ממתקה ויחנו בחשמנה
וַיִּסְע֖וּ מִמִּתְקָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּחַשְׁמֹנָֽה:
29
Traduction
Ils repartirent de Mitka, et campèrent à Haschmona.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מִמִתְקָה וּשְׁרוֹ בְּחַשְׁמוֹנָה:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מֵאֲתַר דְבַסִימִין מוֹהִי וּשְׁרוֹ בְּחַשְׁמוֹנָה:
ויסעו מחשמנה ויחנו במסרות
וַיִּסְע֖וּ מֵֽחַשְׁמֹנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמֹֽסֵרֽוֹת:
30
Traduction
Ils repartirent de Haschmona, et campèrent à Mossêroth.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מֵחַשְׁמוֹנָה וּשְׁרוֹ בְּמוֹסֵרוֹת:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מֵחַשְׁמוֹנָה וּשְׁרוֹ בַּאֲתַר מַרְדוּתָא:
ויסעו ממסרות ויחנו בבני יעקן
וַיִּסְע֖וּ מִמֹּֽסֵר֑וֹת וַֽיַּחֲנ֖וּ בִּבְנֵ֥י יַֽעֲקָֽן:
31
Traduction
Ils repartirent de Mossêroth, et campèrent à Benê-Yaakan.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מִמוֹסֵרוֹת וּשְׁרוֹ בִּבְנֵי יַעֲקָן:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מֵאֲתַר מַרְדוּתָא וּשְׁרוֹ בְּבֵירֵי עַקְתָא:
ויסעו מבני יעקן ויחנו בחר הגדגד
וַיִּסְע֖וּ מִבְּנֵ֣י יַֽעֲקָ֑ן וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּחֹ֥ר הַגִּדְגָּֽד:
32
Traduction
Ils repartirent de Benê-Yaakan, et campèrent à Hor-Haghidgad.
Onkelos non traduit
וּנְטָּלוּ מִבְּנֵי יַעֲקָן וּשְׁרוֹ בְּחוֹר הַגִדְגָד:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מִבֵּירֵי עַקְתָא וּשְׁרוֹ בְשַׁקִיפִין וְאַתְרָא מִתְקְרֵי גֻדְגוֹד:
ויסעו מחר הגדגד ויחנו ביטבתה
וַיִּסְע֖וּ מֵחֹ֣ר הַגִּדְגָּ֑ד וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּיָטְבָֽתָה:
33
Traduction
Ils repartirent de Hor-Haghidgad, et campèrent à Yotbatha.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מֵחוֹר הַגִדְגָד וּשְׁרוֹ בְּיָטְבָתָה:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מִשַׁקִיפִין דְגֻדְגוֹד וּשְׁרוֹ בְּיָטְבַת אֲתַר טַב וּנְיַיח:
ויסעו מיטבתה ויחנו בעברנה
וַיִּסְע֖וּ מִיָּטְבָ֑תָה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעַבְרֹנָֽה:
34
Traduction
IIs repartirent de Yotbatha, et campèrent à Abrona.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מִיָטְבָתָה וּשְׁרוֹ בְּעַבְרֹנָה:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מֵאֲתַר טַב וּנְיַיח וּשְׁרוֹ בִּמְגִזָתָא:
ויסעו מעברנה ויחנו בעצין גבר
וַיִּסְע֖וּ מֵֽעַבְרֹנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעֶצְיֹ֥ן גָּֽבֶר:
35
Traduction
Ils repartirent d’Abrona, et campèrent à Asiongaber.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מֵעַבְרוֹנָה וּשְׁרוֹ בְּעֶצְיוֹן גָבֶר:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מִמְגִזָתָא וּשְׁרוֹ בִּכְרַךְ תַּרְנְגוֹלָא:
ויסעו מעצין גבר ויחנו במדבר צן הוא קדש
וַיִּסְע֖וּ מֵֽעֶצְיֹ֣ן גָּ֑בֶר וַיַּֽחֲנ֥וּ בְמִדְבַּר־צִ֖ן הִ֥וא קָדֵֽשׁ:
36
Traduction
Ils repartirent d’Asiongaber, et campèrent au désert de Cîn, c’est-à-dire à Kadêch.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מֵעֶצְיוֹן גָבֶר וּשְׁרוֹ בְּמַדְבְּרָא דְצִן הִיא רְקָם:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מִכְרַךְ תַּרְנְגוֹלָא וּשְׁרוֹ בְּמַדְבְּרָא צִינֵי טַוָור פַּרְזְלָא הִיא רְקָם:
ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום
וַיִּסְע֖וּ מִקָּדֵ֑שׁ וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר בִּקְצֵ֖ה אֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם:
37
Traduction
Ils repartirent de Kadêch et campèrent à Hor-la-Montagne, à l’extrémité du pays d’Edom.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מֵרְקָם וּשְׁרוֹ בְּהוֹר טוּרָא בִּסְיָפֵי אַרְעָא דֶאֱדוֹם:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מֵרְקָם וּשְׁרוֹ בְּטַוְורוֹס אוּמָנוֹס בִּסְיָיפֵי אַרְעָא דֶאֱדוֹם:
Ibn Ezra non traduit
ויסעו מקדש. שם עיר:
ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי יהוה וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש
וַיַּ֩עַל֩ אַֽהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֜ן אֶל־הֹ֥ר הָהָ֛ר עַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה וַיָּ֣מָת שָׁ֑ם בִּשְׁנַ֣ת הָֽאַרְבָּעִ֗ים לְצֵ֤את בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הַֽחֲמִישִׁ֖י בְּאֶחָ֥ד לַחֹֽדֶשׁ:
38
Traduction
Aaron, le pontife, monta sur cette montagne par ordre de l’Éternel, et y mourut. C’était la quarantième année du départ des Israélites du pays d’Égypte, le premier jour du cinquième mois.
