Limoud Yomi
22 Nisan 5785
20 avril 2025
Paroles de sagesse
La providence Nakh
Tehilim 65 Tehilim
Chap. 106-107 Tomer Deborah
Chap. 7 (v. 1 à 9) Hafetz Haïm
Lachon Hara - principe 10 Mitsvoth
Pos. 159, Nég. 323, Pos. 160, Nég. 324 Rambam
Nizkei mamone n°5 Michnah
'Avodah Zarah 1:4 et 1:5 Messilat Yesharim
Chap. 19 (v. 2 à 12) Chaarei Téchouvah
Chap. 3 (v. 147 à 157)
La providence Nakh
Tehilim 65 Tehilim
Chap. 106-107 Tomer Deborah
Chap. 7 (v. 1 à 9) Hafetz Haïm
Lachon Hara - principe 10 Mitsvoth
Pos. 159, Nég. 323, Pos. 160, Nég. 324 Rambam
Nizkei mamone n°5 Michnah
'Avodah Zarah 1:4 et 1:5 Messilat Yesharim
Chap. 19 (v. 2 à 12) Chaarei Téchouvah
Chap. 3 (v. 147 à 157)
עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה, חוּצָה לָהּ מֻתָּר. הָיָה חוּצָה לָהּ עֲבוֹדָה זָרָה, תּוֹכָהּ מֻתָּר. מַהוּ לֵילֵךְ לְשָׁם {יג}. בִּזְמַן שֶׁהַדֶּרֶךְ מְיֻחֶדֶת לְאוֹתוֹ מָקוֹם, אָסוּר. וְאִם הָיָה יָכוֹל לְהַלֵּךְ בָּהּ לְמָקוֹם אַחֵר, מֻתָּר. עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה וְהָיוּ בָהּ חֲנֻיּוֹת מְעֻטָּרוֹת וְשֶׁאֵינָן מְעֻטָּרוֹת, זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְּבֵית שְׁאָן, וְאָמְרוּ חֲכָמִים, הַמְעֻטָּרוֹת אֲסוּרוֹת {יד} וְשֶׁאֵינָן מְעֻטָּרוֹת מֻתָּרוֹת:
4
אֵלּוּ דְבָרִים אֲסוּרִים לִמְכֹּר {טז} לְגוֹיִם, אִצְטְרוֹבָּלִין, וּבְנוֹת שׁוּחַ וּפְטוֹטְרוֹתֵיהֶן, וּלְבוֹנָה, וְתַרְנְגוֹל הַלָּבָן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מֻתָּר לִמְכּוֹר לוֹ תַּרְנְגוֹל לָבָן בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין. וּבִזְמַן שֶׁהוּא בִפְנֵי עַצְמוֹ, קוֹטֵעַ אֶת אֶצְבָּעוֹ וּמוֹכְרוֹ לוֹ, לְפִי שֶׁאֵין מַקְרִיבִין חָסֵר לַעֲבוֹדָה זָרָה. וּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים, סְתָמָן מֻתָּר, וּפֵרוּשָׁן אָסוּר. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אַף דֶּקֶל טָב וַחֲצָב וְנִקְלִיבָס אָסוּר לִמְכֹּר לְגוֹיִם:
5
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה. שֶׁיּוֹם אֵיד [יֵשׁ] לִבְנֵי הָעִיר הַיּוֹם לָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעִיר:
חוּצָה לָהּ. וַאֲפִלּוּ סָמוּךְ לָעִיר מְאֹד מֻתָּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִם הַיּוֹשְׁבִים חוּץ לָעִיר, שֶׁאֵין נִמְשָׁכִים אַחַר אוֹתָהּ עֲבוֹדָה זָרָה. שֶׁכֵּן מִנְהָגָם יוֹם אֵיד שֶׁל אֵלּוּ אֵינוֹ כְיוֹם אֵיד שֶׁל אֵלּוּ:
מַהוּ לֵילֵךְ לְשָׁם. בְּאוֹתָהּ הָעִיר בְּיוֹם עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם:
בִּזְמַן שֶׁהַדֶּרֶךְ מְיֻחֶדֶת לְאוֹתָהּ הָעִיר. שֶׁהַדֶּרֶךְ הַכְּבוּשָׁה מִכָּאן לְאוֹתָהּ הָעִיר, מְיֻחֶדֶת לְאוֹתָהּ הָעִיר לְבַדָּהּ, אָסוּר לֵילֵךְ שָׁם, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כִמְהַלֵּךְ שָׁם לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה. וְאִם הָיָה דֶרֶךְ מַסְלוּל הוֹלֵךְ גַּם לְעִיר אַחֶרֶת, מֻתָּר, שֶׁהָרוֹאֶה אוֹמֵר לְמָקוֹם אַחֵר הוּא הוֹלֵךְ:
הָיוּ בָהּ חֲנֻיּוֹת מְעֻטָּרוֹת. וְסִימָן הוּא לָהֶם שֶׁאוֹתָם חֲנֻיּוֹת שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, לִטֹּל הַכְּמָרִים מֵהֶם מֶכֶס:
וְשֶׁאֵינָן מְעֻטָּרוֹת מֻתָּרוֹת. דִּבְאוֹתָם שֶׁאֵינָם מְעֻטָּרוֹת לֹא שָׁקְלֵי מִנֵּיהּ מֶכֶס לַעֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא מָטֵי לַעֲבוֹדָה זָרָה הֲנָאָה מִנַּיְהוּ. וּלְמִזְבַּן מִנַּיְהוּ דָבָר הַמִּתְקַיֵּם, שָׁרֵי בְיוֹם אֵידָם, שֶׁסְּתָמוֹ הַמּוֹכֵר עָצֵב וְלֹא אָזֵיל וּמוֹדֵי {טו}: