Limoud Yomi

17 Iyar 5785
15 mai 2025
15 mai 2025
הַקִּנְאָה גַּם הִיא אֵינָהּ אֶלָּא חֶסְרוֹן יְדִיעָה וְסִכְלוּת, כִּי אֵין הַמְקַנֵּא מַרְוִיחַ כְּלוּם לְעַצְמוֹ וְגַם לֹא מַפְסִיד לְמִי שֶׁהוּא מִתְקַנֵּא בּוֹ, וְאֵינוֹ אֶלָּא מַפְסִיד לְעַצְמוֹ וּכְמַאֲמַר הַכָּתוּב שֶׁזָּכַרְתִּי (אִיּוֹב ה, ב) וּפוֹתֶה תָּמִית קִנְאָה. וְאָמְנָם, יֵשׁ מִי שֶׁסִּכְלוּתוֹ רַבָּה כָּל כָּךְ עַד שֶׁאִם יִרְאֶה לַחֲבֵרוֹ אֵיזֹה טוֹבָה יִתְעַשֵּׁשׁ בְּעַצְמוֹ וְיִדְאַג וְיִצְטַעֵר עַד שֶׁאֲפִילּוּ הַטּוֹבוֹת שֶׁבְּיָדוֹ לֹא יַהֲנוּהוּ מִצַּעַר מָה שֶׁהוּא רוֹאֶה בְּיַד חֲבֵרוֹ, וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר עָלָיו הֶחָכָם (מִשְׁלֵי יד, ל) וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה. אָמְנָם, יֵשׁ אֲחֵרִים שֶׁאֵינָם מִצְטַעֲרִים וְכוֹאֲבִים כָּל כָּךְ, אַף עַל פִּי כֵּן יַרְגִּישׁוּ בְּעַצְמָם אֵיזֶה צַעַר וּלְפָחוֹת יִתְקָרֵר רוּחָם בִּרְאוֹתָם אֶחָד עוֹלֶה אֵיזֶה מַעֲלָה יְתֵרָה אִם לֹא יִהְיֶה מֵאוֹהֲבָיו הַיּוֹתֵר דְּבֵקִים לוֹ, כָּל שֶׁכֵּן אִם מֵאוֹתָם אֲשֶׁר אֵין לוֹ אַהֲבָה רַבָּה עִמּוֹ הוּא, כָּל שֶׁכֵּן אִם יִהְיֶה גֵּר מֵאֶרֶץ אַחֶרֶת. וְתִרְאֶה שֶׁבְּפִיהֶם אֶפְשָׁר שֶׁיֹּאמְרוּ דְּבָרִים כִּשְׂמֵחִים אוֹ מוֹדִים עַל טוֹבָתוֹ, אַךְ לִבָּם רָעָה בְּקִרְבָּם. וְהוּא דָּבָר יֶאֱרַע עַל הָרֹב בְּרוֹב בְּנֵי הָאָדָם, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יִהְיוּ בַּעֲלֵי קִנְאָה מַמָּשׁ, אָמְנָם, לָא נִקּוּ מִמֶּנָּה לְגַמְרֵי, כָּל שֶׁכֵּן אִם בַּעַל אֻמָּנוּתוֹ מַצְלִיחַ בָּהּ, שֶׁכְּבָר כָּל אֻמָּן סָנֵי לְחַבְרֵהּ (מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא מְצֹרָע סִימָן ז), וְכָל שֶׁכֵּן אִם מַצְלִיחַ בָּהּ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ. וְאָמְנָם, לוֹ יָדְעוּ וְלוֹ יָבִינוּ כִּי אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא (יוֹמָא לח, ב), וְהַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל מה' הוּא כְּפִי עֲצָתוֹ הַנִּפְלָאָה וְחָכְמָתוֹ הַבִּלְתִּי נוֹדַעַת, הִנֵּה לֹא הָיָה לָהֶם טַעַם לְהִצְטַעֵר בְּטוֹבַת רֵעֵיהֶם כְּלָל.
וְהוּא מָה שֶׁיָּעַד לָנוּ הַנָּבִיא עַל הַזְּמַן הֶעָתִיד, שֶׁלְּמַעַן תִּהְיֶה טוֹבַת יִשְׂרָאֵל שְׁלֵמָה, יַקְדִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָסִיר מִלְּבָבֵנוּ הַמִּדָּה הַמְגֻנָּה הַזֹּאת, וְאָז לֹא יִהְיֶה צַעַר לְאֶחָד בְּטוֹבַת הָאַחֵר, וְגַם לֹא יִצְטָרֵךְ הַמַּצְלִיחַ לְהַסְתִּיר עַצְמוֹ וּדְבָרָיו מִפְּנֵי הַקִּנְאָה, וְהוּא מָה שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה יא, יג) וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ אֶפְרַיִם לֹא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה וְגוֹ', הוּא הַשָּׁלוֹם וְהַשַּׁלְוָה אֲשֶׁר לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, אֲשֶׁר כֻּלָּם שְׂמֵחִים בַּעֲבוֹדָתָם אִישׁ אִישׁ עַל מְקוֹמוֹ, וְאֵין אֶחָד מִתְקַנֵּא בַּחֲבֵרוֹ כְּלָל, כִּי כֻּלָּם יוֹדְעִים הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וַעֲלֵזִים עַל הַטּוֹב אֲשֶׁר בְּיָדָם וּשְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם.
וְתִרְאֶה כִּי אֲחוֹת הַקִּנְאָה הִיא הַחֶמְדָּה וְהַתַּאֲוָה, הֲלֹא הִיא הַמְּיַגַּעַת לֵב הָאָדָם עַד יוֹם מוֹתוֹ, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קֹהֶלֶת רַבָּה א, יג) אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ. וְאָמְנָם, עִקַּר הַתַּאֲוָה פּוֹנֶה לִשְׁנֵי רָאשִׁים: הָאֶחָד הוּא הַמָּמוֹן וְהַשֵּׁנִי הוּא הַכָּבוֹד, שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד רָעִים מְאֹד וְגוֹרְמִים לְאָדָם רָעוֹת רַבּוֹת. הִנֵּה חֶמְדַּת הַמָּמוֹן הִיא הָאוֹסֶרֶת אוֹתוֹ בְּמַאֲסַר הָעוֹלָם וְנוֹתֶנֶת עֲבוֹתוֹת הֶעָמָל וְהָעֵסֶק עַל זְרוֹעוֹתָיו, כָּעִנְיָן הַכָּתוּב (קֹהֶלֶת ה, ט) אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף, הִיא הַמְּסִירָה אוֹתוֹ מִן הָעֲבוֹדָה, כִּי הִנֵּה כַּמָּה תְּפִלּוֹת נֶאֱבָדוֹת וְכַמָּה מִצְוֹת נִשְׁכָּחוֹת מִפְּנֵי רֹב הָעֵסֶק וִיגִיעַת הֲמוֹן הַסְּחוֹרָה, כָּל שֶׁכֵּן תַּלְמוּד תּוֹרָה. וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עֵירוּבִין נה, א) לֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא (דְּבָרִים ל, יג), בְּאוֹתָם שֶׁהוֹלְכִים מֵעֵבֶר לַיָּם בִּסְחוֹרָה. וְכֵן שָׁנִינוּ (אָבוֹת ב, ה) לֹא כָּל הַמַּרְבֶּה בִּסְחוֹרָה מַחְכִּים. הִיא הַמּוֹסֶרֶת אוֹתוֹ לְסַכָּנוֹת רַבּוֹת וּמַתֶּשֶׁת אֶת כֹּחוֹ בְּרוֹב הַדְּאָגָה אֲפִילּוּ אַחֲרֵי הִשִּׂיגוּ הַרְבֵּה. וְכֵן שָׁנִינוּ (שָׁם ב, ז) מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְּאָגָה. הִיא הַמַּעֲבֶרֶת פְּעָמִים רַבּוֹת עַל מִצְוֹת הַתּוֹרָה וַאֲפִלּוּ עַל חֻקּוֹת הַשֵּׂכֶל הַטִּבְעִיִּים.
יְתֵרָה עָלֶיהָ חֶמְדַּת הַכָּבוֹד כִּי כְּבָר הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּכְבֹּשׁ הָאָדָם אֶת יִצְרוֹ עַל הַמָּמוֹן וְעַל שְׁאָר הַהֲנָאוֹת, אַךְ הַכָּבוֹד הוּא הַדֹּחֵק, כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִסְבֹּל וְלִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ פָּחוֹת מֵחֲבֵרָיו, וְעַל דָּבָר זֶה נִכְשְׁלוּ רַבִּים וְנֶאֶבְדוּ. הִנֵּה יָרָבְעָם בֶּן נְבָט לֹא נִטְרַד מֵהָעוֹלָם הַבָּא אֶלָּא בַּעֲבוּר הַכָּבוֹד, הוּא מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין קב, א) תְּפָסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּבִגְדוֹ וְאָמַר לוֹ, חֲזֹר בְּךָ וַאֲנִי וְאַתָּה וּבֶן יִשַׁי נְטַּיֵּל בְּגַן עֵדֶן. אָמַר לוֹ, מִי בָּרֹאשׁ? אָמַר לוֹ, בֶּן יִשַׁי בָּרֹאשׁ. אָמַר לוֹ, אִי הָכִי לָא בָּעֵינָא. מִי גָּרַם לְקֹרַח שֶׁיְּאַבֵּד הוּא וְכָל עֲדָתוֹ עִמּוֹ? אֶלָּא מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, וּמִקְרָא מָלֵא הוּא (בַּמִּדְבָּר טז, י) וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה. וַחֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בַּמִּדְבָּר רָבָא יח, ב) הִגִּידוּ לָנוּ כִּי כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִפְּנֵי שֶׁרָאָה אֱלִיצָפָן בֶּן עֻזִּיאֵל נָשִׂיא וְהָיָה רוֹצֶה לִהְיוֹת הוּא נָשִׂיא בִּמְקוֹמוֹ.
הוּא שֶׁגָּרַם לְפִי דַּעַת חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֶל הַמְּרַגְּלִים שֶׁיּוֹצִיאוּ דִּבָּה עַל הָאָרֶץ וְגָרְמוּ מִיתָה לָהֶם וּלְכָל דּוֹרָם מִיִּרְאָתָם פֶּן יִמְעַט כְּבוֹדָם בִּכְנִיסַת הָאָרֶץ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ הֵם נְשִׂיאִים לְיִשְׂרָאֵל וְיַעַמְדוּ אֲחֵרִים בִּמְקוֹמָם. עַל מָה הִתְחִיל שָׁאוּל לֶאֱרֹב אֶל דָּוִד אֶלָּא מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (שְׁמוּאֵל א יח, ז) וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת וַתֹּאמַרְנָה הִכָּה שָׁאוּל וְגוֹ' וַיְהִי שָׁאוּל עוֹיֵן אֶת דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה. מִי גָּרַם לוֹ לְיוֹאָב שֶׁיָּמִית אֶת עֲמָשָׂא אֶלָּא הַכָּבוֹד, שֶׁאָמַר לוֹ דָּוִד (שְׁמוּאֵל ב יט, יד) אִם לֹא שַׂר צָבָא תִּהְיֶה לְפָנַי כָּל הַיָּמִים. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, הַכָּבוֹד הוּא הַדֹּחֵק אֶת לֵב הָאָדָם יוֹתֵר מִכָּל הַתְּשׁוּקוֹת וְהַחֲמָדוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.
וְלוּלֵי זֶה, כְּבָר הָיָה הָאָדָם מִתְרַצֶּה לֶאֱכֹל מַה שֶּׁיּוּכַל, לִלְבֹּשׁ מָה שֶׁיְּכַסֶּה עֶרְוָתוֹ, וְלִשְׁכֹּן בַּבַּיִת שֶׁתַּסְתִּירֵהוּ מִן הַפְּגָעִים וְהָיְתָה פַּרְנָסָתוֹ קַלָּה עָלָיו וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ לְהַעֲשִׁיר כְּלָל, אֶלָּא שֶׁלְּבִלְתִּי רְאוֹת עַצְמוֹ שָׁפָל וּפָחוֹת מֵרֵעָיו מַכְנִיס עַצְמוֹ בְּעֹבִי הַקּוֹרָה הַזֹּאת וְאֵין קֵץ לְכָל עֲמָלוֹ. עַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אָבוֹת ד, כא) הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם. וְהִזְהִירוּנוּ (שָׁם ו, ד) אַל תְּבַקֵּשׁ גְּדוּלָּה וְאַל תַּחְמֹד כָּבוֹד. כַּמָּה הֵם שֶׁמִּתְעַנִּים בְּרָעָב וְיַשְׁפִּילוּ אֶת עַצְמָם לְהִתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה וְלֹא יִתְעַסְּקוּ בִּמְלָאכָה שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מְכֻבֶּדֶת בְּעֵינֵיהֶם מִיִּרְאָתָם פֶּן יִמְעַט כְּבוֹדָם. הֲיֵשׁ לְךָ הוֹלֵלוּת גָּדוֹל מִזֶּה? וְיוֹתֵר יִרְצוּ בְּבַטָּלָה הַמְּבִיאָה לִידֵי שִׁעֲמוּם וְלִידֵי זִמָּה וְלִידֵי גֶּזֶל וְלִידֵי כָּל גּוּפֵי עֲבֵרוֹת שֶׁלֹּא לְהַשְׁפִּיל מַעֲלָתָם וּלְהִבָּזוֹת כְּבוֹדָם הַמְּדֻמֶּה. וְאָמְנָם, חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֲשֶׁר הוֹרוּנוּ וְהִדְרִיכוּנוּ תָּמִיד בְּדַרְכֵי הָאֱמֶת. אָמְרוּ (אָבוֹת א, י) אֱהוֹב אֶת הַמְּלָאכָה וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת. וְאָמְרוּ עוֹד (פְּסָחִים קיג, א) פְּשׁוֹט נְבֵילְתָּא בְּשׁוּקָא וְלָא תֵּימַר, גַּבְרָא רַבָּא אֲנָא, כָּהֲנָא אֲנָא. וְאָמְרוּ עוֹד (בָּבָא בַּתְרָא קי, א) לְעוֹלָם יַעֲבֹד אָדָם עֲבוֹדָה שֶׁהִיא זָרָה לוֹ וְאַל יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת.
כְּלָל הַדְּבָרִים, הַכָּבוֹד הוּא מִן הַמִּכְשׁוֹלוֹת הַיּוֹתֵר גְּדוֹלִים אֲשֶׁר לָאָדָם. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִהְיוֹת עֶבֶד נֶאֱמָן לְקוֹנוֹ כָּל זְמַן שֶׁהוּא חָס עַל כְּבוֹד עַצְמוֹ, כִּי עַל כָּל פָּנִים יִצְטָרֵךְ לְמַעֵט בִּכְבוֹד שָׁמַיִם מִפְּנֵי סִכְלוּתוֹ. זֶה הוּא מַה שֶּׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (שְׁמוּאֵל ב ו, כב) וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי. וְהַכָּבוֹד הָאֲמִתִּי אֵינוֹ אֶלָּא יְדִיעַת הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת. וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אָבוֹת ו, ג) אֵין כָּבוֹד אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מִשְׁלֵי ג, לָהּ) ''כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחֲלוּ'', וְזוּלָתָהּ אֵינוֹ אֶלָּא כָּבוֹד מְדֻמֶּה וְכוֹזֵב, הֶבֶל וְאֵין בּוֹ מוֹעִיל. וְרָאוּי הַנָּקִי לְהִנָּקוֹת וּלְהִטָּהֵר מִמֶּנּוּ טָהֳרָה גְּמוּרָה, אָז יַצְלִיחַ. וְהִנֵּה כָּלַלְתִּי עַד הֵנָּה רַבִּים מִפִּרְטֵי הַנְּקִיּוּת. וְזֶה בִּנְיַן אָב לְכָל שְׁאָר הַמִּצְוֹת וְהַמִּדּוֹת כֻּלָּם. (מִשְׁלֵי א, ה) יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסִיף לֶקַח וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה.
וְהִנֵּה אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהַכְחִישׁ שֶׁיֵּשׁ קְצָת טֹרַח לָאָדָם לְהַגִּיעַ אֶל הַנְּקִיּוּת הַזֶּה. אַף עַל פִּי כֵּן אוֹמֵר אֲנִי שֶׁאֵין צָרִיךְ כָּל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֶה לִכְאוֹרָה וְהַמַּחֲשָׁבָה בַּדָּבָר הַזֶּה קָשָׁה מִן הַמַּעֲשֶׂה, כִּי כַּאֲשֶׁר יָשִׂים הָאָדָם בְּלִבּוֹ וְיִקְבַּע בִּרְצוֹנוֹ בִּקְבִיעוּת לִהְיוֹת מִבַּעֲלֵי הַמִּדָּה הַטּוֹבָה הַזֹּאת, הִנֵּה בִּמְעַט הֶרְגֵּל שֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ בָּזֶה, תָּשׁוּב לוֹ קַלָּה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה יָכוֹל לַחְשֹׁב. זֶה דָּבָר, שֶׁהַנִּסָּיוֹן יוֹכִיחַ אֲמִתּוֹ.
פֶּרֶק יב : בְּדַרְכֵי קְנִיַּת הַנְּקִיּוּת
הִנֵּה הָאֶמְצָעִי הָאֲמִתִּי לִקְנוֹת הַנְּקִיּוּת, הוּא הַתְמָדַת הַקְּרִיאָה בְּדִבְרֵי חֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אִם בְּעִנְיְנֵי הַהֲלָכוֹת וְאִם בְּעִנְיְנֵי הַמּוּסָרִים. כִּי הִנֵּה אַחַר שֶׁכְּבָר הִתְאַמֵּת אֵצֶל הָאָדָם חוֹבַת הַנְּקִיּוּת וְהַצֹּרֶךְ בּוֹ, אַחַר שֶׁכְּבָר הִשִּׂיג הַזְּהִירוּת וְהַזְּרִיזוּת בְּמָה שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּדַרְכֵי קְנִיָּתָם וְהִתְרַחֵק מִמַּפְסִידֵיהֶם, הִנֵּה לֹא יִשָּׁאֲרוּ לוֹ עַתָּה עִכּוּבִים לִקְנוֹת הַנְּקִיּוּת אֶלָּא יְדִיעַת הַדִּקְדּוּקִים אֲשֶׁר בַּמִּצְוֹת, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִזָּהֵר בְּכֻלָּם. וְעַל כֵּן הִנֵּה צָרִיךְ לוֹ בְּהֶכְרֵחַ יְדִיעַת הַהֲלָכוֹת עַל בּוּרְיָם, לְדַעַת עַנְפֵי הַמִּצְוֹת עַד הֵיכָן הֵם מַגִּיעִים. וְגַם לְפִי שֶׁהַשִּׁכְחָה מְצוּיָה בַּדְּבָרִים הַדַּקִּים הָאֵלֶּה. הִנֵּה תִּצְטָרֵךְ לוֹ הַתְמָדַת הַקְּרִיאָה בַּסְּפָרִים הַמְבָאֲרִים אֵלֶּה הַדִּקְדּוּקִים. לְמַעַן חַדֵּשׁ בְּשִׂכְלוֹ זְכִירָתָם. וְאָז וַדַּאי שֶׁיִּתְעוֹרֵר לְקַיְּמָם.
וְכֵן בְּעִנְיַן הַמִּדּוֹת מֻכְרַחַת לוֹ קְרִיאַת מַאַמְרֵי הַמּוּסָר לַקַּדְמוֹנִים אוֹ לָאַחֲרוֹנִים. כִּי פְּעָמִים רַבּוֹת אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁיִּקְבַּע הָאָדָם בְּעַצְמוֹ לִהְיוֹת מִן הַמְדַקְדְּקִים הַנְּקִיִּים, אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיֶּאְשַׁם בַּפְּרָטִים, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִגִּיעָה יְדִיעָתוֹ בָּהֶם. כִּי אֵין אָדָם נוֹלָד חָכָם וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָדַעַת אֶת הַכֹּל, אַךְ בִּקְרִיאַת הַדְּבָרִים יִתְעוֹרֵר בְּמַה שֶׁלֹּא יָדַע, וְיִתְבּוֹנֵן בְּמָה שֶׁלֹּא הִשְׂכִּיל מִתְּחִלָּה. וַאֲפִלּוּ בְּמַה שֶׁלֹּא יִמְצָא בַּסְּפָרִים עַצְמָם, כִּי בִּהְיוֹת שִׂכְלוֹ נֵעוֹר עַל הַדָּבָר, הוֹלֵךְ וּמַשְׁגִּיחַ הוּא עַל כָּל הַצְּדָדִין וּמַמְצִיא עִנְיָנִים חֲדָשִׁים מִמְּקוֹר הָאֱמֶת. וְאָמְנָם מַפְסִידֵי הַמִּדָּה הַזֹּאת, הִנֵּה הֵם כָּל מַפְסִידֵי הַזְּהִירוּת וְנוֹסַף עֲלֵיהֶם חֶסְרוֹן הַבְּקִיאוּת בִּידִיעַת הַדִּינִים אוֹ הַמּוּסָרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי. וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אָבוֹת ב, ה) וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד, כִּי מִי שֶׁלֹּא יֵדַע, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת. וְכֵן אָמְרוּ (קִדּוּשִׁין מ, ב) תַּלְמוּד גָּדוֹל שֶׁמֵּבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source