Rachi non traduit
עַל פִּי ה'. מְלַמֵּד שֶׁמֵּת בִּנְשִׁיקָה:
Onkelos non traduit
וּסְלֵק אַהֲרֹן כַּהֲנָא לְהוֹר טּוּרָא עַל מֵימְרָא דַיְיָ וּמִית תַמָּן בִּשְׁנַת אַרְבְּעִין לְמֵפַּק בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם בְּיַרְחָא חֲמִשָׁאָה בּחַד לְיַרְחָא:
Targ. Yonathan non traduit
וּסְלֵיק אַהֲרֹן כַּהֲנָא לְטַוְורוֹס אוּמָנוֹס עַל מֵימְרָא דַיְיָ וּמִית תַמָּן בִּשְׁנַת אַרְבְּעִין לְמֵיפַּק בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִצְרַיִם בְּיַרְחָא חֲמִישָׁאָה בְּחַד לְיַרְחָא:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(ח) כלומר על פי ה' נדרש לפניו ולאחריו ויעל אהרן על פי ה' וקרי ביה נמי על פי ה' וימת שם:
ואהרן בן שלש ועשרים ומאת שנה במתו בהר ההר
וְאַֽהֲרֹ֔ן בֶּן־שָׁלֹ֧שׁ וְעֶשְׂרִ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָ֑ה בְּמֹת֖וֹ בְּהֹ֥ר הָהָֽר: (ס)
39
Traduction
Aaron avait cent vingt-trois ans lorsqu’il mourut à Hor-la-Montagne.
Onkelos non traduit
וְאַהֲרֹן בַּר מְאָה וְעַשְׂרִין וּתְלַת שְׁנִין כַּד מִית בְּהוֹר טוּרָא: [ס]
Targ. Yonathan non traduit
וְאַהֲרֹן בַּר מְאָה וְעַשְׂרִין וּתְלַת שְׁנִין כַּד מִית בְּטַוְורוֹס אוּמָנוֹס:
וישמע הכנעני מלך ערד והוא ישב בנגב בארץ כנען בבא בני ישראל
וַיִּשְׁמַ֗ע הַֽכְּנַעֲנִי֙ מֶ֣לֶךְ עֲרָ֔ד וְהֽוּא־יֹשֵׁ֥ב בַּנֶּ֖גֶב בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן בְּבֹ֖א בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
40
Traduction
C’est alors que le Cananéen, roi d’Arad, qui habitait au midi du pays de Canaan, apprit l’arrivée des enfants d’Israël.
Rachi non traduit
וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי. לְלַמֶּדְךָ שֶׁמִּיתַת אַהֲרֹן הִיא הַשְּׁמוּעָה, שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָּבוֹד וּכְסָבוּר שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ חָזַר וּכְתָבָהּ (רֹאשׁ הַשָּׁנָה ג'):
Onkelos non traduit
וּשְׁמַע כְּנַעֲנָאָה מַלְכָּא דַעֲרָד וְהוּא יָתֵב בִּדְרוֹמָא בְּאַרְעָא דִכְנָעַן בְּמֵיתֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
Targ. Yonathan non traduit
וּשְׁמַע עֲמָלֵק חַיָיבָא וְאִתְחַבֵּר בִּכְנַעֲנָאֵי וּמְלַךְ בַּעֲרָד וּבֵית מוֹתְבֵיהּ בְּאַרַע דָרוֹמָא כַּד אָתוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאַגִיחַ בְּהוֹן וּגְמָרוּ יַתְהוֹן וְיַת קִירְוֵויהוֹן:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(ט) רוצה לומר לעיל בפרשת חקת גם כן כתיב אחר מיתת אהרן וישמע הכנעני וגו' אבל לא מוכח שם ששמע מיתת אהרן דאיכא למימר ששמע מה שאמר הקרא אחריו כי בא ישראל דרך האתרים אבל כאן לא מפרש אחריו מידי לכך מוכיח כאן שמיתת אהרן וכו'. או ר''ל ללמדך שמיתת אהרן היא השמועה דכתיב ואהרן בן קכ''ג שנה במותו וישמע הכנעני אבל בפרשת חקת לא ידענו מה שמועה שמע אם מיתתו של אהרן אם בכייתם ששניהם כתובים שם:
Sforno non traduit
וישמע הכנעני. גם זה זכות להם כי לא אמרו כאבותם נתנה ראש גם כראותם מלחמה אבל נדרו נדר לה' ושלמו:
Ibn Ezra non traduit
וטעם וישמע הכנעני. כי נלחם עם ישראל בהיותם בהר ההר:
ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמנה
וַיִּסְע֖וּ מֵהֹ֣ר הָהָ֑ר וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּצַלְמֹנָֽה:
41
Traduction
Puis, ils partirent de Hor-la-Montagne, et vinrent camper à Çalmona.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מֵהוֹר טוּרָא וּשְׁרוֹ בְּצַלְמוֹנָה:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מִטַוְורוֹס אוּמָנוֹס וּשְׁרוֹ בְּצַלְמוֹנָה אֲתַר חוֹבָאֵי וְכוּר בְּאַרַע אֱדוֹמָאֵי וְתַמָן עָקַת נַפְשָׁא דְעַמָא בְּאוֹרְחָא:
ויסעו מצלמנה ויחנו בפונן
וַיִּסְע֖וּ מִצַּלְמֹנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּפוּנֹֽן:
42
Traduction
Ils repartirent de Çalmona, et campèrent à Pounôn.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מִצַלְמוֹנָה וּשְׁרוֹ בְּפוּנוֹן:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מִצַלְמוֹנָה וּשְׁרוֹ בְּפוּנוֹן אֲתַר דְגָרֵי יְיָ בְּהוֹן יַת חֵיוַן קָלָן וְסִילְקַת קְבֵילְתְּהוֹן עַד צֵית שְׁמַיָא:
Ibn Ezra non traduit
צלמונה ופונון. פירשתים:
ויסעו מפונן ויחנו באבת
וַיִּסְע֖וּ מִפּוּנֹ֑ן וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּאֹבֹֽת:
43
Traduction
Ils repartirent de Pounôn, et campèrent à Oboth.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מִפּוּנוֹן וּשְׁרוֹ בְּאֹבוֹת:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מֵאֲתַר דְגָרֵי יְיָ בְהוֹן יַת חֵיוַן קָלָן וּשְׁרוֹ בְּאוֹבוֹת:
ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים בגבול מואב
וַיִּסְע֖וּ מֵֽאֹבֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֛וּ בְּעִיֵּ֥י הָֽעֲבָרִ֖ים בִּגְב֥וּל מוֹאָֽב:
44
Traduction
Ils repartirent d’Oboth et campèrent à lyyê-Haabarîm, vers les confins de Moab.
Rachi non traduit
בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים. לְשׁוֹן חֳרָבוֹת וְגַלִּים כְּמוֹ ''לְעִי הַשָּׂדֶה'' (מִיכָה א'), ''שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְעִיִּים'' (תְּהִלִּים ע''ט):
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מֵאֹבוֹת וּשְׁרוֹ בִּמְגִזַת עֲבָרָאֵי בִּתְחוּם מוֹאָב:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מֵאוֹבוֹת וּשְׁרוֹ בִּמְגִיזַת עִבְרָאֵי בִּתְחוּם מוֹאֲבָאֵי:
ויסעו מעיים ויחנו בדיבן גד
וַיִּסְע֖וּ מֵֽעִיִּ֑ים וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּדִיבֹ֥ן גָּֽד:
45
Traduction
Ils repartirent d’Iyyîm, et campèrent à Dibôn-Gad.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מִמְגִזָתָא וּשְׁרוֹ בְּדִיבוֹן גָד:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מִמְגִיזְתָּא וּשְׁרוֹ בְּדִיבוֹן בֵּית מַזְלָא:
ויסעו מדיבן גד ויחנו בעלמן דבלתימה
וַיִּסְע֖וּ מִדִּיבֹ֣ן גָּ֑ד וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעַלְמֹ֥ן דִּבְלָתָֽיְמָה:
46
Traduction
Ils repartirent de Dibôn-Gad, et campèrent à Almôn-Diblathayim.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מִדִיבוֹן גָד וּשְׁרוֹ בְּעַלְמוֹן דִבְלָתָיְמָה:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מִדִיבוֹן בֵּית מַזְלָא וּשְׁרוֹ בְּעַלְמוֹן דִבְלָתָיְמָה אוּף תַמָּן אִתְכַּסְיַית מִנְהוֹן בֵּירָא עַל דִשְׁבָקוּ פִתְגָמֵי אוֹרַיְיתָא דְבַסִימִין כְּדִבְלָתָא:
Ibn Ezra non traduit
בעלמון דבלתימה. שם כלל למסעים רבים כאשר פירשתי בפרשת זאת חקת התורה:
ויסעו מעלמן דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו
וַיִּסְע֖וּ מֵֽעַלְמֹ֣ן דִּבְלָתָ֑יְמָה וַֽיַּחֲנ֛וּ בְּהָרֵ֥י הָֽעֲבָרִ֖ים לִפְנֵ֥י נְבֽוֹ:
47
Traduction
Ils repartirent d’Almôn-Diblathayim et campèrent parmi les monts Abarim, en face de Nébo.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מֵעַלְמוֹן דִבְלָתָיְמָה וּשְׁרוֹ בְּטוּרֵי דַעֲבָרָאֵי דִקֳדָם נְבוֹ:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מֵעַלְמוֹן דִבְלָתָיְמָה וּשְׁרוֹ בְּטַוְורָא עִבְרָאֵי קֳדָם בֵּית קְבוּרְתֵּיהּ דְמשֶׁה:
ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבת מואב על ירדן ירחו
וַיִּסְע֖וּ מֵֽהָרֵ֣י הָֽעֲבָרִ֑ים וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ:
48
Traduction
Ils repartirent des monts Abarîm et campèrent dans les plaines de Moab, près du Jourdain qui est vers Jéricho.
Onkelos non traduit
וּנְטָלוּ מִטוּרֵי דַעֲבָרָאֵי וּשְׁרוֹ בְּמֵישְׁרַיָא דְמוֹאָב עַל יַרְדְנָא דִירֵחוֹ:
Targ. Yonathan non traduit
וּנְטָלוּ מִטַוְורֵי עִבְרָאֵי וּשְׁרוֹ בְּמֵישְׁרַיָא דְמוֹאָב עַל יוֹרְדְנָא דִירֵיחוֹ:
ויחנו על הירדן מבית הישמת עד אבל השטים בערבת מואב
וַיַּֽחֲנ֤וּ עַל־הַיַּרְדֵּן֙ מִבֵּ֣ית הַיְשִׁמֹ֔ת עַ֖ד אָבֵ֣ל הַשִּׁטִּ֑ים בְּעַֽרְבֹ֖ת מוֹאָֽב: (ס)
49
Traduction
Ils occupaient la rive du Jourdain, depuis Bêth-Hayechimoth jusqu’à Abêl-Hachittîm, dans les plaines de Moab.
Rachi non traduit
מִבֵּית הַיְשִׁמֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים. כָּאן לִמֶּדְךָ שִׁעוּר מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל י''ב מִיל, דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה לְדִידִי חָזֵי לִי הַהוּא אַתְרָא וְכוּ' (עֵירוּבִין נ''ה):
אָבֵל הַשִּׁטִּים. מִישׁוֹר שֶׁל שִׁטִּים אָבֵל שְׁמוֹ:
Onkelos non traduit
וּשְׁרוֹ עַל יַרְדְנָא מִבֵּית יְשִׁימוֹת עַד מֵישַׁר שִׁטִין בְּמֵישְׁרַיָא דְמוֹאָב: [ס]
Targ. Yonathan non traduit
וּשְׁרוֹ עַל יוֹרְדְנָא מִבֵּית יְשִׁימוֹת עַד מֵישַׁר שִׁיטִין בְּמֵישְׁרַיָא דְמוֹאָב:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(י) היינו ג' פרסאות דמבית הישימות עד אבל השטים י''ב מיל הם: (כ) אבל אין פירושו של אבל מישור ובפרשת לך לך האריך רש''י בו והתרגום שתרגם אבל מישור פתר הענין ולא הלשון:
Ibn Ezra non traduit
מבית הישימת. הוא הגיא הנשקף על פני הישימון אז צוה השם להזהיר ישראל כי הם קרובים לעבור:
Kli Yakar non traduit
ויחנו על הירדן מבית הישמת עד אבל השטים. על צד הרמז יש לפרש שלכך הזכיר שני קצוות אלו לפי שפרשה זו מדברת ממיתת אהרן, ואמרו רז''ל (ר''ה יח:) ששקולה מיתת הצדיקים כשריפת בית אלהינו. ודבר זה יש בו רמז בתחילת הפרשה וימת שם בשנת הארבעים וגו' בחודש החמישי באחד לחודש, הוא חודש אב שבו נשריפה בית אלהינו והוקבע לבכיה לדורות מזמן המרגלים כדי להורות ששנים אלו שקולים על כן נזדמנו בחודש אחד, וזהו הרמוז מבית הישימות כי הוא לשון שממה וחרבן הבית, ואבל השיטים הוא לשון ארז ורמז אל הזמן שנתאבלו בו על הצדיק שנמשל ארז, ונזדמנו שניהם לפונדק אחד, וחבור שני קצוות אלו מורה ששקולים המה כאלו הקצה האחד היה מרגיש אבל השיטים דהיינו האבילות על נפש הצדיק, והקצה השני היה מרגיש בצער בית הישימות.
ותדע כי בילקוט בישעיה (כט) מסיק בפסוק הנני יוסיף להפליא הזה (ישעיה כט יד), גדול סילוקם של צדיקים לפני מי שאמר והיה יותר מן תשעים ושמונה קללות שבמשנה תורה ומחורבן בית המקדש, קשיין אהדדי כי רז''ל אמרו במסכת ראש השנה ששקולים המה וכאן אמר גדול סלוקן, והבט ימין וראה רש הזכיר לשון סלוקן, ובגמרא אמרו מיתת צדיקים, ובמדרש הזכיר לשון חורבן קדש, ובגמרא אמרו כשריפת בית אלהינו.
והביאור לכל זה, כי לשון חורבן בית המקדש מורה על הזמן שחומר הבית מעצים ואבנים נשאר קיים אך שנחרב כי יצא ממנו כל הדרו והודו דהיינו סילוק מן מן הבית כל הדברים רוחניים שהיו בו, אבל לשון שריפת בית אלהינו קשה מזו כי נוסף על סילוק הרוחניות משם גם החומר נשרף, כמו כן בצדיקים כשמזכיר לשון מיתה הוא מדבר כנגד החומר כי הגוף מת אבל הנשמה אינה מתה כי חיה היא, אבל לשון סילוק שייך על הנשמה ולא על הגוף כי היא לבדה העולה כמו שנאמר (קהלת ג כא) רוח בני האדם עולה היא למעלה, והנה מיתת צדיקים דהיינו הדבר הנוגע בחומר גוף הצדיק וודאי דבר זה שקול כשריפת בית אלהינו החומר של בית המקדש, אבל סלוקן של צדיקים דהיינו רוח בני האדם המסתלק ועולה למעלה דבר זה מתיחס לחורבן בית אלהינו דהיינו הרוחניות משם.
ומה שאמר שזה גדול מזה, לא שזה גדול במהות אלא שהנזק המגיע לעולם בסילוק נשמת הצדיק הוא גדול מן הנזק המגיע לעולם בסילוק הרוחניות מן הבית המקדש כי יש לדקדק מהו שאמר לפני מי שאמר והיה העולם למה לא אמר סתם לפני הקב''ה אלא ודאי שבא ליתן טעם למה זה גדול מזה ואמר לפי שהקב''ה אמר והיה העולם וחפץ בהוויתו וקיומו, ונפש הצדיק נותן יותר הוייה וקיום לעולם יותר מכל הרוחניות שהיו בבית המקדש, לפי שצדיק אחד יסוד עולם ונשמתו חצובה מתחת כסא כבוד יש בה קדושה גדולה ונותנת הויה וקיום לכל העולם. ותדע שכן הוא שהרי מביא ע''ז פסוק הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו, ומאי משמע מדבר בסילוקן של צדיקים, אלא ודאי בסילוק הנפש המשכלת היא שקראה חכמת חכמיו כי נפש המשכלת היא נותנת קיום והויה לכל העולם וסלוקה גורם שעמודי העולם ירופפו. וזה דבר אמיתי ונכון ראוי לצרפו לפסוק זה על צד הרמז.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source