11 septembre 2025
שִׁ֥יר מִזְמ֗וֹר לִבְנֵ֫י קֹ֥רַח לַמְנַצֵּ֣חַ עַל־מָחֲלַ֣ת לְעַנּ֑וֹת מַ֝שְׂכִּ֗יל לְהֵימָ֥ן הָאֶזְרָחִֽי:
Cantique. Psaume des fils de Koré. Au chef des chantres. Sur Mahalat Leannot. Maskîl de Hêmân l’Esrahite.
Rachi

עַל מָחֲלַת לְעַנּוֹת. עַל חוֹלַת אַהֲבָה וְעִנּוּיַהּ שֶׁהִיא מְעוּנָּה בְּיִסּוּרֵי הַגָּלוּת:
מַשְׂכִּיל. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר מַשְׂכִּיל ע''י תּוּרְגְּמָן נֶאֱמַר שֶׁהָיָה הַנָּבִיא מַעֲמִיד תּוּרְגְּמָן לְפָנָיו וּכְשֶׁרוּחַ הַנְּבוּאָה בָּאָה לוֹ אוֹמֵר אֶת הַנְּבוּאָה לַתּוּרְגְּמָן וְהוּא מַשְׁמִיעָהּ:
לְהֵימָן הָאֶזְרָחִי. א' מִן הַמְשׁוֹרְרִים בִּכְלֵי שִׁיר וִיסָדוּהוּ בְּנֵי קֹרַח אֶת הַמִּזְמוֹר הַזֶּה שֶׁיֹּאמְרֵהוּ הֵימָן עַל הַדּוּכָן:
לְהֵימָן הָאֶזְרָחִי. מִבְּנֵי זֶרַח בֶּן יְהוּדָה הָיָה שֶׁהוּא מְיוּחָס (בד''ה א' ב') וּבְנֵי זֶרַח זִמְרִי וְאֵיתָן וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וָדָרַע כּוּלָּם חֲמִשָּׁה הָיוּ חֲכָמִים גְּדוֹלִים כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁלֹמֹה (מְלָכִים א' ד') וְיֶחְכַּם מִכָּל הָאָדָם מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל וְיָסְדוּ מִזְמוֹרִים וְנִקְבְּעוּ בְּסֵפֶר תְּהִלִּים לְכָךְ נִקְרְאוּ בְּנֵי מָחוֹל, כָּךְ מָצָאתִי בְּפֵירוּשִׁים מְדוּיָּיקִים:
88 : 1
יְ֭הוָה אֱלֹהֵ֣י יְשׁוּעָתִ֑י יוֹם־צָעַ֖קְתִּי בַּלַ֣יְלָה נֶגְדֶּֽךָ:
Éternel, Dieu de mon salut, jour et nuit je crie, et suis en ta présence.
Rachi

יוֹם צָעַקְתִּי. וְגַם בַּלַיְלָה אֲנִי נָכוֹן נֶגְדֶּךָ:
88 : 2
תָּב֣וֹא לְ֭פָנֶיךָ תְּפִלָּתִ֑י הַטֵּֽה־אָ֝זְנְךָ֗ לְרִנָּתִֽי:
Que ma prière monte jusqu’à toi ! Incline l’oreille à ma plainte.
88 : 3
כִּֽי־שָֽׂבְעָ֣ה בְרָע֣וֹת נַפְשִׁ֑י וְחַיַּ֗י לִשְׁא֥וֹל הִגִּֽיעוּ:
Car mon âme est rassasiée de maux, et ma vie touche au bord du Cheol.
Rachi

כִּי שָׂבְעָה בְרָעוֹת נַפְשִׁי. עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר:
88 : 4
נֶ֭חְשַׁבְתִּי עִם־י֣וֹרְדֵי ב֑וֹר הָ֝יִ֗יתִי כְּגֶ֣בֶר אֵֽין־אֱיָֽל:
Déjà je compte parmi ceux qui sont descendus dans la fosse ; je suis tel qu’un homme qui a perdu toute force,
Rachi

אֵין אֱיָל. אֵין כֹּחַ כְּמוֹ (לְעֵיל כ''ב) אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה:
88 : 5
בַּמֵּתִ֗ים חָ֫פְשִׁ֥י כְּמ֤וֹ חֲלָלִ֨ים | שֹׁ֥כְבֵי קֶ֗בֶר אֲשֶׁ֤ר לֹ֣א זְכַרְתָּ֣ם ע֑וֹד וְ֝הֵ֗מָּה מִיָּדְךָ֥ נִגְזָֽרוּ:
qui, abandonné parmi les morts, ressemble aux cadavres couchés dans la tombe, dont tu ne gardes plus aucun souvenir, et qui sont retranchés de ta main.
Rachi

