Chap. 114
בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לעז
1
בְּצֵ֣את יִ֭שְׂרָאֵל מִמִּצְרָ֑יִם בֵּ֥ית יַ֝עֲקֹ֗ב מֵעַ֥ם לֹעֵֽז:
Note
Traduction
Quand Israël sortit de l’Égypte, la maison de Jacob du milieu d’un peuple à la langue barbare,
Rachi non traduit
מֵעַם לֹעֵז. עַם שְׂפַת לָשׁוֹן אַחֵר שֶׁאֵינוֹ לה''ק, וַחֲבֵירוֹ אֶת עַם נוֹעָז לֹא תִּרְאֶה עַם עִמְקֵי שָׂפָה וגו' (שָׁם לג), ונו''ן וְלִמֵּד נֶחְלָפוֹת זוֹ בְּזוֹ כְּמוֹ נִשְׁכָּה שֶׁהוּא לִשְׁכָּה בְּסֵפֶר עֶזְרָא (נְחֶמְיָה יג):
M. David non traduit
בצאת. בעת יצאו ישראל ממצרים : בית יעקב. כפל הדבר במ''ש :
M. Tsion non traduit
לועז. כל שפת לשון עם זולת לשון הקודש תקרא לועז ובמשנה קורין אותה ללועזות בלע''ז (מגילה יז) :
Malbim Beour Hamilot non traduit
ישראל, יעקב. ע''ל י''ד ז' :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane non traduit
בצאת, (חלק ב' עד ואלהינו בשמים), יספר כי ההשגחה הפרטית הזאת התחיל בישראל מעת שיצאו מארץ מצרים, שמאז הפלם ה' לחלקו ויצאו מהנהגת המערכת ואז הפליא עמהם בהנהגה נסיית באותות ומופתים עד שראו כולם שה' משגיח בעולם. עפ''ז יתרעם שהגם שעתה אין אנו ראויים לזה עפ''י מעשינו, למה לא יעשה בעבור שמו הגדול שלא יהיה חילול השם. בצאת ישראל ממצרים אז נעשה דבר זה מהנסים והנפלאות וההשגחה הפרטית, בית יעקב, מורה על ההמון, וזה הבדלו מן ישראל שמורה על אנשי המעלה, בית יעקב, ההמונים יצאו מעם לועז כי היו מעורבים עמהם, וישראל הגדולים כמו שבט לוי והזקנים לא היו מעורבים עמהם ויצאו רק מארץ מצרים :(מלבי''ם באור הענין)
היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו
2
הָיְתָ֣ה יְהוּדָ֣ה לְקָדְשׁ֑וֹ יִ֝שְׂרָאֵ֗ל מַמְשְׁלוֹתָֽיו:
Note
Traduction
Juda devint son sanctuaire, Israël, le domaine de son empire.
Rachi non traduit
הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ. לָקַח יְהוּדָה לְגוֹרָל חֶבְלוֹ וּקְדוּשָּׁתוֹ וְאַף הֵם קִדְּשׁוּ שְׁמוֹ בִּירִידַת הַיָּם כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (לְעֵיל ס''ח) שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם וּכְמוֹ כֵן נִדְרָשׁ בָּאַגָּדָה מִקְרָא זֶה הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ שֶׁקָּפַץ נַחְשׁוֹן לְתוֹךְ הַיָּם וְאָמַר אֲנִי אֵרֵד תְּחִלָּה וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ:
M. David non traduit
היתה. בעת ההיא נהיה יהודה עם קדושו וישראל בכללם עם ממשלתו :
Malbim Beour Hamilot non traduit
היתה. ר''ל היתה הדבר הזה, יהודה היה הסבה לקדשו, והקדושה אצל ה' מורה על התרוממות על הטבע, וכן הממשלה מציין זה (ע''ל קמ''ה י''ג) :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane non traduit
היתה, ר''ל אז נהיתה הדבר הזה, יהודה לקדשו, מה שהתנהג ה' בקדשו זה גרם יהודה, שהקדושה אצל ה' מורה שמתרומם על ההנהגה הטבעיית להנהיג בדרך הקדוש כפי המעשים, זה גרם יהודה שמסר נפשו על קדושת השם, וכן התנהג ה' עמהם, וישראל גרם ממשלותיו, מה שהראה ה' ממשלותיו למשול על הטבע ולעשות נסים ונפלאות, זה נהיה ע''י ישראל, כי על ידי מעשיהם.(מלבי''ם באור הענין)
הים ראה וינס הירדן יסב לאחור
3
הַיָּ֣ם רָ֭אָה וַיָּנֹ֑ס הַ֝יַּרְדֵּ֗ן יִסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר:
Note
Traduction
La mer le vit et se mit à fuir, le Jourdain retourna en arrière,
Rachi non traduit
הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר. שֶׁכָּל מִימֵי בְּרֵאשִׁית נִבְקָעוּ:
M. David non traduit
הים ראה. את ישראל באים אל תוך הים נס ממקומו ונעשה חרבה : הירדן. בימי יהושע סיבב הירדן לחזור לאחור לבלי לכת דרך מהלכו :
M. Tsion non traduit
יסוב. מלשון סבוב :
Malbim Beour Hahineyane non traduit
הים ראה וינוס והירדן יסוב לאחור, וכבר בארתי בפי' יהושע שבירדן היה הנס רק מצד אחד שקמו נד אחד, כי היורדים מלמעלה למטה תמו נכרתו כפי הטבע, לכן אמר יסוב לאחור, אבל בים היה הנס משני צדדים לכן אמר וינוס :(מלבי''ם באור הענין)
ההרים רקדו כאילים גבעות כבני צאן
4
הֶֽ֭הָרִים רָקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים גְּ֝בָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן:
Note
Traduction
les montagnes bondirent comme des béliers, les collines comme des agneaux.
M. David non traduit
ההרים רקדו. בשעת מתן תורה רקדו ההרים כאילים לגודל החרדה :
M. Tsion non traduit
רקדו. קפצו :
Malbim Beour Hamilot non traduit
הרים, גבעות. עי' ישעיה ב' ב' :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane non traduit
ההרים הגדולים רקדו כאילים הגדולים, והגבעות שהם קטנות מהרים רקדו כבני צאן הקטנים, וזה ירמוז על סיני והר ההר והנסים שנעשו שם :(מלבי''ם באור הענין)
מה לך הים כי תנוס הירדן תסב לאחור
5
מַה־לְּךָ֣ הַ֭יָּם כִּ֣י תָנ֑וּס הַ֝יַּרְדֵּ֗ן תִּסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר:
Note
Traduction
Qu’as-tu, ô mer, pour t’enfuir, Jourdain, pour retourner en arrière ?
M. David non traduit
מה לך הים. כאלו שואל אל הים מה לך כי תנוס מדוע זה תנוס הירדן לאחור :
Malbim Beour Hahineyane non traduit
(ה-ו) מה, שואל מה הוא הסבה לזה שהים והירדן וההרים שינו את ענינם הטבעיי? ומשיב.(מלבי''ם באור הענין)
ההרים תרקדו כאילים גבעות כבני צאן
6
הֶֽ֭הָרִים תִּרְקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים גְּ֝בָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן:
Note
Traduction
Montagnes, pourquoi bondissez-vous comme des béliers, et vous collines, comme des agneaux ?
M. David non traduit
ההרים. מה לכם ההרים כי תרקדו וגו' :
מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב
7
מִלִּפְנֵ֣י אָ֭דוֹן ח֣וּלִי אָ֑רֶץ מִ֝לִּפְנֵ֗י אֱל֣וֹהַּ יַעֲקֹֽב:
Note
Traduction
A l’aspect du Seigneur, tremble, ô terre, à l’aspect du Dieu de Jacob,
Rachi non traduit
חוּלִי אָרֶץ. הַמְחוֹלֵל אָרֶץ, יו''ד יְתֵירָה בּוֹ, כְּמוֹ מַגְבִּיהִי מַשְׁפִּילִי וְהַהֹפְכִי:
M. David non traduit
מלפני. כאילו ישיבו לומר אנו נסים וגו' מלפני פחד האדון החולל את הארץ. מלפני וגו'. כפל הדבר במלות שונות :
M. Tsion non traduit
חולי. ענין יצירה כמו באין תהומות חוללתי (משלי ח) והיו''ד נוספת :
Malbim Beour Hamilot non traduit
חולי. ציווי, וי''מ מקור והיו''ד לכינוי, הארץ משיבה לאמר החול שלי אני ארץ הוא מלפני אדון, ובא הטעם מלעיל מפני קירוב הטעם של מלת ארץ שהיא מלעיל :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane non traduit
מלפני אדון, מפני שהאדון בעצמו ירד בכבודו להשגיח, לכן חולי ארץ, ומה היה הסבה שנתגלה האדון הזה? משיב מפני שהוא אלוה יעקב, שמבואר אצלי שכל מקום שיאמר אלהי יעקב ואלהי ישראל מורה על הקשר והקורבה שיש לו עם עם ישראל :(מלבי''ם באור הענין)
ההפכי הצור אגם מים חלמיש למעינו מים
8
הַהֹפְכִ֣י הַצּ֣וּר אֲגַם־מָ֑יִם חַ֝לָּמִ֗ישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָֽיִם: (פ)
Note
Traduction
qui change le rocher en nappe d’eau, le granit en sources jaillissantes !
Rachi non traduit
לְמַעְיְנוֹ מָיִם. וי''ו יְתֵירָה כְּמוֹ וי''ו שֶׁל וְחַיְתוֹ יָעַר (לְעֵיל ק''ד):
M. David non traduit
ההופכי. ההופך את הצור היבש להיות אגם מים : חלמיש. כפל הדבר במ''ש :
M. Tsion non traduit
ההופכי. היו''ד יתירה : אגם מים. הוא מקום כניסת המים : חלמיש. הוא סלע קשה כמו ושמן מחלמיש צור (דברים לב) : למעינו. מל' מעין והוי''ו יתירה :
Malbim Beour Hamilot non traduit
צור, חלמיש. חלמיש קשה מצור. ולמעינו. הכינוי מוסב על האגם, המעין של האגם יצא מן החלמיש :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane non traduit
ההופכי, כבר בארתי למעלה סי' ע''ז על פסוק ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו, שבעת נגלה ה' על הים לבקעו, נגלה כפי שהוא השורש ליסוד המים, ועי''כ בטל כח המים וטבעם לפני השורש, שעז''א שהמים ראוך בצורת מים ועי''כ יחילו, וז''ש שהיה נס מפני שנגלה עליו בשורש המים, עד שיהפך גם הצור לאגם מים, בכח שורש המים שנמצא אתו, והחלמיש קשה יותר מן הצור, וממליץ שהצור הקשה נהפך להיות אגם מים ומקום לח, והמעין של האגם, היה החלמיש שקשה עוד יותר מן הצור, שמן החלמיש, בא המעין אל האגם מים שנעשה מן הצור :(מלבי''ם באור הענין)
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source