Limoud Yomi
29 Kislev 5786
19 décembre 2025
הַשֵּׁנִי הוּא עִנְיָן חִלּוּף תּוֹלְדוֹת הַזְּמַן וְרֹב תְּמוּרוֹתֵיהֶם, כִּי הֶעָשִׁיר קַל לִהְיוֹת עָנִי, וְהַמּוֹשֵׁל לְעֶבֶד, וְהַמְּכֻבָּד לְנִקְלֶה, וְאִם הוּא יָכוֹל כָּל כָּךְ עַל נְקַלָּה לָשׁוּב אֶל הַמַּצָּב הַנִּבְזֶה בְּעֵינָיו הַיּוֹם, אֵיךְ יִגְבַּהּ לִבּוֹ עַל מַצָּבוֹ אֲשֶׁר אֵינוֹ בָּטוּחַ עָלָיו, כַּמָּה מִינֵי חֳלָאִים יְכוֹלִים חָס וְחָלִילָה לָבוֹא עַל הָאָדָם שֶׁיִּצְטָרֵךְ בְּמוֹ פִּיו לְהִתְחַנֵּן לְמִי שֶׁיַּעֲזֹר אוֹתוֹ וִיסַיְּעֵהוּ וְיָקֵל לוֹ בְּמִקְצָת. כַּמָּה צָרוֹת חָס וְחָלִילָה יְכוֹלִים לָבוֹא עָלָיו שֶׁיִּצְטָרֵךְ לָלֶכֶת לְשַׁחֵר פְּנֵי רַבִּים אֲשֶׁר מָאַס לִפְעָמִים לָתֵת לָהֶם שָׁלוֹם לְמַעַן יִהְיוּ לוֹ לְמוֹשִׁיעִים. וּדְבָרִים אֵלֶּה אֲנַחְנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, כְּדַאי הֵם לְהָסִיר מִלֵּב הָאָדָם גַּאֲוָתוֹ וּלְהַלְבִּישׁוֹ עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, וּכְשֶׁיִּתְבּוֹנֵן עוֹד הָאָדָם עַל חוֹבָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְכַמָּה הִיא נֶעֱזֶבֶת מִמֶּנּוּ וְכַמָּה הוּא מִתְרַשֵּׁל בָּהּ וַדַּאי שֶׁיֵּבוֹשׁ וְלֹא יִתְגָּאֶה, יִכָּלֵם וְלֹא יָרוּם לְבָבוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יִרְמְיָה לֹא, יז) שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי אֶפְרַיִם מִתְנוֹדֵד וְגוֹ', כִּי אַחֲרֵי שׁוּבִי נִחַמְתִּי וְאַחֲרֵי הִוָּדְעִי סָפַקְתִּי עַל יָרֵךְ, בֹּשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי וְגוֹ', וְעַל הַכֹּל יִתְבּוֹנֵן תָּמִיד לְהַכִּיר חֻלְשַׁת הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, וְרֹב טָעוּתָיו וּכְזָבָיו, שֶׁיּוֹתֵר קָרוֹב לוֹ תָּמִיד הַטָּעוּת מֵהַיְּדִיעָה הָאֲמִתִּית. עַל כֵּן יִירָא תָּמִיד מֵהַסַּכָּנָה הַזֹּאת, וִיבַקֵּשׁ לִלְמֹד תָּמִיד מִכָּל אָדָם וְלִשְׁמֹעַ תָּמִיד לְעֵצָה פֶּן יִכָּשֵׁל, וְהוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אָבוֹת ד, א) אֵיזֶהוּ חָכָם הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מִשְׁלֵי יב, טו) שׁוֹמֵעַ לְעֵצָה חָכָם.
אַךְ מַפְסִידֵי הַמִּדָּה הַזֹּאת הוּא הָרִבּוּי וְהַשְּׂבִיעָה בְּטוֹבוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, וּכְעִנְיָן הַכָּתוּב שֶׁבְּפֵרוּשׁ אוֹמֵר (דְּבָרִים ח, יב; יד) פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וְגוֹ' וְרָם לְבָבְךָ וְגוֹ'. עַל כֵּן מָצְאוּ לָהֶם הַחֲסִידִים טוֹב לִהְיוֹת הָאָדָם מְעַנֶּה נַפְשׁוֹ לִפְעָמִים, לְמַעַן הִשְׁפִּיל יֵצֶר הַגַּאֲוָה אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מִתְגַּבֵּר אֶלָּא מִתּוֹךְ הָרִבּוּי, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת לב, א) אֵין אֲרִי נוֹהֵם מִתּוֹךְ קֻפָּה שֶׁל תֶּבֶן אֶלָּא מִתּוֹךְ קֻפָּה שֶׁל בָּשָׂר, וְהִנֵּה בְּרֹאשׁ כָּל הַמַּפְסִידִים הוּא הַסִּכְלוּת וּמִעוּט הַיְּדִיעָה הָאֲמִתִּית, כִּי תִרְאֶה שֶׁאֵין הַגַּאֲוָה מְצוּיָה יוֹתֵר אֶלָּא בְּמִי שֶׁסָּכַל יוֹתֵר. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (שַׁבָּת לג, א; סַנְהֶדְרִין כד, א) סִימָן לְגַסּוּת הָרוּחַ עֲנִיּוּת הַתּוֹרָה. וְכֵן אָמְרוּ (זֹהַר בָּלָק קצג, ב) סִימָן דְּלָא יָדַע כְּלוּם שִׁבּוּחֵי. וְאָמְרוּ עוֹד (בָּבָא מְצִיעָא פֶּה, ב) אִסְתְּרָא בְּלָגֵינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא. עוֹד אָמְרוּ (בְּרֵאשִׁית רָבָא טז, ג) שָׁאֲלוּ לְאִילָנֵי סְרָק מִפְּנֵי מָה קוֹלְכֶם נִשְׁמַע? אָמְרוּ הַלְוַאי יִהְיֶה קוֹלֵנוּ נִשְׁמָע וְנִזָּכֵר. וּכְבָר רָאִינוּ שֶׁמֹּשֶׁה שֶׁהוּא מֻבְחָר שֶׁבְּכָל הָאָדָם הָיָה עָנָיו מִכָּל הָאָדָם.
עוֹד מִמַּפְסִידֵי הָעֲנָוָה הוּא הַהִתְחַבְּרוּת אוֹ הַהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּנֵי אָדָם חֲנֵפִים אֲשֶׁר לִגְנֹב לִבּוֹ בַּחֲנְפוּתָם לְמַעַן יִיטַב לָהֶם יְשַׁבְּחוּהוּ וִירוֹמְמוּהוּ, בְּהַגְדִּיל מָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִן הַמַּעֲלוֹת עַד הַתַּכְלִית, וּבְהוֹסִיף עָלָיו מַה שֶּׁאֵין בּוֹ כְּלָל, וְלִפְעָמִים שֶׁמַּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הוּא הַהֵפֶךְ מִמַּה שֶּׁמְּשַׁבְּחִין אוֹתוֹ, וְהִנֵּה סוֹף סוֹף דַּעַת הָאָדָם קַלָּה, וְטִבְעוֹ חַלָּשׁ וּמִתְפַּתֶּה בְּנָקֵל, כָּל שֶׁכֵּן בִּדְבַר שֶׁאֵילָיו הוּא נוֹטֶה בַּטֶּבַע, עַל כֵּן בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יוֹצְאִים מִפִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין לוֹ, יִכָּנְסוּ בּוֹ כְּאֶרֶס בְּכָעוּס, וְנִמְצָא נוֹפֵל בְּרֶשֶׁת הַגַּאֲוָה וְנִשְׁבַּר, הֲרֵי לָנוּ (דִּבְרֵי הַיָּמִים ב כד) יוֹאָשׁ אֲשֶׁר הֵטִיב לַעֲשׂוֹת כָּל יְמֵי הוֹרָהוּ יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן רַבּוֹ, וְאַחֲרֵי מוֹת יְהוֹיָדָע בָּאוּ עֲבָדָיו וְהִתְחִילוּ לְהַחֲנִיף לוֹ וּלְהַגְדִּיל הִלּוּלָיו, עַד שֶׁדִּמּוּהוּ לֶאֱלוֹהַּ, אָז שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם, וְתִרְאֶה זֶה הַדָּבָר בְּבֵרוּר כִּי רֹב הַשָּׂרִים וְהַמְּלָכִים אוֹ כָּל בַּעֲלֵי הַיְּכֹלֶת יִהְיוּ בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה שֶׁיִּהְיוּ נִכְשָׁלִים הֵם וְנִשְׁחָתִים בַּעֲבוּר חֲנֻפַּת מְשָׁרְתֵיהֶם.
עַל כֵּן מִי שֶׁעֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, יוֹתֵר יִזָּהֵר וִיעַיֵּן בְּמַעֲשֵׂי מִי שֶׁרוֹצֶה לִקְנוֹתוֹ לוֹ לְחַבֵּר אוֹ לְיוֹעֵץ, אוֹ לְפָקִיד עַל בֵּיתוֹ, מִמַּה שֶׁיִּזָּהֵר וִיעַיֵּן בְּמַאֲכָלוֹ וּבְמִשְׁתָּיו, כִּי הַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה יוּכַל לְהַזִּיק לְגוּפוֹ בִּלְבַד, וְהַחַבֵרִים אוֹ הַפְּקִידִים יוּכְלוּ לְהַשְׁחִית נַפְשׁוֹ וּמְאוֹדוֹ וְכָל כְּבוֹדוֹ, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אוֹמֵר (תְּהִלִּים קא, ו־ ז) לֹא יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עֹשֵׂה רְמִיָּה, הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי, וְאֵין טוֹב לָאָדָם אֶלָּא שֶׁיְּבַקֵּשׁ לוֹ חֲבֵרִים תְּמִימִים שֶׁיָּאִירוּ עֵינָיו בַּמֶּה שֶׁהוּא עִוֵּר בּוֹ, וְיוֹכִיחוּהוּ בְּאַהֲבָתָם וְנִמְצְאוּ מַצִּילִים אוֹתוֹ מִכָּל רָע, כִּי מָה שֶׁאֵין הָאָדָם יָכוֹל לִרְאוֹת, לְפִי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמוֹ, הֵם יִרְאוּ וְיָבִינוּ וְיַזְהִירוּהוּ וְנִשְׁמָר, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (מִשְׁלֵי כד, ו) וּתְשׁוּעָה בְּרוֹב יוֹעֵץ.
פֶּרֶק כד : בְּבֵאוּר יִרְאַת הַחֵטְא
הִנֵּה רְאוֹתֵנוּ הַמִּדָּה הַזֹּאת נִמְנֵית אַחַר כָּל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר זָכַרְנוּ עַד הֵנָּה, דַּי לָנוּ לְהָעִירֵנוּ עַל עִנְיָנָהּ שֶׁרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה וַדַּאי עִנְיָן נִכְבָּד וְעִקָּרִי מְאֹד, וְקָשֶׁה לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ, שֶׁכְּבָר לֹא יוּכַל לְהַגִּיעַ אֵלָיו, אֶלָּא מִי שֶׁכְּבָר הִשִּׂיג כָּל הַמִּדּוֹת שֶׁקָּדַם זִכְרָם. אָמְנָם צָרִיךְ שֶׁנַּקְדִּים כִּי מִינֵי הַיִּרְאָה הֵם שְׁנַיִם שֶׁהֵם שְׁלוֹשָׁה: הָאֶחָד קַלָּה מְאֹד לְהַשִּׂיגָהּ אֵין דָּבָר קַל כָּמוֹהוּ, וְהַשֵּׁנִי קָשֶׁה מִן הַכֹּל, וּשְׁלִימוּתָהּ כְּמוֹ כֵן שְׁלֵמוּת גָּדוֹל מְאֹד.
יֵשׁ יִרְאַת הָעֹנֶשׁ, וְזֶהוּ הַמִּין הָרִאשׁוֹן, וְיֵשׁ יִרְאַת הָרוֹמְמוּת, וְזֶהוּ הַמִּין הַשֵּׁנִי, שֶׁיִּרְאַת הַחֵטְא חֵלֶק שֵׁנִי מִמֶּנּוּ, וּנְבָאֵר עַתָּה עִנְיָנָם וְהֶבְדֵּלֵיהֶם. יִרְאַת הָעֹנֶשׁ, כִּפְשׁוּטָהּ שֶׁאָדָם יָרֵא מֵעֲבֹר אֶת פִּי ה' אֱלֹהָיו מִפְּנֵי הָעֳנָשִׁים אֲשֶׁר לַעֲבֵרוֹת, אִם לַגּוּף, וְאִם לַנֶּפֶשׁ. וְהִנֵּה זֹאת קַלָּה וַדַּאי כִּי כָּל אָדָם אוֹהֵב אֶת עַצְמוֹ, וְיָרֵא לְנַפְשׁוֹ, וְאֵין דָּבָר שֶׁיַּרְחִיק אוֹתוֹ מֵעֲשׂוֹת דָּבָר אֶחָד יוֹתֵר מִן הַיִּרְאָה שֶׁלֹּא תְּבוֹאֵהוּ בּוֹ אֵיזֶה רָעָה, וְאֵין יִרְאָה זוֹ רְאוּיָה אֶלָּא לְעַמֵּי הָאָרֶץ, וְלַנָּשִׁים אֲשֶׁר דַּעְתָּן קַלָּה, אֵיךְ אֵינָהּ יִרְאַת הַחֲכָמִים וְאַנְשֵׁי הַדַּעַת.
הַמִּין הַשֵּׁנִי הוּא יִרְאַת הָרוֹמְמוּת, וְהוּא שֶׁהָאָדָם יִרְחַק מִן הַחֲטָאִים, וְלֹא יַעֲשֵׂם מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כִּי אֵיךְ יָחֵל אוֹ אֵיךְ יֶעֱרַב לִבּוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם שָׁפָל וְנִמְאָס לַעֲשׂוֹת דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה שְׁמוֹ, וְהִנֵּה זֹאת הַיִּרְאָה אֵינָהּ כָּל כָּךְ קַלָּה לְהַשִּׂיג אוֹתָהּ, כִּי לֹא תִּוָּלֵד אֶלָּא מִתּוֹךְ יְדִיעָה וְהַשְׂכָּלָה לְהִתְבּוֹנֵן עַל רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל פְּחִיתוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, כָּל אֵלֶּה דְּבָרִים מִתּוֹלְדוֹת הַשֵּׂכֶל הַמֵּבִין וּמַשְׂכִּיל. וְהִיא הַיִּרְאָה אֲשֶׁר שַׂמְנוּהָ לְחֵלֶק שֵׁנִי מֵאֶחָד מֵחֶלְקֵי הַחֲסִידוּת אֲשֶׁר זָכַרְנוּ, בָּהּ יֵבוֹשׁ הָאָדָם וַיֶּחֱרַד בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי קוֹנוֹ לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לַעֲבֹד כָּל עֲבוֹדָה, הִיא הַיִּרְאָה הַמְּשֻׁבַּחַת שֶׁנִּשְׁתַּבְּחוּ בָּהּ חֲסִידֵי עוֹלָם, וְהוּא מָה שֶׁמֹּשֶׁה מְדַבֵּר וְאוֹמֵר (דְּבָרִים כח, נֹחַ) לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ, זֹאת הַיִּרְאָה שֶׁאֲנַחְנוּ בְּבֵאוּרָהּ עַתָּה דְּהַיְנוּ יִרְאַת הַחֵטְא הִיא כְּמוֹ חֵלֶק מִיִּרְאַת הָרוֹמְמוּת שֶׁזָּכַרְנוּ, וּכְמוֹ מִין בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהַיְנוּ כִּי הִנֵּה עִנְיָנָהּ הוּא שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם יָרֵא וְדוֹאֵג תָּמִיד עַל מַעֲשָׂיו, פֶּן נִתְעָרֵב בָּם אֵיזֶה שֶׁמֶץ חֵטְא, אוֹ פֶּן יִהְיֶה שָׁם אֵיזֶה דָּבָר קָטֹן אוֹ גָדוֹל שֶׁאֵינוֹ לְפִי גֹּדֶל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ וְרוֹמְמוּת שְׁמוֹ.
וְהִנְּךָ רוֹאֶה הַיַּחַס הַגָּדוֹל שֶׁבֵּין יִרְאָה זוֹ וְיִרְאַת הָרוֹמְמוּת שֶׁזָּכַרְנוּ, כִּי הַתַּכְלִית בִּשְׁנֵיהֶם שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת דָּבָר נֶגֶד רוּם כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, אָמְנָם הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּינֵיהֶם שֶׁבַּעֲבוּרוֹ תֵּחָשֵׁב כְּמִין אַחֵר, וּבְשֵׁם אַחֵר תִּקָּרֵא, הוּא, כִּי יִרְאַת הָרוֹמְמוּת הוּא בִּשְׁעַת הַמַּעֲשֶׂה אוֹ בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה, אוֹ בְּפֶרֶק הָעֲבֵרָה, דְּהַיְנוּ אוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל אוֹ עוֹבֵד, שֶׁאָז יֵבוֹשׁ וְיִכָּלֵם יִרְעַשׁ וְיִרְעַד מִפְּנֵי רוּם כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, אוֹ בְּשָׁעָה שֶׁמִּזְדַּמֶּנֶת עֲבֵרָה לְפָנָיו וְהוּא מַכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא עֲבֵרָה, שֶׁיַּעֲזֹב מִלַּעֲשׂוֹתָהּ לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה דָּבָר לַמְרוֹת עֵינַי כְּבוֹדוֹ חָס וְחָלִילָה, אַךְ יִרְאַת הַחֵטְא הִיא בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, שֶׁהִנֵּה בְּכָל רֶגַע הוּא יָרֵא פֶּן יִכָּשֵׁל וְיַעֲשֶׂה דָּבָר אוֹ חֲצִי דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה נֶגֶד כְּבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל כֵּן נִקְרֵאת יִרְאַת חֵטְא, כִּי עִקָּרָהּ יִרְאָה מִן הַחֵטְא שֶׁלֹּא יִכָּנֵס וְיִתְעָרֵב בְּמַעֲשָׂיו מֵחֲמַת פְּשִׁיעָה וְהִתְרַשְּׁלוּת אוֹ מֵחֲמַת הֶעְלֵם יִהְיֶה בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ שֶׁיִּהְיֶה.
וְהִנֵּה עַל זֶה נֶאֱמַר (מִשְׁלֵי כח, יד) אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, וּפֵרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת ס, א) הַהוּא בְּדִבְרֵי תּוֹרָה כְּתִיב. כִּי אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה הַמִּכְשׁוֹל לְנֶגֶד עֵינָיו צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ חָרֵד בְּקִרְבּוֹ פֶּן טָמוּן הוּא לְרַגְלָיו וְהוּא לֹא נִשְׁמַר, וְעַל יִרְאָה זֹאת אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (שְׁמוֹת כ, טז) וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ, כִּי זֶה עִקַּר הַיִּרְאָה שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם יָרֵא וּמִזְדַּעְזֵעַ תָּמִיד עַד שֶׁלֹּא תָּסוּר יִרְאָה זוֹ מִמֶּנּוּ כִּי עַל יְדֵי זֶה וַדַּאי לֹא יָבוֹא לִידֵי חֵטְא, וְאִם יָבוֹא כְּאֹנֶס יֵחָשֵׁב. וִישַׁעְיָהוּ אָמַר בִּנְבוּאָתוֹ (יְשַׁעְיָה סו, ב) וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ הִשְׁתַּבֵּחַ בָּזֶה, וְאָמַר (תְּהִלִּים קיט, קסא) שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם וּמִדְּבָרְךָ פָּחַד לִבִּי.
וּכְבָר מָצָאנוּ שֶׁהַמַּלְאָכִים הַגְּדוֹלִים וְהָרָמִים, חֲרֵדִים וְרוֹעֲשִׁים תָּמִיד מִפְּנֵי גֵּאוּת ה' עַד שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּמְשַׁל חָכְמָתָם (חֲגִיגָה יג, ב) נְהַר דִּינוּר מֵהֵיכָן יוֹצֵא מִזֵּעָתָן שֶׁל חַיּוֹת, וְהוּא מִפְּנֵי הָאֵימָה אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם תָּמִיד מֵרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ פֶּן יְעַדְּרוּ דָּבָר קָטָן מִן הַכָּבוֹד וְהַקְּדֻשָּׁה הָרָאוּי לְפָנָיו, וּבְכָל שָׁעָה שֶׁנִּגְלֵית הַשְּׁכִינָה עַל אֵיזֶה מָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה כְּבָר רַעַד וְרַעַשׁ וְרָגַז, הוּא מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב (תְּהִלִּים סח,ט) אֶרֶץ רָעָשָׁה אַף שָׁמַיִם נָטְפוּ מִפְּנֵי אֱלֹהִים, וְאוֹמֵר (יְשַׁעְיָה סג, יט) לוּא קָרַעְתָּ שָׁמַיִם יָרַדְתָּ מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹלּוּ, כָּל שֶׁכֵּן בְּנֵי הָאָדָם שֶׁרָאוּי שֶׁיִּרְגְּזוּ וְיִרְעֲשׁוּ בְּיָדְעָם שֶׁלִּפְנֵי ה' הֵם עוֹמְדִים תָּמִיד, וְנָקֵל לָהֶם לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ לְפִי רוֹמְמוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר אֱלִיפַז לְאִיּוֹב (אִיּוֹב טו, יד־ טו) מָה אֱנוֹשׁ כִּי יִזְכֶּה וְכִי יִצְדַּק יְלוּד אִשָּׁה. הֵן בִּקְדֹשָׁיו לֹא יַאֲמִין, וְשָׁמַיִם לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו, וְאוֹמֵר (אִיּוֹב ד, יח־ יט): הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה, אַף שֹׁכְנֵי בָתֵּי חֹמֶר וְגוֹ', כִּי הִנֵּה עַל כָּךְ צָרִיךְ וַדַּאי שֶׁיֶּחֱרַד תָּמִיד וְיִרְעַשׁ כָּל הָאָדָם, וּכְמַאֲמַר אֱלִיהוּא (שָׁם לז, א־ ב) אַף לְזֹאת יֶחֱרַד לִבִּי וְיִתַּר מִמְּקוֹמוֹ, שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ בְּרֹגֶז קֹלוֹ וְגוֹ', זֹאת הִיא הַיִּרְאָה הָאֲמִתִּית שֶׁרָאוּי לְאִישׁ הֶחָסִיד שֶׁתִּהְיֶה עַל פָּנָיו תָּמִיד, וְלֹא תָּסוּר מִמֶּנּוּ.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source