בַּמֵּתִים חָפְשִׁי. הִנְנִי בֵּין הַמֵּתִים חָפְשִׁי מִן הָעוֹלָם וְכָל שֶׁהֵם הַמֵּתִים חָפְשִׁים מִן הָעוֹלָם. מִיָּדְךָ נִגְזָרוּ. מִמִּצְוֹתֶיךָ נִגְזָרוּ מִן הָעוֹלָם:
88 : 6
שַׁ֭תַּנִי בְּב֣וֹר תַּחְתִּיּ֑וֹת בְּ֝מַחֲשַׁכִּ֗ים בִּמְצֹלֽוֹת:
Tu m’as plongé dans un gouffre profond, en pleines ténèbres, dans les abîmes.
Rachi

בְּבוֹר תַּחְתִּיּוֹת. הוּא הַגָּלוּת:
88 : 7
עָ֭לַי סָמְכָ֣ה חֲמָתֶ֑ךָ וְכָל־מִ֝שְׁבָּרֶ֗יךָ עִנִּ֥יתָ סֶּֽלָה:
Sur moi tu fais peser ta colère, s’écrouler toutes tes vagues. Sélah !
Rachi

סָמְכָה. נִשְׁעֲנָה וְתָלָה עָלַי:
וְכָל מִשְׁבָּרֶיךָ עִנִּיתָ סֶּלָה. מִשְׁבָּרֶיךָ לְשׁוֹן גַּלֵּי הַיָּם הֵם כָּל סַעֲרַת אַפְּךָ בְּכֻלָּם עִנִּיתָ אוֹתִי תָּמִיד:
88 : 8
הִרְחַ֥קְתָּ מְיֻדָּעַ֗י מִ֫מֶּ֥נִּי שַׁתַּ֣נִי תוֹעֵב֣וֹת לָ֑מוֹ כָּ֝לֻ֗א וְלֹ֣א אֵצֵֽא:
Tu as éloigné de moi mes intimes ; tu me présentes à eux comme un objet d’horreur : je suis séquestré et ne puis m’évader.
Rachi

שַׁתַּנִי תוֹעֵבוֹת לָמוֹ. הָאוּמּוֹת שֶׁהָיִיתִי חֲשׁוּבָה בְּעֵינֵיהֶם עַכְשָׁיו אֲנִי נִמְאֶסֶת לָהֶם:
כָּלֻא. נֶחְבַּשׁ בַּכֶּלֶא וְאֵינִי יָכוֹל לָצֵאת:
88 : 9
עֵינִ֥י דָאֲבָ֗ה מִנִּ֫י עֹ֥נִי קְרָאתִ֣יךָ יְהוָ֣ה בְּכָל־י֑וֹם שִׁטַּ֖חְתִּי אֵלֶ֣יךָ כַפָּֽי:
Mes yeux se consument de misère ; chaque jour je t’invoque, Seigneur, je tends les mains vers toi.
88 : 10
הֲלַמֵּתִ֥ים תַּעֲשֶׂה־פֶּ֑לֶא אִם־רְ֝פָאִ֗ים יָק֤וּמוּ | יוֹד֬וּךָ סֶּֽלָה:
Est-ce pour les morts que tu fais des miracles ? Les ombres se lèveront-elles pour te louer ? Sélah !
Rachi

הֲלַמֵּתִים. הֲלָרְשָׁעִים שֶׁאַף בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִן מֵתִים הֲלָהֶם אַתָּה עוֹשֶׂה פֶּלֶא וְנִסִּים:
אִם רְפָאִים יָקוּמוּ יוֹדוּךָ. שֶׁמָּא אֵלּוּ הָאוּמּוֹת שֶׁרִיפּוּ יְדֵיהֶם מֵעֲבוֹדָתְךָ וּמִתּוֹרָתְךָ יָקוּמוּ וְיוֹדוּךְ בִּתְמִיָּה:
88 : 11
הַיְסֻפַּ֣ר בַּקֶּ֣בֶר חַסְדֶּ֑ךָ אֱ֝מֽוּנָתְךָ֗ בָּאֲבַדּֽוֹן:
Célèbre-t-on ta bonté dans la tombe, ta fidélité dans le séjour de la perdition ?
Rachi

הַיְסֻפַּר בַּקֶּבֶר חַסְדֶּךָ. אִם נָמוּת בְּיַד אוֹיְבֵנוּ כְּלוּם נוּכַל לְסַפֵּר שִׁבְחֲךָ בַּקֶּבֶר:
88 : 12
הֲיִוָּדַ֣ע בַּחֹ֣שֶׁךְ פִּלְאֶ֑ךָ וְ֝צִדְקָתְךָ֗ בְּאֶ֣רֶץ נְשִׁיָּֽה:
A-t-on connaissance, dans les ténèbres, de tes merveilles, de ta justice dans le pays de l’oubli ?
88 : 13
וַאֲנִ֤י | אֵלֶ֣יךָ יְהוָ֣ה שִׁוַּ֑עְתִּי וּ֝בַבֹּ֗קֶר תְּֽפִלָּתִ֥י תְקַדְּמֶֽךָּ:
Mais moi, c’est vers toi, ô Éternel, que je crie ; dès le matin, ma prière va au-devant de toi.
88 : 14
לָמָ֣ה יְ֭הוָה תִּזְנַ֣ח נַפְשִׁ֑י תַּסְתִּ֖יר פָּנֶ֣יךָ מִמֶּֽנִּי:
Pourquoi, Seigneur, délaisses-tu mon âme, me dérobes-tu ta face ?
88 : 15
עָ֘נִ֤י אֲנִ֣י וְגוֵֹ֣עַ מִנֹּ֑עַר נָשָׂ֖אתִי אֵמֶ֣יךָ אָפֽוּנָה:
Je suis pauvre et sans souffle dès l’enfance ; je porte le poids de tes terreurs, je suis plein de trouble.
Rachi

וְגוֵֹעַ מִנֹּעַר. מֵת מִתּוֹךְ תַּשְׁנוּק מִיתָה חֲטוּפָה, כְּמוֹ (שְׁמוֹת י''ד) וַיְנַעֵר ה' וַיְנַעֵר פֵּירֵשׁ מְנַחֵם ל' חֲבִיטָה כְּמוֹ (יְשַׁעְיָה ל''ג) נוֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד, (שָׁם נ''ב) הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי (שָׁם א') וְהָיָה הֶחָסֹן לִנְעוֹרֶת (אִיּוֹב ל''ח) וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה (נְחֶמְיָה ה') כָּכָה יְהֵא נָעוּר וָרֵק:
אָפוּנָה. מְיוּשֶּׁבֶת וּמְבוּסֶּסֶת אֵימָתְךָ בְּלִבִּי. אָפוּנָה לְשׁוֹן (מִשְׁלֵי כ''ה) דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו עַל מְכוֹנָיו:
88 : 16
עָ֭לַי עָבְר֣וּ חֲרוֹנֶ֑יךָ בִּ֝עוּתֶ֗יךָ צִמְּתוּתֻֽנִי:
Sur moi tes colères ont passé, tes épouvantes m’ont anéanti.
88 : 17
סַבּ֣וּנִי כַ֭מַּיִם כָּל־הַיּ֑וֹם הִקִּ֖יפוּ עָלַ֣י יָֽחַד:
Elles m’enveloppent sans relâche comme les flots ; ensemble, elles me cernent de toutes parts.
88 : 18
הִרְחַ֣קְתָּ מִ֭מֶּנִּי אֹהֵ֣ב וָרֵ֑עַ מְֽיֻדָּעַ֥י מַחְשָֽׁךְ: (פ)
Tu as éloigné de moi amis et compagnons ; mes intimes sont invisibles comme les ténèbres.
Rachi

מְיֻדָּעַי מַחְשָׁךְ. נֶחְשַׁכְתִּי וְנֶחְדַּלְתִּי מֵהֶם:
88 : 19
מַ֝שְׂכִּ֗יל לְאֵיתָ֥ן הָֽאֶזְרָחִֽי:
Maskîl d’Ethân l’Esrahite.
Rachi

לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי. גַּם הוּא אֶחָד מִן חֲמִשָּׁה אַחִים הַמְשׁוֹרְרִים וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּירְשׁוּהוּ בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ עַל שֵׁם מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח:
89 : 1
חַֽסְדֵ֣י יְ֭הוָה עוֹלָ֣ם אָשִׁ֑ירָה לְדֹ֥ר וָדֹ֓ר | אוֹדִ֖יעַ אֱמוּנָתְךָ֣ בְּפִֽי:
Toujours je chanterai les bontés du Seigneur ; d’âge en âge, ma bouche proclamera ta fidélité.
Rachi

אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי. אֶת שֶׁיְּדַעְתִּיךְ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵר הַבְטָחָתְךָ וּמַאֲמִין דְּבָרֶיךָ:
89 : 2
כִּֽי־אָמַ֗רְתִּי ע֭וֹלָם חֶ֣סֶד יִבָּנֶ֑ה שָׁמַ֓יִם | תָּכִ֖ן אֱמוּנָתְךָ֣ בָהֶֽם:
Car, dis-je, la bonté aura une durée éternelle ; dans les cieux tu as rendu immuable ta fidélité.
Rachi

כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה. כִּי אָמַרְתִּי עַד עוֹלָם יִבָּנֶה בְּחֶסֶד כִּסֵּא דָּוִד כמ''ש (ש''ב ז') וְכֹנַנְתִּי כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וגו', ד''א סָבוּר הָיִיתִי שֶׁיְּהֵא הָעוֹלָם בָּנוּי בְּחַסְדֶּךָ וְתָכִין אֱמוּנָתְךָ בַּשָּׁמַיִם שֶׁתְּהֵא נְכוֹנָה וּמְקוּיֶּמֶת וּמַה הִיא הָאֱמוּנָה אוֹתָהּ הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתָּ אֶת דָּוִד ע''י נָתָן הַנָּבִיא לֵאמֹר כָּרַתִּי בְּרִית לִבְחִירִי לְהָכִין עַד עוֹלָם זַרְעוֹ (שָׁם):
89 : 3
כָּרַ֣תִּֽי בְ֭רִית לִבְחִירִ֑י נִ֝שְׁבַּ֗עְתִּי לְדָוִ֥ד עַבְדִּֽי:
"J’ai conclu une alliance avec mon élu, fait un serment à mon serviteur David.
89 : 4
עַד־ע֭וֹלָם אָכִ֣ין זַרְעֶ֑ךָ וּבָנִ֨יתִי לְדֹר־וָד֖וֹר כִּסְאֲךָ֣ סֶֽלָה:
Jusque dans l’éternité j’affermirai tes descendants, et maintiendrai ton trône de génération en génération." Sélah !
89 : 5
וְי֘וֹד֤וּ שָׁמַ֣יִם פִּלְאֲךָ֣ יְהוָ֑ה אַף־אֱ֝מֽוּנָתְךָ֗ בִּקְהַ֥ל קְדֹשִֽׁים:
Et les cieux célèbrent tes merveilles, ô Seigneur, l’assemblée des saints ta fidélité.
Rachi

וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ. אִם הָיִיתָ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתְךָ:
אַף אֱמוּנָתְךָ. אֱמוּנַת דְּבָרֶיךָ יוֹדוּ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים:
89 : 6
כִּ֤י מִ֣י בַ֭שַּׁחַק יַעֲרֹ֣ךְ לַיהוָ֑ה יִדְמֶ֥ה לַ֝יהוָ֗ה בִּבְנֵ֥י אֵלִים:
Car qui, au-dessus des, nuages, rivalise avec l’Éternel, égale le Seigneur parmi les fils des dieux ?
Rachi

יַעֲרֹךְ לה'. יְהֵא נַעֲרָץ כְּמוֹתוֹ:
89 : 7
אֵ֣ל נַ֭עֲרָץ בְּסוֹד־קְדֹשִׁ֣ים רַבָּ֑ה וְ֝נוֹרָ֗א עַל־כָּל־סְבִיבָֽיו:
Dieu est infiniment révéré dans la réunion des saints, redoutable à tout ce qui l’entoure.
Rachi

בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה. בְּסוֹד רָב שֶׁל מַלְאָכִים:
89 : 8
יְהוָ֤ה | אֱלֹ֘הֵ֤י צְבָא֗וֹת מִֽי־כָֽמ֖וֹךָ חֲסִ֥ין | יָ֑הּ וֶ֝אֱמֽוּנָתְךָ֗ סְבִיבוֹתֶֽיךָ:
Seigneur, Dieu-Cebaot, qui comme toi, est éternellement puissant ? Ta fidélité rayonne autour de toi.
89 : 9
אַתָּ֣ה מ֭וֹשֵׁל בְּגֵא֣וּת הַיָּ֑ם בְּשׂ֥וֹא גַ֝לָּ֗יו אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם:
Tu domines l’orgueil de la mer ; quand ses vagues se soulèvent, tu apaises leur fureur.
Rachi

בְּשׂוֹא גַלָּיו. בְּהִנָּשֵׂא גַלָּיו:
אַתָּה תְשַׁבְּחֵם. תַּשְׁפִּילֵם וְכֵן (מִשְׁלֵי כט) וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה (וְכֵן לְעֵיל סה) מַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן יַמִּים:
89 : 10
אַתָּ֤ה דִכִּ֣אתָ כֶחָלָ֣ל רָ֑הַב בִּזְר֥וֹעַ עֻ֝זְּךָ֗ פִּזַּ֥רְתָּ אוֹיְבֶֽיךָ:
Tu as écrasé la fière Égypte comme un blessé à mort ; par ton bras puissant tu as dispersé tes ennemis.
Rachi

רָהַב. מִצְרַיִם:
89 : 11
לְךָ֣ שָׁ֭מַיִם אַף־לְךָ֥ אָ֑רֶץ תֵּבֵ֥ל וּ֝מְלֹאָ֗הּ אַתָּ֥ה יְסַדְתָּֽם:
A toi le ciel ! à toi aussi la terre ! L’univers et ce qu’il renferme, c’est toi qui as tout fondé.
89 : 12
צָפ֣וֹן וְ֭יָמִין אַתָּ֣ה בְרָאתָ֑ם תָּב֥וֹר וְ֝חֶרְמ֗וֹן בְּשִׁמְךָ֥ יְרַנֵּֽנוּ:
Le nord et le midi, c’est toi qui les as créés ; le Thabor et le Hermon acclament ton nom.
89 : 13
לְךָ֣ זְ֭רוֹעַ עִם־גְּבוּרָ֑ה תָּעֹ֥ז יָ֝דְךָ֗ תָּר֥וּם יְמִינֶֽךָ:
Ton bras est armé de force, puissante est ta main, sublime ta droite.
89 : 14
צֶ֣דֶק וּ֭מִשְׁפָּט מְכ֣וֹן כִּסְאֶ֑ךָ חֶ֥סֶד וֶ֝אֱמֶ֗ת יְֽקַדְּמ֥וּ פָנֶֽיךָ:
La justice et le droit sont la base de ton trône, l’amour et la vérité marchent devant toi.
89 : 15
אַשְׁרֵ֣י הָ֭עָם יוֹדְעֵ֣י תְרוּעָ֑ה יְ֝הוָ֗ה בְּֽאוֹר־פָּנֶ֥יךָ יְהַלֵּכֽוּן:
Heureux le peuple connaissant les chants de victoire, cheminant, Éternel, à la lumière de ta face !
Rachi

יוֹדְעֵי תְרוּעָה. שֶׁיּוֹדְעִין לִרְצוֹת אֶת בּוֹרְאָם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בִּתְרוּעָה שֶׁמְּסַדְּרִים עָלֶיהָ מַלְכֻיּוֹת זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת:
89 : 16
בְּ֭שִׁמְךָ יְגִיל֣וּן כָּל־הַיּ֑וֹם וּבְצִדְקָתְךָ֥ יָרֽוּמוּ:
Sans cesse ils sont en joie à cause de ton nom, et s’élèvent par ta justice.
89 : 17
כִּֽי־תִפְאֶ֣רֶת עֻזָּ֣מוֹ אָ֑תָּה וּ֝בִרְצֹנְךָ֗ (תרים) תָּר֥וּם קַרְנֵֽנוּ:
Car la parure de leur force, c’est toi ; par ta bienveillance s’élève notre puissance.
Rachi

וּבִרְצֹנְךָ. שֶׁאַתָּה מִתְרַצֶּה לָהֶם אפימאנ''ט בלע''ז:
89 : 18
כִּ֣י לַֽ֭יהוָה מָֽגִנֵּ֑נוּ וְלִקְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֣ל מַלְכֵּֽנוּ:
Oui, notre défenseur s’appuie sur l’Éternel, notre roi sur le Saint d’Israël.
89 : 19
אָ֤ז דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָ֡זוֹן לַֽחֲסִידֶ֗יךָ וַתֹּ֗אמֶר שִׁוִּ֣יתִי עֵ֭זֶר עַל־גִּבּ֑וֹר הֲרִימ֖וֹתִי בָח֣וּר מֵעָֽם:
Jadis tu parlas, dans une vision, à ton pieux serviteur, tu disais : "J’ai donné mon appui à un héros, j’ai grandi un élu sorti du peuple.
Rachi

לַחֲסִידֶיךָ. נָתָן הַנָּבִיא וְגָד הַחוֹזֶה:
שִׁוִּיתִי עֵזֶר. עַל דָּוִד לַעֲזוֹר לוֹ תָּמִיד:
89 : 20
מָ֭צָאתִי דָּוִ֣ד עַבְדִּ֑י בְּשֶׁ֖מֶן קָדְשִׁ֣י מְשַׁחְתִּֽיו:
J’ai trouvé David, mon serviteur ; avec mon huile sainte, je l’ai consacré,
89 : 21
אֲשֶׁ֣ר יָ֭דִי תִּכּ֣וֹן עִמּ֑וֹ אַף־זְרוֹעִ֥י תְאַמְּצֶֽנּוּ:
lui, à qui ma main servira de soutien, et que mon bras armera de force.
89 : 22
לֹֽא־יַשִּׁ֣א אוֹיֵ֣ב בּ֑וֹ וּבֶן־עַ֝וְלָ֗ה לֹ֣א יְעַנֶּֽנּוּ:
Aucun ennemi ne saura le circonvenir, ni aucun malfaiteur l’humilier.
Rachi

לֹא יַשִּׁא אוֹיֵב בּוֹ. לֹא יִגְבּוֹר עָלָיו לִהְיוֹת לוֹ כְּנוֹשֶׁה:
89 : 23
וְכַתּוֹתִ֣י מִפָּנָ֣יו צָרָ֑יו וּמְשַׂנְאָ֥יו אֶגּֽוֹף:
J’écraserai devant lui ses agresseurs, et ceux qui le haïssent, je les abattrai.
89 : 24
וֶֽאֶֽמוּנָתִ֣י וְחַסְדִּ֣י עִמּ֑וֹ וּ֝בִשְׁמִ֗י תָּר֥וּם קַרְנֽוֹ:
Ma fidélité et ma bonté seront avec lui, et par mon nom grandira sa puissance.
89 : 25
וְשַׂמְתִּ֣י בַיָּ֣ם יָד֑וֹ וּֽבַנְּהָר֥וֹת יְמִינֽוֹ:
J’établirai sa domination sur la mer, et son empire sur les fleuves.
89 : 26
ה֣וּא יִ֭קְרָאֵנִי אָ֣בִי אָ֑תָּה אֵ֝לִ֗י וְצ֣וּר יְשׁוּעָתִֽי:
Il me dira : "Tu es mon père, mon Dieu et le rocher de mon salut !"
89 : 27
אַף־אָ֭נִי בְּכ֣וֹר אֶתְּנֵ֑הוּ עֶ֝לְי֗וֹן לְמַלְכֵי־אָֽרֶץ:
En retour, je ferai de lui mon premier-né, supérieur aux rois de la terre.
Rachi

בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ. גָּדוֹל אֶתְּנֵהוּ:
89 : 28
לְ֭עוֹלָ֗ם (אשמור)־אֶשְׁמָר־ל֣וֹ חַסְדִּ֑י וּ֝בְרִיתִ֗י נֶאֱמֶ֥נֶת לֽוֹ:
Éternellement je lui conserverai mon amour, et mon alliance avec lui demeurera solide.
89 : 29
וְשַׂמְתִּ֣י לָעַ֣ד זַרְע֑וֹ וְ֝כִסְא֗וֹ כִּימֵ֥י שָׁמָֽיִם:
Je ferai durer toujours sa postérité, et son trône aussi longtemps que les cieux.
89 : 30
אִם־יַֽעַזְב֣וּ בָ֭נָיו תּוֹרָתִ֑י וּ֝בְמִשְׁפָּטַ֗י לֹ֣א יֵלֵכֽוּן:
Que si ses enfants abandonnent ma loi et refusent de suivre mes statuts,
89 : 31
אִם־חֻקֹּתַ֥י יְחַלֵּ֑לוּ וּ֝מִצְוֹתַ֗י לֹ֣א יִשְׁמֹֽרוּ:
s’ils violent mes préceptes et désobéissent à mes commandements,
89 : 32
וּפָקַדְתִּ֣י בְשֵׁ֣בֶט פִּשְׁעָ֑ם וּבִנְגָעִ֥ים עֲוֹנָֽם:
je châtierai leur rébellion avec une verge, leur impiété par des fléaux.
Rachi

וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם. כָּךְ אָמַר לוֹ נָתָן הַנָּבִיא עַל שְׁלֹמֹה (ש''ב ז') אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתוֹ וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים, זֶה רְזוֹן בֶּן אֶלְיָדָע שֶׁעָמַד לְשָׂטָן לוֹ וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם זֶה אַשְׁמְדַאי שֶׁהַשֵּׁדִים בְּנֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיוּ:
89 : 33
וְ֭חַסְדִּי לֹֽא־אָפִ֣יר מֵֽעִמּ֑וֹ וְלֹֽא־אֲ֝שַׁקֵּ֗ר בֶּאֱמוּנָתִֽי:
Mais je ne lui retirerai pas mon amour, je ne mentirai pas à ma promesse.
89 : 34
לֹא־אֲחַלֵּ֥ל בְּרִיתִ֑י וּמוֹצָ֥א שְׂ֝פָתַ֗י לֹ֣א אֲשַׁנֶּֽה:
Je ne trahirai pas mon alliance, et l’énoncé de mes lèvres, je ne le changerai pas.
89 : 35
אַ֭חַת נִשְׁבַּ֣עְתִּי בְקָדְשִׁ֑י אִֽם־לְדָוִ֥ד אֲכַזֵּֽב:
Une fois que j’ai juré par ma sainteté que je ne tromperai pas la confiance de David,
Rachi

אִם לְדָוִד אֲכַזֵּב. לְשׁוֹן לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו (יְשַׁעְיָה נח) פיילנצ''א בלע''ז:
89 : 36
זַ֭רְעוֹ לְעוֹלָ֣ם יִהְיֶ֑ה וְכִסְא֖וֹ כַשֶּׁ֣מֶשׁ נֶגְדִּֽי:
sa postérité durera éternellement, et son trône sera stable devant moi à l’égal du soleil ;
89 : 37
כְּ֭יָרֵחַ יִכּ֣וֹן עוֹלָ֑ם וְעֵ֥ד בַּ֝שַּׁ֗חַק נֶאֱמָ֥ן סֶֽלָה:
comme la lune, il sera à jamais inébranlable : dans les cieux vit un témoin fidèle." Sélah !
Rachi

וְעֵד בַּשַּׁחַק נֶאֱמָן. הַיָּרֵחַ וְהַשֶּׁמֶשׁ עֵדִים לוֹ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהֵם קַיָּמִים יִתְקַיֵּים מַלְכוּתוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יִרְמְיָה ל''ג) אִם תָּפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי הַיּוֹם וְאֶת בְּרִיתִי הַלַּיְלָה גַּם בְּרִיתִי תּוּפַר אֶת דָּוִד עַבְדִּי:
89 : 38
וְאַתָּ֣ה זָ֭נַחְתָּ וַתִּמְאָ֑ס הִ֝תְעַבַּ֗רְתָּ עִם־מְשִׁיחֶֽךָ:
Et pourtant tu l’as délaissé, rejeté, ton élu ; tu t’es emporté contre lui.
Rachi

וְאַתָּה זָנַחְתָּ. דִּקְדַּקְתָּ אַחַר בָּנָיו לַחְשׁוֹב עֲוֹנָם עַד אֲשֶׁר זְנַחְתָּם וּמְאַסְתָּם בִּימֵי צִדְקִיָּהוּ:
89 : 39
נֵ֭אַרְתָּה בְּרִ֣ית עַבְדֶּ֑ךָ חִלַּ֖לְתָּ לָאָ֣רֶץ נִזְרֽוֹ:
Tu as rompu l’alliance de ton serviteur, dégradé, jeté à terre son diadème.
Rachi

נֵאַרְתָּה. בִּטַּלְתָּ:
89 : 40
פָּרַ֥צְתָּ כָל־גְּדֵרֹתָ֑יו שַׂ֖מְתָּ מִבְצָרָ֣יו מְחִתָּה:
Tu as démoli toutes ses murailles, changé en ruines ses châteaux forts.
Rachi

כָל גְּדֵרֹתָיו. שֶׁבָּנָה בִּירוּשָׁלַיִם:
מִבְצָרָיו. הַר הַבַּיִת וּמְצוּדַת צִיּוֹן:
89 : 41
שַׁ֭סֻּהוּ כָּל־עֹ֣בְרֵי דָ֑רֶךְ הָיָ֥ה חֶ֝רְפָּ֗ה לִשְׁכֵנָֽיו:
Tous les passants l’ont mis au pillage, il est devenu un objet d’opprobre pour ses voisins.
89 : 42
הֲ֭רִימוֹתָ יְמִ֣ין צָרָ֑יו הִ֝שְׂמַ֗חְתָּ כָּל־אוֹיְבָֽיו:
Tu as élevé la droite de ses adversaires, rempli de joie tous ses ennemis.
89 : 43
אַף־תָּ֭שִׁיב צ֣וּר חַרְבּ֑וֹ וְלֹ֥א הֲ֝קֵימֹת֗וֹ בַּמִּלְחָמָֽה:
Tu fais reculer le tranchant de son épée, tu ne le soutiens pas dans les combats.
Rachi

אַף תָּשִׁיב צוּר חַרְבּוֹ. הֲשֵׁבוֹתָ אָחוֹר וְהָפַכְתָּ אֶת חִידּוּד חַרְבּוֹ כְּמוֹ (יְהוֹשֻׁעַ ה) חָרְבוֹת צוּרִים, וְכֵן (יְשַׁעְיָה נד) כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ:
וְלֹא הֲקֵימֹתוֹ. וְלֹא הֶעֱמַדְתּוֹ מִלִּפּוֹל:
89 : 44
הִשְׁבַּ֥תָּ מִטְּהָר֑וֹ וְ֝כִסְא֗וֹ לָאָ֥רֶץ מִגַּֽרְתָּה:
Tu as mis fin à sa splendeur, et son trône, tu l’as fait crouler à terre.
Rachi

הִשְׁבַּתָּ מִטְּהָרוֹ. זְרִיחָתוֹ כְּמוֹ צָהֳרָיִם דִּמְתַרְגְּמִינַן טִיהֲרָא וּכְמוֹ (שְׁמוֹת כד) וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטוֹהַר:
לָאָרֶץ מִגַּרְתָּה. הִשְׁפַּלְתָּ וְהִשְׁחַתָּ, כָּל לְשׁוֹן שְׁחִיָּיהָ בַּתַּרְגּוּם יוֹנָתָן מִגֵּר:
89 : 45
הִ֭קְצַרְתָּ יְמֵ֣י עֲלוּמָ֑יו הֶֽעֱטִ֨יתָ עָלָ֖יו בּוּשָׁ֣ה סֶֽלָה:
Tu as abrégé les jours de sa jeunesse, et tu l’as enveloppé de honte. Sélah !
89 : 46
עַד־מָ֣ה יְ֭הוָה תִּסָּתֵ֣ר לָנֶ֑צַח תִּבְעַ֖ר כְּמוֹ־אֵ֣שׁ חֲמָתֶֽךָ:
Jusqu’à quand, ô Éternel, te déroberas-tu obstinément, et ta colère brûlera-t-elle comme du feu ?
89 : 47
זְכָר־אֲנִ֥י מֶה־חָ֑לֶד עַל־מַה־שָּׁ֝֗וְא בָּרָ֥אתָ כָל־בְּנֵי־אָדָֽם:
Rappelle-toi combien je suis éphémère, combien est vaine la vie que tu donnes à tous les fils d’Adam.
Rachi

זְכָר אֲנִי מֶה חָלֶד. מֶה זִקְנָה יֵשׁ לִי הֲלֹא מְעַט יְמֵי וְדַי לְךָ שֶׁאַתָּה נִפְרָע מִמֶּנִּי בְּמוֹתִי קְצַר יָמִים:
עַל מֶה שָּׁוְא. לְחִנָּם וְלַהֶבֶל בָּרָאתָ כָל בְּנֵי אָדָם:
89 : 48
מִ֤י גֶ֣בֶר יִֽ֭חְיֶה וְלֹ֣א יִרְאֶה־מָּ֑וֶת יְמַלֵּ֨ט נַפְשׁ֖וֹ מִיַּד־שְׁא֣וֹל סֶֽלָה:
Est-il un homme qui demeure en vie, sans voir venir la mort ? Qui pourra soustraire son âme aux prises du Cheol ? Sélah !
89 : 49
אַיֵּ֤ה | חֲסָדֶ֖יךָ הָרִאשֹׁנִ֥ים | אֲדֹנָ֑י נִשְׁבַּ֥עְתָּ לְ֝דָוִ֗ד בֶּאֱמוּנָתֶֽךָ:
Où sont tes anciens bienfaits, Seigneur, que, dans ta sincérité, tu avais promis à David ?
89 : 50
זְכֹ֣ר אֲ֭דֹנָי חֶרְפַּ֣ת עֲבָדֶ֑יךָ שְׂאֵתִ֥י בְ֝חֵיקִ֗י כָּל־רַבִּ֥ים עַמִּֽים:
Souviens-toi, Seigneur, des outrages dirigés contre tes serviteurs, que j’ai eu à porter dans mon sein, de la part de peuples si nombreux ;
Rachi

שְׂאֵתִי בְחֵיקִי כָּל רַבִּים עַמִּים. בַּגּוֹלָה אֲנִי נוֹשֵׂא סִבְלָם וּמַשָּׂאָם:
89 : 51
אֲשֶׁ֤ר חֵרְפ֖וּ אוֹיְבֶ֥יךָ | יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֥ר חֵ֝רְפ֗וּ עִקְּב֥וֹת מְשִׁיחֶֽךָ:
outrages dont tes ennemis, Éternel, m’abreuvent, qu’ils déversent sur les pas de ton oint !
Rachi

עִקְּבוֹת מְשִׁיחֶךָ. סוֹפֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וּלְשׁוֹן מִשְׁנָה הוּא בְּעִקְּבוֹת הַמָּשִׁיחַ חוּצְפָּא יִסְגֵּא:
89 : 52
בָּר֖וּךְ יְהוָ֥ה לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֘מֵ֥ן | וְאָמֵֽן: (פ)
Loué soit l’Éternel à jamais ! Amen et Amen !
Rachi

בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם. עַל כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ:
89 : 53
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source